רצוי לשים לב: הרמזים שסיפק לנו השבוע המסחר בשוק המעו"ף

זיו פניני, משנה למנכ"ל מגדל שוקי הון, מומחה המעו"ף - Bizportal, מתייחס לשוק המעו"ף בשבוע החולף
זיו פניני |

פקיעה חיובית נוספת עברה על הבורסה כשבפקיעה זו הוזרמו ביקושים של כ- 900 מיליון שקל, שוב ע"י שחקני הארבטראז/תעודות הסל. יש להבין כי תעודות הסל קנו חוזים זולים (פסימיים) לאורך כול חודש המסחר האחרון שכן החוזה נסחר על ה-BID רוב החודש, אך הגלגולים המעטים והסגורים לא אפשרו להם לגלגל את הפוזיציות והם אולצו להמיר חלק (גדול) מהחוזים חזרה למניות.

האבסורד הוא שהיה חסר מוכרי מניות גדולים מצד אחד ופקיעה רנדומלית מהירה תפסה את החוזים והספוט בפער של כ-7 נקודות מדד. השבוע אופיין בפסימיות קלה בתחילתו אך אופטימיות שהלכה והתגברה ככול שנמשך השבוע, אופטימיות זו באה ביחס P/C נמוך במיוחד ובחוזה שתומחר בלחץ קונים ועל מדד ה-ASK רוב השבוע (ראה גרפים רלונטים).

שיא האופטימיות היה ביום רביעי כשהשמועה על קניות בפקיעה תפסה תאוצה. האופטימיות התבטאה הן בתמחור החוזה, הן בגלגול הסגור שהפגין כי יש עודף במגלגלים חיובים בולט הן בצורת הסקיו והן כאמור בפקיעה אופטימית ובחוסר מוכרי ספוט.

השבוע אופין גם כן בתנודתיות נמוכה במיוחד, הן במחירי האופציות ? האוכף על הכסף נגע כבר באמצע יום רביעי ב 900 שקל והפרפר ב400 שקל ... מחירים לא הגיוניים הצופים פקיעה קרובה למדד 1170.

סטיית התקן הקצרה נסחרה סביב 13% והארוכה 16% (ראה גרפים רלונטים) כשהסטייה בפועל עומדת על 20% בשנה האחרונה, 10% בחודש האחרון ו-8% בשבוע האחרון במדידה חצי שעתית.

מצב אירוני נוצר שבדיעבד מי שמכר סטיית תקן "יקרה" של 15% בסוף שבוע שעבר קיבל שבוע שקט בסטייה של 8% והרוויח רווח נאה, במיוחד אם סגר את הפוזיציה באמצע יום רביעי.

מבחינת הפוזיציות הפתוחות נראה כי הכותבים הרוויחו שבוע נוסף אך הרווח היה נמוך, מבוסס על כתיבה של מעט פוזיציות ומאוד רחוק מהכסף, פלוס קניית הגנות אשר גילחו חלק גדול מרווחים אלו.

שבוע המסחר האחרון, התנהלותו והפקיעה בסופו מעידים כי ישנו עודף בטחון גדול אצל השחקנים, תמחור חסר של תנודה (בעיקר מטה), תמחור אשר מאפיין סוף מסחר אופטימי לפני תיקון מטה.

שבת שלום.

הערה : הסקירה נכתבה ב 10:00 25.02.10.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

ישראל ומצרים מתקרבות להסכם: מתווה יצוא הגז מלוויתן לקראת אישור סופי

ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוויתן

בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 3.83%   , שברון ורציו רציו יהש 3.45%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.


לכתבות נוספות בנושא:

לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל


למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.