הירשמו
  1. ראשי
  2. משפט
כסף מזומן
צילום: רשות המסים

עוקץ כרטיסי האשראי: המשטרה עצרה תושב חולון שגנב מאות אלפי שקלים, לאחר שהתקין מערכת להעתקה בכספומטים רבים

בעקבות תלונה של אחד הבנקים פתחה המשטרה בחקירה וגילתה לתדהמתה כי תושב חולון התקין מערכות מיוחדות על כספומטים רבים, באמצעותן שכפל כרטיסי אשראי של מאות לקוחות, וגנב מהם מאות אלפי שקלים. היום הוגש כנגד החשוד כתב אישום ומעצרו הוארך
נחמן שפירא | (6)
נושאים בכתבה בנקים הון שחור הונאה זיוף כרטיסי אשראי כרטיסי אשראי משטרה

משטרת ישראל פיענחה מעשה מרמה של עוקץ כרטיסי אשראי בהיקף של מאות אלפי שקלים שהתבצע בעשרות מקרים ברחבי הארץ, באמצעות התקנת ציוד מיוחד בכספומטים ושכפול כרטיסים במעבדת זיוף. לאחר שהחשוד נעצר החודש ע״י יחידת ההונאה במחוז ירושלים, היום הוגש נגדו כתב אישום על ידי יחידת התביעות במחוז ירושלים.

בתקופה האחרונה ניהלו במשטרה חקירה סמויה ביחידת ההונאה של מחוז ירושלים, בחשד לעבירות של זיוף ושכפול כרטיסי אשראי וגניבת כספים מקורבנות רבים. החקירה החלה בעקבות תלונה במשטרה מאחד הבנקים, אודות הפעילות הפלילית של הנאשם.

כבר בראשית החקירה, התברר למשטרה כי החשוד התקין בכספומטים שונים ברחבי הארץ התקנים מיוחדים, שבאמצעותם העתיק את פרטי מאות כרטיסי של לקוחות תמימים.  בהמשך שכפל אותם באמצעות ציוד שנתפס ברשותו, וכך משך כספים בשווי כולל ומצטבר של מאות אלפי שקלים, באמצעות הכרטיסים המזויפים ששכפל וזייף.

באמצע החודש הפכה החקירה לגלויה, כשבלשי היחידה המרכזית במחוז ירושלים עצרו את הנאשם, בשנות החמישים לחייו תושב חולון, בשעת מעשה.

כרטיסי האשראי המזויפים צילום משטרת ישראל

   כרטיסי האשראי המזויפים. צילום משטרת ישראל​

 

עשרות כרטיסי אשראי מזויפים

בלשי המשטרה שעקבו אחריו, הבחינו בו כשהוא מושך כספים בכספומט בעיר בת-ים. בחיפוש שערכו השוטרים, נתפסו ברשותו עשרות כרטיסי אשראי משוכפלים ומזויפים. בהמשך ערכו בלשי ימ״ר ירושלים חיפוש בדירתו בחולון ובדירה נוספת בעיר פתח תקווה, ששימשה את הנאשם כמעבדת זיוף שנועדה לביצוע מעשיו הפלילים.

במשטרה ציינו כי שם הנאשם שכפל כרטיסי אשראי, על בסיס הפרטים והמידע שאותם השיג במרמה ובעבריינות באמצעות ההתקנים שהיה מתקין בכספומטים השונים. בדירות איתרו השוטרים ציוד ששימש להעתקה וזיוף כרטיסי האשראי, ממצאים הקושרים את הנאשם לביצוע העבירות וכסף מזומן בסכום של עשרות אלפי שקלים. 

מהחקירה במשטרה עולה כי החשוד שכר חדר בדירה בפתח תקווה מנתין זר ששהה בישראל שלא כחוק והשתמש בו כמעבדה להכנת ציוד וזיוף כרטיסי האשראי. אותו נתין זר ששהה בישראל שלא כחוק, נעצר ונחקר, ובסיום חקירתו הועבר להליך גירוש באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה.

מעצרו הוארך

קיראו עוד ב"משפט"

כמו כן בחקירה ביחידת ההונאה בימ״ר ירושלים התחזקו החשדות נגד הנאשם וגובשה נגדו תשתית ראייתית לזיוף ושכפול כרטיסי אשראי בעשרות מקרים.

מעצרו של הנאשם הוארך מעת לעת בבית המשפט בהתאם לצרכי החקירה. עם סיום החקירה ביחידת ההונאה של מחוז ירושלים, היום הוגש נגדו כתב אישום ע״י יחידת התביעות המשטרתית של מחוז ירושלים, ומעצרו הוארך שוב בבית המשפט עד לתאריך 6.12.

הציוד של המערכת של הנאשם צילום משטרת ישראל     

   הציוד של המערכת של הנאשם. צילום משטרת ישראל

רפ״ק אלי ליבקינד, מפקד יחידת ההונאה בימ״ר ירושלים ציין: ״מדובר בנאשם שפעל באופן שיטתי וסדרתי וכך זייף, שכפל ונטל כספים מחשבונותיהם של אזרחים רבים. לצד מיצוי הדין עם הנאשם והשלמת החקירה- שהבשילה היום לכתב אישום, אנו ממליצים לציבור כולו לעקוב אחר התנועות בחשבון הבנק ולדווח מיד על כל פילות חריגה שאינה מוכרת בחשבון הבנק".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    99 18/12/2023 08:09
    הגב לתגובה זו
    אזרח זר. למה נתין?
  • 4.
    אתם חיים בסרט 2 28/11/2023 15:53
    הגב לתגובה זו
    הם רוצים לסגור סניפים פיזיים ועמדות כספומטים וזה ממש קורה ב שנה האחרונה . אתם תשארו עם הלשון בחוץ בלי גישה פיזית לכספכם . תזהרו ותתעוררו מהלך מתוכנן של הממשלה ובנק ישראל ש מת לנעול אתכם בכסף דיגיטלי חסר ערך
  • 99 18/12/2023 08:10
    הגב לתגובה זו
    ביטול ה gold standard = הרס הציויליזציה המערבית.
  • 3.
    אתם חיים בסרט 28/11/2023 15:49
    הגב לתגובה זו
    לעבור לכסף דיגיטלי כמו בסין. עד מתי תמשיכו לבחוע את החארטות האלה . תבדקו ותראו בעצמכם
  • 2.
    לזרוק אותו ל15 שנה בפנים !!!!!!!!!!! (ל"ת)
    לא לרחם על הפושעים 28/11/2023 14:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אני מקווה שהשופט הנאור ישלח אותו "לבית ההבראה" ל-10שנ' (ל"ת)
    דש 28/11/2023 14:46
    הגב לתגובה זו
ביטוח לאומי
צילום: תמר מצפי

האם הביטוח הלאומי חייב להשיב כסף מיוזמתו?

בית הדין הארצי לעבודה דן בבקשת רשות ערעור על החלטה חריגה שאישרה תובענות ייצוגיות נגד המוסד לביטוח לאומי. במוקד ניצבה השאלה האם כשנגבו דמי ביטוח ממבוטחים נכים הזכאים לפטור, המוסד אמור לפעול בעצמו כדי להשיב את הכספים, גם בלי שהמבוטח יפנה, ומה המשמעות של המגבלות הטכנולוגיות והגנת הפרטיות

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי המוסד לביטוח לאומי ביטוח בריאות ממלכתי קצבת נכות

בבסיס ההליך שנדון באחרונה בבית הדין הארצי לעבודה עומדת שאלה פשוטה לכאורה, אך כזו שנוגעת בלב היחסים שבין אזרח לרשות ציבורית: מה קורה כשהמדינה גובה כסף ממי שלא היה אמור לשלם אותו מלכתחילה. האם די בכך שהאזרח יוכל לבקש החזר, או שמא מוטלת על הרשות חובה אקטיבית לפעול ולהשיב את הכסף מיוזמתה, גם בלי פנייה מצדו של המבוטח. הדיון התעורר בעקבות בקשת רשות ערעור שהגיש המוסד לביטוח לאומי על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שאישר שלוש בקשות לנהל תובענות ייצוגיות נגד המוסד. ההליכים האזוריים עסקו כולם בטענה כי המוסד גבה דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ממבוטחים שהיו זכאים לפטור מתשלום, בעיקר בשל מצבם הרפואי ושיעור נכותם, ובכך התעשר שלא כדין.

בפתח פסק הדין הארצי מתואר הרקע הנורמטיבי: תושבי ישראל מחויבים בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, כשאופן הגבייה משתנה בהתאם למעמדם: שכירים, עצמאים או מקבלי פנסיה מוקדמת. לצד חובת התשלום, חוק הביטוח הלאומי מעגן שורה של פטורים, ובהם פטורים הניתנים למי שנקבעה להם דרגת נכות גבוהה, לעתים גם אם יש להם הכנסה נוספת. סעיף 351 לחוק קובע, בין היתר, כי מי שמקבל קצבת נכות בשיעור המזכה בכך, אינו חייב בתשלום דמי ביטוח עבור תקופות מסוימות. הבעיה מתעוררת כשהפטור הזה אינו מיושם בפועל. במקרים רבים, דמי הביטוח מנוכים משכר העבודה על ידי המעסיק או מקצבת פנסיה מוקדמת על ידי גוף משלם, בעוד שהמוסד לביטוח לאומי הוא זה שמקבל את הכספים. כשמבוטח אינו מודע לזכאותו לפטור, או מתקשה לממש אותה, הכסף ממשיך להיגבות - לעתים במשך שנים.

שלוש הבקשות שאושרו בבית הדין האזורי הוגשו בשם קבוצות שונות של מבוטחים ומעסיקים. חלק מהמבקשים היו מקבלי קצבת נכות כללית שנוכו מהם דמי ביטוח מהכנסות נוספות, חלקם עצמאים שטענו כי ההחזר שניתן להם היה חלקי בלבד, ואילו אחת המבקשות היתה חברה מעסיקה שטענה כי שילמה דמי ביטוח עבור עובדים שהיו זכאים לפטור. בחלק מהמקרים, המבוטחים עצמם הלכו לעולמם במהלך ניהול ההליך, ויורשיהם תפסו את מקומם.

האם הביטוח הלאומי חייב לפעול מיוזמתו?

השאלה המרכזית שעמדה להכרעה בפני בית הדין האזורי, ושהגיעה כעת לפתחו של בית הדין הארצי, היתה האם חלה על המוסד לביטוח לאומי חובה לפעול מיוזמתו להשבת דמי ביטוח שנגבו ביתר, כשכל הנתונים הדרושים לכך מצויים בידיו, או שמא חובתו מסתכמת בכך שכשמבוטח פונה ומבקש החזר, עליו לבדוק את הבקשה ולהשיב את הכסף. בית הדין האזורי השיב לשאלה זו בחיוב, לפחות בשלב הדיוני של אישור התובענה הייצוגית. בהחלטתו נקבע כי קיימת אפשרות סבירה שבסיום ההליך העיקרי ייקבע כי על המוסד מוטלת חובה לבצע החזר יזום של דמי הביטוח שנגבו ביתר, גם ללא פנייה מצד המבוטח. בית הדין האזורי הדגיש כי סעיף 362 לחוק הביטוח הלאומי, שעוסק בהחזרת תשלום יתר, קובע כי כששולמו דמי ביטוח ביתר - יש להשיבם, וכי המוסד אף מחויב להודיע למי ששילם תשלום יתר על זכאותו להחזר.

סעיף זה, כך צוין, אינו קובע במפורש שהיוזמה להשבה חייבת לבוא מהמבוטח, ובוודאי שאינו מתיר למוסד להיוותר פסיבי כשבידיו מצויים הנתונים הדרושים לביצוע ההחזר. בית הדין האזורי הוסיף והסתמך על פסיקה קודמת, כולל אמירות חריפות שנאמרו בעבר בבית המשפט העליון, שלפיהן אין זה ראוי שרשות ציבורית תפיק תועלת מאי-ידיעת הציבור או מקשיים ביורוקרטיים שמונעים מימוש זכויות.

להמשך הכתבה לחץ כאן
יועץ עיסקי
צילום: FREEPIK

בית המשפט קבע: יועץ כלכלי אחראי לקריסת העסק

בית משפט השלום קבע כי היועץ העסקי הציג מצג רשלני של עלויות נמוכות והיתכנות כלכלית לפתיחת מכבסה, למרות הון עצמי זעום וסיכונים ברורים. הפערים בתכנון, גיוס ההלוואות והניהול הובילו לקריסה בתוך כמה חודשים. השופטת: היועץ היה צריך להציב תמרור עצור, ולא לעשות זאת

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה ייעוץ עסקי יועץ עסקי

הרעיון לפתוח עסק עצמאי, כזה שמבטיח פרנסה יציבה ועצמאות כלכלית, מלווה לא פעם בתחושת אופטימיות וזהירות גם יחד. במקרה שנדון בבית משפט השלום באילת, האופטימיות הזו קיבלה דחיפה משמעותית מיועץ כלכלי מנוסה, שהבטיח בדיקות היתכנות, ליווי פיננסי, וגיוס מימון שיאפשר ליזם מקומי להגשים חלום ישן: הקמת מכבסה חדשה בעיר הדרומית. אלא שבתוך חודשים ספורים, החלום קרס, העסק נסגר, החובות תפחו - ובית המשפט נדרש להכריע מי נושא באחריות לקריסה הכלכלית החריפה.

בפסק דין חריג בהיקפו ובעוצמת הביקורת שבו, קבעה השופטת ליאורה אדלשטיין כי האחריות העיקרית לקריסת העסק רובצת על היועץ הכלכלי, שהציג ללקוח מצג רשלני של עלויות נמוכות והיתכנות עסקית, חרף נתוני הפתיחה הבעייתיים, פערי תכנון קיצוניים, והיעדר הון עצמי מספק. בית המשפט חייב את היועץ וחברת הייעוץ שבבעלותו לשלם ליזם פיצוי של מאות אלפי שקלים, תוך קביעה עקרונית שלפיה תפקידו של יועץ פיננסי אינו מסתכם בגיוס הלוואות, אלא בראש ובראשונה בהצבת גבולות מקצועיים ואזהרות בזמן אמת.

התובע, תושב קיבוץ אילות ובעל ניסיון קודם בניהול מכבסה, פנה לנתבע לאחר שנחשף לפרסומיו ברשתות החברתיות. באותם פרסומים הציג הנתבע את עצמו כיועץ כלכלי-פיננסי המתמחה בגיוס מימון בנקאי ובהובלת עסקים חדשים. בפגישה הראשונה, שהתקיימה באוגוסט 2018, העריך התובע כי עלות שיפוץ המבנה תגיע לכ-150 אלף שקל - הערכה שהנתבע לא רק שלא חלק עליה, אלא אף חיזק אותה, תוך שהוא מציין כי באילת יש צורך במכבסה נוספת. יומיים לאחר מכן נחתם בין הצדדים הסכם ליווי, שבמסגרתו התחייב הנתבע להכין בדיקת היתכנות, תוכנית עסקית תלת שנתית וללוות את גיוס ההון.

כבר בשלב מוקדם החלו להופיע סדקים

בהמשך, הכין הנתבע תוכנית עסקית שבה הוערכה עלות ההשקעה בכ-300 אלף שקל בלבד, לרבות ציוד, שיפוץ ותראות. אלא שכבר בשלב מוקדם החלו להופיע סדקים בתמונה האופטימית. עלויות השיפוץ תפחו, הלוואות נוספות נלקחו, והיקף ההשקעה חרג באופן משמעותי מהתחזיות הראשוניות. בתוך חודשים ספורים גייס התובע, באמצעות הלוואות והשקעות, סכום כולל של כ-910 אלף שקל, שעלה בהרבה על כל אחת מההערכות שניתנו בתחילת הדרך.

בית המשפט קבע כי הפער הזה אינו תולדה של שינויים שוליים או דרישות חריגות מצד היזם, אלא של הערכת חסר חמורה מצד היועץ. השופטת הדגישה כי גם אם בתוכנית הראשונית נכללה רכישת מכונות בסכום של כ-150 אלף שקל, הרי שבפועל המודל העסקי השתנה והמכונות הושכרו, כך שההשוואה הנכונה היא בין הערכת שיפוץ של כ-150 אלף שקל לבין עלות בפועל שזינקה ליותר מ-600 אלף שקל. "מדובר בפער תהומי פי כמה", כתבה השופטת בהחלטתה, "סטייה קיצונית שכזו… מעידה על רשלנות מקצועית חמורה בהערכת העלויות מצד הנתבע".

להמשך הכתבה לחץ כאן