רשות המיסים גילתה שיש לכם חשבון בנק בשוויץ? כך (אולי) תצאו מזה בשלום

נתפסתם עם חשבון בנק לא מדווח בחו"ל? עו"ד אלי סרור מסביר מה אפשר לעשות במקרה של חקירה והאם כדאי לדווח על מבעוד מועד
אבי שאולי | (15)
נושאים בכתבה אלי סרור שוויץ

לאחרונה פורסם כי רשות המיסים התפרצה לפגישה של נציג בנק שוויצרי עם איש עסקים ישראלי באחד מבתי המלון בתל אביב ופשטה על חפציהם. בפשיטה נתפס מחשבו האישי של הבנקאי והוציאו ממנו שמות של מאות ישראלים המחזיקים בחשבונות בנק סודיים בשוויץ.

רשות המיסים הרחיבה את החקירה והגיעה לישראלים רבים המחזיקים בחשבון בנק בשוויץ. המהלך כחלק מהאסטרטגיה של רשות המיסים לשים יד על כל נכס מכל סוג של ישראלים בארץ ובחו"ל בכדי למסות אותו בהתאם לחוק.

לדברי עו"ד אלי סרור, ממשרד עו"ד סרור מור בן הרוש, המייצג את אחד הישראלים ששמם הגיע עכשיו לידי רשויות המס, גם מי שמחזיק בחשבונות בנק בשוויץ ולא דיווח יכול לצאת זכאי. "אי אפשר להצמיד מדבקה של עבריין לכל מי שיש לו חשבון בחו"ל", הוא מסביר.

עו"ד אלי סרור: "למרות שהתפיסה נעשתה שלא כמקובל במדינת ישראל הרי שהחומר שרשות המיסים תפיק מהמחשב הנייד עשוי להיות משמעותי. גם אם המידע מהמחשב לא יוכל לשמש כעדות, הוא עשוי לסייע בחשיפת ישראלים רבים המחזיקים בחשבונות בנק בשוויץ. הם עלולים למצוא עצמם בבית משפט מואשמים בעבירות מס שהעונש עליהן הוא קנס כספי גבוה מאוד ולצידו אף תיתכן תקופת מאסר בפועל, קנס או עבודות שירות ,כלומר כל הקשת הפלילית בנוסף למס החוקי שהיה אמור להיות משולם לא היה מדווח כנדרש".

מה האפשרויות המשפטיות העומדות בפני הנחקרים?

"למרות שבחקירה ניתן יהיה לעלות על עקבותיהם של הישראלים המחזיקים בחשבונות בשוויץ, גם מי שיוזמן לחקירה במשרדי רשות המיסים יכול בהתנהלות נכונה ובהסברים המתאימים, לצאת מהחקירה ללא כתב אישום או בכתב אישום מופחת ו/או בכופר כסף וישנן נסיבות רבות שצריכות להילקח בחשבון בכדי למזער את הנזק".

אתה יכול לתת דוגמא?

"אדם שיוכיח כי הכסף בבנק השוויצרי הוא ירושה שקיבל לפני שנים מסב או קרוב משפחה אחר, והסכום המתין בבנק שנים עשוי לצאת 'נקי' מחקירה כזו למרות שהחוק מחייב דיווח על חשבון שכזה. מהצד האחר ישראלי שהרוויח את כספו בעסקים וניסה להימלט מתשלום מס ולכן הפקיד את הכספים בחשבונות סודיים בשוויץ עלול למצוא עצמו בבעיה לא פשוטה וחלילה מאחורי סורג ובריח".

האם כדאי לבעל חשבון בנק בשוויץ לפנות מיוזמתו לרשויות המס?

"הגם שחובתו של כל מי שמחזיק חשבון זר בחו"ל מעל סכום מסויים להצהיר על החשבון בפני הרשויות בארץ, הרי שעדיין יש נסיבות מקלות שבגינן ניתן להימנע מהסנקציות או להפחיתן. מי שהרשויות טרם פנו אליו יכול לגשת מרצונו החופשי ולקיים נוהל של גילוי מרצון, שאני קורא לו גילוי מפחד ולא מרצון: קיימת חשיבות גדולה לשאלה האם הנישום הגיע מרצונו או הגיע לחקירה ורק במהלכה ביקש להגיע להסדר".

איזה עוד פתרונות יצירתיים יש חוץ מאשר לצין שמדובר בירושה?

"יש כסף שיש עליו התיישנות בכל מיני וריאציות שונות מחוקי מס שונים

גם אם במקור מדובר בכסף 'שחור'". צריך לבדוק האם מדובר בכספים שהופקו בחו"ל בשנים מסווימות, אם מדובר בכסף שנובע מהכנסות בתוקפת רילוקאיישן בשנים מסויימות וישנן עוד הרבה אפשריות ולכן כדאי שמומחה יהיה מעורב בזה בכדי לדייק את הפרטים. בנוסף, ישנם שילובים שיכול שמקור פטור ורבית חייבת וישנם מצבים הפוכים שהמקור חייב והפירות ממנו פטורים, בוודאי שלא ניתן ללמד את כל חוקי המס הבינ"ל בדוגמא, אבל יש למומחה תפקיד נכבד בטיפול במיסוי החשבונות הנ"ל".

האם מותר להחזיק חשבון בנק בשוויץ?

"מותר להחזיק חשבון בנק בשוויץ אבל במצבים מסויימים צריך לדווח עליו. החזקה של 'כסף שחור' זה לא לגיטימי, אבל ירושה של כסף שמקורו מוסה או כסף פטור בידי המחזיק או התיישן יוכל גם יוכל לייצר הקלה משמעותית".

מה המשמעות של מעבר משיטת דיווח טריוטוריאלי לפרסונאלית?

"היום לא חשוב באיזה מדינה נוצר כסף שהרווחת - אתה תמיד חייב בסמס בישראל בכפוף לאמנות כדי שתוכל להתקזז עם הממס שכבר שילמת בחול.

אבל בין זה לבין להגיד שיש לי חשבון בנק בחו"ל אז אני עבריין המרחק גדול מאוד". אגב הכנסות ריבית מכל מקום בעולם מכל חשבון חייבות במס בישראל".

רשויות המס האמריקניות מטילות קנסות על בנקים ברחבי העולם

בשנת 2009 רשויות המס בארה"ב הטילו מס כבד של 780 מיליון דולר על בנק UBS השוויצרי. האמריקנים האשימו את עובדי הבנק כאילו סייעו לכאורה ללקוחות להלבין הון ולהתחמק מתשלומי מס.

הנקודה הישראלית: הבנקים המקומיים ובמיוחד בנק לאומי נכנסו לרדאר של רשויות המס בארה"ב והם מנהלים מו"מ בכדי להקטין את הנזק. בנק לאומי כבר הפריש 1.7 מיליארד שקל משנת 2010 ואיש לא יודע כיצד תסתיים ההסתבכות.

פרשת הבנק השוויצרי

ב-26 ביוני נעצר רוני אליאס, יועץ השקעות בכיר בבנק UBS. הוא הגיע לישראל בכדי לטפל בלקוחות ישראלים של הבנק ונמצא תחת מעקב צמוד של חוקרי רשות המיסים.

המדינה טוענת שבין השנים 2009-2014 ניהל רוני אליאס לכאורה חשבונות בנק מוסווין בסכום כולל של כ-15 מיליון אירו שלא דווחו לרשויות בישראל.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    ישראל 30/11/2014 13:35
    הגב לתגובה זו
    גם ראש הממשלה יצחק רבין החזיק חשבון בחול האם ניתן לאמא שהיה פושע ההפך הוא הנכון
  • 9.
    ישראל 30/11/2014 13:29
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לעור״ד אלי סרור שמסכים לייצג אנשים כאלה
  • 8.
    עבד אטאשטוש 30/11/2014 10:04
    הגב לתגובה זו
    לא נכנסת לכפרים שלנו!
  • 7.
    לא חייבים במס בישראל 30/11/2014 05:53
    הגב לתגובה זו
    לכל מי שיש כסף יכול לטייל בעולם ע"ח מס ההכנסה בישראל ... תיסעו לטיול של חודש בעולם, ותחזרו לבקר את הנכדים כישראל, סעו שוב לטיול בעולם למשך חודש, ותחזרו לבקר את הנכדים בישראל למשך חודש אחד ... בקיצור, אם תגורו בישראל פחות מ- 180 יום, בשנה, אתם לא חייבים בתשלום מס בישראל ...
  • 6.
    מ.ב 29/11/2014 23:29
    הגב לתגובה זו
    אם מדווחים בזמן על ההנסות אז מכירים לך בהפסדים שנוצרו בשנים גרועות ראה שנת 2008 ואם אין ברירה אז גילוי מרצון אפשר גם בלי עו"ד או רו"ח.
  • 5.
    רשעות המיסים 29/11/2014 21:22
    הגב לתגובה זו
    שיחזירו לעם ישראל את גביית היתר של המס בניירות ערך. להרבה אזרחים מגיע החזרי מס לקחת הם יודעים להחזיר הם לא יודעים.
  • רשות המסים דוקא מחזירה כספים שהיא חייבת עם ריבית (ל"ת)
    רמץ 30/11/2014 00:17
    הגב לתגובה זו
  • אתה מצפה מנחש צפע להפוך לכבשה צדקנית (ל"ת)
    אבי 29/11/2014 23:17
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    המחאה גרמה להעשרת האוצר . ותו לא (ל"ת)
    מחאה 29/11/2014 21:18
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מלחמת האוצר באזרח 29/11/2014 21:02
    הגב לתגובה זו
    כמו שביבי בזמנו הבטיח לכל אזרח מניה של בנק לאומי . כי אף אחד לא רצה לקנות את בנק לאומי. הפתרון של ביבי היה שהבנק יהיה בבעלות כל אזרחי ישראל.
  • 2.
    ראל0000000 29/11/2014 19:27
    הגב לתגובה זו
    ווילות ונכסים על שם הילדים והחם שלא היה לו מה לאכול לא לתפוס את ההוא שמשכיר מאתיים שקל לא הצהיר זה יותר קל .האלה לא שילמו מס בחיים .אנחנו צריכים את אלו שלא היו בכלל ברדאר שלכם
  • לא נמאס לך? 29/11/2014 21:06
    הגב לתגובה זו
    זה וילה בסביון. יש רבים שקנו דירה שניה עם משכנתא . כמה צרות עין יכולה להיות? בקרוב בחירות תבחרו שוב בלפיד עם 40 מנדטים ותקבלו דירות בחינם. אדיוטים
  • 1.
    רמץ 29/11/2014 19:23
    הגב לתגובה זו
    האם להחזיק חשבון בנק בשוויץ או בכל מקום אחר בחו"ל מותר או אסור והאם יש לדווח עליו זה ניסוח דפוק לאללה. כי מה אם יש למישהו 10 חשבונות בנק בחו"ל ובאף אחד מהם אין לו גרוש אחד. האם האדם חייב לדווח על חשבונות ריקים גם כן כדי שיטילו מס על האויר שבחשבון? סרור הוא אולי עו"ד מצויין אבל בניסוחים הוא חלש. ידע כל בר דעת כי החובה המוטלת על אזרחי ישראל המחזיקים בחשבון בנק בחו"ל זה לדווח על סכומי כסף המוחזקים בחשבון בנק בחו"ל הטעון מיסוי. אם למישהו יש חשבון בנק בחו"ל ריק לחלוטין מכספים לדעתי הוא אינו חייב בדיווח לאף אחד.
  • יש כסף אין כסף 29/11/2014 21:12
    הגב לתגובה זו
    מטרת החוק היא שמי שיש לו כסף שחור שידווח. אבל מי האדיוט שידווח? הבנקים בשוויץ כבר דיווחו. העשירים יודעים להלבין הון
  • רמץ 30/11/2014 00:16
    ומה אם יש למישהובחשבון בחו"ל יורו אחד? ברור שמדובר במי שמחזיק בחו"ל כספים עליהם לא דיווח ולא חשבונות בנק עליהם יש ליווח. אני בעד לדייק.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 6.95%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושאלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדוש

האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?

המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?

תמיר חכמוף |

מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 1.14%  צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.

התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.

על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.

החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.

בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.