שופרסל עומדת בציפיות: רווח נקי של 63 מיליון שקל ברבעון השלישי
רשת שופרסל דיווחה הבוקר (ד') על תוצאותיה ברבעון השלישי של השנה, מהם עולה כי החברה, הנמצאת בשליטת קבוצת אידיבי וברונפמן-פישר, עמדה בציפיות האנליסטים המסקרים אותה.
בשורה העליונה רשמה הרשת יציבות בהכנסות ברמה של 2.88 מיליארד שקל. הרווח התפעולי עמד על 126 מיליון שקל, 4.4% מההכנסות, לעומת 147 מיליון שקל, 5.1% מההכנסות ברבעון המקביל אשתקד ואילו בשורה התחתונה דיווחה הרשת על רווח נקי של 63 מיליון שקל, לעומת 59 מיליון שקל ברבעון המקביל.
במכירות בחנויות זהות חל קיטון של 1.6%. הקיטון במכירות נבע בעיקר מירידת מחירי מכירה בעקבות התחרות המוגברת.
הוצאות מכירה, שיווק, הנהלה וכלליות הסתכמו ברבעון ב-616 מיליון שקל, בהשוואה ל-626 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה נובעת בעיקר מקיטון בהוצאות פרסום וחשמל. שיעור ההוצאות מסך ההכנסות היה 21.4% בהשוואה ל-% 21.7 ברבעון המקביל אשתקד.
המכירות למ"ר בחנויות החברה ברבעון השלישי של שנת 2009 הינן 5,710 שקל, בהשוואה ל-5,770 שקל ברבעון המקביל אשתקד. קיטון של % 1.0.
תוצאות החברה עמדו בציפיות האנליסטים, כאמור. האנליסט גיל דטנר מאקסלנס העריך כי הרשת תציג הכנסות של 2.86 מיליארד שקל, רווח תפעולי של 117 מיליון שקל ורווח נקי של כ-56 מיליון שקל. האנליסטית טליה לויברג מפסגות העריכה כי בשורה העליונה תציג שופרסל ירידה של כ- 0.5% במכירות. בשורה התחתונה העריכה לויברג כי שופרסל תציג רווח נקי של 71 מיליון שקל.
מיכל בר מבית ההשקעות איי.בי.איי העריכה ששופרסל תציג הכנסות של כ-2.91 מיליארד שקל, רווח תפעולי של 124 מיליון שקל ורווח נקי של 77 מיליון שקל. בר חוזרת על המלצת "קניה" עם מחיר יעד של 20.5 שקל למניה.
תוצאות שלושת הרבעונים הראשונים
בשופרסל מציינים כי בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2009 נמשכה התחרות המוגברת בתחום קמעונאות המזון. מכירות מגזר הקמעונאות בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2009 הסתכמו ב-8.25 מיליארד שקל, בהשוואה ל-8.21 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 38 מיליון שקל, כ-0.5%, הנובע בעיקר מתוספת סניפים חדשים שקוזזה בחלקה כתוצאה מירידת מחירי מכירה בעקבות התחרות המוגברת בתחום קמעונאות המזון.
במכירות בחנויות זהות אשר פעלו באופן מלא בתשעת החודשים הראשונים של השנה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד חל קיטון של 0.8% שנבע מירידת מחירי מכירה והתגברות התחרות.
הכנסות מגזר הנדל"ן המניב בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2009 הסתכמו ב- 43 מיליון שקל בהשוואה ל-51 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. קיטון של כ-16%. הקיטון בהכנסות נבע בעיקר ממכירת נכסי נדל"ן להשקעה במהלך 2008.
הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2009 הסתכם לכ-245 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי בסך 232 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. גידול של כ- 6%.
המכירות למ"ר בחנויות החברה בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2009 הינן 16,451 שקל, בהשוואה ל-16,521 שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
רפי ביסקר ושולם פישר, יו"רים משותפים של דירקטוריון שופרסל, אמרו כי "שופרסל ממשיכה להציג עלייה ברווח הנקי תוך כדי שמירה על נתח השוק שלה באופן עקבי. האסטרטגיה הממוקדת וארוכת הטווח של החברה, היא זו שהביאה את החברה לתוצאות כאלה גם בתקופה זו."
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
