איגוד ברוקראז' שוריים על יואל ונפטא: "המניות נסחרות בדיסקאונט ענק"
בית ההשקעות איגוד ברוקראז' שורי על מניות יואל אחזקות ונפטא. האנליסט בני דקל החל לסקר את מניית יואל אחזקות עם המלצת "קנייה" ומחיר יעד של 131 שקל, כ-117% מעל מחיר המניה בשוק. "אנחנו ממליצים על חברת יואל, המשלבת חשיפה לחברה איכותית עם דיסקאונט ענק, פוטנציאל בפעילות הנדל"ן, ופוטנציאל עתידי בפעילות הנפט והגז". גם על מניית נפטא ממליץ איגוד ברוקראז' "קנייה" במחיר יעד של 18.9 שקל, כ-60% מעל מחיר המניה בשוק. "אנחנו ממליצים על נפטא על פני אחזקה ישירה בישראמקו נגב 2, לאור הפער הסחיר בין שווי השותפות לשווי נכסיה", מסביר דקל. בנוגע ליואל אחזקות כותב דקל, כי "החברה נסחרת כיום בפער של כ- 47% על שווי אחזקותיה הסחירות ובפער של כ- 117% על שווי נכסיה על פי הערכותינו. זהו דיסקאונט ענק". לדבריו, יואל הינה חברת אחזקות המשלבת יציבות עם אחזקה באיירפורט סיטי (59%) ופוטנציאל עם אחזקה בנפטא (65.1%). בהמלצה הנוכחית הוא מתייחס אל יואל ונפטא. "בנוסף לדיסקאונט, החברה מאפשרת חשיפה לנדל"ן מניב המייצר תשואה של כ-11% על ההון העצמי, ובעת ובעונה אחת מספקת חשיפה זולה לתחום השקעות הנפט והגז. סיבות נוספות לכדאיות ההשקעה במניה הן הסיכון הנמוך שקיים בה: לחברה חוב נטו של כ-38 מיליון שקל ונכסים סחירים בשווי של 1.27 מיליארד שקל, הוצאות נמוכות מאוד: הוצאות ההנהלה והכלליות מסתכמות בכ-800 אלף שקל בשנה בלבד". בנוגע לנפטא מציינים באיגוד ברוקראז', כי היא חברת אחזקות הפועלת בשלושה תחומי פעילות: תחום הנפט והגז באמצעות אחזקותיה בחברות: ישראמקו נגב 2 (8.6%), ישראמקו אינק (52.7%), חנ"ל שותפויות (35.5%), נפטא חיפושים (51.7%) ובתחום הנדל"ן המניב והמלונאות. "אנחנו ממליצים על החברה מכמה סיבות" מסביר דקל. "ראשית, המניה נסחרת בפער של כ-52% על שווי אחזקותיה הסחירות, ובפער של כ-60% על שווי נכסיה על פי הערכותינו. שנית, היא מאפשרת חשיפה לפעילות הפקת נפט באמצעות ישראמקו אינק ולפעילות חיפושי גז באמצעות אחזקה ישירות, ובשרשור בכ-17.3% בישראמקו נגב 2. סיבה שלישית היא הסיכון הנמוך. בנוסף לנכסיה הסחירים, מונה קופתה מזומנים בסכום של כ-55 מיליון שקל. סיבה רביעית היא הוצאות נמוכות מאוד. הוצאות ההנהלה והכלליות מסתכמות בכ-1.7 מיליון שקל בשנה בלבד, כאשר החברה מקבלת דמי ניהול בסכום של כ-3.3 מיליון שקל בשנה". באיגוד ברוקראז' מסבירים, כי "שותפויות חנ"ל ונפטא חיפושים מהוות אלטרנטיבה לאחזקה ישירה בישראמקו נגב 2, לכן בחרנו להתייחס לשווי השוק של ישראמקו ולא לשווי הכלכלי. בנוסף, כשותפות נפט וגז, ישראמקו נגב 2 מחויבת לחלק את כל הרווחים שמקורם בעסקי נפט וגז, לכן לדעתנו, לא צריך להיות כל פער בין שווי שותפות חנ"ל ים-המלך לשווי אחזקתה בשותפות ישראמקו נגב 2.
- 4.הבודק 03/07/2011 22:00הגב לתגובה זובדקתי את הנתונים והפעם אין לי מה לתקן באמת יש פערים
- 3.פאט 03/07/2011 17:41הגב לתגובה זוהם אומרים לקנות-משמע הם רוצים למכור- לא ליפול בפח הזה שוב פעם אחר פעם....
- 2.צבי 03/07/2011 16:02הגב לתגובה זוגם אני לא מחזיק מאיגוד - אך במיקרה זה אני בכל זאת הולך על יואל.
- 1.הסוחר 03/07/2011 15:24הגב לתגובה זועד לפני כמה חודשים לא שמענו על בנק איגוד ופתאום הם מפרסמים המלצות. אבל לא סתם אלא כאלו שפוגעות. דוגמא-נובה, צים שיווק והכשרת היישוב.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
