הכשרת הישוב מסכמת רבעון: רשמה גידול של 20% בהכנסות שהסתכמו ב-174 מיליון שקל
קבוצת הכשרת הישוב מסכמת את הרבעון השלישי של השנה עם הכנסות בהיקף של כ-173.7 מיליון שקל, זאת לעומת כ-144 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 20%. עיקר הגידול בהכנסות נובע ממגזר המלונאות שרשם הרבעון גידול של כ-47% ל-80.3 מיליון שקל.
הקבוצה מסכמת את הרבעון עם הפסד המיוחס לבעלי המניות של החברה של כ-5.861 מיליון שקל, זאת לעומת הפסד של כ-7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח ממגזרים ברבעון השלישי של 2011 עלה לכ-50 מיליון שקל, לעומת כ-45.7 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2010. הרווח התפעולי של הקבוצה ברבעון השלישי של השנה עלה לכ-97.2 מיליון שקל, גידול של כ-32% לעומת רווח תפעולי של כ-60.8 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2010.
הוצאות המימון נטו של הקבוצה ברבעון השלישי עלו לכ-78 מיליון שקל, לעומת כ-33 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, וזאת עקב עליית שער החליפין של היורו בהשוואה לזלוטי בשיעור גבוה מבתקופה המקבילה בשנה הקודמת.
הרווח מפעולות נמשכות הסתכם ברבעון השלישי של השנה בכ-1.2 מיליון שקל, לעומת רווח בסך של כ-15.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנה הקודמת. בשורה התחתונה, סיימה הקבוצה את הרבעון השלישי של השנה עם רווח נקי של כ- 1.2 מיליון שקל לעומת הפסד נקי של כ- 16.6 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה קודמת.
לאחר תקופת המאזן, דיווחה קבוצת הכשרת היישוב על מכירת כ-4.45% ממניות הכשרה אנרגיה תמורת כ-35 מיליון שקל. עסקה זו אינה באה לידי ביטוי במאזן החברה ביום 30.9.11, וצפויה להשתקף בדו"חות החברה ברבעון הרביעי של השנה.
כמו כן, דיווחה החברה כי הושלמה העסקה במסגרתה מכרה החברה 7.6% מזכויות ההשתתפות של עמנואל אנרגיה בע"מ (חברה בבעלות ושליטה מלאה של החברה הבת חברת הכשרת הישוב בישראל- אנרגיה בע"מ) ברישיונות "מירה" ו"שרה" למודיעין אנרגיה, בתמורה לכ- 30.5 מיליון דולר ששולמה במלואה.
במקביל לפירסום הדו"חות הכספיים, אישר דירקטוריון הכשרת הישוב חלוקת דיווידנד בסך של כ-31 מיליון שקל לבעלי המניות, וזאת בהמשך לחלוקה בסך של 30 מיליון שקל שבוצעה בתחילת השנה. הונה העצמי של הכשרת הישוב, נכון לסוף הרבעון השלישי של השנה, הסתכם בכ-932 מיליון שקל.
עופר נמרודי, מנכ"ל הקבוצה, מסר: "בהמשך למה שדיווחנו ברבעונים הקודמים, אנו ממשיכים לפתח את הפעילויות השונות של הקבוצה. בין היתר, אנו ממשיכים להשכיר שטחים נוספים בפארקים הלוגיסטיים בפולין, הרחבנו את פעילות הכשרת הישוב מלונות באמצעות הסכמי ניהול חדשים, הכשרה אנרגיה מכרה חלק מהחזקותיה ברישיונות "שרה" ו"מירה", במחירים המשקפים השבחת ערך שאינה באה לידי ביטוי עד כה במאזני הקבוצה, וכן החברה הכלולה סקייליין השלימה גיוס הון מוצלח בחו"ל באופן המבטא הצפת ערך להשקעתנו בחברה. פיתוח הרשיונות "שרה" ו"מירה" מתקדם על פי התוכנית, ואנו מאמינים כי השקעתנו בפעילות זו תניב ערך רב בעתיד הלא רחוק."
- 1.משקיע 30/11/2011 10:13הגב לתגובה זולזרוק את מעריב לנוחי דנקנר. הבור העמוק של ההפסדים שם הוא עכשיו בעיקר כאב הראש של אידיבי ומשקיעיה. רק על זה הייתי נותן לעופר שאפו כי בניהול הוא לא מבין. לאט לאט הוא גומר את הכסף שאבא שלו הביא.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל בפני אתגר: מרכז טאוב מזהיר מפני פגיעה בצמיחה ובשירותים
על יוקר המחייה, אבטלה, תשתיות והמפתח לצמיחה
יוקר המחיה מכביד על המשפחות
דו"ח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב מציג תמונה מורכבת של כלכלת ישראל, שנמצאת בסכנה בשל הוצאות המלחמה הגבוהות והשלכותיהן. ההוצאות הללו מגדילות את הגירעון בתקציב המדינה, מייקרות את החוב הלאומי ביחס לתוצר ומגבירות את נטל תשלומי הריבית. בד בבד, ההוצאה הגבוהה על ביטחון לוחצת על ההוצאות האזרחיות, דבר שמדלדל את המשאבים להשקעות ולשירותים חיוניים כמו חינוך ובריאות. מצב זה יוצר מעגל שלילי שבו המחסור במשאבים פוגע בצמיחה, והצמיחה החלשה מגבירה את הלחצים התקציביים, מה שמעמיד את ישראל בפני סיכון של חוסר יציבות כלכלית.
במקביל, שיעור האבטלה בישראל נמוך - כ-3%, אך הפריון נותר נמוך בהשוואה למדינות דומות כמו אוסטריה ודנמרק. העובדים בישראל עובדים יותר שעות בממוצע, אך התפוקה לשעת עבודה נמוכה יותר. בעוד שבתחומי ההיי-טק הפערים בפריון נסגרו, בתחומים אחרים הם עדיין משמעותיים. לכן, שיפור ההון האנושי הופך להכרחי כדי להגביר את התחרותיות ולהבטיח צמיחה מתמשכת.
יוקר המחיה בישראל מוסיף להעמיק את הבעיה. הדו"ח מציין כי המחירים בישראל גבוהים ב-13% מהממוצע במדינות ה-OECD. הסיבות לכך הן מבניות: תחרות נמוכה בחלק מהענפים, רגולציה מגבילה, עלויות תפעול גבוהות ומגבלות על יבוא. מצב זה מכביד על היכולת הכלכלית של המשפחות הישראליות ומשפיע על איכות החיים.
השקעה בהון אנושי ובתשתיות - המפתח לצמיחה
החוקרים ממרכז טאוב מדגישים כי הצמיחה הכלכלית חייבת לתמוך במימון ההוצאות הביטחוניות הגבוהות. לשם כך, נדרשת מדיניות חכמה הכוללת השקעה משמעותית בתשתיות פיזיות ובהון האנושי, במיוחד בחברות הערבית והחרדית. השקעה זו יכולה לשפר את הפריון ולהרחיב את בסיס ההכנסה של המדינה. כמו כן, יש חשיבות לשיפור מגזר ההיי-טק, המהווה מנוע מרכזי לצמיחה וליצוא, ולצד זאת, יש צורך במיגור יוקר המחיה ובביצוע רפורמות מבניות.
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- כאן צומחים!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחקר של מכון אהרון מצביע על כך שבלי רפורמות משמעותיות, קצב הצמיחה של ישראל עלול לרדת ל-2.5% בשנה. זה מדגיש את הצורך בפעולה מהירה וממוקדת. כדי לשמור על יציבות כלכלית ויכולת לספק שירותים אזרחיים איכותיים, ישראל חייבת לאזן בין הצרכים הביטחוניים להשקעה בתשתיות ובהון האנושי. ללא צעדים אלה, ההשפעות השליליות על כל המגזרים והאוכלוסיות במשק יימשכו.
