כסף מזומן
צילום: רשות המסים

עוקץ כרטיסי האשראי: המשטרה עצרה תושב חולון שגנב מאות אלפי שקלים, לאחר שהתקין מערכת להעתקה בכספומטים רבים

בעקבות תלונה של אחד הבנקים פתחה המשטרה בחקירה וגילתה לתדהמתה כי תושב חולון התקין מערכות מיוחדות על כספומטים רבים, באמצעותן שכפל כרטיסי אשראי של מאות לקוחות, וגנב מהם מאות אלפי שקלים. היום הוגש כנגד החשוד כתב אישום ומעצרו הוארך
נחמן שפירא | (6)

משטרת ישראל פיענחה מעשה מרמה של עוקץ כרטיסי אשראי בהיקף של מאות אלפי שקלים שהתבצע בעשרות מקרים ברחבי הארץ, באמצעות התקנת ציוד מיוחד בכספומטים ושכפול כרטיסים במעבדת זיוף. לאחר שהחשוד נעצר החודש ע״י יחידת ההונאה במחוז ירושלים, היום הוגש נגדו כתב אישום על ידי יחידת התביעות במחוז ירושלים.

בתקופה האחרונה ניהלו במשטרה חקירה סמויה ביחידת ההונאה של מחוז ירושלים, בחשד לעבירות של זיוף ושכפול כרטיסי אשראי וגניבת כספים מקורבנות רבים. החקירה החלה בעקבות תלונה במשטרה מאחד הבנקים, אודות הפעילות הפלילית של הנאשם.

כבר בראשית החקירה, התברר למשטרה כי החשוד התקין בכספומטים שונים ברחבי הארץ התקנים מיוחדים, שבאמצעותם העתיק את פרטי מאות כרטיסי של לקוחות תמימים.  בהמשך שכפל אותם באמצעות ציוד שנתפס ברשותו, וכך משך כספים בשווי כולל ומצטבר של מאות אלפי שקלים, באמצעות הכרטיסים המזויפים ששכפל וזייף.

באמצע החודש הפכה החקירה לגלויה, כשבלשי היחידה המרכזית במחוז ירושלים עצרו את הנאשם, בשנות החמישים לחייו תושב חולון, בשעת מעשה.

כרטיסי האשראי המזויפים צילום משטרת ישראל

   כרטיסי האשראי המזויפים. צילום משטרת ישראל​

 

עשרות כרטיסי אשראי מזויפים

בלשי המשטרה שעקבו אחריו, הבחינו בו כשהוא מושך כספים בכספומט בעיר בת-ים. בחיפוש שערכו השוטרים, נתפסו ברשותו עשרות כרטיסי אשראי משוכפלים ומזויפים. בהמשך ערכו בלשי ימ״ר ירושלים חיפוש בדירתו בחולון ובדירה נוספת בעיר פתח תקווה, ששימשה את הנאשם כמעבדת זיוף שנועדה לביצוע מעשיו הפלילים.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

במשטרה ציינו כי שם הנאשם שכפל כרטיסי אשראי, על בסיס הפרטים והמידע שאותם השיג במרמה ובעבריינות באמצעות ההתקנים שהיה מתקין בכספומטים השונים. בדירות איתרו השוטרים ציוד ששימש להעתקה וזיוף כרטיסי האשראי, ממצאים הקושרים את הנאשם לביצוע העבירות וכסף מזומן בסכום של עשרות אלפי שקלים. 

מהחקירה במשטרה עולה כי החשוד שכר חדר בדירה בפתח תקווה מנתין זר ששהה בישראל שלא כחוק והשתמש בו כמעבדה להכנת ציוד וזיוף כרטיסי האשראי. אותו נתין זר ששהה בישראל שלא כחוק, נעצר ונחקר, ובסיום חקירתו הועבר להליך גירוש באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה.

מעצרו הוארך

קיראו עוד ב"משפט"

כמו כן בחקירה ביחידת ההונאה בימ״ר ירושלים התחזקו החשדות נגד הנאשם וגובשה נגדו תשתית ראייתית לזיוף ושכפול כרטיסי אשראי בעשרות מקרים.

מעצרו של הנאשם הוארך מעת לעת בבית המשפט בהתאם לצרכי החקירה. עם סיום החקירה ביחידת ההונאה של מחוז ירושלים, היום הוגש נגדו כתב אישום ע״י יחידת התביעות המשטרתית של מחוז ירושלים, ומעצרו הוארך שוב בבית המשפט עד לתאריך 6.12.

הציוד של המערכת של הנאשם צילום משטרת ישראל     

   הציוד של המערכת של הנאשם. צילום משטרת ישראל

רפ״ק אלי ליבקינד, מפקד יחידת ההונאה בימ״ר ירושלים ציין: ״מדובר בנאשם שפעל באופן שיטתי וסדרתי וכך זייף, שכפל ונטל כספים מחשבונותיהם של אזרחים רבים. לצד מיצוי הדין עם הנאשם והשלמת החקירה- שהבשילה היום לכתב אישום, אנו ממליצים לציבור כולו לעקוב אחר התנועות בחשבון הבנק ולדווח מיד על כל פילות חריגה שאינה מוכרת בחשבון הבנק".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    99 18/12/2023 08:09
    הגב לתגובה זו
    אזרח זר. למה נתין?
  • 4.
    אתם חיים בסרט 2 28/11/2023 15:53
    הגב לתגובה זו
    הם רוצים לסגור סניפים פיזיים ועמדות כספומטים וזה ממש קורה ב שנה האחרונה . אתם תשארו עם הלשון בחוץ בלי גישה פיזית לכספכם . תזהרו ותתעוררו מהלך מתוכנן של הממשלה ובנק ישראל ש מת לנעול אתכם בכסף דיגיטלי חסר ערך
  • 99 18/12/2023 08:10
    הגב לתגובה זו
    ביטול ה gold standard = הרס הציויליזציה המערבית.
  • 3.
    אתם חיים בסרט 28/11/2023 15:49
    הגב לתגובה זו
    לעבור לכסף דיגיטלי כמו בסין. עד מתי תמשיכו לבחוע את החארטות האלה . תבדקו ותראו בעצמכם
  • 2.
    לזרוק אותו ל15 שנה בפנים !!!!!!!!!!! (ל"ת)
    לא לרחם על הפושעים 28/11/2023 14:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אני מקווה שהשופט הנאור ישלח אותו "לבית ההבראה" ל-10שנ' (ל"ת)
    דש 28/11/2023 14:46
    הגב לתגובה זו
דיור מוגן קשישה מבוגר זקנה הליכון
צילום: Istock

צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך

שופטת בית המשפט לענייני משפחה קבעה כי צוואתה של האשה, עיוורת וחירשת, שנערכה לטובת נכדה ששימש כנהגה - פסולה. הפגמים הצורניים, הספקות בכשרותה, המעורבות המשמעותית של הנהנה, והיעדר יכולת ההוכחה שידעה על מה חתמה, הובילו למסקנה אחת. בפסק הדין נכתב: "נותר ספק ממשי שהצוואה משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה"

עוזי גרסטמן |

בוקר אחד בראשית פברואר 2017 הובאה אשה ירושלמית כבת 97 אל משרדו של עורך דין מוכר בעיר. השנים הארוכות והקשות שעברה - עלייה מעיראק בשנות החמישים, התאלמנות מוקדמת, גידול שתי בנות בעוני ובמאמץ מתמיד - כבר הותירו בה את חותמן. היא לא ידעה קרוא וכתוב, ראייתה לקתה עד שהוגדרה עיוורת, שמיעתה היתה ירודה והיא תלויה בעזרת הליכון כדי להתנייד. באותם ימים כבר כמעט שלא יצאה מביתה. הפגישה שנערכה באותו משרד תוליך אותה אל מסמך אחד - צוואה, שלימים תיהפך למוקד מאבק משפחתי ומשפטי עיקש, שבסופו הכרעה תקדימית.

הנכד, שהיה גם הנהג הקבוע שלה ומי שליווה אותה לכל מקום, ביקש לקיים את הצוואה. בתה של המנוחה, שהיא דודתו, התנגדה לקיומה. מאחורי ההתנגדות לא עמד רק כאב משפחתי, אלא שורה של טענות כבדות משקל: פגמים צורניים בצוואה, שאלות בדבר כושרה של האם לחתום עליה, מעורבות עמוקה של הנהנה בהכנתה, ותמונה רפואית ותפקודית שהציבה סימני שאלה קשים סביב יכולת גמירת הדעת של המנוחה.

בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, מפי השופטת אורית בן דור ליבל, בחן במשך חודשים ארוכים את העדויות, המסמכים, חוות הדעת והקשרים המשפחתיים, ובסופו קבע בפסק דין מקיף כי הצוואה פסולה. בסיכומו של דבר הסבתא, שהיתה בת 97 בעת עריכתה לפי הרישום, לא הוכח שידעה מהו המסמך שעליו חתמה, לא נאמרה בפניה הצהרה כנדרש, העדים לא אישרו את שנדרש מהם, והנהנה - הנכד - היה בעל מעורבות עמוקה מדי בכל שלבי הכנת המסמך. הצוואה, כך נקבע, אינה יכולה לשקף את רצונה החופשי.

הפגמים בצוואה לא היו שוליים

הסיפור מתחיל בקביעה בסיסית שמנחה את דיני הירושה: כיבוד רצון המת. אלא שכפי שמזכירה השופטת בתחילת פסק הדין, הכלל הזה אינו מוחלט. לעתים אותות המציאות מצביעים על כך שהמסמך המוצג כמבטא את רצון המצווה אינו אלא צל של רצון, או תוצר של פגמים חמורים. "צוואה שיש בה פגם מבחינת הצורה אינה נהנית עוד מהחזקה שהיא משקפת את רצונו החופשי", ציינה השופטת. במקרה הזה הפגמים לא היו שוליים כלל - הם עמדו בלב ההכרעה.

בפסק הדין נכתב כי הצוואה לא כללה את אישור העדים לכך שהמצווה הצהירה בפניהם שזו צוואתה - פגם שהפסיקה רואה בו פגם צורני מובהק, שמעביר את נטל ההוכחה לכתפי מבקש הקיום. "על התובע מוטל הנטל להוכיח את היסוד העובדתי", קבעה השופטת בהחלטתה, "שהמנוחה הצהירה בפני העדים שזו צוואתה קודם לחתימה עליה". אלא שהתובע לא הצליח לשכנע בכך. לא העדים, לא המסמכים, ולא התצהירים תמכו בטענה שהמנוחה כלל אמרה את המלים האלה.

יו"ר הרשות לני"ע, עו"ד ספי זינגר, צילום: גיא סידייו"ר הרשות לני"ע, עו"ד ספי זינגר, צילום: גיא סידי

רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן הרשתות וה-AI

הרשות יוצאת בקמפיין הסברה חדש שמבקש ללמד את הציבור לזהות סימני אזהרה לפני השקעה. על רקע העלייה החדה בהיקפי ההונאות בתחום הזה, כולל שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים, ברשות מדברים על נזקים בהיקפים של מיליארדי שקלים. הקמפיין משלב טלוויזיה ודיגיטל ומבקש לעצור את ההונאות עוד לפני הכסף מועבר מהחשבון

עוזי גרסטמן |

רשות ניירות ערך (נינ"ע) משיקה בימים אלה קמפיין הסברה חדש שמטרתו לגרום לציבור לעצור רגע לפני שהוא לוחץ על כפתור ההשקעה. ברשות מסבירים כי בשנים האחרונות, וביתר שאת בשנה האחרונה, חל שינוי משמעותי באופן שבו פועלות הונאות משקיעים. אם בעבר מדובר היה בעיקר בהבטחות כלליות ובהצעות מפוקפקות שהגיעו במיילים או בשיחות טלפון, כיום ההונאות מתבצעות גם דרך רשתות חברתיות, פרסומות ממומנות וכלים טכנולוגיים מתקדמים, כולל שימוש בבינה מלאכותית (AI).

לדברי יו"ר הרשות, ספי זינגר, העלייה בהונאות מגיעה דווקא על רקע מגמה חיובית של מעורבות ציבורית בשוק ההון. "לצד העלייה המבורכת במודעות של ישראלים להשקעות וההשתתפות שלהם בשוק ההון, אנו עדים לקפיצת מדרגה טכנולוגית המקילה על הונאות משקיעים, כגון התפתחות הבינה המלאכותית", הוא אמר. זינגר הוסיף כי, "בשנה האחרונה אנו מטפלים בהונאות בהיקף מצטבר של מיליארדי שקלים" - נתון שממחיש עד כמה רחב ההיקף של התופעה ועד כמה הנזק אינו תיאורטי בלבד.

הקמפיין, שנושא את השם "שימו לב לדגלים האדומים", מבקש להנגיש לציבור סימני אזהרה פשוטים וברורים שיכולים להעיד על כך שמדובר בהונאה. את הקמפיין מובילה השחקנית נלי תגר, שמגלמת דמות שמציגה כיצד הונאות פיננסיות שינו צורה לאורך השנים - משיטות מוכרות כמו פירמידות פיננסיות והבטחות בסגנון הנסיך הניגרי, ועד לשיטות העכשוויות שמתחזות להשקעות לגיטימיות ומופיעות במעטפת מקצועית ומשכנעת.

ברשות מדגישים כי אחד המאפיינים החוזרים בהונאות הוא הבטחה לרווח גבוה ללא סיכון ממשי, לעתים תוך הפעלת לחץ לקבל החלטה מהירה, או הצגת התחייבויות שנשמעות מרגיעות מדי, כמו החזר כספי מובטח במקרה של הפסד. מסר נוסף שמודגש בקמפיין הוא העיקרון הפשוט שלפיו כשהצעה נשמעת טובה מדי, ייתכן מאוד שהיא אכן כזו. הקמפיין צפוי לעלות בטלוויזיה, במסגרת רצועת דקה ל-8, וכן בפלטפורמות דיגיטליות, למשך כשבועיים. ברשות מציינים כי מדובר רק בחלק ממכלול צעדים שננקטים כדי להתמודד עם הונאות משקיעים. לצד ההסברה לציבור, הרשות מפעילה גם כלים של פיקוח, אכיפה אזרחית ופלילית, וכן צעדים רגולטוריים שנועדו לצמצם את מרחב הפעולה של גורמים עברייניים.

כך למשל, הרשות השלימה באחרונה חקירה בפרשה שעניינה חשדות להונאת משקיעים בוולת'סטון, והיא פועלת להעברת התיק לפרקליטות. במקביל, מקודמת יוזמה להטמעת מנגנון אימות וזיהוי בפרסומות ממומנות ברשתות החברתיות. המהלך נועד לחייב את הפלטפורמות לוודא את זהות המפרסמים, ובכך להקשות על גורמים לא מזוהים, לרבות כאלה שפועלים מחו"ל ומתחזים לישראלים, לפרסם הצעות השקעה כוזבות.