טבע: סיכוי מחודש לגלולת 'היום שאחרי' בארה"ב; מוכרת חטיבה בשוויץ
הסאגה של 'גלולת היום שאחרי' של חברת טבע עשויה לקום לתחייה מחדש. לאחר ששרת הבריאות האמריקנית החליטה לדחות את בקשתה של טבע למכור את הגלולה ללא הגבלת גיל, ישנו סיכוי נוסף לטבע להרחיב את מכירותיה.
תיק שעומד בבית המשפט בברוקלין מזה 6 שנים שאינו קשור להחלטת שרת הבריאות האחרונה אך עוסק בדרך קבלת ההחלטות של בכירים וסבירותם עשוי לסלול את הדרך לערעור על החלטת שרת הבריאות. השופט בתיק המדובר ביקש מהצדדים לקיים דיון משפטי הנוגע לדרך קבלת ההחלטות שנויות במחלוקת בארה"ב וקבע שימוע בנושא.
נזכיר כי קתלין סבליוס, שרת הבריאות של ארה"ב החליטה לפני כשבועיים שלא לאשר לטבע למכור את תרופתה לנערות מתחת לגיל 17 בשיטת מעבר לדלפק. היא הסבירה כי בניגוד לטענות שהועלו נגדה, ההחלטה לא התקבלה משיקולים פוליטיים (חשש לעידוד יחסי מין של נערות).
- 2.אתה ברבר 19/12/2011 22:37הגב לתגובה זואתה אולי חושב שאתה מבין בפארמה אבל לא מבין גדול בדרך ארץ. בטח אתה גם מדיר נשים על בסיס יומי
- אלי 20/12/2011 05:41הגב לתגובה זובטח אתה אתה חושב שכל הלובשי שחורים הם מדירי נשים ונמושות ומסריחים ברמות אז תן לי להגיד לך משהו ולכל אלה שיגידו שזה נכון ואין מה להתווכח אז אני אגיד לך שאתהה צודקקק וכולם צודקים ומי שאומר ההפך טועה
- לורנס 20/12/2011 08:41כלובש שחורים אני יכול להעיד, כי כל האשמות בעת האחרונה נכונות לחלוטין,והן רק מקצת ' שבחינו' כחרדים, ואם לא תעצרו אותנו בזמן אנחנו נמשיך להשתגע עם תקנות ומנהגים שונים ומשונים עד בלי די ואף נכריח אתכם לעשות כן, ורק אתם יכולים להציל אותנו מעצמנו, ומכאן הקשר בין גלולת היום שאחרי לטבע. כיון שהיא מפתחת כדור הרגעת לבידו לחרדים ויש לה מאפיינים דומים לגלולת היום שאחרי, ומגלולה זו יהיו לטבע ולחברה האנושית בכלל רווחים שיקפיצו את ערכה של המניה לרמות שרק הלבידו החרדי שלפני הגלולה, יכול היה להגיע. טוב אני רץ לאוטובוס המהדרין כעת, אני יושב מקדימה, אבל מביט כל העת במראת הצד הגדולה אחורה.
- 1.מר דוקוקר..הסבר פרט! 19/12/2011 20:19הגב לתגובה זוהיכן הקשר בין הגלולה לבין הדיון בבית המשפט ולבין מכירת חלק מחברת הבת של צפלון...אני תמה אם הכתב לא התחיל את שתיית הכריסמס מוקדם מדיי..אלא אם כן יואיל לחבר את הקצוות אם יש חיבור כזה בינהם.
- דנה 19/12/2011 21:15הגב לתגובה זוהקשר הוא ששתי הידיעות קשורות בטבע. מה לא ברור?
- מה את קופצת?? 19/12/2011 21:52למה טיפשה כמוך מחליטה לקפוץ ולהגיב רק בגלל שכתוב טבע בכותרת...תעברי למדורי הסלבס/ריאליטי שם תגובות מהסוג שלך נראות די טבעיות
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל בפני אתגר: מרכז טאוב מזהיר מפני פגיעה בצמיחה ובשירותים
על יוקר המחייה, אבטלה, תשתיות והמפתח לצמיחה
יוקר המחיה מכביד על המשפחות
דו"ח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב מציג תמונה מורכבת של כלכלת ישראל, שנמצאת בסכנה בשל הוצאות המלחמה הגבוהות והשלכותיהן. ההוצאות הללו מגדילות את הגירעון בתקציב המדינה, מייקרות את החוב הלאומי ביחס לתוצר ומגבירות את נטל תשלומי הריבית. בד בבד, ההוצאה הגבוהה על ביטחון לוחצת על ההוצאות האזרחיות, דבר שמדלדל את המשאבים להשקעות ולשירותים חיוניים כמו חינוך ובריאות. מצב זה יוצר מעגל שלילי שבו המחסור במשאבים פוגע בצמיחה, והצמיחה החלשה מגבירה את הלחצים התקציביים, מה שמעמיד את ישראל בפני סיכון של חוסר יציבות כלכלית.
במקביל, שיעור האבטלה בישראל נמוך - כ-3%, אך הפריון נותר נמוך בהשוואה למדינות דומות כמו אוסטריה ודנמרק. העובדים בישראל עובדים יותר שעות בממוצע, אך התפוקה לשעת עבודה נמוכה יותר. בעוד שבתחומי ההיי-טק הפערים בפריון נסגרו, בתחומים אחרים הם עדיין משמעותיים. לכן, שיפור ההון האנושי הופך להכרחי כדי להגביר את התחרותיות ולהבטיח צמיחה מתמשכת.
יוקר המחיה בישראל מוסיף להעמיק את הבעיה. הדו"ח מציין כי המחירים בישראל גבוהים ב-13% מהממוצע במדינות ה-OECD. הסיבות לכך הן מבניות: תחרות נמוכה בחלק מהענפים, רגולציה מגבילה, עלויות תפעול גבוהות ומגבלות על יבוא. מצב זה מכביד על היכולת הכלכלית של המשפחות הישראליות ומשפיע על איכות החיים.
השקעה בהון אנושי ובתשתיות - המפתח לצמיחה
החוקרים ממרכז טאוב מדגישים כי הצמיחה הכלכלית חייבת לתמוך במימון ההוצאות הביטחוניות הגבוהות. לשם כך, נדרשת מדיניות חכמה הכוללת השקעה משמעותית בתשתיות פיזיות ובהון האנושי, במיוחד בחברות הערבית והחרדית. השקעה זו יכולה לשפר את הפריון ולהרחיב את בסיס ההכנסה של המדינה. כמו כן, יש חשיבות לשיפור מגזר ההיי-טק, המהווה מנוע מרכזי לצמיחה וליצוא, ולצד זאת, יש צורך במיגור יוקר המחיה ובביצוע רפורמות מבניות.
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- כאן צומחים!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחקר של מכון אהרון מצביע על כך שבלי רפורמות משמעותיות, קצב הצמיחה של ישראל עלול לרדת ל-2.5% בשנה. זה מדגיש את הצורך בפעולה מהירה וממוקדת. כדי לשמור על יציבות כלכלית ויכולת לספק שירותים אזרחיים איכותיים, ישראל חייבת לאזן בין הצרכים הביטחוניים להשקעה בתשתיות ובהון האנושי. ללא צעדים אלה, ההשפעות השליליות על כל המגזרים והאוכלוסיות במשק יימשכו.
