ניתוח מרכז הגר: 16 אלף דירות צפויות במתחם שדה דב, דירות 3 חדרים ימכרו ב-2.5 מיליון שקל
16,000 דירות חדשות אמורות להיבנות במקום שדה התעופה דב הוז. נייר מדיניות חדש של מרכז הגר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב חושף כי דירת 3 חדרים צפויה להימכר במתחם שדה דב ב-2.5 מיליון שקל ותושכר ב-6,800-7,000 שקל לחודש.
מחברי נייר המדיניות ממרכז הגר טוענים כי "ההצהרה של המדינה ועיריית ת"א-יפו לפיה הם אינם מעוניינים לבנות 'שכונות לעשירים בלבד' לא מגובה בכלים ממשיים להגשמת מטרה זו וככל הנראה תישאר בגדר הצהרת כוונות בלבד". כמו כן טוענים הם כי הדירות בשדה דב שיזכו לתואר 'דיור בהישג יד' יושכרו לכל הפחות ב-5,600 שקל ויהיו יקרות מדי גם עבור מעמד הביניים.
התכנית לדיור חברתי של מרכז הגר מציעה מתווה לדיור חברתי המציע הקצאה של 10% מהדירות לדיור ציבורי ו-25% מהדירות לדיור בהישג יד בהתאם לסטנדרטים המקובלים במדינות כמו ארה"ב. לטענתם העלות התקציבית הכוללת של המתווה המוצע היא נמוכה יותר מהעלות שהייתה נגזרת משיווק הקרקע במתכונת של המכרזים לדיור להשכרה או מחיר למשתכן. הרעיון הוא לאפשר דיור לבעלי הכנסה נמוכה או בינונית (עשירונים 3-7) לשכור דירה במחיר שאינו עולה על 30% מהכנסתם.
לפי המתווה המוצע דירות 3 חד' בשדה דב שיוגדרו כדיור בהישג יד יושכרו במחירים הנעים בין 1,676 שקל עבור זכאים בעשירון השלישי (משקי בית שהכנסתם היא עד 8,674 שקל ברוטו) ל-4,039 שקל עבור זכאים בעשירון השביעי (משקי בית שהכנסתם היא עד 20,938 שקל ברוטו).
- דיור ציבורי - למי מגיע; מדריך
- סוכם: מסלול חדש לסיוע מוגדל בשכר דירה לזכאי הדיור הציבורי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנייר המדיניות טוענים הם כי על מנת להגיע ליעד זה נדרשים שינויים בשלושה תחומים עיקריים. האחד, מכרזים לדיור להשכרה: לשנות את מתווה המכרזים הנהוג היום לבניית דיור להשכרה כך ש-75% מהדירות ייעודו למכירה ו-25% ייעודו להשכרה במחירים מדורגים המותאמים ליכולת התשלום של משקי בית בעשירונים 3-7.
בתחום חוק התכנון והבנייה, הם מציעים תיקון ההגדרה הקיימת בחוק למונח 'דיור בהישג יד' כך שוועדות מקומיות יוכלו לקבוע בתכניות שחלק מהדירות מיועדות לדיור בהישג יד בהתאם לתנאים שהוזכרו לעיל.
בהיבט הדיור הציבורי הם טוענים כי חלק מהדירות באזור שדה דב (כ-7%) המשווקות על קרקע ציבורית יישארו בבעלות המדינה ליצירת דיור ציבורי חדש. ובנוסף, בניית דיור ציבורי חדש על קרקעות שיועברו לבעלות הרשות המקומית.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- יוסי אברהמי: "הטלפונים מחו"ל חוזרים - השוק מתעורר מהר"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "קניתי דירה להשקעה בחולון ב-1.65 מיליון שקל - למה זו עסקה...
פרופ' נטע זיו, המנהלת האקדמית של מרכז הגר: "גם בישראל ניתן לייצר שכונות חדשות הנהנות מתמהיל חברתי מגוון. ההומוגניות המעמדית המאפיינת את השכונות החדשות בישראל אינה גזירה משמיים. בעולם הבינו שלטווח הארוך ההשקעה בתמהיל חברתי היא ההשקעה הציבורית המשתלמת ביותר לצמצום פערים בחברה".
- 4.לימבו 21/09/2016 13:40הגב לתגובה זורציתם גיטו - קיבלתם גטו.
- 3.פינוי שדה דב 21/09/2016 11:48הגב לתגובה זואסור להסכים לזה בשום אופן
- 2.משה 21/09/2016 09:07הגב לתגובה זוגבוהה מינימום 3 מיליון ל 3ח
- 1.הגר 21/09/2016 09:02הגב לתגובה זואין בזול

המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך
במסגרת הצו החדש ייבנו 14.9 אלף דירות חדשות במקום כ-4.45 אלף דירות ישנות, עם דגש על אזור ירושלים וגם על טירה, שדרות, פתח-תקווה, רמת גן וקריית גת; המהלך מעניק הטבות מס ומסלול תכנון מואץ לפרויקטים
הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומשרד הבינוי והשיכון מרחיבים את היקף ההתחדשות ברחבי הארץ: מנכ״ל המשרד ומ״מ ראש הרשות, יהודה מורגנשטרן, חתם על צו הכרזה ל-25 מתחמי פינוי-בינוי חדשים, שבמסגרתם ייהרסו כ-4.5 אלף דירות ישנות ובמקומן ייבנו 14,897 דירות חדשות, תוספת רחבה של דירות לשוק. ההכרזות פזורות במגוון מוקדים, החל מירושלים ויישובי המרכז ועד טירה, שדרות וקריית גת, ומבטאות שילוב בין אזורי ביקוש לבין יישובי פריפריה ויישובים ערביים שנכנסים לראשונה למפת ההתחדשות המוסדרת.
מהלך ההכרזה מאפשר קידום תכנוני במסלולים ייעודיים לצד הענקת הטבות מס, והוא בעצם שלב מרכזי בהפיכת יוזמות רעיוניות לפרויקטים שעשויים לצאת לפועל בשנים הקרובות. בנוסף, במקרים שבהם ייווצרו מחלוקות מול דיירים סרבנים, החוק מאפשר פרוצדורה מוסדרת לאחר ההכרזה, מה שמצמצם את הסיכוי לפרויקטים תקועים ומעלה את סיכויי הביצוע.
אילו ערים נמצאות ברשימה?
ירושלים מובילה את רשימת היישובים, עם חלק ניכר מההכרזות. בין המתחמים בבירה נכללים אזורים לאורך דרך חברון, מתחם “הצוף”, מתחם קטמונים 11, רחוב קדושי בבל, ומתחם קוסטה ריקה. כולם במיקומים ותיקים שבהם קיימת תשתית עירונית אך עם בניינים ישנים ואחוזי בנייה נמוכים. ההכרזה נועדה לאפשר חידוש בנייני שיכון ישנים, תוספת זכויות, והחלפת תשתיות עירוניות מיושנות, תוך הגדלת הצפיפות במקומות שבהם קיימת נגישות לתחבורה ציבורית ותעסוקה.
לצד ירושלים נכללה גם פתח-תקוה עם אחד המתחמים הגדולים בסבב: “מטרו ארלוזורוב”. במתחם זה מתוכננת הריסה של 1,271 דירות ובניית 4,355 דירות חדשות, כחלק מהיערכות ארוכת טווח לקראת פרויקט המטרו וההתפתחות העירונית סביבו. מדובר במהלך משמעותי עבור האזור, שמקודם בשיתוף עם העירייה במסגרת מסלול רשויות, וצפוי לשלב מגורים לצד שטחי ציבור ותשתיות תומכות.
- זיתוני השיגה רוב במתחם בהרצליה; תקדם פרויקט פינוי בינוי עם 60 דירות
- אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בגוש דן נכללים גם מתחמים בתל אביב ורמת גן, בהם מתחמים בשכונות ותיקות הזקוקות לשדרוג כולל. בתל אביב הוכרז מתחם יפת בדרום העיר, המיועד לשדרוג רחובות ותיקים וליצירת רצף עירוני מודרני יותר. ברמת גן נכלל מתחם נוסף במסגרת מסלול מיסוי, המכוון לקידום יזמות פרטית בשילוב כלי מס שמאפשרים פרויקט כלכלי יותר במגרשים קיימים.מבשרת ציון מצטרפת גם היא עם מתחם “הכלנית”, שמקודם במסגרת מסלול רשויות.
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןמס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.
אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.
רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל
החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן.
מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- מס רכוש חוזר לשולחן: הנה המשמעות לבעלי הקרקעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.
