BDO: "הפריפריה הפכה למקלט מס עבור חברות תעשייה מהארץ ומחו"ל"
"בעקבות חוק עידוד השקעות הון החדש הפריפריה בישראל הפכה למקלט המס אולטימטיבי עבור חברות תעשייתיות", כך טוען רו"ח דורון שטיין שותף באשכול התעשייה של פירמת BDO זיו האפט.
לדבריו, במשך שנים הורגלו בעלי החברות, שמס ההכנסה הישראלי הינו מהגבוהים בעולם. שיעורי מס חברות הגיעו עד לפני שנים ספורות לשיעור של 36% ונוסף לו מס על משיכת רווחים בשיעור 25%. שיעור מס אפקטיבי של 52% היווה מכשול להשקעות ישראליות כמו גם להשקעות של משקיעי חוץ. כל זאת בתקופה בה רווחים מהשקעה בניירות ערך סחירים הייתה פטורה ממס ויצרה לכן מוטיווציה להשקיע בשוק ההון ופחות בתעשייה.
מדינת ישראל הלכה והפחיתה את מס החברות אשר עומד היום על 25% ועל פי תכנית הממשלה ילך וירד עד כדי 18% עד לשנת 2016 בהדרגה. לדבריו, "שיעורי מס חברות יורדים עבור מפעלים מועדפים אלה, עד כדי 6% למפעלים בקווי עימות, מהווים קריאה לפעולה לתעשיינים להעתיק את מפעליהם לפריפריה תוך שילוב כל הטבה אפשרית."
ההטבות כוללות מענקי השקעה על השקעה בציוד ומכונות בשיעור 24%, השתתפות בשיעור 50% בעלויות מחקר ופיתוח, מס חברות אשר ירד בהדרגה לשיעור 6% , מס מופחת על דיבידנד בשיעור 15% בלבד וכל זאת בשילוב זיכוי מס לעובדים ביישובי פריפריה וקווי עימות, אשר מגדילים בעשרות אחוזים את "הנטו" של העובדים ובכך מגדילים את אפשרויות המשיכה של עובדים מקצועיים לפריפריה.
שטיין מסביר שעל פי בדיקה שנערכה מקרב עשרות חברות תעשייתיות שהינן לקוחות הפירמה נמצא כי מעל 40% מהחברות כבר בחרו בהטבות על פי חוק עידוד השקעות החדש, 20% מהחברות נמצאות בתהליך של "גיור" חברות שהוקמו על ידן, לצורך פעילות בחו"ל, 15% מהחברות מכינות תכניות מעבר מהמרכז לפריפריה כדי לזכות בהטבות המוקנות להן באזור פיתוח א על פי חוק עידוד השקעות הון החדש ומעל 35% מהחברות מגישות בימים אלה בקשות למדען הראשי, להכרה בתוכניות המו"פ שלהן כזכויות למענקים.
"התוצאה של כל אלה, תהיה צמיחה אשר מימדיה צפויים להיות בין 3% ל 5% בכל אחת משלוש השנים הקרובות", מסביר שטיין, "תוך הגדלת מספר מקומות העבודה בפריפריה בשיעור של 10% ומעלה. תופעת מדינת תל אביב חייבת להפסק. המדינה מצאה דרך מקורית למשוך משקיעים מהשורה הראשונה להקים את מפעליהם בפריפריה הדלילה. שילוב של סלילת מסילות רכבת ושדות תעופה, יחד עם הטבות למגורי צעירים לרכישת דירה ראשונה, בשילוב עם הטבות מס לאזורים אלה הינה מנוף צמיחה לתעשייה אשר צמאה לגידול".
לדבריו, הטבות המס ומענקי השקעה הינם שוליים לעומת התועלת המקרו כלכלית למדינה. "מעבר התעשייה ופרויקטים לאומיים נוספים (כגון מעבר ערי הבהדי"ם לנגב, בניית חממה טכנולוגית לאנרגיה מתחדשת בערבה ועוד) יצרו ישראל חדשה בערבה, נגב, גליל עליון, גליל מערבי, אזור העמקים ועוד. יותר מכך, הקמת מפעלים ויצירת מקומות תעסוקה בפריפריה, יהיו מנוף לבניית תשתית של רכבות, ושדות תעופה , אשר יאפשרו הגעה מהירה למקומות העבודה. תשתיות אלה יועילו גם להגדלת התיירות באזורים אלה, מה שיגרום לפתיחת עוד עסקים ויצירת עוד מקומות עבודה לשירות התיירים. הפרסומים כאילו שיעור האבטלה בישראל ירד לשיעור של 5.7% בלבד, אינה משקפת את שיעור האבטלה הגבוה יותר בפריפריה המגיע בחלק מהיישובים למעל 15% !"
- 1.משה 16/08/2011 11:49הגב לתגובה זוהרי במדינת ישראבלוף מחזיקים בפריפריה מפעל יצור עם שני פועלים בשכר מינימום (במקרה הטוב) ואת הגופים ה" שמנים" במדינת ת" א (עדיף על איזה מגדל). אז מה הבעיה לתקן תקנה, לפיה חברה המחזיקה ולו ביחידה/ לשכה קטנה ביותר (ובמיוחד הנהלה, כספים, משפט) מחוץ לפריפריה, תאבד את הזכות להנות מהטבות המס הניתנות לפריפריה? אבל הרי מישהו צריך לעשות " סיבוב" או שימון על חשבון העם במדינת ישראבלוף.......
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
