טור

הנה ההסבר לזה שהבורסות עדיין עולות (ולא, זה לא הריבית)

אלכס זבז'ינסקי,  כלכלן ראשי, מיטב דש השקעות, על השפעתן של הריביות האפסיות בעולם על מצב השווקים הנוכחי, ולאן ממשיכים מכאן?

נושאים בכתבה ריבית

התחזיות הכלכליות בתחילת השנה היו די אופטימיות. בעולם ציפו להתאוששות בכלכלה האמריקנית, האירופית והיפנית. בסין היו חששות, אך בסך הכל המשקיעים היו בטוחים יחסית בחוסנה של הכלכלה הסינית. מחירי הסחורות ירדו וסיפקו ההערכות שהוזלתם תגרום לגידול בצריכה וברווחיות החברות. הפד ציפה שהריבית תעלה עד סוף השנה לפחות שלוש פעמים. המשקיעים היו קצת יותר פסימיים והשווקים גילמו רק שתי העלאות הריבית. גם בישראל התחזיות היו יחסית אופטימיות לשיפור בצמיחה, כאשר בנק המרכזי ציפה שהצמיחה ב-2015 תסתכם ב-3.2%, וגם הערכות של החזאים בשוק לא היו רחוקות מזה. באמצע השנה בנק ישראל אף הביע הערכה שהמצב משתפר והסיכוי שידרשו כלים מוניטאריים נוספים פחת.  בפועל, כמעט שום דבר מהתחזיות לא התממש. הצמיחה, במיוחד במדינות המתפתחות, נחלשה. קרן המטבע הספיקה פעמיים להוריד את תחזית הצמיחה בעולם מתחילת השנה. הריבית בארה"ב ספק אם תעלה אפילו פעם אחת עד סוף השנה. בישראל הצמיחה לא תעלה על 2.5% ובנק ישראל בהודעתו האחרונה אמר שהריבית תישאר נמוכה לאורך זמן בגלל הסיכונים להשגת יעדי האינפלציה והצמיחה. אם מישהו היה יודע שכך יתפתחו הדברים, וודאי היה צופה ששוקי המניות יהיו מאוד שליליים. בפועל, נכון לימים אלה, שוק המניות האירופי עשה תשואה של כ-10% מתחילת השנה, בארה"ב תשואה חיובית נמוכה וגם השוק המניות המקומי השיג תשואה חיובית חד ספרתית. איך זה יתכן ולאן הולכים מכאן? ההסבר המקובל להתנהגות השווקים טמון בצעדים המוניטאריים המרחיבים של הבנקים המרכזיים, שממשיכים להמציא כלים חדשים ללא הפוגה ולהרחיב את הישנים. אי אפשר להתכחש שלבנקים המרכזיים יש כנראה משקל משמעותי בהתנהגות השווקים, למרות הביצועים המאכזבים בכלכלות. אולם האם המשקיעים, במיוחד המקצוענים, אוהבי סיכון עד כדי כך, שהם מוכנים לרכוב על גל העליות, למרות הדעיכה בכלכלה ולהסתכן במפולת? אם רק הבנקים המרכזיים היו הסיבה לעליות בשווקים, זה לא היה מחזיק לזמן רב. להמשך אווירה חיובית בשווקים יש גם בסיס כלכלי.

  • מצב המשקים האירופי והאמריקני ממשיך להשתפר למרות הקשיים. כדאי לשים לב שמדדי מנהלי הרכש במגזר השירותים נמצאים ברמות גבוהות כמעט בכל העולם, בעיקר במדינות המפותחות. מגזר השירותים משקף בעיקר את פעילות הצרכן ואכן גם הסנטימנט הצרכני נמצא קרוב לרמות שיא של העשור בכל המדינות המפותחות. בנוסף, רמת הצריכה בפועל בארה"ב ובאירופה די חזקה. המגזר שמשקף את החולשה הוא מגזר התעשייה, שבכלכלה המודרנית מהווה משקל יחסית נמוך מהפעילות הכלכלית. אכן, העולם נמצא בעודף כושר ייצור, אשר עולה עם ההתפתחות הטכנולוגית -= ההתאמות מתרחשות לאורך זמן. אולם, כפי מראים המחקרים, מגזר השירותים הוא זה שקובע כיוון בכלכלה מודרנית והתעשייה מתכנסת אליו.
  • אחרי שעבר על ארה"ב ואירופה, המשבר הגיע למדינות המתפתחות, בהן קצב הצמיחה ירד בחצי מאז התקופה לפני המשבר. קודם כל, נציין שאחרי שהמשבר עבר את שיאו באירופה וארה"ב הוא השאיר את הכלכלה במצב משופר יותר והכריח פוליטיקאים להתחיל לטפל בבעיות הבוערות של המשק. המקור העיקרי של הבעיות הרבות במדינות המתפתחות נמצא בשינוי המשק הסיני. חשוב לזכור שהבעיות בסין מופיעות בגלל שזו יזמה בעצמה את המעבר למודל כלכלי טוב ויציב יותר - במקום הכלכלה שמבוססת השקעות ממונפות, ייצור זול ויצוא, הסינים החליטו לעבור לכלכלה מודרנית, מבוססת יותר על מנגנון השוק ועל הצריכה הפנימית. ללא השינויים היזומים, סין הייתה אולי צומחת כעת בקצב גבוה יותר אך הייתה בסיכוי גבוה קורסת בשלב כלשהו. אי אפשר להגיד שהסינים כשלו ברפורמות. הדרך לא פשוטה, אך יש להם ניסיון רב בשינויים הכלכליים, אמצעים כדי לתמוך ברפורמות ויכולת שלטונית מוכחת ביישום החלטות. יתכן ובשנה הבא העולם כבר יחוש השפעת השינוי החיובי בסין.
  • הירידה החדה במחירי הסחורות, ובפרט הנפט, גרמה בשנה האחרונה להרבה בעיות למדינות המפיקות ולחברות בענף. גם במקרה זה צריכים לזכור שבבסיס הבעיה עומד תהליך חיובי של התפתחות טכנולוגית. אחרי שהזעזועים הראשוניים שנבעו מהירידה במחירי הסחורות יספגו, ירידה בעשרות אחוזים במחיר התשומות צפויה לבוא לידי ביטוי בשיפור ברווחיות המגזר העסקי וברווחת הצרכן. 
  • שינוי נוסף שצפוי להיות מורגש יותר ויותר באינדיקאטורים כלכליים הוא המהפכה הטכנולוגית שמתפשטת במהירות במגזר העסקי והצרכני. השינויים הם עוצמתיים וחסרי תקדים בעשורים האחרונים. הטכנולוגיה הדיגיטלית עומדת לשנות את העולם, כפי ששינו אותו המצאת מנוע קיטור, מנוע חשמלי והייצור ההמוני.

כל התהליכים הללו לא נעלמים מעיני המשקיעים ומאפשרים להם להביט קדימה, אומנם עם הרבה חשש, אך גם עם תקווה.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    תשמע את פלוג בקשר לריבית . העולם היום יתחיל קריסה (ל"ת)
    קשקשן 29/10/2015 12:21
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    צעדים מוניטריים מרחיבים זה ריבית אפס טמבל... (ל"ת)
    Z 28/10/2015 21:20
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    כל חודש גם מנחש שהריבית תרד אז? (ל"ת)
    קשקשן 28/10/2015 19:30
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ' 28/10/2015 18:37
    הגב לתגובה זו
    כמה המצב רחוק מלהיות אופטימי וכמה השווקים תלויים אך ורק בבנקים המרכזים , אני חושב שמתישהו בקרוב גם זה לא יספיק . אני רואה את הצעדים הרבים שביצעו בנקים מרכזים ברחבי העולם בשנה האחרונה כפאניקה מוחלטת וכאיתות על כמה המצב חמור ורעוע.
  • 4.
    הנגיד 28/10/2015 17:57
    הגב לתגובה זו
    ולו אתם נותנים במה?
  • 3.
    משה 28/10/2015 17:45
    הגב לתגובה זו
    אילו היית כותב כך לפני שנתיים שלוש, ניתן היה להאמין למה שכתבת. אלא מה, לאחר שידוע לך כי הבורסות עולות ויש מידה של אופטימיות, אתה מחפש הסבר לוגי למתרחש ומנסה לשכנע שמדובר בכלכלה אמיתית ולא בניפוח או בלון. לא הסברת גם מדוע אתה ממעט בגורם הריבית הנמוכה והכסף הזול. בכלל אם הכל כל כך טוב, למה צריך הרחבה כמותית באירופה?
  • 2.
    ג'וש 28/10/2015 17:37
    הגב לתגובה זו
    השווקים מתוחזקים ע"י הפד. מה לא ברור פה?
  • 1.
    שחר 28/10/2015 17:31
    הגב לתגובה זו
    זאת לא בועה אלא פשוט אלו המחירים המשקפים את הריבית האלטרנטיבית. כשהיא תעלה מחירי הנכסים ירדו. כולל ובעיקר מחירי הנדל"ן. כל עוד התהליך יהיה מדוד ומבוקר נראה חזרה לערכים "נורמליים" בהדרגה ובלי קריסות.
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.