מגרדים תשואה? הנה קרנות הנאמנות האג"חיות שהן המנצחות מתחילת 2016
המחצית הראשונה של 2016 הסתיימה לה בשבוע החולף, וזו הייתה מחצית שנה סוערת מאוד שהחלה עם נפילות ברקע למצב בכלכלה הסינית, והסתיימה עם טלטלה שלמה סביב ההחלטה על יציאת בריטניה מאיחוד. מדד המעו"ף הציג תשואה שלילית של 7.6% עד כה מתחילת השנה, ת"א 75 הסתפק בירידה של 2.8% ומנגד מדד האג"ח הכללי רשם עלייה של כמעט 3% ברקע לירידת התשואות בארץ ומסביב לעולם. מי היו קרנות הנאמנות הבולטות לחיוב מתחילת השנה ועד היום (4.7.16) באפיקי האג"ח? הנה המספרים:
קרנות אג"ח כללי: מדובר באפיק שהינו המרכזי בקרנות הנאמנות המסורתיות ובו יש כיום מעל 320 קרנות נאמנות. לאחר סינון לפי מינימום היקף נכסים של 100 מיליון שקלים, קיבלנו 143 קרנות עם תשואה ממוצעת חיובי של 1.6%. את המקום הראשון תופסת אנליסט אג"ח עם תשואה של 5.3%. במקום השני נמצא פסגות אג"ח תשואה כוללת, מדובר בקרן חדשה שהוקמה בנובמבר 2015 והשיגה תשואה של 4.83%. במקום השלישי נמצאת מנורה מבטחים סילבר אג"ח דינאמית עם תשואה של 4.35% ונציין כי בשנת 2015 תפסה קרן זו את המקום הראשון עם תשואה של 9%. במקום הרביעי נמצאת הקרן הענקית אילים תיק אג"ח פלוס 20% שמנהלת 1.3 מיליארד שקלים ורשמה תשואה של 3.8% מתחילת השנה.
מחוץ לטבלה, נציין גם את הקרן הענקית אלטשולר שחם 90-10 שמנהלת 2.8 מיליארד שקלים ורשמה תשואה של 2.4%. לסיום נציין כי רק 2 קרנות בקטגוריה מאלה המנהלות מעל 100 מיליון שקלים השיגו תשואה שלילית ו-35 השיגו תשואה של עד 1%.
קרנות אג"ח מדינה: בקטגוריה של מעל 200 קרנות. לאחר סינון של קרנות עם נכסים בהיקף של מעל 100 מיליון שקלים קיבלנו 93 קרנות עם תשואה ממוצעת של 1.47%. את המקום הראשון תופסת הקרן קסם KTF ממשלתי צמוד שמנהלת כמעט 200 מיליון שקלים והשיגה תשואה של 3.66%. מדובר בקרן שיעודה הוא השגת תוצאות דומות ככל הניתן לשיעורי השינוי במדד "אג"ח ממשלתיות צמודות מדד" (מדד שרשם עלייה של 3.5% מתחילת השנה). במקום השני נמצאת הקרן של מגדל MTF מדדיות ממשלתיות שיעודה להשיג תשואה דומה ככל הניתן לתשואה המדד הממשלתי ורשמה תשואה של 3.6%. במקום השלישי אילים מודל פלוס 15% שהינה קרן נאמנות רגילה שלפי התשקיף מחוייבת בהשקעה של לפחות 50% מהנכסים באג"ח ממשלתי.
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
- המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות אג"ח קונצרני: בקטגוריה זו יש מעל 200 קרנות. לאחר סינון לפי היקף נכסים מינימאלי של 100 מיליון שקלים קיבלנו 88 קרנות עם תשואה ממוצעת של 2.1%. את המקום הראשון תופסת הקרן מגדל אג"ח חברות עם תשואה של 5.2%. את המקום השני חולקות הקרנות אלטשולר שחם אג"ח הזדמנויות ואילים אג"ח חברות מנוהלת שהשיגו תשואה של כ-4.6% כ"א. נציין כי בשנת 2015 תפסה הקרן של אילים את המקום השני.
**לחצו בפינה הימנית למעלה כדי להגדיל את הטבלאות
- 3.איפה ילין לפידות? (ל"ת)שמואל 05/07/2016 10:08הגב לתגובה זו
- 2.השיטה - פותחים 10 קרנות, אחת מצליחה את השאר סוגרים (ל"ת)דודו 05/07/2016 08:20הגב לתגובה זו
- 1.44 04/07/2016 17:14הגב לתגובה זוכמו לסקור זוכים בלוטו ( ששם ההסתברות לזכייה הרבה יותר קטנה קרנות נאמנות מנהולות שהיכו את המדד ) כל שנה . זה שהיה להם מזל השנה רק מקטין את ההסתברות שהיה להם מזל גם שנה הבאה עד שאיפה כמעט ל 0 אחרי 5 שנים .
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
