נייס עקפה את תחזיות השוק: רווח של 1.73 ד' למניה - אבל יורדת ב-3% במסחר
חברת נייס -0.57% המפתחת תוכנות לניהול קשרי לקוחות וניהול סיכונים עקפה את תחזיות האנליסטים עם דוחותיה לרבעון הרביעי של 2021. החברה דיווחה על רווח על בסיס Non-GAAP של 1.73 דולר למניה בדילול מלא על הכנסות Non-GAAP של 515 מיליון דולר. תחזית הקונצנזוס הייתה לרווח של 1.71 דולר למניה על הכנסות של 496.06 מיליון דולר.
בצד התוצאות בחברה מפרסמים תחזית לרבעון הנוכחי ולשנת 2022 כולה: ברבעון הצפי הוא להכנסות (Non-GAAP) של 505-515 מיליון דולר עם רווח (Non-GAAP) למניה בדילול מלא של 1.65-1.75 דולר. אמצע הטווח הוא אם כן הכנסות של 510 מילוין דולר ורווח למניה של 1.7 דולר - קודם לפרסום התחזית ציפו האנליסטים שברבעון הנוכחי ההכנסות יסתכמו ב-494 מיליון דולר, ועל סכום זה הרווח למניה יסתכם ב-1.7 דולר. כלומר, אם התחזית של נייס בפועל הייתה גבוה יותר בגזרת ההכנסות, מצופה היה שגם תחזית הרווח תעלה בהתאם. העובדה שאין כך הדבר משמעה שהרווחיות למעשה נפגעת והצמיחה של נייס עולה לה יותר מבעבר.
התחזית השנתית מניחה הכנסות (Non-GAAP) של 2.14-2.16 מיליארד דולר, נתון שישקף גידול של 12% מול שנת 2021 (לפי אמצע של טווח התחזית). הרווח (Non-GAAP) למניה בדילול מלא בשנת 2022 צפוי להיות 7.07-7.27 דולר, גידול של 10%.
באשר לתוצאות 2021 כולה, הנהלת החברה צפתה כי סך ההכנסות (Non-GAAP) יהיו בטווח של 1.899 מיליארד דולר עד 1.909 מיליארד דולר כשבפועל הן חצו את קצה הטווח העליון עם נתון של 1.926 מיליארד דולר - צמיחה של 16.2% על הכנסות 2020.
- נייס במשבר שליטה: מחלוקת על מענק למנכ"ל הפורש מציתה עימות חריף בין הדירקטוריון למוסדיים
- אחרי שירדה ביותר מ-40%: האם יש אפסייד בנייס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברבעון המקביל ב-2020 ההכנסות Non-GAAP הסתכמו ב-438 מיליון דולר, הרווח למניה בדילול מלא Non-GAAP ב-1.61 דולר. על פני הנתונים ההם מדובר בגידול של 17.6%, ו-7.5%, בהתאמה. הפעם ההכנסות מתחום הענן (Non-GAAP) צמחו ב-28.1% ל-285 מיליון דולר, שולי הרווחיות הגולמית Non-GAAP עלו מ-72.2% ל-73.0% והרווח התפעולי Non-GAAP עלה ב-10.5% ל-146 מיליון דולר עם שוליים שדווקא הצטמצמו ל-28.2% מול 30.1% שנה קודם לכן.
ברבעון השלישי של 2021 דיווחה על ההכנסות (Non-GAAP) של 494.4 מיליון דולר, גידול של 19.9%. הרווח (Non-GAAP) למניה בדילול מלא גדל אז ב-19.1% והסתכם ב-1.68 דולר. כלומר, הצמיחה בין רבעונים מקבילים הייתה נמוכה יותר הפעם. בהשוואה לרבעון ההוא, בזה שפרסמה כעת הציגה צמיחה של 4% בהכנסות ושל כ-3% בשורת הרווח למניה.
- 3.שי 17/02/2022 15:24הגב לתגובה זושנה שעברה שכל הנאסד״ק חגגה עלתה רק 5 אחוז. והשנה היא ממשיכה ליפול.
- 2.מיכה 17/02/2022 14:28הגב לתגובה זונייס חברה טובה עם צמיחה יפה שתלך ותגדל בעתיד במיוחד בתחום הענן.
- 1.רוני 17/02/2022 13:32הגב לתגובה זובתקווה שתמשיך כך גם בשנת 2022
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
קתרין קונולי (X)אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות
קתרין קונולי מובילה בפער גדול על יריבתה; הבחירות משקפות שינוי עמוק באירלנד על רקע משבר דיור חריף ומתיחות סביב ההגירה
קתרין קונולי אירלנד עומדת בפני בחירות נשיאותיות מכריעות בסוף השבוע הקרוב, כאשר קתרין קונולי, פוליטיקאית עצמאית ותיקה המזוהה עם השמאל, מובילה בסקרים בפער של כ-19% על פני הת'ר האמפריז, שרה לשעבר ממפלגת פיין גייל המרכזית-ימנית. הסקרים האחרונים, שפורסמו מצביעים על תמיכה של כ-44% לקונולי לעומת 25% להאמפריז, כאשר כ-30% מהמצביעים עדיין מהססים. זה נראה סופי.
אף שתפקיד הנשיא באירלנד הוא בעיקרו סמלי וייצוגי, ללא סמכויות חקיקתיות או מנהלתיות ישירות, ניצחון סוחף לקונולי מבטא את השינוי בתודעה הפוליטית האירית, על רקע משבר הדיור המתמשך, מתיחויות סביב הגירה ואי-שוויון שגדל.
הבחירות, שיתקיימו היום ותוצאותיהן יתפרסמו בשבת, מגיעות ברגע קריטי בהיסטוריה האירית. המדינה, שנהנית מצמיחה כלכלית מהירה בשנים האחרונות בזכות ענפי ההייטק והפרמצבטיקה, מתמודדת עם אתגרים פנימיים חריפים: מחירי דיור שזינקו ב-10% בשנה האחרונה, מחסור של כ-250 אלף יחידות דיור ומתיחות חברתית סביב זרם מבקשי מקלט שמובילה למהומות אלימות.
מקורות שמרניים באירלנד טוענים כי הבחירות הללו חושפות "פרצה אלקטורלית", מצב שבו הציבור, מתוסכל ממדיניות הממשלה, עלול להעניק כוח סמלי לדמות שמאלנית רדיקלית כמו קונולי, שתחזק את הלחץ על מדיניות ההגירה והכלכלה. מבקרים מהימין מגדירים זאת כ"בחירה בין סדר לאנרכיה, בין ממשלה יציבה לבין קולות שמאלניים שמסכנים את הכלכלה האירית."
קונולי: מהתנגדות למלחמות ועד תמיכה בזכויות חברתיות
קתרין קונולי, בת 68 מגאלווי, היא דמות ותיקה בפוליטיקה האירית אך לא שגרתית. כעורכת דין ופסיכולוגית בהכשרתה, היא החלה את דרכה במפלגת הלייבור בשנות ה-80, אך עזבה אותה ב-1996 בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים והפכה לפעילה עצמאית. נבחרה לפרלמנט (Dáil) ב-2016 כעצמאית, שימשה כסגנית יו"ר הפרלמנט בין 2020 ל-2024, והייתה חברה בוועדת התקציב הציבורית, שם ביקרה בחריפות את כשלי הממשלה בניהול הכספים הציבוריים.
