נגיד בנק ישראל הפורש, פרופ' סטנלי פישר, אחד ההוגים של "קרן העושר", הציג היום (ב') את הקרן, עקרונותיה ואת ההיקף הכספי שהיא עתידה לנהל בפני ועדת המדע של הכנסת.

הקרן הוצגה למרות שההחלטה על היקף יצוא הגז הטבעי מישראל עוד לא פורסם ויש שונות גדולה בין המלצות ועדת צמח בהן דובר על ייצוא של עד 53% מהגז הטבעי, לבין הודעתו של שר האנרגיה, סילבן שלום כי יפחית את יצוא הגז ל-40%.

מהמצגת שפירסם בנק ישראל עולה כי בקרן העושר, אותה הקרן בה יתנהלו הכנסות המדינה מההיטל על רווחי הנפט והגז, צפויים להצטבר בין השנים 2018-2037 כ-72 מיליארד דולר, זאת לאחר שאל תקציב המדינה יועברו סכומים בסך גובר והולך שיסתכמו בשנים שבין 2013-2037 ב-54.2 מיליארד דולר נוספים.

בשנים הקרובות, קרי בין 2013-2017 צפויים כל התקבולים המגיעים למדינה לעבור לתקציב המדינה ואלו צפויים להסתכם ב-2.9 מיליארד דולר. הקפיצה הגדולה צפויה סביב שנת 2023, עד אז צפויות עלויות הפיתוח של הפרויקטים "תמר" ו"לוויתן" לרדת באופן משמעותי והציפיה היא כי מרבית ההכנסות יצטברו כרווחים, שעל פי החלטות ועדת ששינסקי עד 62% מהם ישולמו למדינה.

המצגת של בנק ישראל עונה על השאלה למה "קרן העושר"? ופישר מספק לכך מספר תשובות: מניעת מיצוי יתר של המשאבים על חשבון הדורות הבאים - "צדק בין דורי", מניעת ייסוף ריאלי שיוביל לדחיקת תעשיות יצוא אחרות, מה שמכונה "המחלה ההולנדית. "כרית ביטחון", כלומר אופציה להלוואות במצבי קיצון כגון מלחמות, אסונות טבע או מיתון חריף.

על השאלה למה עכשיו? עונה פישר שתי תשובות: האחת היא כי שער החליפין כבר עכשיו מושפע מהציפיות לייסוף עתידי, והשניה היא כיוון שהשחקנים הכלכליים מתמחרים את העתיד, חשוב להקטין את אי-הודאות במשק לגבי השימוש בתקבולי הגז.

עקרונות ניהול הקרן מתבססים על: עצמאות ניהולית מעוגנת חקיקה. על ניהול כספי הקרן על ידי יחידה מיוחדת של בנק ישראל. על שקיפות ציבורית. על כך הקרן תשקיעה בחו"ל בלבד, למניעת המחלה ההולנדית. על יעילות בהשקעות תוך שאיפה למיקסום התשואה הכלכלית ועל קביעת כללים מחמירים וברורים להעברת כספים לממשלה במצבי חירום, וברוב של 65 חברי כנסת.