פישר: "המחירים בישראל גבוהים מידי והפערים החברתיים מתרחבים"

צרת רבים: סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, אמר היום בכנס בנושא ממשל תאגידי כי בעיית הריכוזיות בישראל אינה שונה בהרבה מכלכלות רבות בעולם
ערן צחי | (10)

בנאום שנשא הבוקר פישר בכנס ממשל תאגידי וריכוזיות שפתח את מרתון של דיונים בשלושת הימים הקרובים באוניברסיטה העברית בירושלים הוא ציין כי הבעיות עימן מתמודד המשק הישראלי בעניין הריכוזיות קיימות גם בכלכלות אחרות בעולם: "ישראל היא בין בלגיה להונג קונג, היא מעט מתחת לסינגפור. היא לא יוצאת דופן, אבל זה לא אומר שזה המצב הרצוי. גם אם אתה כמו כל השאר זה לא אומר שאתה לא צריך לשאוף ליותר".

עוד הוסיף פישר כי "יש מעט מדי חברות שיושפעו מההמלצות וועדת טרכטנברג בעניין ההפרדה בין נכסים ריאליים ופיננסיים. אני ציפיתי ליותר".

עוד בעניין וועדת טרכטנברג אמר פישר כי כמו הרבה ועדות בעבר היא נתקלת בקשיים בשלב הביצוע. "זה קורה הרבה בישראל. יושבת ועדה, עושה עבודה רצינית ומקצועית, מגישה מסקנות. חלק מהמסקנות מאומץ על ידי הממשלה ויוצא לפועל ממש", אמר פישר. "לא הגענו להתקדמות בנוגע להמלצות הועדה בנושא פתיחת השוק לתחרות מחו"ל ובנושאים נוספים".

"אנחנו צריכים לבחון מהו הקשר בין ריכוזיות לבין אי שוויון או צדק חלוקתי, אבל התוצאות של הממצאים לא צריכות לקבוע את המדיניות שלנו בנושא", אמר עוד פישר.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    ישר 19/12/2011 08:45
    הגב לתגובה זו
    מיסטר אמריקה כבר כתבתי בעבר וציאנתי שלא כולם עובדים בבנק ישראל רוב האוכלסיה לא גומרת את החודש אין פה אשראי כמו באמריקה שאתה מנסה להשוות אתה נמצא בארץ דמוקרטית במינה ...
  • 9.
    הוא לעלות את המיסים 18/12/2011 17:49
    הגב לתגובה זו
    אלה המסקנות הראשונות שיושמו. ואת כל השאר ישלחו על המים וימכרו לנו לוקשים שהכל תחת שליטה ובתהליכי ביצוע עד אחרי הבחירות ואז יגנזו את כל ההמלצות בארון כספת למעת תהליך מיצוי הטלת מיסים חדשים
  • 8.
    אזרח מודאג ג ג גגגגג 18/12/2011 15:37
    הגב לתגובה זו
    כמו בברית--לתינוק חותכים והוא צורח מכאב--מה עושים ? נותנים לו בד רטוב ביין פשוט ושמים לו בפה(שישתכר) כך לציבור הפשוט-- כלציבור חותכים כל הזמן בבשר החי וכל הזמן רק מצבו נהיה קשה (הרבה בגלל כל מיני מומחים שכל הזמן או רוב הזמן טועים )אז הגדולים שמקבלים משכורות עתק ובונוסים על חשבון הציבור--ממשיכים לשתות מהיין המשובח ומהאוכל היוקרתי.
  • 7.
    מה אתה אומר ? באמת ?! מפתיע מאוד ! (ל"ת)
    זיבי 18/12/2011 13:07
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    יוסי 18/12/2011 12:35
    הגב לתגובה זו
    נגיד שהנגיד יודע את העתיד ולכן הוא יורה כל שבוע לצד אחר.בסןף הוא יפגע ואנו ניפגע ולא נתאושש זמן רב.
  • 5.
    כותב 18/12/2011 11:38
    הגב לתגובה זו
    שנאמר,די לחכימה ברמיזה....
  • 4.
    בקר טוב אליהו! מה תרומתך למצב הבלתי נסבל? (ל"ת)
    צבי 18/12/2011 11:14
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    איציק 18/12/2011 11:07
    הגב לתגובה זו
    מנהיגות המתנתקת מהעם סופה שתימצא עצמה מושלכת מהגג.
  • 2.
    ישראל ישראלי 18/12/2011 11:03
    הגב לתגובה זו
    בראשותך
  • 1.
    זאת הריבית הנמוכה שלך יא דגנרט מפגר (ל"ת)
    יאיר 18/12/2011 10:56
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

כלכלת ישראל בפני אתגר: מרכז טאוב מזהיר מפני פגיעה בצמיחה ובשירותים

על יוקר המחייה, אבטלה, תשתיות והמפתח לצמיחה

רן קידר |

יוקר המחיה מכביד על המשפחות

דו"ח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב מציג תמונה מורכבת של כלכלת ישראל, שנמצאת בסכנה בשל הוצאות המלחמה הגבוהות והשלכותיהן. ההוצאות הללו מגדילות את הגירעון בתקציב המדינה, מייקרות את החוב הלאומי ביחס לתוצר ומגבירות את נטל תשלומי הריבית. בד בבד, ההוצאה הגבוהה על ביטחון לוחצת על ההוצאות האזרחיות, דבר שמדלדל את המשאבים להשקעות ולשירותים חיוניים כמו חינוך ובריאות. מצב זה יוצר מעגל שלילי שבו המחסור במשאבים פוגע בצמיחה, והצמיחה החלשה מגבירה את הלחצים התקציביים, מה שמעמיד את ישראל בפני סיכון של חוסר יציבות כלכלית.


במקביל, שיעור האבטלה בישראל נמוך - כ-3%, אך הפריון נותר נמוך בהשוואה למדינות דומות כמו אוסטריה ודנמרק. העובדים בישראל עובדים יותר שעות בממוצע, אך התפוקה לשעת עבודה נמוכה יותר. בעוד שבתחומי ההיי-טק הפערים בפריון נסגרו, בתחומים אחרים הם עדיין משמעותיים. לכן, שיפור ההון האנושי הופך להכרחי כדי להגביר את התחרותיות ולהבטיח צמיחה מתמשכת.



יוקר המחיה בישראל מוסיף להעמיק את הבעיה. הדו"ח מציין כי המחירים בישראל גבוהים ב-13% מהממוצע במדינות ה-OECD. הסיבות לכך הן מבניות: תחרות נמוכה בחלק מהענפים, רגולציה מגבילה, עלויות תפעול גבוהות ומגבלות על יבוא. מצב זה מכביד על היכולת הכלכלית של המשפחות הישראליות ומשפיע על איכות החיים.

השקעה בהון אנושי ובתשתיות - המפתח לצמיחה

החוקרים ממרכז טאוב מדגישים כי הצמיחה הכלכלית חייבת לתמוך במימון ההוצאות הביטחוניות הגבוהות. לשם כך, נדרשת מדיניות חכמה הכוללת השקעה משמעותית בתשתיות פיזיות ובהון האנושי, במיוחד בחברות הערבית והחרדית. השקעה זו יכולה לשפר את הפריון ולהרחיב את בסיס ההכנסה של המדינה. כמו כן, יש חשיבות לשיפור מגזר ההיי-טק, המהווה מנוע מרכזי לצמיחה וליצוא, ולצד זאת, יש צורך במיגור יוקר המחיה ובביצוע רפורמות מבניות.

מחקר של מכון אהרון מצביע על כך שבלי רפורמות משמעותיות, קצב הצמיחה של ישראל עלול לרדת ל-2.5% בשנה. זה מדגיש את הצורך בפעולה מהירה וממוקדת. כדי לשמור על יציבות כלכלית ויכולת לספק שירותים אזרחיים איכותיים, ישראל חייבת לאזן בין הצרכים הביטחוניים להשקעה בתשתיות ובהון האנושי. ללא צעדים אלה, ההשפעות השליליות על כל המגזרים והאוכלוסיות במשק יימשכו.