גרף

הציבור נשבר: 30 מיליארד שקל פדיונות בכספיות ובתעודת הפקדון מתחילת השנה

המשקיע הישראלי מחפש תשואה. גורם בתעשייה: "יציאת הכספים מהכספיות נמשכת, אבל זה כבר לא פאניקה"
יוסי פינק | (5)

הציבור בישראל ממשיך לצאת מאפיקי ההשקעה האולטרה סולידיים בניסיון להשיג תשואה. מתחילת השנה נרשמו פדיונות עתק של 20.6 מיליארד שקלים מהקרנות הכספיות, ועוד פדיונות של כמעט 10 מיליארד שקלים מתעודות הפקדון. סה"כ מדובר ב-30 מיליארד שקלים שהציבור בארץ פדה, בעיקר בשל הורדת ריבית בנק ישראל בסוף חודש פברואר לרמה של 0.1%, מהלך שהיה סוג של נקודת שבר עבור המשקיע הפרטי. חלק גדול מהכסף עבר לאפיקי סיכון - ומאז אמצע פברואר זינק המעו"ף ב-16%.

הקרנות הכספיות, כמו גם תעודות הפקדון, משקיעות בעיקר במק"מים וכיום אלה נותנים תשואה שנתית של סביב 0.07%. בהתחשב בעובדה שדמי הניהול בקרנות הכספיות עומדים על סביב סביב 0.15%, זה אומר להשקיע בשביל להפסיד בוודאות. עם זאת, עבור מי שכבר נמצא בקרנות הכספיות, מדובר בסוג של מגן מס לכספו שכן בקרנות נאמנות המיסוי הוא על הרווח הריאלי בלבד. 

בחודש מאי נרשמו פדיונות של 2.2 מיליארד שקלים בקרנות הכספיות. בתעודות הפיקדון נרשמו פדיונות של 1.75 מיליארד שקלים. עם זאת, בכיר בתעשייה אמר היום בשיחה עם Bizportal כי "אמהם יש פדיונות בכספיות, אבל זה כבר לא הפאניקה שראינו בחודשים הקודמים, בעיקר אחרי הורדת הריבית. כרגע יש בעיקר יציאה שוטפת של כספים שזה דבר רגיל - אבל מול זה אין כניסה של כספים כי עבור משקיע חדש הכספיות הן בהחלט לא אטרקטיביות כיום". 

נציין כי בחודש מאי הציבור אמנם יצא מהכספיות ותעודות הפקדון, אבל לא הסיט בצורה משמעותית כספים לאפיקי סיכון. קרנות אג"ח כללי גייסו 669 מיליון שקלים (7.3 מיליארד שקלים מתחילת השנה) והקרנות המנייתיות גייסו 344 מיליון שקלים (2.4 מיליארד שקלים מתחילת השנה). קרנות אג"ח מדינה רשמו פדיונות של 251 מיליון שקלים (גיוס של 4.3 מיליארד שקלים השנה).

מה הלאה? המהלך שעשוי לטלטל את השוק המקומי הוא הורדת ריבית נוספת מצד בנק ישראל. כרגע הכלכלנים בארץ נותנים למהלך שכזה סבירות נמוכה מאוד, בעוד בנקי ההשקעות בחו"ל (גולדמן זאקס למשל) דווקא רואים זאת בסבירות גבוהה. במידה ונראה הפחתת ריבית בארץ, זה בהחלט עשוי להצית גל פדיונות כבד בכספיות ובתעודות הפקדון ומעבר לאפיקי סיכון בניסיון להשיג תשואה כאשר הריבית תעמוד על 0%.

הורדת הריבית בסוף פברואר הייתה הגורם המיידי לראלי בבורסה בת"א, שכן כסף שיצא מהכספיות עשה בחלקו את דרכו לשוק המניות. במידה ונראה הורדת ריבית נוספת בשוק המקומי, ייתכן מאוד ונראה את אותו התהליך קורה שוב - יציאה כספים מהכספיות ותעודות הפיקדון, ושיאים שנשברים בשוק המניות. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    צר לי יוסף 02/06/2015 13:42
    הגב לתגובה זו
    האם שישו בני מעיכם? עליבות בהתגלמותה.
  • 4.
    דודו 02/06/2015 13:42
    הגב לתגובה זו
    הרי כל מי שגר בארץ וכל הכלכלנים הישראלים חושבים שזה רעיון גרוע ומזיק. כל עוד הדולר לא יאבד גובה מול השקל אני לא רואה היתכנות למהלך הזה. למה בחו"ל בטוחים שזה יקרה?
  • 3.
    הכל בועת פונזי עם עליית רבית הכל יתפוצץ 2008 היה קדימון (ל"ת)
    עתידן 02/06/2015 13:38
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ננו דימנשיין עושה תשואות מדהימות, מאמין שתיסגר בשער 820 (ל"ת)
    ננו דימנשיין 02/06/2015 13:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בא 02/06/2015 12:45
    הגב לתגובה זו
    ואז תצטרפו .
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.