נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

הנחושת תמוסה ב-50%; הפארמה הבאה בתור

בהערת אגב לשאלת עיתונאי טראמפ אומר כי יטיל 50% מכס על נחושת שמיובאת לארצות הברית וגם שהוא שוקל ברצינות להטיל 200% מס על ענף הפארמה - מחירי המתכת האדומה מזנקים לשיא כל הזמנים

מנדי הניג |

טראמפ מודיע בנונשלנטיות על הטלת מכס של 50% על נחושת, ומוסיף שהפארמה צפויה לספוג מיסוי גבוה בהרבה שיגיע עד 200%. בתגובה מחירי המתכת האדומה זינקו ב-17% למחיר של 5.879 דולר לאונקיה ממחירים שנעו סביב ה-4.9 דולר לאונקיית פאונד.

נראה שלפעמים לא כדאי להפנות שאלות לנשיא האמריקאי כיוון שאלו מקבלות מימד של שאלות ״קיטבג״ עם השלכות גלובליות. ההצהרה של טראמפ נאמרה באגביות במהלך פגישה מצולמת של הקבינט בבית הלבן, ומיד לאחר ההודעה זינקו מחירי הנחושת בארה"ב לשיא היסטורי חדש. שר המסחר, הווארד לוטניק, הבהיר כי ההחלטה צפויה להיכנס לתוקף עד סוף החודש, וכי הנשיא צפוי לחתום על המסמכים הרשמיים בימים הקרובים.

המכס על נחושת מהווה המשך ישיר למדיניות המכסים האגרסיבית שטראמפ מוביל בחודשים האחרונים על פלדה ואלומיניום. עם זאת, שיעור של 50% נחשב גבוה במיוחד גם בהשוואה לצעדים הקודמים של טראמפ, והוא הפתיע לא מעט שחקנים בתעשייה. מה שעומד מאחורי ההצהרה על מיסוי הנחושת היא חקירה שהזמין טראמפ כדי לבחון את השפעות יבוא הנחושת על הביטחון הלאומי של ארה"ב. נחושת נחשבת למשאב קריטי לא רק בשל השימושים המסורתיים שלה בבנייה ובתעשייה, אלא גם בשל תפקידה המרכזי בתעשיות ביטחוניות, ברכב חשמלי ובאנרגיה מתחדשת.

נחושת מכונה לעיתים קרובות "ברומטר כלכלי", בשל הקשר הישיר בין הביקוש לה לבין רמת הפעילות התעשייתית ברחבי העולם. הנחושת היא מתכת בסיסית שמשמשת תחומים רבים מתשתיות חשמל, דרך רכבים ועד בנייה ולכן עלייה או ירידה במחירה נתפסת כמדד עקיף לצמיחה או האטה כלכלית. יש א אלו שמכנים את המתכת "ד"ר קופר", כקריצה לכך שהיא "יודעת לאבחן" את מצב הכלכלה העולמית, לפעמים אפילו יותר טוב מהאנליסטים.

ארה"ב ייבאה בשנה החולפת כ-810 אלף טון נחושת מעובדת, שהם כמחצית מהצריכה המקומית. צ'ילה הייתה הספקית המרכזית, ואחריה קנדה. נציגים בתעשייה עוד בוחנים את האמירות האלו ומתייחסים אליהם בזהירות תוך שהם לוקחים בחשבון את אופי ההצהרות הדומות שלוו ב״זיג-זיג״ ולא מומשו במלואם. כך למשל, יו"ר חברת קודלקו הממשלתית בצ'ילה - היצאנית המרכזית לאמריקה - ציין שלא ברור אם כל המדינות יושפעו באותה מידה והוא מניח שיהיו החרגות.

בריטניה, מצידה, נמצאת בעיצומם של מגעים להסדרת סוגיית המס על פלדה ואלומיניום. בהסכם שנחתם בחודש מאי האחרון, סוכם כי ארה"ב תאפשר יבוא של מתכות מבריטניה ללא מכס עד רף מסוים, אך טרם סוכם הרף המדויק. נכון לעכשיו, יבוא הפלדה והאלומיניום מבריטניה ממשיך לשאת מס של 25%, שיעור שיכול להכפיל את עצמו אם לא תושג הסכמה עד לחודש הבא.

פי ארבע על הפארמה

בנוסף לנחושת הכוונה של טראמפ להטיל מס כזה כבד על תרופות יכולה לטלטל את אחד הענפים הרגישים ביותר מבחינה פוליטית וכלכלית. מערכות הבריאות בארה"ב מסתמכות באופן רחב על תרופות גנריות ומוזלות, שמקורן לעיתים קרובות במדינות אחרות. העלאת מחירים חדה, שתיגרם כתוצאה מהטלת מכס, תתגלגל בסופו של דבר לצרכנים האמריקאים ולמערכת הבריאות מה שיכול ליצור לחץ ציבורי חזק בתוך ארה"ב עצמה וגם מתוך הבייס של טראמפ.

קיראו עוד ב"גלובל"

במקביל, הבית הלבן שוקל גם להחיל מכסים נוספים על מדינות מרחבי העולם כבר ב-1 באוגוסט, עם שיעורי מס שנעים בין 25% ל-40%. טראמפ שלח בימים האחרונים מכתבים רשמיים למנהיגי 14 מדינות, כולל דרום קוריאה ויפן, שבהם התריע שאם הם לא יגיעו עם ארצות הברית להסכמות מסחריות הם יספגו מסים גבוהים. יחד עם זאת, גורמים בממשל ציינו כי יש התקדמות חיובית במגעים עם האיחוד האירופי ושיעור מכס חדש ומותאם לאיחוד האירופי אמור להתפרסם בקרוב.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -1.26%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

וול-סטריט ננעלה בירוק: הנאסד״ק קפץ ב-2.3%, סולאראדג׳ זינקה ב-13%

צוות גלובל |

המסחר בוול סטריט התנהל בעליות חדות, כשהמשקיעים מיהרו חזרה לנכסים מסוכנים בעקבות ההתקדמות בסנאט האמריקאי לקראת סיום השבתת הממשל הארוכה ביותר בתולדות ארה"ב. מדד S&P 500 קפץ ביותר מ־1.5% לאחר שבוע חלש במיוחד, הנאסד״ק זינק ב-2.3% והדאו עלה ב-0.8%. מניות הטכנולוגיה, שספגו את המכה הקשה ביותר בשבועות האחרונים, הובילו את העליות. גם הביטקוין טיפס, בעוד הדולר נחלש.


בבית הלבן בירכו על ההסכם הדו־מפלגתי, שנועד להחזיר את פעילות הממשלה בתוך ימים ספורים. אף שההצבעה הסופית בסנאט ובבית הנבחרים טרם נקבעה, השווקים רואים בכך פריצת דרך שתסיר חסם מרכזי מעל הכלכלה האמריקאית. חידוש פעילות הממשל צפוי לאפשר פרסום מחודש של נתונים כלכליים, מה שיאפשר תמונה עדכנית יותר לגבי שוק העבודה והצמיחה לפני החלטת הריבית הקרובה של הפדרל ריזרב. באג"ח הממשלתיות נרשמה ירידה קלה, כאשר התשואות לשנתיים עלו בשלוש נקודות בסיס לרמה של 3.59%. השוק נערך למבחן ביקוש נוסף עם סדרת הנפקות חדשות בהיקף כולל של 125 מיליארד דול. מניות חברות הבריאות נפלו על רקע החשש שהסכם הסיום לא יכלול הארכה של סובסידיות חוק הבריאות.


אנליסטים מסבירים כי תגובת השוק הגיונית: סיום ההשבתה מסיר עננה של חוסר ודאות ומחזק את הסנטימנט החיובי. מייקל בראון מ־Pepperstone אמר כי "החזרה לשגרה לא רק תשפר את האווירה, אלא גם תאפשר שחרור נתונים חשובים שיכולים להעיד על מצבה האמיתי של הכלכלה". פיונה סינקוטה מ־City Index הוסיפה כי המשקיעים יוכלו סוף־סוף לקבל "אותות ברורים לגבי מצב שוק העבודה והכיוון העתידי של הריבית".


טאואר היא אחת ממניות היום עם זינוק של 17% על רקע דוחות טובים -  טאואר עם תוצאות מעל הצפי - מעלה תחזית. גם פאגאיה הישראלית טסה, מנגד מאנדיי בנפילה וקמטק מתממשת עם תחזית חלשה (ראו הרחבה בהמשך)  

לצד ההתפתחויות הפוליטיות, השוק מתמקד גם בדוחות של החברות שיתפרסמו השבוע, ובהם של דיסני, סיסקו, אפלייד וחברות טכנולוגיה נוספות. זה לאחר שבוע קשה במיוחד למניות ה-AI בו היה נראה שהמשקיעים שוקלים מחדש את התמחורים של המניות בתחום ובראשם פלנטיר, ביתניים נראה שהשוק מנסה לפתוח את השבוע בטון יותר חיובי.