אמריקניזציה באשראי: האוצר ובנק ישראל יאפשרו איגוח הלוואות, נכסים ומשכנתאות

כדי להימנע ממצב של משבר סאב-פריים כמו ב-2008 יוטלו מגבלות חמורות על פעולות האיגוח 
לירן סהר | (9)

שוק האשראי הישראלי מאמץ כלים אמריקניים ואירופים - הצוות הבין משרדי לקידום האיגוח בישראל, של בנק ישראל, רשות ניירות ערך, משרד האוצר, משרד המשפטים ורשות המיסים, פרסם היום הדוח המסכם אשר יאפשר איגוח של הלוואות באופן מפוקח ופשוט.

עסקאות איגוח (securitization) הנן כלי מרכזי לפיזור סיכונים ולהעברתם במערכת הפיננסית. בעסקת איגוח מונפקות תעודות התחייבות שפירעונן מובטח על ידי תזרים מזומנים מוגדר מראש, הצפוי לנבוע מנכס או מקבוצת נכסים מוגדרים.

עסקאות איגוח מתנהלות באופן הבא: יזם מזהה ומבודד קבוצת נכסים שברצונו לאגח. היזם יוצר ישות משפטית ייעודית או נעזר בישות משפטית קיימת לביצוע האיגוח, כדי שזו תהיה נפרדת מהיזם מבחינה משפטית וכלכלית, ולפיכך גם לא תהא כפופה לסיכוני חדלות הפירעון שלו. היזם מעביר את קבוצת הנכסים המוגדרת אל הישות המשפטית, אשר מנפיק ניירות ערך מגובים בתזרים מנכסים אלו למשקיעים. התמורה המתקבלת מן המשקיעים מועברת ליזם. בעסקאות איגוח רבות משמש היזם גם "כשרת" להבטחת תזרים המזומנים הנוצר על ידי הנכסים המאוגחים. השימוש בישות הייעודית נועד לאפשר השקעה שהסיכון הכרוך בה ממוקד לנכסים המגבים בלבד, בלי הסיכון שכרוך בהשקעה כוללת ביזם.

לפי הדו"ח של הצוות הבינמשרדי, "שוק איגוח יכול לתרום רבות ליעילות המערכת הפיננסית וליכולת העברת הסיכונים בה. עסקאות איגוח מגדילות את יכולת גיוס ההון של גופים פיננסיים וחברות, ומעניקות אפשרות השקעה מגובה בבטוחות איכותיות. פיתוח שוק איגוח בישראל על בסיס מבנה תמריצים נכון, רגולציה מתאימה ותשתית המעניקה ודאות משפטית לכל הצדדים בעסקה יגדילו את יכולת ניהול הסיכונים, הן של הגופים המנפיקים והן של הגופים המשקיעים. בנוסף, עסקאות האיגוח עשויות לסייע לפתרון הכשל שחווה שוק ההון הישראלי בשנים האחרונות, שנבע מביקוש יתר בשוק אג"ח חברות של ציבור המשקיעים לאפיק השקעה הנחשב סולידי, זאת בדרך של גיוון חלופות להשקעה".

לצפייה בדו"ח המלא לקידום האיגוח בישראל - כנסו

הצוות שקד על זיהוי החסמים להתפתחות שוק האיגוח בישראל, בין היתר, בתחומי המיסוי, הרגולציה והחשבונאות והגיש המלצות בתחומים אלה, במטרה להסיר חסמים , לקדם את השוק ולפתח אותו. פיתוח שוק האיגוח יכול לגשר בין משקיעים (מוסדיים ופרטיים) לבין יזמים ופרויקטים הזקוקים לאשראי (ובכללם עסקים קטנים ובינוניים, פרויקטים של דיור להשכרה ועוד). קידום האיגוח צפוי להרחיב את מקורות המימון וכן  את מגוון אפיקי ההשקעה שעומדים לרשות המשקיעים המוסדיים והציבור הרחב. בנוסף, כלי האיגוח עשוי להוביל לגידול בהיצע ההון במשק ולהוזלת האשראי שמעמידה המערכת הבנקאית למגזר העסקי, לרבות הלוואות למגזר העסקים הקטנים והבינוניים.

 

ההמלצות העיקריות של הצוות:

  • אפשרות לאגח מגוון הלוואות וסוגי נכסים במסגרת עסקת איגוח;
  • הטלת חובה על יזם עסקת האיגוח להותיר לעצמו חשיפה של 10% לפחות מסיכון האשראי של התיק המאוגח;
  • איסור על איגוח מורכב
  • קביעה כי על עקרונות הגילוי בעסקאות האיגוח לספק שקיפות ראויה, כדי לאפשר  למשקיעים להבין את ההיבטים השונים של העסקאות ולתמחרן כראוי;
  • קביעת תנאים להנפקה לציבור של עסקאות איגוח, תוך חלוקת האחריות המשפטית בין המשתתפים השונים בעסקה;
  • קביעה כי בהתקיים התנאים שיפורטו בחוק, העברת נכסים מהיזם לחברה הייעודית אשר תנפיק את איגרות החוב תסווג מבחינה משפטית כעסקת מכר (True Sale) ולא כהלוואה;
  • הגדרת מודל מס ייעודי נייטרלי בעסקאות האיגוח אשר ימנע עיוותי מס וכפל מס;
  • הכללים שייקבעו ביחס לאיגוח לא-סחיר על ידי אגף שוק ההון יהיו עקביים ככל שניתן עם ההמלצות ביחס לאיגוח סחיר, תוך שמירת עניינם וטובתם של החוסכים אשר כספיהם מנוהלים על ידי הגופים המוסדיים.

קיראו עוד ב"אג"ח"

"הצוות סבור שהסרת החסמים והכללים שנקבעו יסייעו להתפתחות מדודה וזהירה של שוק האיגוח", נאמר בדו"ח. "שוק זה  עשוי לתרום להמשך הפיתוח של שוק האשראי החוץ-בנקאי, הן באמצעות גופים מוסדיים וחברות פיננסיות והן באמצעות חברות ריאליות שיוכלו לאגח נכסים ולגייס הון באופן בלתי-אמצעי בשוק ההון, במקום שימוש במערכת הבנקאית. פיתוח שוק זה יסייע לקדם תחרות למערכת הבנקאית, להנגיש ולהוזיל מקורות מימון, בפרט לעסקים קטנים ובינוניים ולמשקי בית". 

ההמלצות של הצוות מאזנות בין המטרות החשובות של שמירה על היציבות של המערכת הפיננסית מצד אחד, ושכלול שוק ההון במשק המקומי מצד שני

לאחר פרסום דוח הביניים קרא  הצוות לציבור להעיר ולהתייחס להמלצות שפורסמו. בפני הצוות הופיעו אנשי מקצוע מתחום הפיננסים, נציגי המערכת הבנקאית, ונציגי הציבור, שהתייחסו לדוח הביניים. לאחר שנשמעו עמדות הציבור החליט הצוות לבצע מספר שינויים בהמלצותיו, כמפורט בדוח המסכם.

השינויים בדוח הסופי כוללים, בין היתר, את כוונת הפיקוח על הבנקים להתיר במערכת הבנקאית איגוח של מגוון רחב של סוגי אשראי, בכללן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים. הוחלט להותיר על כנה את ההוראה האוסרת לבצע עסקאות איגוח מורכבות, לצד הוראות נוספות שיבטיחו את איכות החיתום וניהול ההלוואות שמוצעות לאיגוח על ידי הבנקים. כמו כן, הוחלט לשנות חלק מהתנאים המשפטיים לסיווג עסקת איגוח כעסקת מכר אמיתי, כמפורט בטיוטת הצעת החוק המצורפת לדוח המסכם.

 

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג: "בדוח, שמשקף שיתוף פעולה מקצועי ופורה של כל הרגולטורים הרלוונטיים, ניתנה תשומת לב מעמיקה ללימוד הלקחים מהמשבר הפיננסי העולמי. ההמלצות הכלולות בדוח יתרמו להגדלת מקורות המימון במשק, כולל לנותני אשראי חוץ בנקאיים, ויוכלו להביא להוזלת האשראי למגזר העסקי, כולל לעסקים קטנים, תוך שהן תורמות להמשך פיתוחו של שוק האשראי ולהגברת התחרות במערכת הפיננסית" 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    בנצי1 12/11/2015 19:46
    הגב לתגובה זו
    מי הפושע שתומך ברעיון שהרס את כלכלת אמריקה. כנראה שחבר מושחתים וגנבים מצאו אחד את השני. מי יעצור את הביזיון הזה שיאמלל את כל מי שיכנס לאיגוח כזה
  • 8.
    בדיוק מה שגרם למשבר 2008 בארה"ב. מעניין מה האינטרס שלהם (ל"ת)
    כמו 12/11/2015 18:42
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    דוד 12/11/2015 14:36
    הגב לתגובה זו
    צריך להעתיק מאמריקאים דברים טובים, לא דברים רעים. אצלנו לא יקרה סאב-פריים? חבל על חוסכי הפנסיה שיסכנו את כספיהם, בהשקעות כביכול סולידיות... מחזור חובות בשלב כלשהו הופך לבועה שסופה להתפוצץ
  • 6.
    נ.ברוך 12/11/2015 13:20
    הגב לתגובה זו
    היום קרנות הפנסיה משוועות לתשואה של 4-5 אחוז כאשר ניתן לתת הלוואות עד 150000 שח בריביות 4 עד ו אחוז ובלבד שבעל הקרן יהיה לו קרן של לפחות 900000 שח כך שהכפים מובטחים כנגד בטחון קשיח ונזיל לטווח 8 שנים.היום הבנקים גובים 7 ועד 12 אחוז.לדעתי כאן הקרנות לא מסתכנות.
  • 5.
    שלמה גרינברג 12/11/2015 12:47
    הגב לתגובה זו
    כמובן שחייבים ללמוד מהניסיון האמריקאי ובמיוחד מהאירופי אבל המכשיר מחויב המציאות
  • 4.
    רז 12/11/2015 12:40
    הגב לתגובה זו
    .
  • 3.
    דמיקולו חצר 12/11/2015 12:39
    הגב לתגובה זו
    הלקח המרכזי הוא שמלווה ללא סיכון זה פצצת זמן מתקתקת. איגוח הוא דרך להעביר את הסיכון של המלווה (קרי הבנקים) ל"ציבור", שזה קרנות הפנסיה ומשקיעים חסרי כוח ומוח. הבנק הופך למתווך שמרוויח את העמלות מהאיגוח וזורק מעליו את הסיכון. זה יגביר את קצב המשכנתאות ויעלה את מחירי הדירות עד לפיצוץ. מעניין למה הבנקים לא נעמדים על הרגליים לנוכח "התחרות" שהונחתה עליהם.
  • 2.
    leo 12/11/2015 12:38
    הגב לתגובה זו
    אם הם היו לומדים מטעיות העבר היו יודעים שאסור לעשות את זה.
  • 1.
    פיני 12/11/2015 11:52
    הגב לתגובה זו
    המושחתים מחפשים לעשות עלינו קופה.לא מאמין "לפיקוח הדוק"
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.