ידידיה אפק
צילום: Bizportal

על הזוכה בפרס נובל לכלכלה והמשמעויות לתיק ההשקעות

ידידיה אפק מציע 3 דרכים להימנע מההטיות הפסיכולוגיות שמעצבות את החלטות ההשקעה 
ידידיה אפק | (5)

אין ספק שהזוכה הטרי בפרס נובל לכלכלה, ריצ'ארד ת'אלר מאוניברסיטת שיקגו, ראוי לפרס הזה. ת'אלר הוא מחלוצי תורת הכלכלה ההתנהגותית, ועבודתו, יחד עם חוקרים אחרים כמו דניאל כהנמן, תרמה לפיתוח מספר תיאוריות מרכזיות בתחום זה. הרבה מהתיאוריות האלו נוגעות להטיות פסיכולוגיות שאנחנו, כמשקיעים בפרט וכבני אדם בכלל, נוטים לעשות שלא במודע בקבלת ההחלטות שלנו. ברגע שאנו משתלטים על ההטיות האלו ופועלים לרסנם אנחנו יכולים לקבל החלטות השקעה בצורה אפקטיבית יותר, וכך גם להרוויח יותר לאורך זמן.

בין ההטיות היותר ידועות שת'אלר וחבריו לתחום זיהו אפשר להזכיר את תאוריית הערך (Prospect Theory) שמסבירה שהפחד מהפסד חזק מהרצון להרוויח אצל רוב האנשים; הטיית השייכות (Endowment Bias) שאומרת שרוב האנשים מייחסים ערך רב יותר לדברים שבבעלותם לעומת אותם דברים כשהם לא בבעלותם; וביטחון יתר (Overconfidence) שאומר שרובנו חושבים שאנחנו טובים מהממוצע, בעוד שזה כמובן לא אפשרי במציאות.

הרבה מההטיות האלו נוגעות גם לעולם ההשקעות, ובמיוחד לאופן בו משקיעים פרטיים מקבלים החלטות השקעה. כך למשל, הפחד מהפסד גורם למשקיעים רבים לבחור בהשקעות סולידיות מאוד, גם אם זה אומר שהתשואה שיקבלו על השקעה זו תהיה נמוכה בהתאם. בסביבת הריבית הנמוכה של היום, בחירה כזו עלולה לעלות למשקיעים ביוקר.

הטיית השייכות נוגעת בעיקר למשקיעים במניות, ש"מתאהבים" בפוזיציה ובטוחים שהמניה שבחרו שווה הרבה יותר מערכה בשוק, גם אם כל הסימנים מראים אחרת. הטיה זו עלולה להתברר כמסוכנת מאוד, אם אותם משקיעים מחזיקים במניה גם כשערכה יורד בשל הרעה במצבה הכלכלי של החברה, מתוך בטחון שבסופו של דבר המניה תחזור לעלות. מי שהחזיק במניית טבע לאורך השנתיים האחרונות, מתוך מחשבה ש"הרע מכל כבר מאחורינו" ודאי מודע עכשיו היטב לנזקים של הטיה זו.

כש-100% מהמשקיעים מכים את השוק

הטיה נוספת, שאמנם אינה מיוחסת לריצ'ארד ת'אלר אך היא מרכזית בתורת הכלכלה ההתנהגותית, היא הטיית בטחון היתר. בשאלון שנערך לפני כעשור בקרב מנהלי השקעות בארה"ב נמצא ש-74% מהם היו בטוחים שהשיגו תשואה גבוהה מהתשואה החציונית בין הנשאלים, ושאר ה-26% חשבו שהשיגו תשואה דומה לחציון. כמובן שמצב כזה, בו 100% ממנהלי ההשקעות הצליחו להשיג תשואה ממוצעת או גבוהה מהממוצע אינו אפשרי, כיון שבהגדרה 50% מהם השיגו תשואה נמוכה מהחציון. ביטחון היתר הזה מתבטא גם בפעולות מסחר רבות יותר, מה שפוגע לאורך זמן בתשואת תיק ההשקעות.

בעוד כולנו לוקים במידה כזו או אחרת בהטיות הללו ובהטיות נוספות בקבלת ההחלטות שלנו, כאשר אנו מודעים להן אנו יכולים לעשות פעולות מודעות שנועדו לצמצם אותן למינימום. הנה לדוגמא 3 פעולות פשוטות שכל משקיע יכול להתחיל ליישם באופן מידי בתיק ההשקעות על מנת לצמצם הטיות פסיכולוגיות מזיקות:

1. בניית תכנית השקעה מראש – בניית תיק השקעות דומה במידה מסוימת לבניית בית. אם נחשוב מראש על הצרכים שלנו, על המגבלות שיש לנו מהשטח ומהתקציב, ונתכנן הכול בצורה קפדנית (וגם ניצמד לתוכנית בשלב הבנייה) ישנו סיכוי טוב שנקבל בית שמתאים בדיוק לנו ושישרת אותנו לשנים רבות. לעומת זאת, בנייה ללא תכנון קפדני והוספת טלאי על גבי טלאי יכולה ליצור בית רעוע שאינו מתאים למגורים. כך גם בתיק ההשקעות – הקצאת נכסים שמתאימה לפרופיל הסיכון שלנו ולתשואה שאנחנו רוצים לקבל, תוך הצמדות לתוכנית זו לאורך זמן יכולה להניב תוצאות טובות בהרבה לעומת קניית ומכירת נכסים בצורה מפוזרת וספונטנית.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אם נזכיר לעצמנו באופן קבוע להיצמד לתוכנית המקורית, לחשוב לטווח ארוך ולא לסטות מהדרך שהתווינו לעצמנו נמנע מהטיית הפחד מהפסד ומהטיית השייכות, ולאורך זמן נמקסם את התשואה מהתיק.

2. השקעה במדדים – להשקעה במדדים יתרון רב  אם מה שאתם רוצים זה לבנות תיק השקעות מאוזן ומפוזר. לאורך זמן, הסיכוי לבחור קרן נאמנות שתכה את המדד בעקביות נמוך מאוד ואין אפשרות לאתר אותה מראש. השקעה במוצרים עוקבי מדד ממקדת אותנו לתשואת השוק, לא פחות ולא יותר, ככה שלא נמצא את עצמנו בחצי התחתון של טבלת התשואות. מעבר לכך, מכיוון שדמי הניהול הנהוגים בקרנות נאמנות אקטיביות (או עלויות המסחר הגבוהות הנלוות למסחר יומי) נוגסים בתשואת התיק לאורך זמן, השקעה במוצרי מדד עם עלויות נמוכות ככל האפשר מסייעת להשיג תשואה נטו (אחרי עמלות) גבוהה מהממוצע!

ואם בהטיות פסיכולוגיות עסקינן, החזקת מוצרי מדד בתיק ההשקעות יכולה למנוע התמודדות עם הפחד מהפסד. למה הכוונה? מניות, מטבען, הן נכס תנודתי. סטיית התקן הממוצעת של מניות בשווי שוק גבוה נעה בימים כתיקונם בין 20% ל-30%. עם זאת, כאשר מאגדים אותן למדד אחד התנודות היומיות מקזזות אחת את השניה וסטיית התקן של המדד תהיה נמוכה יותר. זה אומר שהסיכוי לראות הפסד באחד הנכסים בתיק ההשקעות נמוך יותר כאשר מחזיקים במדד מניות מאשר אם מחזיקים במניות שמרכיבות את המדד. נקודה זו חשובה במיוחד עבור משקיעים שנוטים למהר ולמכור במקרה של ירידות בשווקים.

3. השקעה במנות – תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: אדם חוסך סכום קבוע מהמשכורת שלו בכל חודש אבל לא מרגיש מספיק בטוח להשקיע את הכסף בשוק המניות. הוא חוסך וחוסך עד שהחיסכון בבנק מצטבר לסכום מהותי. בינתיים, שוק המניות עולה ועולה והחברים של אותו אדם מרוויחים הרבה כסף בשוק. הוא מחליט להצטרף לחגיגה ומשקיע את כל חסכונותיו בשוק המניות בסוף 2007, רגע לפני קריסה של עשרות אחוזים בשוק. לאחר מספר חודשים של הפסדים הוא מחליט שכול התנודתיות הזו לא מתאימה לו ומושך את כספו בחזרה לפיקדון בבנק.

אם אותו אדם היה משקיע במנות, כלומר משקיע מדי חודש או רבעון סכום קטן בשוק, הוא היה משיג שני דברים: הראשון והחשוב ביותר הוא הריבית דריבית על ההשקעה, שמגדילה את הסכום שהשקענו ככל שנשקיע יותר זמן בשוק. הדבר השני נוגע ליציבות התיק. כאשר אנו מזרימים סכום קבוע מדי חודש, אם השוק יורד או עולה, יקר או זול, אנחנו מבטיחים גידול מתמיד של התיק תוך קניית יותר יחידות כשהשוק זול וקניית פחות יחידות כשהוא יקר. אסטרטגיה זו תורמת להפחתת כל ההטיות הפסיכולוגיות שהזכרנו קודם, בכך שהיא הופכת את ההשקעה לפעולה מכנית ופשוטה, שאינה תלויה במצבי הרוח שלנו או של השוק.

 

*** הכותב הינו אנליסט עצמאי. לכותב המאמר אין עניין אישי בניירות המוזכרים במאמר, והוא אינו מתכוון לפעול בניירות אלה בקרוב. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חי 22/10/2017 12:18
    הגב לתגובה זו
    זה ברור
  • 2.
    כותבי תרחישים 22/10/2017 10:35
    הגב לתגובה זו
    ההוכחה שזה הדרך הנכונה - על הכותב--- רוב הכתבים מתעלמים מנושא חשוב ביותר, דהיינו : תיק וירטואלי (גם תס/קרן ) זו השיטה לבחינת נכונות הנושא
  • אכן, תיק וירטולי משקף היטב את הביצים המשקשקות בירידות. (ל"ת)
    יד הנפץ 23/10/2017 02:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חשבונאי ממוצע 22/10/2017 10:29
    הגב לתגובה זו
    "רובנו חושבים שאנחנו טובים מהממוצע, בעוד שזה כמובן לא אפשרי במציאות." כותב פח. אם הממוצע הוא אפס ו99% מאיתנו הם 1, ו-1% הוא -99- (מינוס 99), למה זה לא אפשרי?
  • הכוונה- טובים מהממוצע במיטה. (ל"ת)
    יד הנפץ 23/10/2017 02:33
    הגב לתגובה זו
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.