שלמה קרעי
צילום: שלמה קרעי

מה יעשו עצורי הוואטסאפ שלא זכו לכסף של אלוביץ'?

עצם הפנייה לשופטת, הינה בבחינת רע מוחלט ומעשה אשר לא ייעשה. דווקא בתיק כה מרכזי נדרש מכל גורמי החקירה לנהוג במשנה זהירות. דעה

ד"ר שלמה קרעי | (4)

למרות שחלק מאנשי הימין מאז ומעולם לא חיבבו את בית המשפט עדיין נחשבה מערכת המשפט כמערכת שרוב העם נותן בה את אמונו.

אפילו סיפור השוחד לכאורה של השופטת גרסטל שבו שיתפה את הנשיאה חיות וזו האחרונה לא אמרה כלום, עבר בקול דממה דקה. בפעם הזאת, הפרסום על תיאום המעצרים גילה לציבור בישראל משהו שזעזע את אמות הסיפים של האמון במערכת המשפט.

נתאר לעצמנו הקלטה של מאמן פונה לשופט לפני משחק גמר ליגת העל בכדורגל ואומר לו לשרוק לפאוול בדקה ה-70 - תהיה זו הפרה חמורה של כל כללי המשחק. קבוצות כדורגל שנענשו בידי אותו שופט יקימו מהומה וידרשו לבטל את כל החלטותיו רטרואקטיבית. "משופט אל שופט", בחיפוש ארוך השנים אחר תיק שאולי יחזיק מעמד כל הדרך ליועץ המשפטי לממשלה, תיק בזק נחשב כגולת הכותרת של מערכת המשפט.

דווקא בתיק שכזה, שבו נדרש מכל גורמי החקירה לנהוג במשנה זהירות ולשמור על סביבה סטרילית, נראה כאילו נפרצו כל הגבולות במשחקי הכס של הוד מעלתם. ואם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי קיר - אותם עצורי וואטסאפ שאין בהם עניין לציבור.

כמנהגי בקודש לחפש נקודת זכות גם כאשר הסבירות לכך הינה נמוכה מאוד, אוכל לשקול להטיל ספק בביצוע הסופי על ידי השופטת. כדי להפוך את הסיפור למושלם, היו צריכים לחכות כמה שעות ולתעד את השופטת בעת ביצוע העבירה, בהפתעתה המעושה ובהחלטת המעצר המתואמת מראש. זה כמובן לא מפחית מחומרת תכנון העבירה שבה השופטת הופכת למעשה ללוביסטית של הרשות לניירות ערך. 

לעומת זאת, גם אם נהפוך את הסיפור מכל צדדיו, לא נמצא צד זכות והקלה בחומרת המעשה שנעשה על ידי תובע מטעם הרשות לניירות ערך. עצם הפנייה לשופטת, הינה בבחינת רע מוחלט ומעשה אשר לא ייעשה. נדרש כאן ניקוי אורוות יסודי, מפוקח ושקוף, הן במערכת המשפט והן ברשות לניירות ערך.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אשר 27/02/2018 22:37
    הגב לתגובה זו
    רק מרוב יהירות כבר נזהרת פחות
  • 3.
    י 27/02/2018 14:40
    הגב לתגובה זו
    תאום ביו התביעה לשופט בקשר להארכת מאסר קים כבר שנים. לא ניתן לנהל עשרות הארכות מאסר ביום בלי זה וגילדולי העיניים לשמים של הקוזקים הנעלבים מגוחכים. השאלה המרכזית היא כיצד הגיעה תכתובת פרטית בין שופט לחוקר לידי העיתונות? מי החוקר שפרץ לטלפון ואיך? האם מדובר במבצע פרטי או במוסד שעזר לו? מי שילם לחוקר? נראה שבסערה בכוס התה כולם שוכחים שהעובדה ששיחה זו נחשפה מראה שוב עד כמה אין שום פרטיות בארץ?
  • 2.
    רוני 27/02/2018 13:40
    הגב לתגובה זו
    היו כבר המון מקרים שעצרו אנשים על חשדות והלבידו עליהם תיק! יש שוחד אצל שופטים וחוקרים ובמשטרה ברמה שלא תאמינו. עוד יתגלה הדבר בקרוב. יש כבר בירורים ע"י ע. ול. בתוך המערכת וסוכנים סמויים. אני יורד מהארץ בגלל השחיטות!
  • 1.
    מי יירט את השיחה ? 26/02/2018 18:29
    הגב לתגובה זו
    כן , כן הקוזק הנגזל .... חחחח הפושעים לכאורה עומדים ומיבבים ...רק תשאלו איך ומי עלו על השיחה
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).