"מטבעות דיגיטליים? הבועה הגדולה מכולן - והכל באשמת הפד'"
אחרי שהתנגח בנשיא דונאלד טראמפ ובפדרל ריזרב, חבר הקונגרס לשעבר רון פול מסביר למה הביטקוין לדעתו הוא תוצאה של מערכת מוניטרית גרועה, ומאשים את הפד' שהביא את המצב להיות כך כך נורא.
רון פול: "מה שאנחנו רואים עכשיו זה לדעתי את קליימקס הסוף של ההקלה הכמותית. אני מסתכל על הבעיות שלנו, הן עצומות ואנשים מחפשים בכל מקום אפשרויות אחרות מתוך ייאוש. למה להם לקנות אג"ח אם הריבית שלילית? למה שהם יקנו מניות ויגידו להעצמם שהפעם זה יהיה שונה? כל מה שקורה עם המטבעות זה השתקפות של המערכת המוניטרית הגרועה".
רון פול כיהן בוועדה לענייני חוץ ובוועדה לנושאים כספיים של בית הנבחרים, כמו גם בוועדת הכלכלה המשותפת לשני בתי הקונגרס של ארצות הברית וכיו"ר ועדת המשנה למדיניות מוניטרית ולטכנולוגיה, שם התפרסם כמבקר חריף של המדיניות המוניטרית ומדיניות החוץ של ארצות הברית.
הוא ידוע כליברטריאן, בעל עמדות ליברליות בנושאי חירות הפרט (לדוגמה, תמיכה בלגליזציה מלאה של סמים) ותומך במדיניות חוץ של אי-התערבות. הוא תומך בפרישת ארצות הברית מנאט"ו ומהאומות המאוחדות ובהפסקת הסיוע הכלכלי למדינות זרות, ובכלל זה ישראל.
- שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
- סטרטג׳י מגייסת מאות מיליונים - אבל מפסיקה לרכוש ביטקוין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהקונגרס הביע תמיכה בישראל בתחילת מלחמת לבנון השנייה היה פול אחד המתנגדים המעטים וטען שארצות הברית לא צריכה להתערב בסכסוך והיה המועמד הרפובליקני היחיד שהתנגד למלחמת עיראק. פול מתנגד לחוק הפטריוט ולשימוש של הממשל הפדרלי בעינויים ולדעתו, אין לארצות הברית כל זכות לתקוף את איראן במטרה למנוע ממנה לפתח נשק גרעיני, שכן זוהי זכותה של כל מדינהלפתח נשק כזה. עם זאת, הביע את דעתו בעד זכותה של ישראל להוציא לפועל את תקיפת הכור הגרעיני בעיראק.
כניסת הביטקוין למסחר כחוזה עתידי הציתה מחדש את הדיון לגבי הלגיטימציה של המטבע הדיגיטלי וראשי המדינות האירופאיות הסכימו שיש לגבש חוקים ברורים כדי למנוע הלבנת הון ומימון טרור בעזרת פלטפורמות המסחר במטבעות דיגיטליים.
הבוקר בדנמרק, התבטא נשיא הבנק המרכזי ואמר: "התרחקו מביטקוין. זה קטלני. מי שנכנס לזה שלא יבוא להתלונן אח"כ. זה לא שוק מפוקח ולא נקח שום אחריות לגביו. מי שנוגע בו שידע שזה באחריותו בלבד".
- שנת שיא לצפון קוריאה: גנבה מעל 2 מיליארד דולר של קריפטו ב-2025
- כשהביטקוין נופל, חברות אוצר הקריפטו נופלות יותר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שנת שיא לצפון קוריאה: גנבה מעל 2 מיליארד דולר של קריפטו...
- 1.רגולציה 20/12/2017 16:42הגב לתגובה זויהיה הדבר הכי טוב למטבעות וגם למדינות, אם אתה לא יכול להילחם בו - תחבק אותו...
.jpeg)
שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
שנת 2025 הייתה שנה רווית מהפכות ואירועים בשוק הקריפטו, אבל בנוגע לערך המטבעות היא הייתה מאכזבת למדי; מהם ההתפתחויות והאירועים המרכזיים של שנת 2025 בעולם הקריפטו?
שנת 2025 הייתה אמורה להיות שנת הפריצה של שוק הקריפטו, עם ממשל תומך בבית הלבן, התקדמות רגולטורית משמעותית בבתי הנבחרים וברשויות המפקחות, אימוץ מוסדי מואץ, תעודות סל פעילות שכבר נחשבות לקונצנזוס, והמשך אימוץ על ידי הציבור הרחב ברחבי העולם. לפרקים היא אכן נראתה כשנת פריצה כשהביטקוין המריא למעלה מ-126 אלף דולר למטבע אחד, אך היא נגמרת בטון מאכזב משהו, עם התרחקות מרמות השיא שנרשמו רק לפני מספר חודשים. כעת הביטקוין נסחר במחיר נמוך בכ-6% ממחירו בתחילת השנה, האת'ריום התרחק ב-11% והסולנה בלא פחות מ-35%. שני המטבעות היחידים בעשרת המובילים עם תשואה חיובית מתחילת השנה הם בייננס קוין (21%) וטרון (10%), וגם הם רחוקים מרמות השיא שנרשמו מוקדם יותר השנה. ובכל זאת, שוק הקריפטו כתעשייה, ולא כתלות במחירי המטבעות בזמן ספציפי, עשה התקדמות משמעותית במהלך השנה.
הנה האירועים וההתפתחויות המרכזיות במהלך השנה האחרונה, כשבוע לפני סוף השנה.
מטבעות יציבים: מהשוליים למרכז המערכת הפיננסית
שנת 2025 תיזכר כשנה שבה המטבעות היציבים עברו מהשוליים של המסחר בקריפטו למרכז המערכת הפיננסית העולמית. נפח העסקאות המותאם במטבעות יציבים חצה את רף ה-9 טריליון דולר בשנה, נתון המציב את התשתית הזו כמתחרה ישירה לרשתות תשלומים מסורתיות כמו ויזה, מאסטרקארד או פייפל (שהשיקה מטבע יציב משלה) זהו שינוי תפיסתי משמעותי. מטבעות יציבים כבר אינם רק כלי עזר למסחר בבורסות, אלא תשתית תשלומים גלובלית לכל דבר.
ההתקדמות הזו הגיע, בין השאר, גם על רקע התפתחות רגולטורית תומכת. האירוע הרגולטורי המשמעותי ביותר של השנה היה העברת חוק GENIUS בארצות הברית ביולי 2025. החוק קבע לראשונה מסגרת פדרלית מחייבת למנפיקי מטבעות יציבים, דרש גיבוי של 100% בעתודות נזילות - בעיקר אג"ח ממשלתיות ומזומן - ואסר על תשלום ריבית ישירה למחזיקים כדי למנוע סיווג כניירות ערך. החוק גם הנפיק רישוי פדרלי ומדינתי למנפיקים, ויצר סטנדרט אחיד ברחבי ארצות הברית. חקיקה זו הסירה את ענן אי-הוודאות שרבץ מעל חברות כמו סירקל מנפיקת USDC, וטית'ר מנפיקת USDT, ואפשרה לבנקים מסורתיים כמו ג'יי פי מורגן וסיטיגרופ להתחיל להציע שירותי משמורת וסליקה מבוססי מטבעות יציבים ללקוחותיהם. התוצאה: גידול של 100 מיליארד דולר בביקוש למטבעות יציבים, שהביא את השוק לשווי כולל של כ-260 מיליארד דולר.
- דירה כבר לא תהיה להם: הצעירים שמוותרים על דירה ותולים תקוותם בקריפטו
- למה הביטקוין לא מצטרף לשיאים של וול סטריט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לרגולציה המערבית, המטבעות היציבים הפכו לכלי הישרדות כלכלי בשווקים מתעוררים. בטורקיה, למשל, נפח הכניסות לקריפטו הגיע ל-878 מיליארד דולר עד מחצית 2025, כאשר רוב הפעילות התרכזה במטבעות יציבים כהגנה מפני האינפלציה והפיחות החד של הלירה הטורקית. באיראן, למרות הסנקציות הכלכליות הקשות, נרשמה צמיחה של 11.8% בנפח הפעילות, כאשר אזרחים עושים שימוש במטבעות יציבים כדי לגשר על הבידוד הפיננסי ולשמור על ערך חסכונותיהם.
