התכוף טסה 16% עם "עסק חי": המנכ"ל - "אותי מצב הכבאות בטח לא הפתיע"
השריפה בכרמל הציתה היום (א') גם את דמיון המשקיעים, שהזניקו את מניית התכוף ב-15.5% במסחר. המשקיעים הזריזים העריכו כי חלק מהשלכות השריפה בכרמל יביאו להגדלת הפעילות העסקית של החברה, המייצרת מוצרי מתכת, בין השאר גם לשירותי הכבאות.
חברת התכוף מייצרת מוצרי מתכת שונים כמו מיכליות, נגררים, כבאיות ורכבים ממוגנים. בין הלקוחות של החברה בארץ נציין את שירותי הכבאות וההצלה וקרן קיימת לישראל. כיום, ניתן לראות דמיון מסויים בין מצבה הכספי של חברת התכוף לבין זה של אחד הלקוחות שלה, שירותי הכבאות - לא טוב, בלשון המעטה. רו"ח של החברה הדביקו לה הערת "עסק חי" והחברה הודיעה כי לא תוכל לפרוע את תשלום הריבית למחזיקי האג"ח, בהיקף של כמיליון שקל.
הספקולציות של המשקיעים לא מפתיעות את מנכ"ל התכוף, שמעון שחם, זאת בשל המצב הקשה בה נמצאים שירותי הכבאות. "כאחד שמצוי בתחום, החוסר שקיים בשירותי הכבאות לא ממש הפתיע אותי, זה הרי לא חדש", כך אמר שחם בשיחה עם Bizportal.
כאמור, שחם מכיר מקרוב את המצב של שירותי הכבאות כייצרן הכבאיות, אך גם בשל הסבבים הטכניים שמספקת החברה לכבאים, שמביא לאינטראקציה בין החברה לגופים שבשטח. לדבריו, המחסור בכבאיות מורגש מאוד ומתבטא גם בדרישה לביצוע התיקונים בלוח זמנים קצר.
"השריפה היא אחד הדברים הגרועים יותר שקרו לישראל, אבל אם מסתכלים על היום שאחרי, ההנחה היא שהציוד של שירותי הכבאות יצטרך לעבור שדרוג והשלמה", הוסיף, "אני מעריך שהתכוף תתבקש לייצר כבאיות ומוצרים נוספים".
במהלך תשעת החודשים האחרונים של השנה הכניסה התכוף 108 מיליון שקל, ירידה של 9% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד והפסד נקי של 8.2 מיליון שקל. נכון לסוף הרבעון השלישי, הונה העצמי של החברה עמד על 19.2 מיליון שקל. נכון לסוף חודש ספטמבר היו לחברה 6 מיליון שקל במזומן ובהשקעות לטווח קצר. למרות זאת, בסוף החודש האחרון החברה הודיעה כי אין בידיה מיליון שקל לתשלום הריבית לבעלי אג"ח.
אחת הסיבות העיקריות למצבה של החברה הוא ביטולו של פרוייקט לאספקת רכבים ממוגנים למשטרת פרו, שהודיעה שתכוף לא עמדה בתנאי ההסכם. התכוף פנתה להליך בוררות בו היא דורשת לחייב את משטרת פרו לממש את ההסכם ואף לפצותה בגין ביטולו.
שחם עצמו אינו מודאג כל כך מהמצב הכספי של החברה כעת, אותו מגדיר כ"פער תזרימי" שנוצר בשל ביטול העסקה. עם זאת, שחם בטוח שהתכוף תזכה בהליך הבוררות וטוען שמסיבה זו אף לא החזירו לישראל את הכלים שכבר סיפקו לפרו. "נפתח בור תזרימי בפרק זמן נתון שהוא בעייתי מבחינתינו. הוא תופס את החברה בשלב של תנופה", הסביר. לשאלה האם הוא יכול לומר בביטחון כי החברה תעמוד בתשלום לבעלי האג"ח הסכים שחם רק לומר כי הוא רואה את מצב החברה כזמני בלבד.
באשר להתנהגות המניה היום, אמר שחם כי לדעתו היא מתומחרת בחסר גם ללא כל קשר לשריפה בכרמל. שחם אמר כי לחברה צבר הזמנות בהיקף של כ-250 מיליון שקל.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
