בנוסף להסלמה בין טורקיה ורוסיה: גזפרום עצרה את אספקת הגז לאוקראינה

כמו כן נשיא טורקיה ארדואן הודיע כי לא יתרום להסלמת המתיחות הגיאופוליטית: "הגנו על הגבולות שלנו"
גיא בן סימון | (7)
נושאים בכתבה רוסיה

יום לאחר הפלת המטוס הרוסי מעל שמי טורקיה, וירידה של המדדים המובילים באירופה כתוצאה מהמהלך, הבורסות מתקנות היום ונשיא טורקיה לוקח צעד אחרונה כדי לא להעמיק את המתיחות. במקביל, גזפרום הרוסית עוצרת את אספקת הגז לאוקראינה (על כך בהמשך).

נשיא טורקיה רג'יפ טאיפ ארדואן הודיע היום כי לא יתרום להסלמת המתיחות הגיאופוליטית בין טורקיה לרוסיה, וזאת לאחר שנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, אמר אתמול על הפלת המטוס הרוסי כי מדובר ב'תקיעת סכין בגב' וכי יש לצפות לתגובה. פוטין הזהיר כי רוסיה תשלח לגבול לאדמת סוריה אמצעי הגנה נגד מטוסים (S-400) שנמצאים ליד הגבול הטורקי.

ארדואן אמר היום כי הורדת המטוס הרוסי באה כפעולת מנע על מנת להגן על גבולות המדינה עם סוריה במסגרת "הזכויות של הגבולות בינינו". בדברים שנשא בוועידה עסקית באיסטנבול, אמר ארדואן כי המטוס הרוסי הופל מעל שמי טורקיה והתרסק בשטח סוריה. 

בתוך כך, שרי החוץ של שתי המדינות שוחחו בטלפון וקבעו להיפגש בימים הקרובים. נציין כי בין המדינות קיימים הסכמי סחר הדוקים. 

בנפרד, חברת הגז הרוסית גזפרום עצרה את אספקת הגז לאוקראינה בטענה כי המדינה לא שילמה את המקדמה לאספקת גז עתידית. מדובר במהלך שמגיע ברקע המתיחות הגיאופוליטית באיזור לצד ניסיונה של רוסיה בשנה שעברה לספח את האי קרים אל שליטתה. נציין כי אוקראינה משמשת כנקודת מעבר להולכת גז רוסי למדינות אירופה ומהווה קרקע נוחה לפוטין להפגין שרירים על רקע המתיחות באיזור.

מנכ"ל גזפרום, אלכסיי מילר, אמר כי המשלוח האחרון לאוקראינה סופק עד השעה 7:00 ולאחר מכן לא יסופק עוד גז עד אשר אוקראינה תשלם המקדמה. מילר הוסיף כי אוקראינה רכשה במהלך החודשיים האחרונים גז רוסי לחורף הקרוב, אך לטענתו לא מדובר בכמות שתספיק לכל החורף.

רק לפני כחודשיים שתי המדינות חתמו על הסכם לאבטחת אספקת גז לחודש מארס. מילר המשיך: "הסירוב של אוקראינה לרכוש גז רוסי מאיים על העברת הגז לאירופה דרך אוקראינה ולצרכנים באוקראינה בחורף הקרוב".

זו לא הפעם הראשונה שהסכסוך בין רוסיה לאוקראינה הביא לשיבושים באספקת הגז הרוסי. בשנת 2009 אירופה נאלצה לספוג שיבושי אספקה על רקע סכסוך בין המדינות. עם זאת, בתחילת אוקטובר האחרון אספקת הגז הרוסי חודשה לאחר שגזפרום קיבלה 234 מיליון דולר מתוך 500 מיליון דולר שהובטח מקייב. בזמנו גזפרום הורידה את מחיר הגז ל-230 מיליון דולר ל-1 אלף מטר מעוקב, לעומת 251 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    גרין 25/11/2015 15:13
    הגב לתגובה זו
    וזה קרה בימים אלה. ניסיונות לתקן את קו החשמל לקרים סוכלו על ידי לאומנים אוקראינים, וזאת אולי הסיבה שגזפרום הפסיקה אספקת הגז.
  • 4.
    בא 25/11/2015 13:01
    הגב לתגובה זו
    את המצב , הכיסא הקטן כבר מחכה לך .
  • 3.
    אזרח 25/11/2015 12:54
    הגב לתגובה זו
    הגז שלנו והסיכסוך של אויבינו אחד בשני זה פשוט עושה טוב על הלב מי יתן והגז שלנו יצא מלוויתן ושונאינו האנטישמים ילחמו אחד בשני עד טיפת הדם האחרונה,כמה טוב השם!!!
  • 2.
    אם שותים לא טסים . (ל"ת)
    בא 25/11/2015 12:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בא 25/11/2015 12:11
    הגב לתגובה זו
    סגרו להם את הגז , איך יבשלו עכשיו בורש .
  • לילי 25/11/2015 12:27
    הגב לתגובה זו
    כך זה כל חורף
  • בא 25/11/2015 13:02
    באיבי .
ספייס אקס
צילום: ספייס אקס

כיצד ארצות הברית הפכה להיות תלויה בחברה פרטית אחת בתחום החלל

SpaceX שולטת ב-83% משוק השיגורים העולמיים, וההצלחה המרשימה שלה יצרה תלות אסטרטגית קריטית מצד ארצות הברית, המעמידה את הממשל האמריקאי בפני אתגרים חדשים בתחום הביטחון הלאומי והתחום העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ספייס איקס חלל

השנה רשמה SpaceX שיא עם 134 שיגורים למסלול, פי שניים יותר מהתאגיד הסיני לטכנולוגיית חלל ותעופה, המתחרה הקרוב ביותר. הנתונים משקפים הצלחה מרשימה, אך גם תלות אמריקאית שאינה קיימת מאז הקמת תעשיית החלל הצבאית.


החברה של מאסק התפתחה מספק לתשתית קריטית. קפסולות Dragon ורקטות Falcon 9 מהוות כיום את הדרך העיקרית של ארצות הברית לשיגור אסטרונאוטים וציוד לתחנת החלל הבינלאומית. לוויני Starlink הפכו חיוניים לאספקת אינטרנט באזורים מרוחקים ולתקשורת בזמן עימותים עבור מדינות בעלות ברית.


הבסיס למצב הנוכחי נוצר עקב מונופול קודם. בשנת 2003, בואינג ולוקהיד איחדו את יכולות השיגור שלהן בחברה אחת – United Launch Alliance. החברה החדשה גבתה מהממשל מאות מיליוני דולרים לכל שיגור לווין, ויצרה מונופול שפתח את הדלת לחברות חדשניות.

מאסק זיהה את ההזדמנות בזמן הנכון

לאחר מכירת פייפאל בשנת 2002, הקים את SpaceX והחל בפיתוח רקטת Falcon 1. בשנת 2003, הוא הסיע את הרקטה ברחובות וושינגטון במטרה למשוך תשומת לב של סוכנויות ממשלתיות ולהשיג חוזים.


שלבי הפיתוח הראשונים היו מלאים בכישלונות. שלושת השיגורים הראשונים של Falcon 1 נכשלו, והחברה כמעט הגיעה לפשיטת רגל. הצלחה הגיעה רק בשיגור הרביעי בשנת 2008, ברגע אחד קריטי שהציל את עתיד החברה. חודשים ספורים לאחר השיגור המוצלח הראשון,זכתה החברה בחוזה של 1.6 מיליארד דולר מנאס"א לביצוע 12 משימות אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. החוזה הציל את החברה מפשיטת רגל והעניק לה את היציבות הפיננסית והאמינות הנדרשים לצמיחה עתידית.


דן בודנר ורינט
צילום: תמר מצפי

האקזיט העצוב של ורינט: החלוצה הישראלית שלא קיבלה פרמיה

ורינט נמכרת לתומא בראבו ב-2 מיליארד דולר כשהיא רחוקה ב-60% מהשיא - על ההנפקה אחרי פיגוע מגדלי התאומים והדשדוש במשך שני עשורים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ורינט

אחרי משא ומתן ארוך, מול מתי-מעט של מועמדים ורינט מערכות Verint Systems Inc. -1.32%   לחצה ידיים אתמול עם תומא בראבו. קרן פרייבט אקוויטי משיקגו שהאקוסיסטם הישראלי לא זר לה. היא תרכוש את ורינט בעסקת מזומן לפי שווי של 2 מיליארד דולר, ותקח על עצמה גם את החובות שמגיעים לכ-400 מיליון דולר. הקרן שמנהלת נכסים בשווי של כ-190 מיליארד דולר אוהבת פרופיל של חברות טכנולוגיות שאיבדו את הברק, היא ממזגת אותן מייעלת ומנסה להחזיר אותן למסלול.  

בעלי המניות יקבלו 20.50 דולר למניה וזה תלוי איך תסתכלו על תג המחיר הזה. אם תשוו את זה ליוני אז תקבלו פרמיה של כ-20%, ככה לפחות מנסים להציג את זה בורינט. הם מתקשרים את זה כפרמיה מול המחיר בו החל המו"מ שנע סביב ה-18 דולר למניה ושווי שוק של כ-1.2 מיליארד דולר. אבל אם מסתכלים על זה במבט רחב מבינים את גודל הפספוס. זו פרמיה שנמוכה בכ-60% מהשווי של החברה בשיא 3.6 מיליארד דולר ב-2022 אותו רשמה קצת אחרי שפיצלה את החטיבה הביטוחנית שלה לחברה חדשה בשם קוגנייט ורינט סיימה עם פיצול החברה לשניים - המניה טסה ב-25% בוול סטריט - אגב, גם אותו פיצול לא הצליח להציף ערך וקוגנייט Cognyte software -1.91%   משיגה תשואה שלילית של כמעט 70% מאז שהונפקה. המכירה של ורינט שצפויה להיסגר עד סוף השנה תסתום את הגולל על המסע הציבורי של ורינט ותסיר אותה מהבורסה. באקזיט שקט, עצוב, עבור חברה שפעם נחשבה לאחת התקוות הגדולות של ההייטק הישראלי.

הנמכרת

ורינט הוקמה ב-1994 כחטיבה של קומברס, ענקית טכנולוגיה ישראלית שפיתחה מערכות מעקב לביטחון, כשהיא מכה שורשים במערכת הביטחונית המקומית. אחרי פיגע מגדלי התאומים ב-2001, ניצלה החברה את הפאניקה למערכות מעקב והונפקה בנאסד"ק ב-2002 בשווי 375 מיליון דולר. 

ככל שהתקדמה במחזור החיים, ורינט התמקדה יותר ויותר בתוכנות לניהול חוויית לקוח, מה שנקרא CX Automation. התחום הזה, שבו 50% מההכנסות החוזרות שלה כיום מגיעות מפתרונות AI, כולל בוטים מבוססי בינה מלאכותית כמו Wrap Up Bot ו-Coaching Bot, הם מנסים לשפר את יעילות מוקדי שירות ומגדילים שביעות רצון לקוחות. עם זאת, ורינט הייתה קצת מקובעת ולא הצליחה לענות על הצרכים בשוק התוכנה הדינמיים. היא התמהמה במעבר למודלים על בסיס SaaS, וסמכה יותר מידי על הפעילות הביטחונית שלה עד הפיצול לקוגנייט תוסיפו לזה את התחרות מעולמות ה-AI שהצליחו בחלק מהמקרים להציע בחצי עלות ותקבלו מתכון לדשדוש. ב-2024, החברה רשמה הכנסות של 909 מיליון דולר ורווח נקי של 52 מיליון דולר, וברבעון הראשון של 2025 ההכנסות ירדו ב-6% ל-208 מיליון דולר, והרווח נחתך ב-90% ל-1.6 מיליון דולר.

דן בודנר, שמנהל את ורינט כ-30 שנה, הוא דמות מרכזית בסיפור. בשנים האחרונות, כמנכ"ל ויו"ר, הוא זכה לתגמולים נדיבים כ-100 מיליון דולר בעשור, כולל 11 מיליון דולר ב-2024, בעיקר בתגמול הוני. בעסקה שנחתמה, צפוי בודנר לקבל כ-18 מיליון דולר עבור האחזקות שלו בורינט. אקזיט לא רע אבל עם "טעם מר" אם נכפיל את זה. כך או כך ההצלחה הפרסונלית שלו עומדת בניגוד לביצועים של החברה: גם המנייה ורינט ירדה ב-37% בשנה האחרונה, וכאמור היא רחוקה ב-63% מהשיא ב-2022. אם נסתכל על התשואה מאז ההנפקה, התשואה הכוללת של המניה היא כ-127% חלשה משעמעותית מול מדד הייחוס שלה הנאסד"ק שעשה כ-680% (מדד הנאסד"ק קומפוזיט, אם נשווה ל-100 אז התשואה מחווירה אפילו יותר) והיא רחוקה שנות אור ממתחרות כמו נייס נייס 2.62%   שהשיגה תשואה של פי 30.