מפלגת "כולנו" חתמה על הסכם הכניסה לקואליציה, תקבל שלושה תיקים
כולנו לאחר משא ומתן של מספר שבועות, בשעה האחרונה החלו הידיעות על החתימות הסופיות להסכמים קואליציונים. ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם היום (רביעי) במשכן הכנסת על ההסכמים הקואליציונים עם מפלגות כולנו ויהדות התורה.
כולנו במסגרת הכהונה בקואליציה תקבל שלושה תיקים, כחלון ישמש כשר האוצר, האלוף (במיל') יואב גלנט ישמש כשר הבינוי ואלי אללוף יהיה שר הגנת הסביבה. כחלון, למרות ההצהרות בתחילת המו"מ ויתר על ראשות ועדת הכספים היוקרתית לטובת משה גפני מיהדות התורה.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ברך את שר האוצר המיועד, משה כחלון עם חתימת ההסכם ואמר: "התחייבנו במהלך מערכת הבחירות לפעול על מנת להוריד את מחירי הדיור ויוקר המחייה, לקדם שורה של רפורמות ולהמשיך להזניק את כלכלת ישראל. כבר היום כלכלת ישראל נבדלת מכלכלות מערביות אחרות משום שהיא ממשיכה להמריא בעוד האחרות מדשדשות".
עוד הוסיף נתניהו כי "הכוונה המשותפת שלי ושל משה כחלון, שר האוצר המיועד היא שכל מי שיישב סביב שולחן הממשלה ואני מקווה גם בכנסת היא לפעול ולהטיב עם אזרחי ישראל באמצעות הצמחה של הכלכלה הישראלית שתניב את הפירות לכלל האזרחים. אני נלהב לקראת העשייה המשותפת שלנו, דיברנו הרבה על הצעדים שיש לעשות יחד. לא הכל מופיע בהסכמים הקואליציוניים כי אין צורך בזה, הדבר החשוב שהושג היא ההבנה לשיתוף פעולה למען הכלל. אני מתכוון לעבוד בכל העוצמה שניתנה בידנו על ידי אזרחי ישראל כדי להטיב באופן עמוק עם אזרחי מדינת ישראל. משה – אני שמח לקבל אותך בחום ובשמחה"
- כחלון נלחם בבנקים? המציאות מראה תמונה אחרת
- הלמ"ס: האטה בקצב הצמיחה במחצית השניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יו"ר מפלגת כולנו, משה כחלון: "סיימנו מו"מ ארוך שהתמקד בכלי עבודה ובאמצעים שיסייעו לנו לקדם רפורמות. המשק הישראלי זקוק לרפורמות ואנחנו בסיעת כולנו יחד עם סיעת הליכוד, רה"מ והשרים נדע להוביל אותן. בממשלה הבאה נקדם רפורמות בדיור, בבנקאות ונפעל לצמצום פערים בחברה הישראלית.
- 6.דירה להשקעה 30/04/2015 08:35הגב לתגובה זואנשים חייבים לדאוג לעתידם
- 5.כחלון שיהיה בהצלחה (ל"ת)מיקי 30/04/2015 00:37הגב לתגובה זו
- 4.משה 29/04/2015 23:48הגב לתגובה זוכל עוד נמשיך לראות כל שנה שניתנות משכנתאות בהיקף 50 מיליארד שקל בשנה, המחירים הגבוהים ימשיכו להיות "מתודלקים". יש לדכא דחוף את צד הביקוש למרות שהעם ירגיש שהדירה מתרחקת ממנו. היא לא. תוך כחצי שנה יתחילו ירידות מחירים והעם יבין שהגבלת היקף המשכנתאות או תקופת הפריסה המירבית שלהן, דווקא עוזרות לו ויש תקווה כי המחירים בירידה. שכר דירה לא יעלה בעקבות המיסוי כי קצב הבניה הכללי גבוה יותר מהריבוי הטבעי (החל מ 2014 קצב סיומי הבניה מוכיח זאת). בטווח הקצר המחיר הוא מפגש בין ביקוש להיצע, והגדלת המחיר תקטין הביקוש ואז בעלי בתים מסוימים יתקעו עם דירות ריקות ויורידו מייד מחיר בחזרה. מאז 2008 המשקיעים רכשו הרבה דירות והגדילו מאוד היצע הדירות להשכרה, אך כל דירה שהם רכשו היתה על חשבון צעירים שרצו לקנות גם, וכך הביקוש להשכרה מצד צעירים שנותרו ללא דירה עלה במקביל להגדלת היצע הדירות להשכרה ושכר הדירה נשאר יקר. דירה שנמכרת ישירות לצעיר מקטינה את הביקוש שלו לדירות להשכרה, (כי הוא כבר לא צריך יותר כזאת), ובנוסף מגדילה ההיצע להשכרה כי אותו צעיר מפנה את הדירה שהוא שוכר היום לשימושם של צעירים אחרים
- 3.משה 29/04/2015 23:46הגב לתגובה זוגם בנק ישראל מודה ש 60% מעליית המחירים מקורה בריבית האפסית שלו. לכן יש לדכא את צד הביקוש, על ידי הגבלת משכנתאות למשקיעים. צעירים שקונים דירה ראשונה במטרה להשכיר, הם גם משקיעים, וכאן מס על שכר דירה יעשה את ההבדלה בינם לבין כאלה שרוצים דירה ראשונה כדי להקים בית יציב בישראל. תושבי חוץ יש לעצור לחלוטין, אין להם מקום כל עוד אין מספיק דירות ל"מלח הארץ". גם קרן המטבע הבינלאומית המליצה להעלות מס רכישה על תושבי חוץ. אגב, הביקוש שלהם מחזק את השקל בניגוד לרצונו של בנק ישראל, ובכך ופוגע בתעסוקה בישראל וביצואנים. חלק ממשקיעי הנדלן עשויים לקנות נכסים בחו"ל במקום דירה בארץ, וגם זה מבורך מבחינת הרצון למנוע התחזקות השקל. במקביל לדברים אלו יש גם להגדיל את צד ההיצע, אך הכוונה לכמות הדירות למכירה בישראל, ולאו דווקא לבנייה של קבלנים. חייבים ללחוץ על ידי צעדי מיסוי, על בעלי מספר דירות להעמיד אותן למכירה. שוק היד השניה גדול פי 4 משוק הדירות החדשות מקבלן, ותהיה לכך השפעה גדולה
- 2.מיכה קדוש 29/04/2015 22:42הגב לתגובה זוזה הרי ברור שכל הבירבורים של כחלון לפני החתימה היו מסך עשן למשא ומתן האמיתי שהתנהל בין הטייקון תשובה לביבי.רק לאחר שתשובה קיבל הבטחות ברורות להמשך התעשרותו על חשבון הציבור, הוא נתן לכחלון אישור להיכנס לממשלת ביביבקיצור, אכלנו אותה...
- 1.אנונימי 29/04/2015 22:16הגב לתגובה זומה שהיה הוא שיהיה ועולם כמנהגו נוהג.
- אלי 29/04/2015 23:57הגב לתגובה זותתבייש לקחת קולות של תמימים והלכת לחרדים לתת את כל המיליארדים בושה אתה והמס ירושה הדבילי. רק לפיד יביא עתיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
