הרווחתם בדולר? כיצד תשמרו על הרווח - כתבה שנייה

דרור איטח מסביר כיצד משקיעים בחוזים עתידיים על הדולר, ואיך מבצעים בשוק המט"ח עסקאות פורוורד. על הסכנות וההזדמנות בכל אחת מהשיטות, בכתבה השניה בסדרה
דרור איטח |

הירידה החדה של שער הדולר זו "תפסה" את ה"איש מהישוב" בודק כיצד הוא מושפע משינויי המטבעות. לא מעט מאיתנו הרוויחו מכך שהדולר ביצע "נחיתת אונס" שכזו בתוך שבועות מספר. גם בכתבה הזו נציע כמה כלים לאלה שרוצים להגנן על הרווחים מנוצרו מירידת שער הדולר במשק שלנו. ישנן כמה שיטות לקבע את הרווחים, כאשר שוקי הכספים מציעים שיטות אלו כמעין פוליסות ביטוח לרווחים.

לאחר שאתמול הצגנו כאן ב-Bizportal את הדרך להשקעה באופציות שקל-דולר, נציג היום שתי שיטות שונות במעט - על כל ההבטים שיש לקחת בחשבון כאשר שמתמשים בהן:

השיטה השנייה - השקעה בחוזים עתידיים

החוזה העתידי על שערי המטבעות מורכב קצת יותר ומשמש למשקיעים מתוחכמים יותר, אשר רבים מהם מבצעים באמצעותו ספקולציות למטרות רווח. אך למרות זאת, זהו כלי יעיל שעשוי להוות פתרון מצויין. להבדיל מהאופציה, אין בסוג הגנה מסוג זה זרימת מזומנים, אלא התחייבות על שער שתביא בסופה של התקופה להתחשבנות על ההפרשים. באופציות דולריות הסיכון טמון אך ורק בפרמיה ששולמה ולא מעבר לכך. בחוזה עתידי ההפסד אינו מוגבל.

לשם ההדגמה, נניח שרכשו דירה היום בשער של 4.238 שקל ולדעתנו הדולר צפוי להתחזק בחודשים הקרובים, רכשו לשם כך חוזים בהיקף של 200,000 דולר. בפועל, טעינו והדולר המשיך להיחלש וירד לרמה של 4 שקלים, ירידה זו הסבה לנו נזק של 23.8 אגורות לכל דולר, ובחישוב פשוט הפסד של 47,600 שקל. אך משום שביצענו הגנה ולא ספקולציה, את הסכום שהפסדנו נקבל בחזרה בצורת תשלום נמוך יותר בגובה ההפסד למוכר הדירה.

ברכישת חוזה למטרת הגנה נרכש שער ספוט (השער הנוכחי) במחיר השוק בתוספת מרווחי קנייה/מכירה לתקופה לא מוגבלת שיכולה להארך חודשים. מרווחי הקנייה/מכירה משתנים בהתאם לגדול ולסוג הלקוח וניתן למיקוח. פעולת החוזה העתידי היא למעשה לקיחת הלוואה במטבע ראשון, ורכישה באמצעותה מטבע אחר. לפיכך תלויה פעולה זו בפערי הריביות העתידיים בין צמד המטבעות.

כמה זה עולה לנו? בהגנה זו אין עלות לרוכש אך בפועל אנו נשלם את מרווחי קנייה/מכירה. נכון לכתיבת שורות אלו מחיר ספוט של חוזה דולר כנגד השקל עומד על כ-4.2605 שקל, לעומתו שער המכירה עומד על כ-40-50 פיפס פחות, כלומר, בבוא היום שנרצה להמיר את כספנו בחזרה לשקלים נקבל את שער הספוט שרכשנו (ללא תלות בשער הדולר באותו יום גם אם זינק במאות אחוזים) פחות מרווח של 40-50 פיפס. עסקה בהיקף של 100,000 דולר עלתה כ-500-400 שקלים.

יתרונות: זול יותר מאופציות מעו"ף (מצריך סקר שוק). אין ימי פקיעה, מתאים כל תקופות הזמן. שעות המסחר גמישות ומאפשרות ביצוע פעולות כ-23 שעות ביממה, למעט סופי שבוע שישי בערב עד שני בבוקר.

חסרונות: כאמור, ישנה חשיפה לפערי ריביות בין המטבעות. העסקה מצריכה הפקדת ביטחונות. ספקי השירות הזולים - בתי ההשקעות, אינם נלהבים מביצוע עסקאות הגנה חד פעמיות ועל כן עשוים לדרוש פערי קניה/מכירה גבוהים יותר ואף לדחות את העסקה.

השיטה השלישית - עסקת פורוורד

עסקת הפורוורד פועלת לפי השיטה של החוזה העתידי. השוני ביניהם מתבטא בצד מולו הלקוח מבצע את העסקה. בחוזים העתידיים עומדת הלקוח מול מערכת מסחר בסכומים קבועים ועגולים. בעסקת פורוורד נתפרת העסקה לפי מידות הלקוח, סכום העסקה וטווח הזמנים מוגדרים מראש. מחיר הפורוורד נגזר מהפרשי הריביות בין המטבעות בתוספת מרווח. איך נקבע המרווח? תלוי בגודלו של הלקוח. בעלי הממון שיחפצו בעסקת פורוורד עם הבנק יזכו לקבל שירות מחדר העסקאות המרכזי של הבנק. שם יגבו מהם את הפרש הריביות בין הדולר לשקל שעומד על 0.25% בתוספת 0.2%-0.4%.

הלקוחות הקטנים יותר יסתפקו לקבל שירות בסניפי הבנקים. שם יגבה מהם מרווח גבוה יותר שעשוי להיות אף כפול מזה המוצא בחדר העסקאות הראשי של הבנק, ובנוסף לכך ידרשו לשלם עמלה נוספת שתנוע בין 0.1%-0.2% מסכום העסקה.

יתרונות: עסקה הנתפרת על פי מידות, מדוייקת. במידה והלקוח מועדף עשוייה להיות הזולה ביותר.

חסרונות: שוב מדובר בגודלו של הלקוח, המחיר בתוספת עמלות עשוי לשלוח את הלקוחות קטנים לאלטרנטיבות הראשונות. מצריך ביטחונות. חשיפה לפערי ריביות בין המטבעות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים? 

משה כסיף |
נושאים בכתבה מצרים

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.

העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.

כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף. 

במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.

כלכלת מצרים משתפרת

מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות. 

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.