BDO: "הפריפריה הפכה למקלט מס עבור חברות תעשייה מהארץ ומחו"ל"
"בעקבות חוק עידוד השקעות הון החדש הפריפריה בישראל הפכה למקלט המס אולטימטיבי עבור חברות תעשייתיות", כך טוען רו"ח דורון שטיין שותף באשכול התעשייה של פירמת BDO זיו האפט.
לדבריו, במשך שנים הורגלו בעלי החברות, שמס ההכנסה הישראלי הינו מהגבוהים בעולם. שיעורי מס חברות הגיעו עד לפני שנים ספורות לשיעור של 36% ונוסף לו מס על משיכת רווחים בשיעור 25%. שיעור מס אפקטיבי של 52% היווה מכשול להשקעות ישראליות כמו גם להשקעות של משקיעי חוץ. כל זאת בתקופה בה רווחים מהשקעה בניירות ערך סחירים הייתה פטורה ממס ויצרה לכן מוטיווציה להשקיע בשוק ההון ופחות בתעשייה.
מדינת ישראל הלכה והפחיתה את מס החברות אשר עומד היום על 25% ועל פי תכנית הממשלה ילך וירד עד כדי 18% עד לשנת 2016 בהדרגה. לדבריו, "שיעורי מס חברות יורדים עבור מפעלים מועדפים אלה, עד כדי 6% למפעלים בקווי עימות, מהווים קריאה לפעולה לתעשיינים להעתיק את מפעליהם לפריפריה תוך שילוב כל הטבה אפשרית."
ההטבות כוללות מענקי השקעה על השקעה בציוד ומכונות בשיעור 24%, השתתפות בשיעור 50% בעלויות מחקר ופיתוח, מס חברות אשר ירד בהדרגה לשיעור 6% , מס מופחת על דיבידנד בשיעור 15% בלבד וכל זאת בשילוב זיכוי מס לעובדים ביישובי פריפריה וקווי עימות, אשר מגדילים בעשרות אחוזים את "הנטו" של העובדים ובכך מגדילים את אפשרויות המשיכה של עובדים מקצועיים לפריפריה.
שטיין מסביר שעל פי בדיקה שנערכה מקרב עשרות חברות תעשייתיות שהינן לקוחות הפירמה נמצא כי מעל 40% מהחברות כבר בחרו בהטבות על פי חוק עידוד השקעות החדש, 20% מהחברות נמצאות בתהליך של "גיור" חברות שהוקמו על ידן, לצורך פעילות בחו"ל, 15% מהחברות מכינות תכניות מעבר מהמרכז לפריפריה כדי לזכות בהטבות המוקנות להן באזור פיתוח א על פי חוק עידוד השקעות הון החדש ומעל 35% מהחברות מגישות בימים אלה בקשות למדען הראשי, להכרה בתוכניות המו"פ שלהן כזכויות למענקים.
"התוצאה של כל אלה, תהיה צמיחה אשר מימדיה צפויים להיות בין 3% ל 5% בכל אחת משלוש השנים הקרובות", מסביר שטיין, "תוך הגדלת מספר מקומות העבודה בפריפריה בשיעור של 10% ומעלה. תופעת מדינת תל אביב חייבת להפסק. המדינה מצאה דרך מקורית למשוך משקיעים מהשורה הראשונה להקים את מפעליהם בפריפריה הדלילה. שילוב של סלילת מסילות רכבת ושדות תעופה, יחד עם הטבות למגורי צעירים לרכישת דירה ראשונה, בשילוב עם הטבות מס לאזורים אלה הינה מנוף צמיחה לתעשייה אשר צמאה לגידול".
לדבריו, הטבות המס ומענקי השקעה הינם שוליים לעומת התועלת המקרו כלכלית למדינה. "מעבר התעשייה ופרויקטים לאומיים נוספים (כגון מעבר ערי הבהדי"ם לנגב, בניית חממה טכנולוגית לאנרגיה מתחדשת בערבה ועוד) יצרו ישראל חדשה בערבה, נגב, גליל עליון, גליל מערבי, אזור העמקים ועוד. יותר מכך, הקמת מפעלים ויצירת מקומות תעסוקה בפריפריה, יהיו מנוף לבניית תשתית של רכבות, ושדות תעופה , אשר יאפשרו הגעה מהירה למקומות העבודה. תשתיות אלה יועילו גם להגדלת התיירות באזורים אלה, מה שיגרום לפתיחת עוד עסקים ויצירת עוד מקומות עבודה לשירות התיירים. הפרסומים כאילו שיעור האבטלה בישראל ירד לשיעור של 5.7% בלבד, אינה משקפת את שיעור האבטלה הגבוה יותר בפריפריה המגיע בחלק מהיישובים למעל 15% !"
- 1.משה 16/08/2011 11:49הגב לתגובה זוהרי במדינת ישראבלוף מחזיקים בפריפריה מפעל יצור עם שני פועלים בשכר מינימום (במקרה הטוב) ואת הגופים ה" שמנים" במדינת ת" א (עדיף על איזה מגדל). אז מה הבעיה לתקן תקנה, לפיה חברה המחזיקה ולו ביחידה/ לשכה קטנה ביותר (ובמיוחד הנהלה, כספים, משפט) מחוץ לפריפריה, תאבד את הזכות להנות מהטבות המס הניתנות לפריפריה? אבל הרי מישהו צריך לעשות " סיבוב" או שימון על חשבון העם במדינת ישראבלוף.......
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בן המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד ש"ח יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כחלק מן ההסדר, המדינה תפעל למכור את אחזקותיה בקרנות לידי הסתדרות המורים, באופן שישלים את העברת הבעלות המלאה לידיה, וכן קרנות ההשתלמות יוכרזו כקרנות ברירת מחדל לעובדי הוראה שלא בחרו אחרת.
