הציבור נכנס: ההשקעה בקרנות המנייתיות זינקה ל-400 מיליון שקל

תעשיית קרנות הנאמנות פורחת עם 14 חודשים רצופים של התרחבות, העליות של חודש מאי בבורסת ת"א דחפו את המשקיעים גם לאפיק המנייתי
מירון ארונוביץ |

חודש מאי התאפיין בעליות שערים במדדי האג"ח והמניות שקיבלו רוח גבית משתי הורדות הריבית של בנק ישראל. כתוצאה מכך המשיכו המשקיעים להגדיל את רכיבי הסיכון בתיקי ההשקעות. מחד, נרשמו שיאי גיוסים לקרנות אג"ח כללי והקרנות המנייתיות, ומנגד נרשמה ירידה חדה בקצב הגיוסים לקרנות הכספיות. תעשיית קרנות הנאמנות גייסה החודש כ-4.4 מיליארד שקלים - עלייה קלה לעומת החודש הקודם, כשמתוכם כ-3.4 מיליארד שקלים נותבו לקרנות המסורתיות. כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב.

מיקי סבטליץ, מנהל קשרי יועצים בבית ההשקעות מיטב מציין כי, "מדדי המניות: מדד ת"א 25 ות"א 100 עלו ב 2.1% ו-2.3% בהתאמה, כמו כן עליות שערים של 3.7% נרשמו במניות היתר. כתוצאה מכך נשמו גיוסי שיא בקרב הקרנות המנייתיות שגייסו החודש כ-400 מיליון שקלים - זינוק חד של יותר מ-120% בקצב הגיוסים לעומת החודש הקודם, בהובלת קרנות מניות בישראל וגמישות שגייסו החודש כ-260 מיליון שקלים, לעומת 120 מיליון שקלים באפריל."

סבטליץ מסכם את המספרים הבולטים, "תעשיית קרנות הנאמנות גייסה מתחילת השנה כ-25.8 מיליארד שקלים ושברה את שיא הגיוסים שנקבע בשנת 2009 כולה שעמד על 21 מיליארד שקלים. הקרנות המסורתיות גייסו 13.4 מיליארד שקלים והכספיות 12.4 מיליארד שקלים. חודש מאי הסתכם בגיוסים של כ-4.4 מיליארד שקלים והוא החודש ה-14 ברציפות בו תעשיית קרנות הנאמנות נהנתה מכניסת כספים."

תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-30.05.13 כ-199.8 מיליארד שקל, הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-145.5 מיליארד שקלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.