החברות טבע, אינטל, כיל וצ'ק פוינט - שילמו רק 3.3% מס ב-2010

סך רווחי ארבע חברות היצוא הגדולות במשק עלה מ-3.2 מיליארד שקל ב-2003 ל-18.2 מיליארד שקל ב-2010. משקל ההכנסות הפטורות ממס, מסך ההכנסה שלהן, עלה באותה תקופה מ-17% ב-2003 ל-77% ב-2010
יעל גרונטמן | (1)

מנהל הכנסות המדינה פירסם היום ממצאים אמפיריים על החברות שהיו במעמד מפעל מאושר בשנים 2003 - 2010, שמהם עולים ממצאים חדשים וקשים שמראים כיצד נהנו 4 חברות היצוא הגדולות במשק מהטבות מפליגות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון ושילמו שיעורי מס נמוכים באופן קיצוני ביחס למקובל במשק.

בפרק ט' שפורסם על ידי האגף האחראי על הכנסות המדינה במשרד האוצר מנותחות הטבות המס שניתנו לפי חוק עידוד השקעות הון ומוצגים נתונים לגבי שיעורי המס החלים על החברות שנהנות מהחוק, והכנסותיהן הפטורות.

מהנתונים עולה כי בין השנים 2010-2003 נרשמה עליה חדה בהטבות המס, מסך של כ-2.3 מיליארד שקל ל-5.6 מיליארד שקל. במהלך אותה התקופה הופחת שיעור מס החברות הסטנדרטי מ-36% ב-2003 ל-25% ב-2010. לו שיעור מס החברות היה נותר על 36% בשנת 2010, ובהתבסס על גובה ההכנסות המוטבות בפועל, היתה הטבת המס בשנת 2010 מסתכמת ב-8.3 מיליארד שקל.

עוד עולה מהממצאים כי הגידול הניכר בהטבות המס בעשור האחרון מתרכז במאון העליון, כלומר בארבע החברות הגדולות ביותר במונחים של הטבות מס, היינו בחברות טבע, אינטל (סימול: INTC), צ'קפוינט (סימול: CHKP) וכיל. הגידול בהטבות המס לאותן החברות מוסבר הן בגידול חד בהכנסות וברווחים של חברות אלו, והן בגידול חד במשקל ההכנסות הפטורות (במסגרת "המסלול הירוק") בסך ההכנסה העסקית שלהן.

מהממצאים עולה כי סך רווחי ארבע חברות היצוא הגדולות במשק עלה מ-3.2 מיליארד שקל ב-2003 ל-18.2 מיליארד שקל ב-2010. אולם במקביל, משקל ההכנסות שלהן הפטורות ממס, מסך ההכנסה שלהן, עלה באותה תקופה משיעור של 17% ב-2003 ל-77% ב-2010.

ממצא נוסף מצביע על כך שבשנת 2010 נטלו ארבע החברות הגדולות ביותר כ-70% מסך הטבת המס באותה שנה. זאת לעומת שנת 2003, אז עמד משקלן בהטבות המס על 32%.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    גד 05/05/2013 13:21
    הגב לתגובה זו
    את השאר.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?