הסכם הפרישה בבנק לאומי: "מספר העובדים מפתיע" - עד כמה זה טוב לבנק?

בנק לאומי סגר הסכם פרישה מרצון עם 700 עובדים בעלות מוערכת של 400 מיליון שקל. וזו התרומה לתשואה
גיא בן סימון | (7)
נושאים בכתבה לאומי לאומי

בנק לאומי 0.12% הודיע היום על הסכם לפרישה מרצון של עובדים בעלות מוערכת של 400 מיליון שקל. מדובר בתכנית התייעלות מרצון של 700 עובדים שבאה בעקבות דרישת הפיקוח על הבנקים. מאיר סלייטר מירושלים ברוקראז' מעריך כי מספר העובדים היה מפתיע לטובה, העלות נמוכה מהצפוי, וכי ביצוע התוכנית עשוי לתרום כ-0.5% תשואה להון בשנה.

וכך כותב סלייטר: "תוכנית ההתייעלות נוצרה עקב דרישת הפיקוח על הבנקים וההקלות הגדולות שניתנו על ידיו, ולכן היא לא מפתיעה בעצם קיומה. עם זאת, היקפה בהחלט מפתיע (ציפינו להיקף של עד 400 עובדים) וגם עלותה הנמוכה (ציפינו לתוכנית לאוכלוסיית עובדים צעירה יותר). מכיוון שכך, כבר כללנו בתחזיותינו התייעלות מסוימת והתחזית לתוצאות לא משתנה באופן מהותי. עם זאת, אם הבנק יעמוד באתגר הנאה שהציב לעצמו, ואכן יפרשו מספר עובדים מהותי כל כך, ההשפעה על התוצאות תהיה גבוהה יותר, וכך גם התחזית והשווי הכלכלי".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    נ. 14/06/2016 11:44
    הגב לתגובה זו
    בנק לאומי מתכונן לסאב פריים בישראל,במקרה כזה לא יוכל לשלם פיצויים פרישה בהסכם מהבנק אחרי המשבר.עכשיו יש כסף.בנק שנוהג כך,באחריות כזו,הוא הבנק שישרוד את המשבר ועמוד על רגליו מהר..
  • 5.
    משה 02/06/2016 15:09
    הגב לתגובה זו
    זה לא אומר שמחר יסכימו 700 לפרוש ועלות הפרישה תהיה עד 400 מליון
  • 4.
    אורי 02/06/2016 15:02
    הגב לתגובה זו
    מדי יום בעמלות מטורפות שאין להם אח ורע בעולם בגלל שלא קיימת תחרות בישראל
  • 3.
    אזרח 02/06/2016 14:51
    הגב לתגובה זו
    כל שנה מתווספות לכאן 100 אלף גולגלות חדשות. מדי שנה בשנה! בגיל 16-18 הן פותחות חשבון בנק. חלק נכבד מהן בסניף בנק לאומי. אז למה לצמצם? כל סניף שנסגר משמעותו פגיעה בשירות לאלפי לקוחות קיימים, שכעת יצטרכו להרחיק לסניף אחר, ועם הזמן כל הסניפים קולטים עוד ועוד לקוחות. שוב, מהטעם הפשוט שקצב הריבוי הטבעי בישראל גבוה. הלא זה ברור מאליו שעוד כמה חודשים נקרא על סגירת סניף כזה או אחר, ותלונות האזרחים הקטנים כמונו על הפגיעה בהם. יותר נכון לצמצם את משכורות ההנהלה הגבוהות, ולהשאיר כמה עובדים שאפשר. כל עובד כזה נותן שירות להרבה אנשים, ואם צוות העובדים יקטן אז העומס על כל עובד שנשאר יגדל, והשירות לנו, הציבור, יפגע.
  • שולמן 02/06/2016 15:22
    הגב לתגובה זו
    הבנק מצפה שהלקוחות יתנהלו דרך האינטרנט בלבד.
  • 2.
    תחליפו את התמונה המחויכת של הגב זה לא מתאים (ל"ת)
    אורן 02/06/2016 14:51
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חיים 02/06/2016 14:49
    הגב לתגובה זו
    העובדים לא מעוניינים לצאת זה בלוף
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?