אלה 8 המיליארדרים שמחזיקים בהון כמו של מחצית האוכלוסייה

מארק צוקרברג, ביל גייטס, קרלוס סלים - 8 העשירים בעולם מחזיקים בהון כמו של 3.6 מיליארד העניים

איתן יונסי | (8)
נושאים בכתבה אי שיוויון

דו"ח חדש של אוקספם (קונפדרציה בינלאומית של 15 ארגונים הפועלים ב-98 מדינות בעולם במטרה למצוא פתרון בר קיימא לעוני ולבעיות חוסר צדק נלוות) קובע כי ל-8 האנשים העשירים בעולם יש את אותו סכום כספי כמו זה של כמחצית מהאוכלוסייה. לפי הדו"ח, הונם של עשירי העולם משתווה לזה של כ-3.6 מיליארד האנשים הנמצאים מצדו השני של הספקטרום.

הדו"ח התפרסם בזמן שהאליטה הפוליטית והעסקית נפגשים בדאבור למפגש השנתי של הפורום, שם הם מנסים לכוון לכללים למנהיגות אחראית וקשובה יותר. הדו"ח ששמו "כלכלה למען ה-99%" מדגיש את הפער בין העשירים לעניינים ומציג תמונה עגומה במיוחד. במהלך שנת 2015 המאיון העליון שמר על נתחו מהעושר העולמי והמשיך להחזיק בסכום גבוה מזה של שאר 99% מהאוכלוסייה יחדיו. על פי הדו"ח, ריכוז העושר בקצה העליון של האוכלוסייה הוא אחד הגורמים המרכזיים המעכבים את המלחמה לסיום עוני הגלובלי.

על פי רשימת המיליארדרים של פורבס, האנשים העומדים מאחורי סכום העתק הם: המשקיע האגדי וורן באפט, מייסד מיקרוסופט ביל גייטס, אמאנסיו אורטגה - מייסד ויושב ראש קבוצת אינדיטקס (הידועה בעיקר בשל רשת חנויות זארה שבבעלותה), איש העסקים המקסיקני קרלוס סלים, מייסד אמאזון ג'ף בזוס, מייסד פייסבוק מארק צוקרברג, היזם לארי אליסון - מייסד-שותף ומנכ"ל אורקל, ומייקל בלומברג - ראש עיריית ניו יורק לשעבר.

הדו"ח מותח ביקורת על התאגידים וטוען כי הם גורמים למשבר אי שוויון וטוען שהמודלים העסקיים הולכים ומתמקדים במשכורות ומענקים גבוהים יותר לבעלים ולמנהלים הבכירים. בדו"ח נכתב כי "הארגונים נמצאים במסלול כזה שנועד לחמוק מתשלומי מס, הורדת משכורות בקרב העובדים הזוטרים והפעלת לחצים על היצרנים, זאת במקום לתרום את חלקם למען כלכלה שתועיל לכולם". הדו"ח הצביע על אי השוויון והתחושה בקרב רבים מאוכלוסייה כי הם אינם נהנים מהצמיחה הגלובלית כאחד הגורמים להפתעות ולשינויים פוליטיים ברחבי העולם, כמו במשאל העם בבריטניה, בחירתו של רודריגו דוטרטה לנשיאות הפיליפינים, ונצחונו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב.

הדו"ח קורא ליצירת "כלכלה הומנית" יותר שבה השווקים הפיננסים מנוהלים בצורה טובה יותר, כך שלא נמנע מאף אדם זכויות בסיסיות. על פי אוקספם, ניתן להשיג זאת על ידי שיפור שיתוף הפעולה בין הממשלות במטרה למנוע התחמקות מתשלומי מס שעולה למדינות העניות לפחות 100 מיליארד דולר בשנה.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    נילי 18/01/2017 09:06
    הגב לתגובה זו
    אז במקום לחפש בקבוקים ולחפש כל מיני שטויות שמחפשים להפיל את ביבי, אז הנה נקודה אחת ממש לרעתו של ביבי. שיהיה ברור אני בעד ביבי, אך אני נגד המדיניות שלו בדבר האדרת העשירים בארץ ונגד קפיטליזם חזירי.
  • 7.
    ידן 16/01/2017 22:56
    הגב לתגובה זו
    כסף הוא לא הגורם היחיד לעושר. כח כן. איפה כל הדיקטטורים?
  • 6.
    חהחהחה שטויות, לעניים אין הון. הם חיים מהיד לפה (ל"ת)
    קנידל 16/01/2017 22:53
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מתוך 8 4 לפחות יהודים (ל"ת)
    יבי 16/01/2017 22:38
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יהיה גרוע יותר, העניים מתרבים יותר מהמעמדות האחרים (ל"ת)
    לא לוקחים אחריות 16/01/2017 21:08
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    טוב שלא ציינתם את ביבי... (ל"ת)
    אבי 16/01/2017 20:44
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כמה פעמים הידיעה הזאת תחזור ? (ל"ת)
    שורו 16/01/2017 20:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עמית 16/01/2017 20:02
    הגב לתגובה זו
    אני לא ברשימה. חשבתי שגילו אותי..
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -1.26%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

וול-סטריט ננעלה בירוק: הנאסד״ק קפץ ב-2.3%, סולאראדג׳ זינקה ב-13%

צוות גלובל |

המסחר בוול סטריט התנהל בעליות חדות, כשהמשקיעים מיהרו חזרה לנכסים מסוכנים בעקבות ההתקדמות בסנאט האמריקאי לקראת סיום השבתת הממשל הארוכה ביותר בתולדות ארה"ב. מדד S&P 500 קפץ ביותר מ־1.5% לאחר שבוע חלש במיוחד, הנאסד״ק זינק ב-2.3% והדאו עלה ב-0.8%. מניות הטכנולוגיה, שספגו את המכה הקשה ביותר בשבועות האחרונים, הובילו את העליות. גם הביטקוין טיפס, בעוד הדולר נחלש.


בבית הלבן בירכו על ההסכם הדו־מפלגתי, שנועד להחזיר את פעילות הממשלה בתוך ימים ספורים. אף שההצבעה הסופית בסנאט ובבית הנבחרים טרם נקבעה, השווקים רואים בכך פריצת דרך שתסיר חסם מרכזי מעל הכלכלה האמריקאית. חידוש פעילות הממשל צפוי לאפשר פרסום מחודש של נתונים כלכליים, מה שיאפשר תמונה עדכנית יותר לגבי שוק העבודה והצמיחה לפני החלטת הריבית הקרובה של הפדרל ריזרב. באג"ח הממשלתיות נרשמה ירידה קלה, כאשר התשואות לשנתיים עלו בשלוש נקודות בסיס לרמה של 3.59%. השוק נערך למבחן ביקוש נוסף עם סדרת הנפקות חדשות בהיקף כולל של 125 מיליארד דול. מניות חברות הבריאות נפלו על רקע החשש שהסכם הסיום לא יכלול הארכה של סובסידיות חוק הבריאות.


אנליסטים מסבירים כי תגובת השוק הגיונית: סיום ההשבתה מסיר עננה של חוסר ודאות ומחזק את הסנטימנט החיובי. מייקל בראון מ־Pepperstone אמר כי "החזרה לשגרה לא רק תשפר את האווירה, אלא גם תאפשר שחרור נתונים חשובים שיכולים להעיד על מצבה האמיתי של הכלכלה". פיונה סינקוטה מ־City Index הוסיפה כי המשקיעים יוכלו סוף־סוף לקבל "אותות ברורים לגבי מצב שוק העבודה והכיוון העתידי של הריבית".


טאואר היא אחת ממניות היום עם זינוק של 17% על רקע דוחות טובים -  טאואר עם תוצאות מעל הצפי - מעלה תחזית. גם פאגאיה הישראלית טסה, מנגד מאנדיי בנפילה וקמטק מתממשת עם תחזית חלשה (ראו הרחבה בהמשך)  

לצד ההתפתחויות הפוליטיות, השוק מתמקד גם בדוחות של החברות שיתפרסמו השבוע, ובהם של דיסני, סיסקו, אפלייד וחברות טכנולוגיה נוספות. זה לאחר שבוע קשה במיוחד למניות ה-AI בו היה נראה שהמשקיעים שוקלים מחדש את התמחורים של המניות בתחום ובראשם פלנטיר, ביתניים נראה שהשוק מנסה לפתוח את השבוע בטון יותר חיובי.