ראש מטה הדיור מבטיח התייצבות בנדל"ן - ונותן זמן יעד
"אנחנו צפויים לשנים לא קלות של גידול אוכלוסייה מכל המינים ומכל הסוגים – חילונים, חרדים, ערבים, הגיל השלישי, לכולם צריך לדאוג לקורת גג. אנחנו עוסקים יום יום במלאי תכנונים, מקווה שנגיע ל-500-600 אלף דירות בשנים הקרובות", כך אמר אביגדור יצחקי, ראש מטה הדיור, בפאנל 'העדר רצף שלטוני והשפעתו על שוק הנדל"ן, שהונחה על ידי דפנה הרלב, מנכ"ל אביב, בוועידת הנדל"ן של מרכז הבנייה באילת. "אנחנו הולכים לשווק קרקעות בהיקף שלא שיווקנו עד כה. זו השנה הראשונה בה אנו צפויים ל-53 אלף התחלות בנייה, נצטרך ב-25 השנה הקרובות להגיע ל-85-90 אלף התחלות בנייה בשנה. יש לנו את כל התכניות בעולם לייצב את המערכת הזאת, המטרה היא לגרום שיהיה שוק שפוי, השאר נשאר לנו ברמה הפוליטית, יש לנו את כל התכניות בעולם שנועדו לייצב את המערכת הזאת ולהוביל לשינוי, המינימום הוא אמצע 2017".
יצחקי התייחס לסוגיית הבירוקרטיה ואמר: "אין בירוקרטיה, יש שיתוק שלטוני, למה אנשים מחכים להחלטות 7 שנים? גם החלטה שלילית היא החלטה, אבל קבלו החלטות, גם אם מדובר בסכנה של תמותה של איש אחד פעם ב-9 שנים יש להחליט, זה בנושא של שדה בריר, בגלל זה עוצרים מאגר ענק של פוספטים. הפתרון נתון במשק הישראלי כולו ובשיטת יחסי העבודה שיש פה. אנחנו נמצאים במדינה שיש בה הסכמים קיבוציים, מאגר של יחסי עבודה, בעיה לקחת את האנשים הטובים ביותר, ולא בגלל השכר. אנחנו נאבקים – למהנדס משלמים 5,000 שקל, מי יירצה לבוא לשם? אנחנו לא מצליחים לגייס, עשינו מכרז באו 800 אנשים, לאחר 8 חודשים בתהליך נשאר אחד. בממשלה שהיא הרבה יותר יציבה, ולא של 61, יש לעשות סדר בעניין של יחסי העבודה במשק שהיא בעיה גדולה מאוד".
יצחקי המשיך: "אנחנו עושים תכניות מהר היום בותמ"ל, משום מה המערכת המשפטית לא מאפשרת לנו להכניס קרקעות פרטיות לותמ"ל, לא מבין. עשו איתנו דיל על התחדשות עירונית רק כדי שלא ניגע בקרקעות פרטיות, אבל נטפל גם בקרקעות אלו, גם בהתחדשות עירונית. עד סוף שנה הבאה נשווק 70 אלף יחידות דיור לפחות במחיר למשתכן, מקווה שיהיו מספיק ידיים עובדות לקלוט את זה, אנחנו מטפלים בנושא זה היום. מקווה שהשוק יחזור לשפיות".
אורן הוד, מנכ"ל אפריקה מגורים, אמר: "אנחנו רוצים לבנות יותר, אבל בסופו של יום אנחנו פוגשים מערכת שנחסמת. אנחנו רוכשים קרקע בכפר יונה, והתנאי לפרויקט הוא הזזת כביש 57, כבר מעל שנה מתנהל ויכוח אם הכביש יעשה מכוח שבס או לא. כשכותבים תב"ע צריך לכתוב אותה ברור, ברגע שנשאיר אותה לספקולציות נגיע לדיונים של שנה. אנחנו הכי שונאים את אי הוודאות, ברגע שאנחנו יודעים שיש תכנית אנחנו יודעים לתת תג מחיר של לוחות זמנים וברמה הכלכלית".
- הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה
- הקבלנים מוכרים קרקעות - לא דירות: הנתונים החדשים חושפים את המצוקה בענף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוד ממשיך: "אנחנו פוגשים במעל 20 רשויות שיתוף פעולה מלא ברמה של ראש רשות, אבל המדיניות משתנה, אם לוקחים אזור חדש, כמו חריש, ומחליטים שככה היא תהיה 20 שנה קדימה אז ככה צריך לייצר, ולא לשנות את התכניות. המקומות עם הצמיחה הכי גדולה הם אלו שהייתה בהם בהירות של הגוף הרגולטיבי של הממשלה. דרך זה ניתן לקבל את הוודאות במחירים – ראינו את זה במע"מ 0%, במס הרכישה, במחאה החברתית, כל אי ודאות כזו מייצרת עליית מחירים. אנחנו מבקשים שהרצף השלטוני יהיה אחיד, לא ייתכן שנכנס לדיון בוועדה מקומית ואז בוועדה המקומית משנים את ההחלטה ואז חוזרים עוד פעם למקומית. התקדמות עדיפה על מושלמות".
עו"ד ענת בירן אמרה: "אין דבר כזה שיהיה משהו בטוח בכל הקשור לתכנון ובנייה, וזה לא בהכרח בגלל רצף שלטוני. תב"ע בתוקף ניתנת לפרשנות, ראינו איך תכנית עיצוב ארכיטקטונית שונתה על ידי עיריית תל אביב בשוק בצלאל. היזמים התקפלו בסוף כי לא רצו לריב עם הרשות. פרויקט של דיור להשכרה ברמת השרון לדוגמה, יצא היתר בנייה על פי תב"ע בתוקף, אחרי שיצא היתר והתחילו לבנות, הדיירים החליטו לנדנד ודרשו להגיע לשימוע כדי לשמוע מדוע היתר שניתן הוא חוקי. אנחנו כעת בוועדת ערר, קובעים דיון שנה וחצי קדימה, הנושא גורם לעוד חודשים ועוד חודשים של עיכוב ומי שלא זוכה בערר מגיש עתירה. עורכי הדין בסוף מתפרנסים מהסיפורים האלה אבל זה עצוב מאוד, אפשר להתפרנס גם מדברים טובים".
- 2.אורי... . 04/12/2015 00:07הגב לתגובה זותתחיל בשישים למשך שלוש שנים
- 1.מי יקנה את כל הדירות האלה?? במחירים האלה?? (ל"ת)בן אהרון 02/12/2015 15:42הגב לתגובה זו
משכנתא (גרוק)ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה
בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.
למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.
בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.
לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.
המגמה בשלושת החודשים האחרונים
בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.
- עלייה בפיגורי המשכנתאות - האם זה אות אזהרה למשק?
- משכנתאות ב-8.9 מיליארד שקל בספטמבר - למרות הירידה במכירות דירות - הכיצד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים,
והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.

חברות התשתיות עומדות להסתער - מכרזי ענק של 65 מיליארד שקל על המטרו
הפרויקט שאמור לשנות את פני התחבורה בגוש דן: כל הפרטים על מכרז המטרו הגדול בישראל
מכרז ענק בהיקף של 65 מיליארד שקל יוצא לדרך כחלק מפרויקט המטרו. הפרויקט שעליו מדווח מתמקד בשלב א' של רשת המטרו באזור מטרופולין גוש דן, מערכת שנועדה להוות נדבך משמעותי במערכת התחבורה הציבורית במרכז הארץ. הרשת כוללת שלושה קווים תת-קרקעיים, קו M1, קו M2 וקו M3, אשר בתכנון יהיו באורך כולל של כ-150 ק"מ ויכללו כ-109 תחנות.
הרשת מיועדת לשרת כ-24 רשויות מקומיות באזור גוש דן והסביבה, במטרה להפוך את התחבורה הציבורית למתחרה אמיתית של הרכב הפרטי. הפרויקט נחשב לעצום בהיקפו עם עלות כוללת מוערכת של מעל ל-150 מיליארד שקלים. השלב הנוכחי כולל הקמה של כ-78 ק"מ של מנהרות כפולות ו-59 תחנות תת-קרקעיות, במסגרת מיזם בהיקף של כ-65 מיליארד שקלים. מדובר בבוננזה ענקית לחברות התשתיות שלמעשה הצמיחה שלהן בהכנסות כמעט מובטחת.
חברת נת"ע פתחה הליך מיון מוקדם עבור חבילות העבודה הראשונות במיזם. במסגרת זו ייבחרו הקבוצות והחברות שיוזמנו להתמודד במכרזים הבאים. הצעד הזה מאפשר סינון ראשוני של שחקנים לפי קריטריונים כמו ניסיון בהקמת מנהרות ומתחמי תחנות, יכולת כלכלית, ניהול סיכונים ועמידה בדרישות בטיחות ותשתית.
השקעות ענק בתשתיות
במקביל, כבר פורסמו מכרזים בהיקפים של מיליארדי שקלים, כולל מכרז שיפוץ של כ-27,000 דירות הנמצאות בקרבת תוואי המטרו כדי למזער את ההפרעה לתושבים. הוועדה המנהלת של הפרויקט אישרה ביוני 2022 את פרסום המכרז לניהול ותכנון הקווים.
- מס המטרו יוצא לדרך - בעלי נכסים שקרובים לרכבת יממנו חלק ממנה
- הפקיעו את הקרקע – ועכשיו גם את הפיצוי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדובר באתגר הנדסי אדיר של הקמת מאות קילומטרים של תשתית תת-קרקעית בתוך סביבת מטרופולין פעילה וצפופה. חפירת המנהרות הכפולות משלבת טכנולוגיות קידוח מתקדמות, חפירות שטח פתוח ותיאום מורכב עם מערכות קיימות של מים, ביוב, חשמל ותקשורת. התחנות התת-קרקעיות החדשניות תפעלנה כמרחבי תחבורה המקשרים לתחבורה הציבורית הקיימת, כולל אוטובוסים, רכבת קלה ורכבת ישראל, תוך חיבור למרכזי מגורים ותעסוקה.
