האם הפעם פישר יפתיע? קונצנזוס כמעט מוחלט - הריבית תישאר על 3.25%

מדד המחירים לצרכן אשר עקף את התחזיות ועלה 0.5% יקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית כבר מחר. מנגד, המק"מ לפדיון בנובמבר משקף הורדת ריבית
רקפת גלילי | (11)

מחר, יום (ב'), בנק ישראל יכריז על הריבית לחודש אוקטובר. הריבית נותרה בספטמבר על רמה של 3.25% חודש רביעי ברציפות ויש כמעט קונצנזוס גורף בקרב הכלכלנים שגם הפעם הנגיד יבחר להותיר את הריבית ללא שינוי.

חטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה ביום ה' כי היא מעריכה ששיעור האינפלציה במהלך ארבעת הרביעים הקרובים יעמוד על 2.3%, מעט מעל מרכז יעד האינפלציה. במקביל נכתב, כי ריבית בנק ישראל צפויה לעמוד בעוד שנה על 3% והמשק צפוי לצמוח בשנים 2011 2012 בקצב של 4.7 ו-3.2 אחוזים, בהתאמה.

נימוקי הכלכלנים להשארת הריבית על כנה נתמכים בהערכות שהאינפלציה הצפויה ב-12 החודשים הקרובים תכנס לתוך טווח היעד של בנק ישראל בטווח הבינוני והארוך. נזכיר כי מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט עלה ב-0.5% ומעבר לציפיות שעמדו על 0.3%.

נתון נוסף שתומך בהותרת הריבית ללא שינוי הוא קצב הצמיחה של המשק. למרות שתחזית הצמיחה עודכנה כלפי מטה, הצמיחה עמדה על 3.5% ברבעון השני ותחזית הצמיחה עומדת על 3.2%. ע"פ בנק ישראל פוטנציאל הצמיחה של המשק הישראלי עומד על קצת פחות מ-4%, צמיחה שלא מבשרת על מיתון. נציין כי גם האבטלה שבשפל של 5.5% מהווה נתון מעודד נוסף למשק.

כידוע נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, נותן משמעות מיוחדת לסעיף הנדל"ן אשר חלקו במדד המחירים לצרכן הוא גדול ורגישותו לריבית היא מרובה. בהקשר זה נציין כי העלייה המפתיעה במדד אשר הייתה בהובלת רכיב הנדל"ן ובתוך כך, שירותי דיור בבעלות דייריהם, לא מועדדת את הורדת הריבית ולהיפך. גם השקל אשר ממשיך במגמה ההחלשות שלו מול הדולר לא מצריך התערבות והורדת ריבית.

שני כלכלנים מדש ברוקראז' וממריל לינץ' מעריכים כי הריבית תרד כבר ביום שני ל-3%. הנימוקים התומכים בהורדת ריבית הם ההאטה בפעילות הכלכלית בישראל אשר מושפעת מהעולם ומהצל הכבד מכיוון אירופה. בנוסף נמנה גם את החשש מהמצב הגיאו-פוליטי אשר עלול להשפיע על המשק המקומי. שוק המק"מ כבר מגלם שבנק ישראל יוריד את הריבית ב-0.25% ל-3%.

מוקדם מדי להתחיל בתוואי הורדות הריבית

רון אייכל, כלכלן ואסטרטג ראשי במיטב: "בעוד שההתפתחויות הגיאו-פוליטיות ומשבר החובות המעיב על כלכלות אירופה מעודד הורדת ריבית, הנתונים משוק הדיור מעודדים דווקא העלאת ריבית. לאור האמור לעיל, ובהשפעת העובדה כי הריבית הריאלית במשק היא נמוכה מאוד, אנו מעריכים כי נגיד בנק ישראל יותיר את הריבית לחודש אוקטובר ללא שינוי".

אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי כלל פיננסים: "להערכתנו, אף שהסיכוי להפחתת ריבית מחר עבר כבר את ה-50%, אם אנחנו היינו צריכים לקבל את ההחלטה לא היינו ממהרים להוריד את הריבית בזמן שאנו רואים את הסיכון העתידי מפיצוץ מחירי הנדל"ן בישראל עולים על התועלת שתביא הפחתת ריבית בחיסון המשק מפני משבר עולמי. בין כה וכה השקל חלש, הריבית הריאלית אינה גבוהה ולב המשבר אינו נמצא בישראל".

אורי גרינפלד, כלכלן המאקרו של פסגות: "השווקים מתמחרים ריבית של 3% בעוד שנה. גם ע"פ מחלקת המחקר של בנק ישראל זו הריבית שתשרור במשק שנה מהיום. מאידך, הורדת הריבית ברבע אחוז בלבד חסרת משמעות. במקרה של התממשות התרחישים השליליים בעולם (משבר פיננסי באירופה, גלישה למיתון בארה"ב) בנק ישראל יצטרך להוריד את הריבית נמוך יותר באופן משמעותי. אנו מעריכים כי עדיין מוקדם מדי להתחיל בתוואי הורדות הריבית וכי בנק ישראל יעדיף לשמור תחמושת למקרה של הרעה בסביבה הכלכלית. אנו מעריכים שהריבית תוותר ברמה של 3.25% ב- 12 חודשים הקרובים".

מהמחלקה הכלכלית, בחטיבה לכספים וכלכלה של לאומי, בראשות ד"ר גיל מיכאל בפמן נכתב: "אנו מעריכים, בשלב זה, כי בנק ישראל ישמור על הריבית ברמתה הנוכחית לפרק זמן ממושך. מנוסח הודעת הריבית האחרונה של בנק ישראל ניתן ללמוד, שישנה אפשרות להורדה של הריבית. הורדה כזו עשויה לחול על רקע החמרה בתנאי הרקע העולמיים והמקומיים".

האסטרטג הראשי של קבוצת איילון יניב פגוט מסר כי "לפי הערכתנו, הריבית תיוותר ללא שינוי ברמה של 3.25%. מדד חודש אוגוסט הגבוה אומנם הזכיר לרבים כי האינפלציה עדיין כאן, אולם העובדה שמירב ההפתעה במדד חודש אוגוסט בא מסעיף הדיור, הזוכה בחודשים האחרונים לטיפול פרטני ונקודתי, יאפשר לבנק בישראל להתרכז בחודשים הקרובים באיום המיידי של היחלשות קצב הצמיחה ושמירת היציבות בשווקים הפיננסים".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    ספקולנט בדימוס 26/09/2011 09:16
    הגב לתגובה זו
    לבזבוזיה. פישר מעלה ריבית,לממשלה יש פער(היא הרי חייבת כסף) מעלה מיסים,אינפלציה,פישר מעלה הריבית... פורפטום מובילה.
  • 9.
    הריבית תרד והנדלן שוב יעלה (ל"ת)
    דן 25/09/2011 21:59
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    חי במינוס 25/09/2011 19:52
    הגב לתגובה זו
    שלןקחים הבנקים תחת שמות כמו פריים,סיכון,הוספה וכד' ..
  • 7.
    יורם 25/09/2011 14:16
    הגב לתגובה זו
    כדי לרסן את האינפלציה , ולהמשיך לתמוך בהורדת מחירי הדיור.
  • כמה דירות יש לך למכור? (ל"ת)
    חי במינוס 25/09/2011 19:53
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    פיני 25/09/2011 14:14
    הגב לתגובה זו
    החלה ירידת מחירים של הנדלן , לכן כדי לתמוך במגמה הזו ,מומלץ מאוד לא להוריד את הריבית.אסור להיכנע לספקולנטים ולבעלי אינטרסים,לכן בשלב זה כדי לשמור על אינפלציה יציבה על הנגיד לא להוריד הריבית.
  • 5.
    זה יהיה קאנטרי בנק 25/09/2011 14:12
    הגב לתגובה זו
    הממטרות לא ירטיבו ת' כסף
  • 4.
    אסור בשום פנים ואופן להוריד את הריבית. (ל"ת)
    יצחק 25/09/2011 14:09
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חסר דיור מודאג 25/09/2011 13:56
    הגב לתגובה זו
    הבורסה זה קזינו האגח יש תספורות מקמ שווה 0 לכן כולם התנפלו על הדירות וגרמו לעליית מחירים אם הריבית לא תעלה מחירי הנדלן ימשיכו לעלות
  • 2.
    צריך להעלות את הריבית. (ל"ת)
    בגלל הנדל" ן. 25/09/2011 13:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    להעלות ריבית רק על הנדל" ן (ל"ת)
    ספי 25/09/2011 13:19
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.