מי תהיה מובילאיי הבאה?
לאחר שמובילאיי נמכרה לאינטל תמורת יותר מ-15 מיליארד בשנה, פרשן וול סטריט של Bizprtal בוחן מי הבאה שתוביל את שוק הרכב האוטונומי
אחד התחומים הרותחים בעולם הטכנולוגיה העכשווי הוא הרכב האוטונומי. האם אנו מסתכלים לעתיד בעיניים, רואים את עצמנו יושבים במושב הנוסע ונותנים למכונה עצמאית לקחת אותנו ממקום למקום? ההשקעות המסיביות והרכבים האוטונומיים שכבר פעילים בשטח גורסים שכן.
אין ספק שבמדינה בה יש כמות תאונות דרכים גבוהה מאוד לנפש כמו בישראל, מוצר שכזה הוא יותר מרצוי. רכב אוטונומי לא נתון להשפעה רגשית בשעת הנהיגה, הוא לא צורך אלכוהול ולא צריך להתמודד עם המנטליות שכרוכה בהתנהלות מול הנהג הישראלי הממוצע.
ישראל אולי תראה את הרכב האוטונומי הראשון בתחומה רק ב-2030 (עשור אחרי שהרכבת הקלה תצא לדרך), אבל אחת החברות הישראליות הגדולות בפיתוחים טכנולוגיים לענף, מובילאיי, כבר נמכרה לאינטל (סימול: INTC) תמורת יותר מ-15 מיליארד דולר בשנה שעברה. עתה נותר לסרוק את השוק ולנסות לאתר את המובילאיי הבאה. אז מי הן החברות שפעילות בתחום הלוהט הזה?
מכשיר ההשקעה האידיאלי עבור אלו הרוצים ליהנות מחשיפה לענף הזה היא תעודת הסל הקנדית Evolve Automobile Innovation, שנסחרת תחת הסימול CARS בבורסת טורונטו. למשקיעים הישראלים אין כל כך גישה לבורסה הקנדית אבל מבחינת ההחזקות הגדולות של התעודה ניתן ללמוד מי החברות הפעילות המובילות בענף ולהשקיע בהן בצורה ישירה בוול סטריט.
- רובינהוד מרחיבה את שוקי התחזיות לספורט
- בהשקעה של 100 מיליון שקלים תכנית IsraLab יוצאת לדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרופיל התעודה מציין שהחזקותיה לא מתמקדות רק בחברות הרכבים האוטונומיים אלא גם בחברות שעוסקות בפיתוחים עבור רכבים חשמליים ושירותי תקשורת לחיבור בין הרכבים האלה.
חמש ההחזקות הגדולות של תעודת הסל כוללות את אוטוליב (סימול: ALV), מקסים אינטגרייטד (סימול: MXIM), אנבידיה (סימול: NVDA), טסלה (סימול: TSLA) ו-GS יואסה (נסחרת בבורסת טוקיו). את אנבידיה וטסלה נראה שאין צורך להציג. אין משקיע שלא מכיר את השמות הללו אבל בקצרה: אנבידיה מייצרת כרטיסים ומעבדים גראפיים למגוון שימושים מסחריים וטסלה מייצרת את הרכב החשמלי המתקדם והמרשים ביותר. שתי המניות החזירו למשקיעים תשואות פנומנליות בשנים האחרונות כך שלא נוכל למצוא כאן בוננזה מטורפת.
אוטוליב היא ההחזקה הגדולה ביותר של התעודה. מדובר בחברה שעוסקת בפיתוח וייצור מערכות בטיחות לרכבים מסחריים הכוללות כריות אוויר, חגורות, מגוון מוצרי אלקטרוניקה כמו מצלמות, ראיית לילה ומערכות ראדאר וחיישנים לאזהרה מפני שלל מפגעים בדרך. אוטוליב היא חברה שבדית עם מרכזים בכל העולם וכבר היום היא נסחרת לפי שווי שוק של קרוב ל-13 מיליארד דולר ועם מכפיל רווח של 30. גם מניותיה קרובות למחיר שיא של כל הזמנים על רקע הכנסות בהיקף של 10.4 מיליארד דולר ב-2017.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מקסים אינטיגרייטד פרודקטס היא עוד חברת שבבים אשר מייצרת מגוון מעגלים משולבים. מוצרים אלה מוטמעים במגוון אפליקציות מסחריות ובתחום הרכבים האוטונומיים הם בעיקר מהווים את התשתית הטכנולוגית לחיבור תקשורת בין הרכבים. שווי השוק של מקסים כבר נושק ל-17 מיליארד דולר עם מכפיל רווח 46. גם כאן לא צפוי אקזיט מטורף למשקיעים אבל אין ספק שמקסים היא חברה שכדאי לעקוב אחריה אם רוצים חשיפה לתחום.
חברה מעניינת נוספת ברשימה היא GS יואסה היפאנית שמייצרת סוללות חשמליות עבור רכבים חשמליים והיברידיים. הבעיה עם יואסה היא שמניותיה נסחרות בבורסה היפאנית ותעודות הפיקדון האמריקאיות שלה נסחרות בבורסת הפינק שיט עם סחירות אפסית, כך שיהיה קשה מאוד להשקיע במניות החברה.
חברה שמניותיה כן נסחרות בוול סטריט היא אפטיב הבריטית (סימול: APTV) שעוסקת בפיתוח וייצור חלפים מגוונים עבור תעשיית הרכב העולמית. מוצריה כוללים מגוון מערכות בטיחות טכנולוגיות מתקדמות, רכיבים חשמליים ואלקטרוניים, מערכות כוח ועוד. מוצרים אלו הם הבסיס עבור כל רכב שמיוצר ומן הסתם גם עבור רכבים אוטונמים.
הפעילות העיקרית כוללת תכנון והרכבת כל המערכת החשמלית של הרכב כולל מחברים, מערכות כבלים ומערכות הפצת כוח, בין אם מדובר ברכבים חשמליים, היברידיים או רגילים. אפטיב נסחרת לפי שווי שוק של 24.56 מיליארד דולר ועם מכפיל רווח של פחות מ-20, אטרקטיבי ביותר. בשנה שהסתיימה רשמה החברה הכנסות של 12.88 מיליארד דולר ורווח של קצת יותר ממיליארד דולר.
חברת שבבים נוספת בחבורה כוללת את סקייוורקס סולושנס (סימול: SWKS) שמייצרת שלל סוגי שבבים ומוליכים למחצה, כולל מגברים, חיישנים, דיודות, מודולים מתקדמים, מבודדים ועוד. לחברה קו מוצרים מתקדם וחדשני שגם מותקן במכשירי האייפון של אפל. החברה נהנית מרווחיות גבוהה על הכנסותיה כשבשנת הכספים 2017 היא רשמה הכנסות של 3.65 מיליארד דולר ורווח נקי של מעל מיליארד דולר. מכפיל הרווח עומד על 23 ושווי השוק שלה על 19 מיליארד דולר.
החברה הישראלית שמנסה להיות מובילאיי הבאה היא פורסייט אוטונומס הולדינגס (סימול: FRSX) שכרגע עוסקת בפיתוח מערכת סיוע לנהג, המתבססת על חיישנים ועל מצלמת תלת מימד במטרה למנוע תאונות דרכים. בינתיים החברה בעיקר שורפת כסף אבל אם המוצר שלה יגיע לשוק היא יכולה להיות השקעה מעניינת מאוד.
מניות נוספות שכמובן מובילות את הקידמה הטכנולוגית של התחום כוללות את אלו של אלפבת-גוגל (סימול: GOOG), באידו הסינית (סימול: BIDU), אפל (סימול: AAPL) ושל יצרניות הרכב המובילות וולקסווגן, ג'נרל מוטורס (סימול: GM) ופורד (סימול: F).
- 2.פרופ אמנון 21/02/2018 10:31הגב לתגובה זוגאון יחד עם חברו זיו חברה נוספת שלהם אורקם שווה כ1 מליארד דולר עוד חברה ירושלמית לתפארת מדינת ישראל ולתפארת ההיטק הישראלי עוד חברה בתחום המענין משקפיים מצלמה לעזרת קשיי ראייה ממש מעולה עוזרת לקשיי ראייה עלו והצליחו ירבו כמותכם בארץ
- 1.מהנדס 21/02/2018 00:05הגב לתגובה זומעניינת מאוד. ביצעה פיילוטסופר מוצלחים עם הסינים. חוזה אחד והיא מתפוצצת. בנוסף, מחזיקה בריל וויז'ן. חברה למניעת תאונות רכבת שגם ביצעה פיילוטים מצוינים. הדרך לא קצרה אבל במידה וחוזים יחתמו. השמייים הם הגבול.
- צודק..פוטנציאל מטורף (ל"ת)איציק.. 21/02/2018 09:16הגב לתגובה זו
- צודקים אז למה לא עולה??? (ל"ת)סקרן 21/02/2018 10:09
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
