בפסגות מסבירים למה רצף הכישלונות של טראמפ - זה חיובי למניות בטווח הבינוני

בפסגות מסמנים את התרחיש הגרוע ביותר כעת לשוק המניות, והכיוון הנוכחי ברקע לרצף הכשלונות של טראמפ
מערכת Bizportal | (9)
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

ביום חמישי האחרון נחל דונלד טראמפ תבוסה כואבת כאשר נאלץ להיכנע ולהוריד מסדר היום את רפורמת הבריאות שניסה להעביר בבית הנבחרים. בשוק המניות הורגשה עצבנות ומדד ה-S&P500 רשם את השבוע הגרוע מאז יום הבחירות בשל הערכות כי ייתכן שטראמפ יתקשה להעביר את שאר הרפורמות עליהן דיבר. אבל לפי שעה נראה שמדובר היה בעצבנות, ובטח לא פאניקה. לקראת סיום המסחר ביום שישי כאשר נודע סופית כי הניסיון להעביר את החוק נכשל סופית, מדדי המניות אפילו רשמו תנודה מעלה. 

אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי בפסגות, התייחס היום לדברים וכותב כך:  "כידוע, הראלי בשווקים שהחל עם ניצחונו של טראמפ נבנה בעיקר על הציפיות לצעדים שטראמפ הבטיח ליישם ובעיקרם הפחתת מיסים חדה, תוכנית השקעה בתשתיות ודה-רגולציה. בשבועיים האחרונים, ככל שטראמפ הולך ומסתבך מבחינה פוליטית ויישום התוכניות הולך ומתעכב, גם המומנטום של הראלי דועך. כמובן, במידה וצעדים אלו לא ייושמו בסופו של דבר או ייושמו באופן חלקי בלבד, השווקים יצטרכו לעבור תיקון שרק הקוראים בקפה יכולים לתזמן או לנחש את עוצמתו. עם זאת, כישלון של טראמפ לא אמור לשנות את כיוון המגמה בשווקים. גם ללא תוכניות פיסקאליות ורפורמות הכלכלה האמריקאית צומחת בקצב שהולך ומאיץ, הפירמות מגדילות את רווחיהן והריבית נותרת נמוכה (חוץ מהפד שיעלה אותה פעמיים-שלוש בשנה אף בנק מרכזי לא מעלה ריבית). לכן, תרחיש שבו הביצה בוושינגטון היא זו שמרוקנת את טראמפ ולא להפך הוא דווקא תרחיש חיובי לשווקים בטווח הבינוני."

עוד כותב גרינפלד, כי "זה המקום לחזור על כך שלהערכתנו התרחיש שבו טראמפ מצליח ליישם את כל הצעדים שלו הוא התרחיש המסוכן יותר לשווקים. להפחתת המיסים של טראמפ תהיה חייבת להתלוות רפורמה במיסוי הגבולות, רפורמה עם פוטנציאל אינפלציוני גבוה מאוד. תהליך אינפלציוני כזה עשוי להביא את הפד להעלות מהר יותר מהצפוי את הריבית וכתוצאה מכך תשואות האג"ח עלולות לרשום עלייה חדה".

"המשקיעים בכל העולם התמכרו בשנים האחרונות לסביבת ריבית אפסית, התמכרות שתופעות הלוואי של הגמילה ממנה עלולות להיות לא נעימות בכלל. ראשית, בעולם שבו התשואה על אג"ח ממשלתית ל-10 שנים  עומדת על 3% או יותר מזה והתשואה על אג"ח קונצרניות בדירוג השקעה עומדת על 4.5%, פשוט אין מה לחפש בשוק מניות שמתמחר תשואה גלומה של 5% בשנה. שנית, הריבית האפסית וההבטחות של הבנקים המרכזיים ל"ריבית נמוכה לעוד זמן ממושך" הביאה את הפירמות לוותר על תהליך הפחתת המינוף שהחל לאחר המשבר כך שיחס החוב לתוצר בסקטור העסקי נמצא ברמות שיא. לכן, עליית ריבית מהירה תביא לגידול חד בעלות שירות החוב של הפירמות ותפגע בצמיחה. בנוסף, גם משקי הבית נהנו בשנים האחרונות מעלות חוב נמוכה ועליה חדה בריבית תפגע בהוצאה הצרכנית. שלישית, בסביבה הדמוגרפית הנוכחית, העלייה בשכר בארה"ב כמובן מוגבלת ולא צפויה להיות מהירה במיוחד. לכן, אינפלציה גבוהה מדי תשחק את השכר הריאלי ועשויה להביא מהר מהצפוי להאטה במשק. אם נוסיף לכך גם את הסיכון שהצעדים של טראמפ יובילו להתחזקות של הדולר (דרך צמצום של הגירעון בחשבון השוטף והחזרת כסף הביתה מצדן של החברות הבינ"ל הגדולות), הרי שגם התרחיש החיובי מצידו של יקיר השווקים, דונלד טראמפ, הוא לא בהכרח התרחיש החיובי לשוקי המניות וזה עוד לפני שדיברנו על סיכונים כמו מלחמת סחר עולמית, התחממות בגזרה הגיאו-פוליטית הגלובאלית וכו'."

 

בשורה התחתונה, כותב גרינפלד כך: "ב-1987 פרסם יזם הנדל"ן דאז ונשיא ארה"ב היום, דונלד טראמפ, ספר בשם "אמנות עשיית העסקים". ספר זה, כמו רבים מספריו האחרים הצליחו לייצר לטראמפ הילה של איש עסקים קשוח במיוחד, מומחה במשא ומתן ומצליחן סדרתי. לאחר אירועי השבוע האחרון בקונגרס נדמה שהילה זו עשויה להתחיל להיסדק כאשר טראמפ שוב לא הצליח לרתום את בית המחוקקים לתמיכה בתוכניתו, כאשר הפעם מדובר על אחת מתוכניות הדגל שלו, החלפת תוכנית הבריאות של אובמה. גם תגובתו של טראמפ לפיאסקו לא הוסיפה לו יותר מדי כבוד פוליטי כאשר הנשיא מתעקש כמובן להישאר אופטימי וטען שבכל מקרה התוכנית של אובמה תקרוס מעצמה בזמן הקרוב וכשזה יקרה הדמוקרטים יבואו אליו כדי שיציע להם חלופה סבירה. אז מה היה לנו עד עכשיו? צו ההגירה של טראמפ תקוע בבית המשפט, פרויקט הנחת שני קווי הנפט החדשים עוקר מתוכנו והמקימים לא יחויבו להשתמש בחומרי גלם שיוצרו בארה"ב, הצעת התקציב התבררה כלא יותר מעוד מסמך תעמולה ואין לה סיכוי לעבור וההבטחה להחליף את תוכנית הבריאות של אובמה לא תיושם בטווח הזמן הקרוב. מצד שני, ב-1997, אחרי שורה של פשיטות רגל, פרסם דונלד טראמפ ספר בשם "אמנות הקאמבק" כך שעל אף שעבר כבר חודש וחצי מאז שטראמפ הבטיח "משהו פנומנלי שקשור למיסים תוך שבועיים-שלושה", עדיין מוקדם להסיק מסקנות חותכות"

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    א 26/03/2017 17:26
    הגב לתגובה זו
    לאחר הכשלונות יהיה לנו כל כך טוב ..שמרוב טוב יש מצב שנשתגע!
  • 6.
    טראמפ חסר תמיכה במפלגה שלו .זה די פטטי . (ל"ת)
    בא 26/03/2017 16:05
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    תפסיק לזיין את השכל (ל"ת)
    בסדר 26/03/2017 14:41
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הראל 26/03/2017 13:23
    הגב לתגובה זו
    אנליסט אמנות ההסבר בדיעבד!
  • 3.
    יצחק 26/03/2017 13:20
    הגב לתגובה זו
    אוסף שטויות שיופרכו מחר עם פתיחת המסחר. השוק התנפח בגלל התקוות שטראמפ יהיה קוסם ויעביר את כל הרעיונות הנחמדים שעלו בראשו במערכת הבחירות. אבל מתברר שהוא נכשל בכל דבר שניסה להעביר.על כן אין מנוס מתיקון חד בשוק
  • 2.
    זרנוגה 26/03/2017 12:45
    הגב לתגובה זו
    היה אחד לפני טראמפ , פה בארץ שלא כתב ספרים וסתם לקח קומפרסור ליד והחל לקדוח ולחפור תעלה לאורך רחוב דיזינגוף בתל אביב . קראו לו בלאומילך . את סוף הסיפור תקראו אצל קישון . טראמפ הוא בלאומילך אמריקאי אין ספק בכך . כמו אצל בלאומילך יש לו אוהדים בהתחלה שהם די מטומטמים לפי קישון אבל בסוף הכל משתנה ולא לטובה . רק שטראמפ לא יגמור כמו מוסוליני , תלוי עם הראש למטה בכיכר העיר והפילגש על ידו באותו מצב .
  • שמטוב 27/03/2017 09:22
    הגב לתגובה זו
    המכשולים. הוא עקשן ומוצא פתרונות.
  • 1.
    חודדד יעקב 26/03/2017 12:36
    הגב לתגובה זו
    גרינפלד .קח חופשה סע לתאילנד ונקה את הראש
  • הוא היה בגואה הודו וחזר מסטול (ל"ת)
    שאנטי 26/03/2017 15:57
    הגב לתגובה זו
חנן פרידמן
צילום: אורן דאי

הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?

הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק

מנדי הניג |

הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.  

מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע? 

כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.  

בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו. 



בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024



דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל

המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”

בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר קרא המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי להתאים את הרגולציה לשוק הפיננסי המשתנה, שבו הגבולות בין בנקים לגופים מוסדיים מיטשטשים, ולהמשיך לעודד תחרות תוך שמירה על יציבות מערכתית

רן קידר |
נושאים בכתבה הפיקוח על הבנקים

בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר אמר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי כי השוק הפיננסי כיום שונה בתכלית מזה שהיה ערב הרפורמה, וכי נדרשת התאמה של התפיסה הרגולטורית למציאות חדשה שכיום היא רוויה בשחקנים, עם טכנולוגיה מתקדמת, מודלים עסקיים חדשים וגבולות פחות ברורים בין גופים פיננסיים. לדבריו, בעוד רפורמת בכר ביקשה להתמודד עם ריכוזיות וניגודי עניינים במערכת הבנקאית, כעת האתגר הוא עיצוב רגולציה שתאפשר תחרות לצד שמירה על יציבות.

“בתקופה של רפורמת בכר הייתי כלכלן צעיר בפיקוח על הבנקים, ואני זוכר היטב את סימני השאלה שעלו אז לגבי התועלת שבה,” אמר חחיאשוילי בפתח דבריו. “מה שכן היה ברור לרגולטורים דאז הוא שהמערכת התאפיינה בריכוזיות גבוהה ובניגודי עניינים, לפחות פוטנציאליים. הרפורמה נולדה מהבנה שכאשר יש כשל שוק, על הרגולטור לפעול כדי לתקן אותו, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית שהיא בראש ובראשונה אינטרס ציבורי”. 

לדבריו, לא ניתן להבין את המציאות הרגולטורית הנוכחית מבלי להשוותה לשוק הפיננסי שלפני שני עשורים: “היום, כשמדברים על אשראי עסקי בישראל, מדברים על שוק תחרותי בהרבה. ההמלצות של ועדת בכר היוו בסיס חשוב, אבל השוק המשיך להתפתח הרבה מעבר להן, בין היתר בזכות צעדים נוספים: הקטנת החוב הממשלתי, פיתוח שוק ההון, הזרמת כספי הפנסיה, רפורמות בניהול סיכונים בגופים מוסדיים וצמיחת טכנולוגיות חדשות.”

שינוי מבני ותחרות גוברת

חחיאשוילי ציין כי בעשורים האחרונים ננקטו צעדים משמעותיים להגברת התחרות, כגון מאגר נתוני אשראי, בנקאות פתוחה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי, רפורמות במשכנתאות ומעבר בין בנקים בלחיצת כפתור. הוא הוסיף כי השוק עבר מתלות כמעט מוחלטת בבנקים לפעילות מגוונת הכוללת גם גופים חוץ בנקאיים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים, חברות אשראי ופלטפורמות דיגיטליות. מגמה זו, לדבריו, מחדדת את הצורך ברגולציה דינמית שמתייחסת למארג רחב של צעדים ולא לכלל אחד בודד.

חחיאשוילי הדגיש כי לא ניתן לנהל שוק פיננסי מודרני באמצעות סט כללים סטטי: “בתפיסה התחרותית שלנו כרגולטורים, צריך להסתכל על מארג של צעדים רגולטוריים ומדיניות שנעשים באופן מתמשך. חלק מהשינויים בשוק נובעים מהרגולציה עצמה, מהתגובה של השחקנים, וחלקם משינויים טכנולוגיים. זו אחריות כבדה, כי כל צעד שאנחנו עושים משנה את השוק עצמו”.