אין בישראל מחאת שכר: ב-89% מהחברות הגדולות במשק לא נרשם ביקוש חריג להעלאות שכר
מסתפקים במה שיש: העובדים בישראל חוששים למקומם ולא מעלים דרישות מיותרות בנוגע לשכרם, זו המסקנה העולה ממשאל מנהלי משאבי אנוש מיוחד שנערך על ידי BDI שגילה כי ב-89% מהחברות הגדולות במשק לא נרשם ביקוש חריג להעלאות שכר מצד העובדים. ככל הנראה העובדים בישראל מרגישים כי זהו אינו זמן טוב לבקש העלאה בשכר.
רק לפני כחצי שנה, בעיצומה של המחאה החברתית, נאלצו החברות הגדולות במשק להתמודד עם ביקורת ציבורית נוקבת על התנהלותן. אולם משאל מיוחד שנערך על ידי חברת המידע העסקי BDI בקרב כ -70 מנהלי משאבי אנוש בחברות הגדולות במשק מענפי הפיננסים, ההייטק, מסחר, שירותים, תעשייה, תקשורת ופרמצבטיקה, חושף כי בפועל החברות הגדולות אינן מתכוונות לשנות את התנהלותן בכל הקשור לתקציב הרווחה, ותרומתן לקהילה בשנה הקרובה.
יתרה מכך, מסתבר שגם העובדים הפנימו זאת. ב-89% מהחברות הודו מנהלי משאבי האנוש, שלא נרשם בחודשים האחרונים, ביקוש חריג מצד עובדים לשיחות שכר, או בקשות להעלאות בשכר, מעבר לשיחות השכר השגרתיות. זאת למרות שידוע לכל (כולל לעובדים) שבחודשים אוקטובר-דצמבר מדי שנה, מאושר תקציב החברה לשנה שלאחריה. מבחינת העובד, פספוס "חלון ההזדמנויות" לבקש העלאה בשכר בחודשים אלו פירושו - לחכות שנה נוספת להעלאה בשכר.
בנוסף, נראה כי העובדים מבינים את חשיבות החיסכון לפנסיה: ב-100% מהחברות שהשתתפו במשאל לא נרשם גידול חריג בבקשות העובדים להפחית את ההפרשות הפנסיוניות.
עוד עולה מהמשאל כי 87% ממנהלי משאבי האנוש ציינו כי תקציב הרווחה לא צפוי לגדול בשנה הקרובה. בנוסף, 90% מהמנהלים ציינו כי תקציב משאבי האנוש בחברה, לא צפוי להשתנות אף הוא. חשוב לציין כי מרבית המנהלים הדגישו בתשובותיהם כי אין להן כל קשר לאירועי המחאה החברתית.
בהמשך לכך, ב-77% מהחברות הגדולות המתמחות במוצרי צריכה, הודו המנהלים כי בוצעו שיחות תדרוך עם העובדים על מנת לסייע בידם להתמודד בהצלחה עם גלי הביקורת הציבורית הנוקבת בשיאה של המחאה הציבורית.
נתון מעניין נוסף העולה מהמשאל מתייחס לענף ההייטק, הנחשב לאחד ממנועי הצמיחה של המשק הישראלי. בו מוכרת תופעת "בריחת המוחות" לארצות אחרות, בדגש על ארה"ב. מנתוני המשאל עולה כי ב-89% מחברות ההייטק, לא נרשמו בקשות חריגות לרילוקיישן מצד עובדים ליעדי החברות בחו"ל.
לדברי תהילה ינאי, מנכ"ל משותף ב-BDI: "שוב מתברר שהסיסמוגרף האמיתי של השוק הם העובדים שיודעים לקרוא היטב בין השורות ולזהות בזמן את סימני טרום המיתון. כשחברות בוחרות לוותר על קיצוצים בתנאי העסקה של עובדים, תקציבי רווחה ונסיעות, ועוברות ישר לקיצוצי שכר ופיטורים, העובדים מבינים שזה ממש לא הזמן לפנות למנהלים ולבקש העלאה בשכר. מנגד, ישנן חברות ש"תופסות טרמפ" על אווירת המיתון המסתמנת, מאמצות גישה זו של העובדים, ודוחות העלאת שכר לעובדים הזכאים להן".
בנימין נתניהו: "נצטרך להמשיך להפחית את יוקר המחיה ומוצרי המזון"
מוקדם יותר היום (ד') פורסם דו"ח מבקר המדינה בנושא הפיקוח על מחירי המזון ומחירי מוצרי חלב. על פי הדו"ח, בשנת 2008 הכין משרד הבריאות סל מוצרים בסיסי העונה על הצורך המינימלי של אדם לתזונה הולמת. אולם משרדי הממשלה הרלוונטיים לא השתמשו בסל זה כבסיס להבטחת הביטחון התזונתי לתושבי המדינה. יתר על כן, ועדת המחירים אינה בוחנת מהן עמדותיו של ציבור הצרכנים, שהוא המושפע העיקרי מהפיקוח על מוצרי המזון, ואינה מביאה בחשבון את השפעת השינוי במחיר, ההחלה או ההסרה של הפיקוח על מחיר המוצר או השינוי ברמת הפיקוח עליו על רווחת הצרכנים בהליך קבלת ההחלטות. "נמצאו ליקויים בשימוש במנגנוני קביעת המחירים המפוקחים. לא בוצע עדכון במועדים שנקבעו, לא בוצעו בדיקות מעמיקות בחברות המפוקחות, סלי התשומות של המוצרים בפיקוח הורכבו מפרמטרים כלליים שאינם מייצגים את השינויים בכל חברה מפוקחת, והמרווח הקמעונאי לא נבחן מחדש זה שנים רבות" תגובות שונות לדו"ח לא אחרו להגיע, וביניהן תגובות של ראש הממשלה, בינימין נתניהו: "זו בעיה שאנחנו חייבים לטפל בה, טיפלנו בה, נצטרך להמשיך להפחית את יוקר המחיה, בייחוד במה שכרוך במחירי המזון. אני מודע לקשיים של האזרחים, ואנחנו נידרש לטפל בבעיה הזאת תוך כדי שמירה על ניהול אחראי של כלכלת ישראל ומקומות העבודה של אזרחי ישראל". הפורום לצדק חברתי השתמש בנתוני הדו"ח על מנת לתקוף את ראש הממשלה: "הדו"ח מוכיח כי עליית המחירים לא נובעת מהעדר תחרותיות אלא כי המדינה לא ממלאת את תפקידה. בתקופת החגים נזכיר לממשלת ישראל ולעומד בראשה כי זהו הזמן לשוב ולדאוג לאזרחיו, להגביר את פיקוח המחירים ולדאוג לרגולציה ולסייע להם לחיות בכבוד במדינת ישראל" תנועת הצרכנים הוסיפה על דברי הפורום לצדק חברתי: "על פי דוח המבקר לנושא החלב הביצים, מדיניות הממשלה אינה עולה בקנה אחד עם האינטרס הצרכני. כמו ברוב מדינות העולם גם בישראל כשלי השוק המתוכנן וההגנה הגבוהה אותם מקבלים היצרנים והמחלבות, לא מאפשר ולא תוכל לאפשר כל תחרות. קיימים מודלים אחרים בעולם שהפכו במהלך העשורים האחרונים את החקלאות כולל שוקי החלב והביצים לתחרותיים בניגוד לשוק הישראלי".
