גבעות מנסה לספק פתרון לאבדן הלחץ במבחני ההפקה במגד 6
גבעות עולם גבעות עולם מדווחת היום על מהלכים שהיא נוקטת על מנת לעמוד בדרישת הממונה על הנפט בכל הקשור לקידוח מגד 6, ובניסיון להגיע סוף סוף לסיום עריכת מבחני ההפקה שהתארכו הרבה מעבר לצפוי בצל בעיות בקידוח, כשברקע מתנהל סכסוך עמוק בין המנכ"ל לשעבר טוביה לוסקין לבין השותפים שמואל בקר ונגה בן דויד.
במהלך מבחני ההפקה ביולי האחרון, הופקו מהבאר מלבד גז ונפט גם מים שנלוו לתהליך וגם תערובת של נפט ומים (אמולסיה). גבעות מדווחת היום על כוונתה לנסות ולהפחית את המים הנלווים לקידוח באמצעות שסתום שכולל חומר איטום מיוחד שמתנפח במגע עם מים. כעת, או יותר נכון עשרה ימים לאחר ההתקנה של השסתום, יחלו מבחני ההפקה ואת הדו"ח המסכם תגיש השותפות לממונה על הנפט עד סוף אוקטובר. גבעות מבהירה כי הפעולות הללו הומלצו על ידי יועציה ואין ודאות שהן יפחיתו בסופו של דבר את כמות המים.
בשורה התחתונה, פינוי המים דורש עלויות נוספות שמתווספות לעלות ההפקה של הנפט, כך שלאחר הטיפול הנוכחי שמציעה גבעות תיבחן הכדאיות הכלכלית של ההפקה בהתאם לקצב ההפקה וליחס התערובת הכוללת מים שתתקבל.
גבעות עולם, שמושעית מהמסחר מאז דצמבר 2014 לאחר ששווי יחידת השתתפות ירד לאגורה, דיווחה מוקדם יותר השבוע כי לאחר שהממונה על הנפט ערך ביקור בשדה הקידוח מגד 6 נקבע שעליה לסיים את מבחני ההפקה עד ה-30 בספטמבר. הממונה על הנפט ציין במכתב ששלח לשותפות כי לא מקובל שהשותפות מחזיקה החזקה על שדה מגד כבר 12 שנה אך מפיקה רק מקידוח אחד בודד.
- העתיד של גבעות עולם - בית המשפט קבע התמחרות על השליטה
- גבעות עולם בצרות. המנכ"ל מודה: "בוחנים אפשרות מימון להמשך פעילות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זו לא הפעם הראשונה שמשרד האנרגיה מתריע בפני גבעות עולם על אי עמידה בתכניות. בנובמבר האחרון שלח הממונה מכתב לגבעות עולם לפיו הוא מביע אכזבה מאי עמידה בתכניות, ובפברואר האחרון איים להפקיע את שטר החזקה לקידוח. מדובר בשטח של 243 קמ"ר שבראש העין ובו נמצא שדה מגד. תקופת החזקה ניתנה אמנם ל-30 שנה אך הממונה בוחן מעת לעת את קצב ההתקדמות של ההפקה כדי לבחון את מתן האישור מחדש. בינתיים, מלבד אבדן לחץ משמעותי בקידוח, גבעות נאלצת להתמודד עם סכסוך בין בעלי יחידות ההשתתפות לבין במנכ"ל לשעבר והיו"ר טוביה לוסקין.
- 2.שוקי הון 19/09/2016 15:12הגב לתגובה זוהוליכו שולל אלפי משקיעים בטענה שיש מיליארדי חביות.
- 1.טלטל 19/09/2016 11:47הגב לתגובה זושל קליינטים שיקחו החזקה.הממונה נפל על הראש!השדה הזה לא כלכלי במחירי הנפט שנהוגים כיום כמו שמכרה תמנע שכורה נחושת אינו כלכלי היו למרות שרק לפני כמה שני שקלו לפתוח אותו מחדש.הניהול של נכסי הטבע נמצא בידי מקורבים שמטנו עי פוליטיקאים וכך המדינה נראית!
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון
ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.
גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי
פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.
החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.
מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף
נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.
- שר האנרגיה: "בזן תשוב לפעול תוך פחות מ־30 יום"
- שר האנרגיה: "האוצר הפגין חוסר אחריות עם שברון"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.
