הבנקים הגישו בקשה לפירוק הפירמידה של אלוביץ'
בזק הבנקים הפועלים, דיסקונט והבינלאומי הגישו היום לביהמ"ש בקשת פירוק נגד יורוקום בעלת השליטה בבזק בזק 0.18% , ובקשה למינוי בעל תפקיד שיממש את נכסי החברה המשועבדים. לפי הבקשה, החוב של יורוקום לפועלים עומד על 350 מיליון שקל, לבנק דיסקונט 480 מיליון ולבנק הבינלאומי כ-141 מיליון שקל. בסך הכל, אלוביץ' חייב 1.5 מיליארד שקל לבנקים ולנושים נוספים.
בבקשה נכתב כי הנשייה המצטברת של הפועלים, דיסקונט והבינלאומי מהווה למעלה מ-99% מהחובות המגובשים של יורוקום לנושים. "דרישות שנמסרו ליורוקום לפירעון החוב הן על ידי בנק הפועלים, הן על ידי בנק דיסקונט והן על ידי הבנק הבינלאומי לא מולאו, והחברה אף לא הגיעה להסדר להנחת דעתם. יורוקום הפרה את התחייבותה לפרוע לבנק עשרות מיליוני שקלים. ניסיונות חוזרים ונשנים לגבש הסדר מוסכם שיאפשר פירעון של החובות שבפיגור או חלק מהם לא צלחו".
יורוקום איננה עומדת בהתחייבויותיה לבנק פועלים עוד משנת 2015. מאז, הבנק דרשו מהחברה לתקן את ההפרות של תנאי ההסכם שנוצרו, ללא הועיל. הנתון המעניין לגבי החוב לפועלים עולה ממכתב הדרישה של הפועלים ליורוקום. החוב לפועלים כולל, בין היתר, כ-49 מיליון שקל בחשבון עו"ש כאשר הריבית על החוב עומדת על 13.2%. ריבית כה גבוהה מבטאת את הסיכון שהבנק רואה בחוב זה.
קשה שלא לשאול ה לקח לבנקים כל כך הרבה זמן לבקש מבית המשפט בקשה לפירוק. האם כעת שמצבה של בזק לא בשמים, זה הזמן?
בבקשה מדגישים הבנקים כי ניסיונות חוזרים להגיע להסדר לא צלחו. על כל יתר החוב לפועלים משלמת יורוקום ריבית פיגורים של לפחות 7.15%. ריבית הפיגורים הזו מצטרפת לריבית על ההלוואה עצמה שלרוב נעה בין אחוזים בודדים. משמע, מדובר על ריבית ממוצעת של לפחות 10%.
- ברקליס: בזק המניה המועדפת בסקטור; מה מחירי היעד של מניות התקשורת?
- משרד התקשורת בדרך לביטול ההפרדה המבנית - בשורה גדולה לבזק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לגבי דיסקונט, יורוקום לא עומדת בהתחייבויות מאז 2015 גם כן. גם במקרה הזה הבקשות של הבנק מהחברה להסדיר את ההפרות העלו חרס. בתאריך ה-23 בנובמבר דיסקונט הפשיל שרוולים - ללא הועיל.
יורוקום מחזיקה ב-54.7% ממניות אינטרנט זהב, שמחזיקה מצידה ב-64.78% ממניות ביקומיוניקיישנס. בי קום מצידה מחזיקה ב-26% ממניות בזק. יורוקום מחזיקה בנוסף בכ-15.3% ממניות אנלייט אנרגיה, החברה הציבורית הפועלת בתחום מיזמי החשמל נקי.
- 2.גוועלד 21/12/2017 16:18הגב לתגובה זוודאי זה נפל עליו כתוצאה "מהברכות"שספג ממאות אלפי לקוחותיו, במיוחד פלאפון ובזק בינלאומי, שהלוואי ויפשטו את הרגל.
- 1.שימי 20/12/2017 15:56הגב לתגובה זוכל יום כתבה על אלוביץומניות הקבוצה יורדות הציבור ניזוק
- dw 20/12/2017 17:24הגב לתגובה זובזק נשענת על מוצר "קופקסון" - הטלפון הקווי. מתישהו תתחיל תחרות גנרית במוצר והמחירים ירדו, כפי שירדו בתחנות הגנרית בסלולר. זה ישפיע מהותית על רווחיות הפירמה (בדיוק כפי שאתה כבר יודע שקורה בטבע) מחיר קו קל כיום הוא 25 שקלים. הוא צריך לרדת ל 5 שקלים. 80% ירידה, כפי שתעריפי הסלולר ירדו. בהינתן תום הקופקסון של בזק אז מדובר בנייר הנסחר ב 14 מיליארד שקל על הון עצמי של 2. מכפיל הון 7. זה לא זול. טבע למשל נסחרת מתחת להונה העצמי. אז למה שמניית בזק לא תרד כפי שטבע ירדה? איפה המציאה בה? למה לקנות בזק ולא טבע? טבע כבר חטפה על אובדן הקופקסון. בזק עדיין לא.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי 6.95% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושהאם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?
מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 1.14% צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.
התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.
על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.
החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- איי.סי.אל מזנקת - יצואנית האשלג העיקרית של קנדה סגרה את המכסה השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.
