הירידה החדה של שער הדולר זו "תפסה" את ה"איש מהישוב" בודק כיצד הוא מושפע משינויי המטבעות. לא מעט מאיתנו הרוויחו מכך שהדולר ביצע "נחיתת אונס" שכזו בתוך שבועות מספר. גם בכתבה הזו נציע כמה כלים לאלה שרוצים להגנן על הרווחים מנוצרו מירידת שער הדולר במשק שלנו. ישנן כמה שיטות לקבע את הרווחים, כאשר שוקי הכספים מציעים שיטות אלו כמעין פוליסות ביטוח לרווחים.

לאחר שאתמול הצגנו כאן ב-Bizportal את הדרך להשקעה באופציות שקל-דולר, נציג היום שתי שיטות שונות במעט - על כל ההבטים שיש לקחת בחשבון כאשר שמתמשים בהן:

השיטה השנייה - השקעה בחוזים עתידיים

החוזה העתידי על שערי המטבעות מורכב קצת יותר ומשמש למשקיעים מתוחכמים יותר, אשר רבים מהם מבצעים באמצעותו ספקולציות למטרות רווח. אך למרות זאת, זהו כלי יעיל שעשוי להוות פתרון מצויין. להבדיל מהאופציה, אין בסוג הגנה מסוג זה זרימת מזומנים, אלא התחייבות על שער שתביא בסופה של התקופה להתחשבנות על ההפרשים. באופציות דולריות הסיכון טמון אך ורק בפרמיה ששולמה ולא מעבר לכך. בחוזה עתידי ההפסד אינו מוגבל.

לשם ההדגמה, נניח שרכשו דירה היום בשער של 4.238 שקל ולדעתנו הדולר צפוי להתחזק בחודשים הקרובים, רכשו לשם כך חוזים בהיקף של 200,000 דולר. בפועל, טעינו והדולר המשיך להיחלש וירד לרמה של 4 שקלים, ירידה זו הסבה לנו נזק של 23.8 אגורות לכל דולר, ובחישוב פשוט הפסד של 47,600 שקל. אך משום שביצענו הגנה ולא ספקולציה, את הסכום שהפסדנו נקבל בחזרה בצורת תשלום נמוך יותר בגובה ההפסד למוכר הדירה.

ברכישת חוזה למטרת הגנה נרכש שער ספוט (השער הנוכחי) במחיר השוק בתוספת מרווחי קנייה/מכירה לתקופה לא מוגבלת שיכולה להארך חודשים. מרווחי הקנייה/מכירה משתנים בהתאם לגדול ולסוג הלקוח וניתן למיקוח. פעולת החוזה העתידי היא למעשה לקיחת הלוואה במטבע ראשון, ורכישה באמצעותה מטבע אחר. לפיכך תלויה פעולה זו בפערי הריביות העתידיים בין צמד המטבעות.

כמה זה עולה לנו? בהגנה זו אין עלות לרוכש אך בפועל אנו נשלם את מרווחי קנייה/מכירה. נכון לכתיבת שורות אלו מחיר ספוט של חוזה דולר כנגד השקל עומד על כ-4.2605 שקל, לעומתו שער המכירה עומד על כ-40-50 פיפס פחות, כלומר, בבוא היום שנרצה להמיר את כספנו בחזרה לשקלים נקבל את שער הספוט שרכשנו (ללא תלות בשער הדולר באותו יום גם אם זינק במאות אחוזים) פחות מרווח של 40-50 פיפס. עסקה בהיקף של 100,000 דולר עלתה כ-500-400 שקלים.

יתרונות: זול יותר מאופציות מעו"ף (מצריך סקר שוק). אין ימי פקיעה, מתאים כל תקופות הזמן. שעות המסחר גמישות ומאפשרות ביצוע פעולות כ-23 שעות ביממה, למעט סופי שבוע שישי בערב עד שני בבוקר.

חסרונות: כאמור, ישנה חשיפה לפערי ריביות בין המטבעות. העסקה מצריכה הפקדת ביטחונות. ספקי השירות הזולים - בתי ההשקעות, אינם נלהבים מביצוע עסקאות הגנה חד פעמיות ועל כן עשוים לדרוש פערי קניה/מכירה גבוהים יותר ואף לדחות את העסקה.

השיטה השלישית - עסקת פורוורד

עסקת הפורוורד פועלת לפי השיטה של החוזה העתידי. השוני ביניהם מתבטא בצד מולו הלקוח מבצע את העסקה. בחוזים העתידיים עומדת הלקוח מול מערכת מסחר בסכומים קבועים ועגולים. בעסקת פורוורד נתפרת העסקה לפי מידות הלקוח, סכום העסקה וטווח הזמנים מוגדרים מראש. מחיר הפורוורד נגזר מהפרשי הריביות בין המטבעות בתוספת מרווח. איך נקבע המרווח? תלוי בגודלו של הלקוח. בעלי הממון שיחפצו בעסקת פורוורד עם הבנק יזכו לקבל שירות מחדר העסקאות המרכזי של הבנק. שם יגבו מהם את הפרש הריביות בין הדולר לשקל שעומד על 0.25% בתוספת 0.2%-0.4%.

הלקוחות הקטנים יותר יסתפקו לקבל שירות בסניפי הבנקים. שם יגבה מהם מרווח גבוה יותר שעשוי להיות אף כפול מזה המוצא בחדר העסקאות הראשי של הבנק, ובנוסף לכך ידרשו לשלם עמלה נוספת שתנוע בין 0.1%-0.2% מסכום העסקה.

יתרונות: עסקה הנתפרת על פי מידות, מדוייקת. במידה והלקוח מועדף עשוייה להיות הזולה ביותר.

חסרונות: שוב מדובר בגודלו של הלקוח, המחיר בתוספת עמלות עשוי לשלוח את הלקוחות קטנים לאלטרנטיבות הראשונות. מצריך ביטחונות. חשיפה לפערי ריביות בין המטבעות.