דו"חות מזרחי: הרווח זינק 11.6% ב-2016 ל-1.26 מיליארד שקל

יוסי פינק | (1)
נושאים בכתבה מזרחי טפחות

בנק מזרחי טפחות מציג הבוקר דו"חות חזקים לרבעון הרביעי ולשנת 2016 כולה. בשורה התחתונה  הבנק הציג גידול 11.6% ברווח הנקי ל-1.26 מיליארד שקלים. ברבעון הרביעי הרווח טיפס ב-10.4% לעומת רבעון מקביל ל-265 מיליון שקלים. נציין כי האנליסט מאיר סלייטר מירושלים ברוקראז' צפה רווח של 298 מיליון שקלים ברבעון הרביעי.

הסיבה לגידול ברווחי הבנק קשורה לגידול של 4.6% בהכנסות הבנק ב-2016 לאור צמיחה בהיקפי הפעילות, למרות ההשפעות של סביבת ריבית ואינפלציה נמוכות והוראות רגולטוריות שונות, בעיקר בתחום העמלות. בתוך כך, הבנק שמר על רמת ההוצאות התפעוליות.

האשראי לציבור הגיע לכ-171.3 מיליארד שקלים, גידול של 7.6%. כלל פיקדונות הציבור הסתכמו בכ-178.3 מיליארד שקלים - עלייה של 9.8% לעומת התקופה המקבילה. כתוצאה מכך, חלה עלייה נוספת בחלקה של קבוצת מזרחי-טפחות בתוך חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות. על-פי נתוני הרבעון השלישי של 2016, הגיע חלקה של קבוצת הבנק בפיקדונות הציבור לכ-15.7%, ובאשראי לציבור מחזיקה קבוצת מזרחי-טפחות בכ-18.2% מהפעילות בתחום.

 

אלדד פרשר: "התוצאות הכספיות לשנת 2016 משקפות את המשך תנופת הצמיחה של הבנק תוך גידול בהכנסות, ברווח הנקי ובנתחי השוק שלו"

לדברי פרשר: "ההצלחה של מזרחי-טפחות להמשיך ולגדול בשנת 2016 בהכנסות, ברווח הנקי ובנתחי השוק שלו, על רקע תנאי מאקרו מורכבים של ריבית אפסית וירידה שנתית של 0.3% במדד המחירים לצרכן ("הידוע"), מעידה על עוצמתו של הבנק ועל איכותם של עובדיו ומנהליו. ההכנסות (מפעילות מימון, מעמלות ומהכנסות אחרות) הסתכמו ביותר מ-5.6 מיליארד שקל והרווח הנקי טיפס לשיא שנתי של כ-1.27 מיליארד ₪ – תוך הצגת תשואה דו-ספרתית על ההון גבוהה מזו שנרשמה ב-2015. זאת, חרף גידול של כ-7.3% בבסיס ההון של הבנק."

"אסטרטגיית הצמיחה של מזרחי-טפחות באה לביטוי גם ב-2016, בין השאר בהמשך הרחבת הפריסה הסניפית מ-177 ל-184 סניפים ושלוחות – כשגם השנה נפתחו שני סניפים חדשים במגזר הערבי, בגיוס עשרות אלפי לקוחות חדשים – משקי בית ועסקים, בהגדלת כוח-האדם מוטה השירות בסניפים ובמרכז הבנקאות, בהגדלת נתחי השוק של הקבוצה באשראי ובפיקדונות, בשימור מעמדו המוביל של הבנק בשוק המשכנתאות, ובפיתוח כלים ואמצעים מתקדמים לשדרוג חוויית השירות ללקוחות הבנק."

"כתוצאה מכך חלה עליה בכל סעיפי המאזן העיקריים: כך, לדוגמה, הסתכמו פיקדונות הציבור ב-2016 בכ-178.3 מיליארד ₪ לעומת כ-162.4 מיליארד ₪ ב-2015 – זינוק של 9.8%. תיק האשראי של הבנק צמח ב-7.6% כאשר בלטו במיוחד תחום האשראי לעסקים קטנים וזעירים שעלה ב-8.7% והאשראי למשקי בית (ללא דיור) שקפץ ב-12.4%. יחס הון רובד 1 הגיע בסוף השנה ל-10.1% ובכך עבר הבנק את היעדים הרגולטוריים בשלושת המדדים: יחס הון רובד 1, יחס המינוף ויחס כיסוי הנזילות (LCR)."

"לצד הגידול המתמשך בהכנסות ממשיך מזרחי-טפחות להפגין שליטה בהוצאות. ההוצאות התפעוליות והאחרות הסתכמו ב-2016 בכ-3.3 מיליארד ₪, לעומת קצת למעלה מ-3.2 מיליארד ₪ - עליה מתונה של 2.3%. הודות לכך נרשם שיפור ביחס היעילות שהגיע בסוף השנה ל-58.5% - יחס טוב ואיכותי גם בסטנדרטים בינלאומיים."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נחנקנו 21/03/2017 13:35
    הגב לתגובה זו
    משכורות רעב לעובדים, 11 שנה ללא הסכם שכר, הבנק עם המשכורות הכי נמוכות במשק. באמת כל הכבוד! זאת הדרך, להיות הכי יקרים ולשלם הכי מעט, נוסחה בטוחה להצלחה.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.