הקבלנים: "יש סכנה ברורה בקבוצות רכישה - צריך לחייב אותן בפרסום תשקיף"

נלחמים להכנסת קבוצות הרכישה לתוכנית 0% מע"מ של שר האוצר יאיר לפיד: היום קיים איגוד לשכות המסחר כנס חירום בהשתתפות פורום מארגני קבוצות הרכישה. בכנס ישתתפו מנהלי 17 קבוצות רכישה ועמותות ויועלו הצעות לשינוי החלטות קבינט הדיור, על מנת שגם חברים בקבוצות ועמותות רכישה ייהנו מהטבות הדיור המוצעות. נציין שבראשית החודש אמר ישראל זעירא, מנכ"ל 'אמונה', ל-Bizportal כי הקבלנים הפעילו לובי חזק נגד קבוצות הרכישה באוצר כדי לא להחיל עליהן את מע"מ 0% ושצעד זה יחסל את הענף. בשבועיים האחרונים הצטרפו לפורום קבוצות הרכישה 17 מנהלי קבוצות רכישה הרואים עצמם מופלים לרעה על-ידי החלטות קבינט הדיור. עוד 12 קבוצות רכישה בוחנות את דרכן להצטרף לפורום. כחלק מהצעדים שנקטו יו"ר הפורום ישראל זעירא וחברי הוועד, מוטי פלד, חני הורביץ ודן הרצוג - היה צירוף הפורום לאיגוד לשכות המסחר, במטרה להקים ארגון חזק שתהיה לו השפעה על החלטות הממשלה והכנסת. "משרד האוצר בהחלטותיו יצר העדפה סקטוריאלית לחברות הנדל"ן, מה שהביא לפגיעה של מאות התארגנויות נדל"ניות בהן שותפים אלפי רוכשי דירות צעירים העונים על כל הקריטריונים שנקבעו", מסביר ישראל זעירא מנכ"ל חברת "באמונה" ויו"ר פורום קבוצות הרכישה, "יש לזכור כי על-פי דוח מינהל הכנסות המדינה, לקבוצות הרכישה תרומה חשובה בהוזלת מחירי הדירות בישראל, לכן כל פגיעה בהן משמעה העלאת המחירים בעיקר באזורי פריפריה ומחיקת הענף היחיד שהצליח להוזיל את מחירי הדיור". "המטרה של קבוצות הרכישה: יצירת רווח אישי" אליאב בן שמעון, מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, אמר בתגובה: "בעצם ההתארגנות נחשפה מטרתם האמיתית של מארגני הקבוצות והעמותות הבניה. המטרה שלהם היא יצירת רווח אישי, גם כאשר מדובר בייזום עסקי שיש בו סכנה ברורה לציבור הרחב". לדבריו, בטרם ההכרזה על הקמת הארגון החדש פנתה התאחדות בוני הארץ לרשות ניירות ערך בדרישה לפעול לכך שמארגני עמותות בניה ברחבי הארץ יחויבו לפרסם תשקיף כתנאי לגיוס חברים לעמותה מהציבור הרחב. בכך, יוגדל מהותית היקף המידע למצטרפים פוטנציאליים לעמותות שיחשוף אותם לסיכונים שברכישת זכויות במקרקעין באמצעות עמותה. ההתאחדות קראה לרשות לפרסם החלטה מקדמית שלפיה, הצעות של עמותות בנייה לציבור להצטרף אליהן לשם הגשת הצעות לרכישת קרקע לבניה במכרזים, הינה בבחינת "הצעה לציבור" שתחייב עמותות בפרסום תשקיף על פי חוק ניירות ערך. בן שמעון הוסיף: "העובדה שמדובר בהתארגנות תחת חסותו של ארגון לעסקים כמו איגוד לשכות המסחר הינה הודאה בכך שהקבוצות ועמותות הבניה הן התארגנות עסקית-יזמית בתחום הבניה לכל דבר. לכן, יש להכיל עליהן חובת שקיפות מקסימאלית שתחשוף עד כמה מסוכנת ההשתתפות בהן למי שאינו איש מקצוע מתחום הבניה". בן שמעון הוסיף: "העובדה שמארגני הקבוצות והעמותות מתנגדים לדרישתנו לפרסום תשקיף מעידה על רצונם להמשיך להסתתר מאחורי ההגדרות המשפטיות שמאפשרות להם למכור לרוכשי דירות חלום שסיכוי סביר כי הוא לא יתממש". בן שמעון טוען כי "ניתוח של מסמכי הצטרפות לעמותות שבוצע בהתאחדות מלמד, כי הציבור הרחב מתפתה להצטרף לעמותה למרות שבטפסים לא מקפידים על האבחנה בין רכישת "זכויות בלתי מסוימות" במקרקעין, לבין רכישת דירה מוגמרת. בטפסים להצטרפות לעמותות מפורטים סוגי וגדלי הדירות המשוערים במגרש, ואומדן מחיר הדירות הסופי, בשונה בעסקת רכישת דירה מקבלן שבה הפרטים הללו ידועים מראש." העמותות אינן מחויבות למתן ערבויות בנקאיות לרוכש הדירה על פי חוק מכר דירות שלהן קבלן ויזמים מחויבים, וכן נמנעת מחבר בעמותה זכות לאחריות לתיקון ליקויי בניה שלה מחויבים קבלנים לפי חוק המכר. "עמותה או קבוצת רכישה אינה מתחייבת לחבר ביחס לפרטים המהותיים המפורטים בטפסים (סוג דירה, גודל, מחיר וכו') ולא לפרטים מהותיים שהטפסים לא כוללים כמו מועד מסירת הדירה, מפרט הדירה וכו'. פרטים אלו תלויים במספר רב של גורמים. על הסיכונים הכרוכים בהצטרפות לעמותות בניה והכשלים האורבים לפתחן מעידים, בין היתר, ההליכים המשפטיים שהתנהלו עד כה בעניינן של העמותות". ההתאחדות מדגישה כי כיום אין כל רגולציה המסדירה את הנושא: לא קיימת בחינה של התארגנויות אלה על ידי משרד הבינוי והשיכון, רשות מקרקעי ישראל ואו רשם העמותות, באופן המטיל עליהן חובות גילוי שיפחיתו את פערי המידע המשמעותיים בין מארגני העמותה למצטרפים אליה.