קרן פנסיה או ביטוח מנהלים? הבדל של כמעט 200 אלף ש'
אחת השאלות המטרידות כל מי שעוסק בתחום הפנסיוני היא השאלה איזה מוצר פנסיוני עדיף, קרן פנסיה או ביטוח מנהלים? התומכים בביטוח המנהלים מציינים כי למרות העובדה שדמי הניהול בביטוח המנהלים גבוהים יותר נהנה המוצר מ"מקדם קיצבה מובטח" מפני שינויים בתוחלת החיים והבטחה זו שווה לכם החוסכים כסף, ואילו התומכים בקרן הפנסיה מציינים את דמי הניהול הנמוכים ועלות הביטוח הנמוכה.
אכן הבטחת מקדם הקיצבה שווה כסף ועולה לך הלקוח, אבל כמה זה עולה והאם זה שווה?
ניקח גבר בן 35 אשר שכרו הוא 10,000 שקל ונשווה את שתי אפשרויות החסכון:
בביטוח המנהלים ניקח דמי ניהול מהפרמיה השוטפת של 7% ודמי ניהול מהכסף הצבור של 1.25% (הנחה בדמי הניהול על הכסף הצבור) בקרן הפנסיה ניקח דמי ניהול של 6% מהפרמיה השוטפת ו-0.5% מהכסף הצבור (ללא הנחות). כלומר עלות המקדם עומדת בינתיים על 0.75% הפרש בדמי ניהול מהצבירה ו-1% בדמי ניהול מהפרמיה השוטפת.
לצורך הפחתה למינימום של היתרון בעלות הביטוח הנמוכה של קרן הפנסיה נבחר מסלול מוטה זיקנה שם גובה הביטוח (נכות ושארים) נמוך ובהתאם לכך בכדי להשוות בין המוצרים נקנה גם סכום ביטוח למקרה פטירה ונכות בביטוח המנהלים.
לאילו תוצאות הגענו?
סה"כ החסכון הצפוי לגיל 65 בקרן הפנסיה יגיע לכ-1,075,000 שקלים ובביטוח המנהלים לכ- 887,000 שקלים. כלומר עלות הבטחת מקדם הקיצבה מסתכמת בהפרש של כ-188,000 שקלים או כ-19% הפרש לטובת קרן הפנסיה.
ועכשיו נבדוק את מקדמי הקיצבה הקיימים היום:
חשוב להבין שמקדם הקיצבה המוצג היום בקרן הפנסיה (שאינו מובטח כאמור) טוב יותר ממקדם הקיצבה הקיים בביטוח המנהלים. מקדם הקיצבה בקרן הפנסיה לפרישה בגיל 65 עם הבטחה של מינימום 240 קיצבאות וללא קיצבת שארי פנסיונר עומד על: 193.53. המקדם לגבי אותם נתונים בפוליסת ביטוח המנהלים (המובטח) עומד על 206.91. כלומר שינוי של כ-7% במקדם הפנסיה או יותר יגרום לכך שמקדם הקיצבה בביטוח המנהלים יהיה טוב יותר, לכאורה הפרש זניח.
אבל אם לוקחים גם את ההפרש הצפוי בתחזית הצבירה מקדם הפנסיה צריך לעמוד על 250.7 או שינוי של כ-29% בכדי שהקיצבאות משני המקורות יהיו שוות.
האם גם כאן מדובר על הפרש זניח?
כמובן שאיש מאיתנו אינו יכול לחזות את השינויים הצפוים בתוחלת החיים. די להזכיר כי מקדמי ביטוח המנהלים למצטרפים החל מיוני 2001 השתנו בכ-26% לעומת המצטרפים לביטוח מנהלים קודם לתאריך זה, בכדי להתאימם לתוחלת החיים החדשה.
יחודיות "הבטחת תוחלת החיים" בשוק הישראלי ואי הודאות בשוק הפנסיוני לגבי שינויים עתידים כגון ביטול ההבטחה למצטרפים חדשים, הרפורמה להקטנת דמי הניהול בביטוח המנהלים משאירים אותנו עדין בהתלבטות אותה הצגנו בתחילת הטור.
יחד עם זאת ברור שככל שדמי הניהול בין שני המכשירים יהיו דומים יותר מתחזקת ההעדפה לביטוח המנהלים ומצד שני ככל שסכומי הביטוח יהיו גבוהים יותר מתחזקת ההעדפה לקרן הפנסיה פעמים רבות שילוב של שני המכשירים ובניית התוכנית הפנסיונית בצורה נכונה תיתן פתרון סביר להפרשים בין המכשירים והגברת הודאות.
הערות:
- החישוב הינו חישוב משוערך לגבר בן 35 , שכר 10,000 ש' הפקדות 18.33% גם בביטוח המנהלים וגם בקרן הפנסיה.
- הביטוחים נרכשו מתוך ההפרשות בביטוח המנהלים.
- המסלול הינו מסלול מוטה זיקנה של אחת מקרות הפנסיה הגדולות והוא משתנה מקרן לקרן.
- התחזיות חושבו ב-4.26% גם בביטוח המנהלים וגם בקרן הפנסיה.
- 8.עודד 09/05/2011 19:34הגב לתגובה זובהכשרה ביטוח דמי ניהול מפרמיה הם 6% אבל ההבדל המהותי שדמי הניהול מצבירה הם 0.75% מצבירה וזה הבדל עצום...בטוו ארוך החסכון גדול וזה כולל גם מקדם קצבה מצויין מובטח....
- 7.רו" ח בדימוס 08/05/2011 20:48הגב לתגובה זוא. מקדם הפנסיה אינו מתנהג לינארית בהנחה של תשואה ריאלית של 4.26% מקדם של 282 משמעותו חיי נצח. ב. קרן פנסייה משלמת למעשה לפי מקדם אמיתי - עודפים שנותרים (מתשלומי פנסיה) מועברים חזרה לחוסכים הפעילים דרך מנגנון האיזון האקטוארי. ג. במידה ומקדם הפנסיה האמיתי יהיה 250 חברות הבטוח פשוט יפשטו רגל. ד. גם בקרנות פנסיה ניתן להבטיח כמות תשלומים. מסקנה: לא קים תסריט ריאלי בו לציבור מהותי כלשהו עדיף לקנות בטוח מנהלים.
- יועץ פנסיוני 10/05/2011 21:33הגב לתגובה זואחוז מסוים מדמי הניהול הנגבים מיועדים בהנחיית האוצר לרזרבות במקרה של עליה בתוחלת חיים. כל הממליצים ללכת על קרן פנסיה ולא על ביטוח מנהלים למרות יתרונותיו רק בגלל שלדעתם חברות הביטוח תפשוטנה רגל. הרי הם ממליצים פרימיטיביים המזכירים לי את הממליצים על עזיבת קרנות הפנסיה הגרעוניות לטובת קרנות חדשות ומאוזנות. לצערי אני רואה המון כאלו ולא יכול להתעלם מזה. מציעים לך עסקה טובה וכשרה ? תיקח. לא תיקח תשאר פראייר. ראה לדוגמה בעלי פוליסות מנהלים עדיף 100% הבטחת תשואה צמודה ומקדם 144/137 - הסיפור כיום דומה.
- רו" ח בדימוס 11/05/2011 08:54אם אתה יועץ פנסיוני אנא ענה על השאלות הבאות: א. מה תוחלת החיים הממוצעת אם מקדם הפנסיה הוא 250 גיל הפרישה הוא 67 והריבית הריאלית היא 4.26%? ב. כיצד מחושב האיזון האקטוארי בקרן פנסיה גדולה? ג. מה הפרש התשלומים שעל קרן הבטוח לעמוד בהם אם המקדם לחישוב הפנסיה צ" ל 250 אבל הם משלמים לפי 207?
- 6.המזדקן 08/05/2011 20:44הגב לתגובה זומה לגבי רכישת ביטוח מנהלים בסכום נמוך עד תום 7 השנים של הפחתת דמי הניהול בביטוח המנהלים לטובת עיגון מקדם הקצבה של היום ובתום התקופה אפשרות להעברת הכספים לקרן הפנסיה בהתאם לתנאים בשוק
- ירון שמיר 08/05/2011 21:35הגב לתגובה זותקנות הניוד איפשרו ניוד בין המכשירים בכפוף לתקרה ולתקנות אכן ניתן לנייד במקרה הצורך מביטוח לפנסיה
- 5.גד 08/05/2011 14:11הגב לתגובה זוביטוח מנהלים מחושב לפי 240 גימלאות. קרן הפנסיה מבטיחה תשלומים רק במקרה והמבוטח או אשתו בחיים. אם המבוטח נפטר מיד לאחר קבלת הקצבה ולא הותיר ילדים מתחת לגיל 21 40% מערך הקצבה " תתנדף" מיד. יש אלמנט של ריסק למבוטח כל זמן התוחלת. במנהלים ההבטחה ל-240 גימלאות מבטיחה קבלת התחשיב בודאות. הנתון מהותי וחייב להלקח במניין השיקולים.
- אם אתה מת, מה איכפת לך מהכסף (ל"ת)גד 27/08/2018 14:16הגב לתגובה זו
- ברוקר 08/05/2011 15:22הגב לתגובה זוויש לי פנסיה..
- ירון שמיר 08/05/2011 21:01מה שאתם מציינים נכון לקרן פנסיה ותיקה. בכל הקרנות שנפתחו בשנת 1995 ניתן לבצע הבטחה של מינימום גמלאות גם למוטבים- מאד דומה לביטוח מנהלים, כך שמי בחר במסלול הבטחה הכסף לא הלך לאיבוד.....
- 4.בני 08/05/2011 13:28הגב לתגובה זוהיה והפנסיונר פרש ולאחר שנה התאחד עם אבותיו. רעייתו תקבל מהקרן קצבת שארים.היה ומרוב צער גם היא נפטרה....מי יקבל מה אם בכלל.....
- אצל חברות הפנסיה והביטוח (ל"ת)רון 20/11/2017 04:29הגב לתגובה זו
- 3.מה השורה התחתונה? מה עדיף לדעת המחבר? (ל"ת)לא ברור 08/05/2011 13:13הגב לתגובה זו
- 2.שלמה 08/05/2011 12:53הגב לתגובה זובדרך כלל מדובר בחמישה אחוז או פחות. בהנחה שכך הוא המספרים משתנים משהו,הלא כך?? וקצבת השארים? גם היא אינה שיקול??
- 1.עמית 08/05/2011 12:21הגב לתגובה זוכאשר קרן הפנסיה ' נוטלת' לעצמה את יתרת הקרן הכספית הצבורה(במקרה ואין שאירים על-פי תקנות הקרן) נוצר הבדל לעומת הצבירה בביטוח מנהלים (שניתן להעבירה ליורשים על-פי חוק). נא התייחסות בעל המאמר לסוגיה זו.
- ירון שמיר 08/05/2011 20:39הגב לתגובה זויש להבדיל בין עמית שנפטר (לפי שיוצאים לפנסיה) ופנסיונר שנפטר. לגבי עמית שנפטר ללא שארים אכן הסכום שנצבר חוזר ליורשיו בניגוד לביטוח שם משולם סכום הביטוח למוטבים. יחד עם זאת בחלק מהקרנות ניתן לבחור שארים נוספים על השארים הקלאסים (שאיר נבחר) לגבי פנסיונר ניתן היום לקבוע מסלול של מינימום הבטחת קיצבאות כך שבניגוד לעבר (בקרנות הותיקות) פנסיונר שנפטר ובחר מסלול הבטחה לא מאבד את כל הסכום שצבר.
- רחל מלכה 02/07/2012 21:46האם ישנו איזשהו תסריט שהכספים המצטברים בקרן הפנסיה הולכים לאיבוד? ואם לא , באיה אופן ניתן להבטיח שהכספים לא ילכו לאיבוד ? בשום שלב , לפני גיל 21 , מעל גיל 21? בין 18 ל-21? ואחרי גיל פרישה.?
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל בפני אתגר: מרכז טאוב מזהיר מפני פגיעה בצמיחה ובשירותים
על יוקר המחייה, אבטלה, תשתיות והמפתח לצמיחה
יוקר המחיה מכביד על המשפחות
דו"ח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב מציג תמונה מורכבת של כלכלת ישראל, שנמצאת בסכנה בשל הוצאות המלחמה הגבוהות והשלכותיהן. ההוצאות הללו מגדילות את הגירעון בתקציב המדינה, מייקרות את החוב הלאומי ביחס לתוצר ומגבירות את נטל תשלומי הריבית. בד בבד, ההוצאה הגבוהה על ביטחון לוחצת על ההוצאות האזרחיות, דבר שמדלדל את המשאבים להשקעות ולשירותים חיוניים כמו חינוך ובריאות. מצב זה יוצר מעגל שלילי שבו המחסור במשאבים פוגע בצמיחה, והצמיחה החלשה מגבירה את הלחצים התקציביים, מה שמעמיד את ישראל בפני סיכון של חוסר יציבות כלכלית.
במקביל, שיעור האבטלה בישראל נמוך - כ-3%, אך הפריון נותר נמוך בהשוואה למדינות דומות כמו אוסטריה ודנמרק. העובדים בישראל עובדים יותר שעות בממוצע, אך התפוקה לשעת עבודה נמוכה יותר. בעוד שבתחומי ההיי-טק הפערים בפריון נסגרו, בתחומים אחרים הם עדיין משמעותיים. לכן, שיפור ההון האנושי הופך להכרחי כדי להגביר את התחרותיות ולהבטיח צמיחה מתמשכת.
יוקר המחיה בישראל מוסיף להעמיק את הבעיה. הדו"ח מציין כי המחירים בישראל גבוהים ב-13% מהממוצע במדינות ה-OECD. הסיבות לכך הן מבניות: תחרות נמוכה בחלק מהענפים, רגולציה מגבילה, עלויות תפעול גבוהות ומגבלות על יבוא. מצב זה מכביד על היכולת הכלכלית של המשפחות הישראליות ומשפיע על איכות החיים.
השקעה בהון אנושי ובתשתיות - המפתח לצמיחה
החוקרים ממרכז טאוב מדגישים כי הצמיחה הכלכלית חייבת לתמוך במימון ההוצאות הביטחוניות הגבוהות. לשם כך, נדרשת מדיניות חכמה הכוללת השקעה משמעותית בתשתיות פיזיות ובהון האנושי, במיוחד בחברות הערבית והחרדית. השקעה זו יכולה לשפר את הפריון ולהרחיב את בסיס ההכנסה של המדינה. כמו כן, יש חשיבות לשיפור מגזר ההיי-טק, המהווה מנוע מרכזי לצמיחה וליצוא, ולצד זאת, יש צורך במיגור יוקר המחיה ובביצוע רפורמות מבניות.
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- כאן צומחים!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחקר של מכון אהרון מצביע על כך שבלי רפורמות משמעותיות, קצב הצמיחה של ישראל עלול לרדת ל-2.5% בשנה. זה מדגיש את הצורך בפעולה מהירה וממוקדת. כדי לשמור על יציבות כלכלית ויכולת לספק שירותים אזרחיים איכותיים, ישראל חייבת לאזן בין הצרכים הביטחוניים להשקעה בתשתיות ובהון האנושי. ללא צעדים אלה, ההשפעות השליליות על כל המגזרים והאוכלוסיות במשק יימשכו.
