ד"ר שי מרצקי
צילום: artzki_615_130313.JPG

מנכ"ל בונוס לקראת כנס Bizportal: "תוך שנתיים-שלוש המוצר בשוק"

ד"ר שי מרצקי יהיה על הבמה בכנס הביומד על Bizportal ב-10 באפריל. "תוך מספר חודשים מרכז הייצור שלנו יהיה מוכן ואנחנו נוכל להתחיל בניסויים קליניים"
תומר קורנפלד | (7)

"המוצר הסופי שלנו יגיע לשוק בתוך שנתיים עד שלוש של פיתוח וייתכן שלוחות הזמנים גם יתקצרו", כך מעריך מנכ"ל בונוס ביוגרופ בשיחה עם Bizportal. "המוצר הוא מוצר אותולוגי (מוצר עצמי ת"ק) ומהניסיון שלי מוצרים כאלו אושרו למסחור יותר מהר ממוצרים אחרים". ד"ר שי מרצקי ייקח חלק בכנס הביומד של Bizportal שכותרתו "בין מציאות לחלום - זירת הביומד המבעבעת". הכנס ייערך בבורסה לניירות ערך ב-10 באפריל החל מהשעה 14:00. להרשמה לכנס - לחצו כאן חברת בונוס ביוגרופ עוסקת בפיתוח טכנולוגיה להנדסה וייצור של רקמות אנושיות חיות במטרה לפתח שתלי עצם המיוצרים מתאים אנושיים של החולה ולטובת צרכים רפואיים. המוצר של החברה מיועד עבור חולים שחסרה להם עצם כתוצאה מטראומה, תאונת דרכים, גידול סרטני או תהליכי הזדקנות. בימים אלו שוקדת החברה על הקמת מרכז ייצור לטובת ביצועי הניסויים הקליניים. "עד היום ייצרנו רקמות אנושיות והשתלנו אותם בבעלי החיים. הצלחנו להראות שהעצם האנושית שמכניסים לבעל החיים מסוגלת להיקלט ולהתגבר על החסר", מסביר מרצקי. "אני מעריך שתוך מספר חודשים המרכז שלנו יהיה בנוי ונוכל להתחיל בניסויים קליניים". "הגורם המגביל אצלנו הוא היכולת לייצר עצמות בתנאים הרגולטוריים הדרושים (GMP). הניסוי שלנו יתבצע על פי הסטנדרטים הדרושים ובכוונתו ללכת על מודל על מה שנעשה בפלוריסטם על פי הדרישות האירופאיות וגם על פי הדרישות האמריקניות". בונוס ביוגרופ לא ציינה מהי העלות הכוללת של הקמת המפעל אך מרצקי מדגיש כי "יש לנו כסף להקמתו". לדבריו. "מתקן הייצור זה לא המפעל הסופי שייצר את אלפי העצמות לצורכי השוק אלא מפעל קטן שיתאים עבור מה שנזדקק לו לטובת הניסויים הקליניים". ביחס לעתיד הרחוק מעריך מרצקי כי המפעל בארץ לא יוכל לספק את העצמות לכל העולם. הסיבה לכך נובעת מן העובדה שהעצם מיועדת להיות מושתלת תוך זמן קצר ביותר. על כן, בכוונת החברה להקים בעתיד מרכזי יצור בטריטוריות השונות.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    דני משקיע 14/03/2013 14:01
    הגב לתגובה זו
    שווי שוק נמוך מאוד עם פוטנציל גדול מאוד.עם צוות מקצועי מהמעלה הראשונה ברשותו של שי מריצקי(מיסד פלוריסטם)
  • 5.
    בקושי יש להם כסף למשכורות הענק שמושכים. הנפקה בקרוב. (ל"ת)
    מני 14/03/2013 13:55
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנונימי 14/03/2013 13:41
    הגב לתגובה זו
    כל מי שהיה שותף אי פעם בפיתוח מוצר יודע שלא ניתן להגיד משפט כזה. הטווח גדול מדי והנעלמים גדולים מדי. זה חוסר אחריות להגיד דבר כזה. מניסיון.
  • 3.
    ותיק 14/03/2013 13:20
    הגב לתגובה זו
    ורק מנסים לגנוב סחורה מידיים חלשות במסחר ... חברים שלא טטעו ... יש שת"פ גדול בדרך והם מסתירים זאת ומקורבים לוקחים את כל הסחורה בעצמם ... להוכחה שימו לב איך לקחו סחורה בחודש האחרון בשקט בשקט ודואגים להחזיר תא השער מיד לנמוך כדי להמשיך לאסוף ולדכא ידיים חלשות !!!
  • רק הסבלנים מנצחים עד 120 (ל"ת)
    בונוס עד 120 14/03/2013 13:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חי 14/03/2013 13:05
    הגב לתגובה זו
    אולי נשמע על התקדמות החברה. הזדמנות מצויינת.
  • 1.
    יששששששששששששששששששששששששששששששששששש (ל"ת)
    בונוס לא לפספס 14/03/2013 12:53
    הגב לתגובה זו
ת"א גלובל

שלמה מעוז: "יש להוריד דרמטית את המס על הבורסה, הכדאיות לסחור קטנה משמעותית - רק הפראיירים נשארו"

אריאל סנדר: "היום הולך וגובר הצורך להבין מה הציבור רוצה". ענת פייער: "התמקדות בהשקעות בארץ בלבד זה מצב לא בריא בכלל"
סהר אביב |

בשנים האחרונות הלכה והחריפה הרגולציה על הגופים המוסדיים הפועלים בשוק ההון. פאנל הרגולציה שנערך במסגרת וועידת ת"א גלובל של Bizportal בשיתוף עם מידע כנסים ניסה לתת מענה מה ניתן לעשות כדי להילחם במחזורים הדלילים בבורסה. בפאנל לקחו חלק שלמה מעוז יו"ר הון ליין מקבוצת אלפא פלטינום, מוטי ימין יועץ בכיר ליו"ר רשות ני"ע, אביב טלמור מנכ"ל utrade, עו"ד אריאלה להב ממשרד עורכי הדין להב ושות', אריאל סנדר יו"ר גלעד יחסי ממשל ולובינג וענת פייער מנהלת מחלקת שוק ההון במשרד האוצר. בפתיחת הפאנל תקף מעוז את הבורסה בתל אביב וציין כי "אני לא חושב שאי פעם הייתה פה בורסה. לא באמת ניתן להשתלט על חברה שבה בעל השליטה מחזיק ב-60%-80% מהמניות שלה. כל בק-אופיס בתוך בית השקעות הפך להיות פרונט-אופיס. 80% מהזמן הם עסוקים לענות לכל מיני גורמים". "אומרים לנו שצריך לפזר סיכונים, אבל בבורסה בתל אביב אין שום פיזור ולכן היא פאסה. צאו החוצה מהבורסה. הכדאיות היום לסחור בבורסה היא מאוד קטנה ולכן צריך להוריד את המס על הבורסה. רק הפראיירים נשארו בבורסה בזמן שיש בחוץ אפיקים פטורים ממס כמו אפיק הדיור". מוטי ימין, יועץ בכיר ליו"ר רשות ני"ע, התייחס למבנה הרגולטורי בישראל, "הגישה התואמת את מה שקורה בארץ היא המודל הדו ראשי, בו יש הפרדה בין הגופים השונים כשכל אחד מופקד על נושא אחר. אני סבור כי המתחים בין הגולטורים הם בריאים". אריאל סנדר, יו"ר גלעד יחסי ממשל ולובינג, התייחס למה שאנו קוראים כיום 'הפוליטיקה החדשה'. סנדר טוען כי "הציבור היום הוא אחד מן הגורמים המשפיעים ביותר על מקבלי ההחלטות. אם נחזור לרגע למאה ה-19, למפלגה שקמה בארה"ב וחרטה על דגלה את הפופוליזם, נבין כי הדברים מאוד דומים למה שקורה היום. פופוליזם משמעותו רצון העם, והיום גובר הצורך להבין מה הציבור רוצה ולנצל את רצונותיו לטובתנו". ענת פייער התייחסה גם היא לאופן פעולתו של הרגולטור בישראל. "חשוב שיש מספר רגולטורים, ולכל אחד נקודת המבט שלו. רשות ניירות ערך אחראית יותר על החסכון לטווח הקצר ואילו אגף שוק ההון אחראי על החסכון לטווח הארוך, לפנסיות של הציבור. אם נסתכל אחורה, ל-10 השנים האחרונות, רוב רובן של ההשקעות היו בתוך הארץ, זה בהחלט לא מצב בריא. החוסך הישראלי לא מעוניין שהחסכון שלו יתמקד אך ורק בישראל ואם נשווה את המצב לזה שבמדינות המפותחות נראה כי שם עיקר ההשקעות הוא בחו"ל". עו"ד אריאלה להב דיברה על נושא הרפורמות האחרונות, מנקודת מבט של מי שמייצגת משקיעים. "המשקיעים מצפים שהצד השני, במקרה הזה המדינה או החברות, יעמוד בהתחייבויות שלו, ולכן כשמזגזגים ומשנים תכופות את המודל העסקי אז המשקיע בהחלט יחשוב פעמיים אם לבוא. המילה פופוליזם הוזכרה ואכן חלק מהרפורמות שבוצעו הן בשביל הצרכן הקטן, ואני לא מזלזלת בצרכן הקטן. אבל מה זה עושה למשקיעים ולחברות? לא תמיד חושבים על הדברים האלה". אביב טלמור התייחס בדבריו למסחר האוטומטי, וטען כי הוא "מגדיל נזילות, מגדיל נפח, מגדיל פיזור ומקטין סיכון. אך הבעיה הגדולה היא שהמסחר האוטומטי בארץ הוא נטול רגולציה. אני כיזם וכסוחר נאלץ לכתת רגליים עד לונדון בכדי לקבל מענה רגולטורי".