עוקץ כרטיסי האשראי: המשטרה עצרה תושב חולון שגנב מאות אלפי שקלים, לאחר שהתקין מערכת להעתקה בכספומטים רבים
משטרת ישראל פיענחה מעשה מרמה של עוקץ כרטיסי אשראי בהיקף של מאות אלפי שקלים שהתבצע בעשרות מקרים ברחבי הארץ, באמצעות התקנת ציוד מיוחד בכספומטים ושכפול כרטיסים במעבדת זיוף. לאחר שהחשוד נעצר החודש ע״י יחידת ההונאה במחוז ירושלים, היום הוגש נגדו כתב אישום על ידי יחידת התביעות במחוז ירושלים.
בתקופה האחרונה ניהלו במשטרה חקירה סמויה ביחידת ההונאה של מחוז ירושלים, בחשד לעבירות של זיוף ושכפול כרטיסי אשראי וגניבת כספים מקורבנות רבים. החקירה החלה בעקבות תלונה במשטרה מאחד הבנקים, אודות הפעילות הפלילית של הנאשם.
כבר בראשית החקירה, התברר למשטרה כי החשוד התקין בכספומטים שונים ברחבי הארץ התקנים מיוחדים, שבאמצעותם העתיק את פרטי מאות כרטיסי של לקוחות תמימים. בהמשך שכפל אותם באמצעות ציוד שנתפס ברשותו, וכך משך כספים בשווי כולל ומצטבר של מאות אלפי שקלים, באמצעות הכרטיסים המזויפים ששכפל וזייף.
באמצע החודש הפכה החקירה לגלויה, כשבלשי היחידה המרכזית במחוז ירושלים עצרו את הנאשם, בשנות החמישים לחייו תושב חולון, בשעת מעשה.
- מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
- איגוד הבנקים נגד המס המיוחד: טיוטת הדו"ח על הבנקים יצאה בחופזה ובלי עמדת בנק ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כרטיסי האשראי המזויפים. צילום משטרת ישראל
עשרות כרטיסי אשראי מזויפים
בלשי המשטרה שעקבו אחריו, הבחינו בו כשהוא מושך כספים בכספומט בעיר בת-ים. בחיפוש שערכו השוטרים, נתפסו ברשותו עשרות כרטיסי אשראי משוכפלים ומזויפים. בהמשך ערכו בלשי ימ״ר ירושלים חיפוש בדירתו בחולון ובדירה נוספת בעיר פתח תקווה, ששימשה את הנאשם כמעבדת זיוף שנועדה לביצוע מעשיו הפלילים.
במשטרה ציינו כי שם הנאשם שכפל כרטיסי אשראי, על בסיס הפרטים והמידע שאותם השיג במרמה ובעבריינות באמצעות ההתקנים שהיה מתקין בכספומטים השונים. בדירות איתרו השוטרים ציוד ששימש להעתקה וזיוף כרטיסי האשראי, ממצאים הקושרים את הנאשם לביצוע העבירות וכסף מזומן בסכום של עשרות אלפי שקלים.
מהחקירה במשטרה עולה כי החשוד שכר חדר בדירה בפתח תקווה מנתין זר ששהה בישראל שלא כחוק והשתמש בו כמעבדה להכנת ציוד וזיוף כרטיסי האשראי. אותו נתין זר ששהה בישראל שלא כחוק, נעצר ונחקר, ובסיום חקירתו הועבר להליך גירוש באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה.
מעצרו הוארך
- נפצע בטרמפולינה בטיול בית ספר - וזה הסכום שיקבל
- ההבטחה לא נכללה בצוואה - זו הסיבה שכן תצא לפועל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בוטל היתר בנייה למלון שתוכנן ברחוב הירקון בתל אביב
כמו כן בחקירה ביחידת ההונאה בימ״ר ירושלים התחזקו החשדות נגד הנאשם וגובשה נגדו תשתית ראייתית לזיוף ושכפול כרטיסי אשראי בעשרות מקרים.
מעצרו של הנאשם הוארך מעת לעת בבית המשפט בהתאם לצרכי החקירה. עם סיום החקירה ביחידת ההונאה של מחוז ירושלים, היום הוגש נגדו כתב אישום ע״י יחידת התביעות המשטרתית של מחוז ירושלים, ומעצרו הוארך שוב בבית המשפט עד לתאריך 6.12.
הציוד של המערכת של הנאשם. צילום משטרת ישראל
רפ״ק אלי ליבקינד, מפקד יחידת ההונאה בימ״ר ירושלים ציין: ״מדובר בנאשם שפעל באופן שיטתי וסדרתי וכך זייף, שכפל ונטל כספים מחשבונותיהם של אזרחים רבים. לצד מיצוי הדין עם הנאשם והשלמת החקירה- שהבשילה היום לכתב אישום, אנו ממליצים לציבור כולו לעקוב אחר התנועות בחשבון הבנק ולדווח מיד על כל פילות חריגה שאינה מוכרת בחשבון הבנק".
- 5.99 18/12/2023 08:09הגב לתגובה זואזרח זר. למה נתין?
- 4.אתם חיים בסרט 2 28/11/2023 15:53הגב לתגובה זוהם רוצים לסגור סניפים פיזיים ועמדות כספומטים וזה ממש קורה ב שנה האחרונה . אתם תשארו עם הלשון בחוץ בלי גישה פיזית לכספכם . תזהרו ותתעוררו מהלך מתוכנן של הממשלה ובנק ישראל ש מת לנעול אתכם בכסף דיגיטלי חסר ערך
- 99 18/12/2023 08:10הגב לתגובה זוביטול ה gold standard = הרס הציויליזציה המערבית.
- 3.אתם חיים בסרט 28/11/2023 15:49הגב לתגובה זולעבור לכסף דיגיטלי כמו בסין. עד מתי תמשיכו לבחוע את החארטות האלה . תבדקו ותראו בעצמכם
- 2.לזרוק אותו ל15 שנה בפנים !!!!!!!!!!! (ל"ת)לא לרחם על הפושעים 28/11/2023 14:56הגב לתגובה זו
- 1.אני מקווה שהשופט הנאור ישלח אותו "לבית ההבראה" ל-10שנ' (ל"ת)דש 28/11/2023 14:46הגב לתגובה זו
בית המשפט חייב דוד להשיב לאחיינית יותר מ-220 אלף שקל
השופטת עפרה גיא מבית המשפט לענייני משפחה קבעה כי המנוח הפקיד בידי אחיו סכום משמעותי מכספי הירושה שקיבל מאמו, וכי הדוד הודה בהחזקת הכספים בשיחות מוקלטות ואף חזר ואמר למנוח “זה הכסף שלך”. גרסתו שלפיה תמך כלכלית באחיו ושהסכומים נועדו לקיזוז נדחתה. בית
המשפט חייב אותו להעביר לאחיינית 221,342 שקל, בתוספת הוצאות ושכר טרחה
הפרשה הבאה החלה שנים לפני שהתגלגלה לבית המשפט, בתוך סבך משפחתי טעון, רגשות מעורבים וחשדנות שגברה והלכה ככל שחלפו הימים. אדם מבוגר, מוגבל בניידותו, מצא עצמו תלוי במשפחתו לאחר גירושיו, כשחייו מתנהלים בין דירת אמו לבין מוסד סיעודי. מאחורי הקלעים התנהל מסלול כספי מורכב, שבמרכזו סכום משמעותי שקיבל המנוח מעיזבון אמו. הכסף הופקד בידי אחד מאחיו, שהיה בנקאי, מתוך אמון, מתוך תקווה שאותו אח יסייע, ישמור וינהל את הכספים למענו. אלא שהאמון התערער, ועם מותו של המנוח נהפכה התחושה לחשד ממשי.
האחיינית, שהיתה הקרובה ביותר למנוח בשנותיו האחרונות, נותרה לבדה להתמודד עם המורשת הכלכלית שהותיר אחריו. בצוואתו קבע אביה כי כל רכושו עובר אליה, ובמקביל ציין מפורשות כי סכום של 256,442 שקל הופקד בידי אחיו, וכי נכון למועד עריכת הצוואה נותרו בידי אותו אח 221,342 שקל. ואולם בעוד שבצוואה העניין היה ברור לחלוטין, המציאות שאחרי הפטירה היתה שונה, טעונה ומעורפלת הרבה יותר. האח הכחיש, טען שלא קיבל דבר, טען שהמנוח הוא זה שהיה חייב לו ואף טען כי תמך בו לאורך שנים. אלא שהראיות הצביעו על תמונה אחרת. ובעיקר, קולו של המנוח עצמו.
בפסק דין מקיף המשתרע על פני עשרות עמודים קבעה השופטת עפרה גיא כי הראיות, ובראשן ההקלטות והתיעוד בכתב ידו של הדוד עצמו, מוכיחות כי הכסף אכן הופקד בידיו. יתרה מכך, בית המשפט קבע כי הדוד הודה בכך “בקולו”, ושב ואמר למנוח באותה שיחה: “זה לא שלי, זה שלך, זה שלך”. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי על הדוד להעביר לאחיינית את הכספים שהפקיד אביה אצלו. לצד זאת, דחתה השופטת גם את טענות הקיזוז וטענות אחרות שהעלה הדוד, וקבעה כי גרסתו אינה סבירה, אינה נתמכת בראיות וסותרת את הממצאים הברורים שעלו מהתיק.
האם הכספים אכן הופקדו אצל האח?
הסיפור נפרש תחילה ברקע עובדתי שהשופטת הגדירה כבלתי שנוי במחלוקת. המנוח נפטר ב-2019 והותיר אחריו צוואה שנערכה ב-2018. בצוואה הוא ציין במפורש כי הפקיד אצל אחיו סכום של 256,442 שקל, וכי לאחר משיכות שנעשו לאורך תקופה, נותרו בידיו 221,342 שקל. צו קיום צוואה ניתן ב-2020. מה שעמד לדיון לא היה קיומה של הצוואה, אלא השאלה האם הכספים אכן הופקדו אצל האח, כפי שטען המנוח בצוואתו, או שמא מדובר בטעות, או באמירה שאינה מתיישבת עם המציאות, כפי שטען הנתבע.
- ההבטחה לא נכללה בצוואה - זו הסיבה שכן תצא לפועל
- שבו לגור יחד אחרי הגירושים - האם האשה תירש אותו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התובעת, בתו של המנוח, הציגה תשתית ראייתית רחבה: תיעוד בכתב על גבי יומן שנה של בנק הפועלים, שבו רשם הנתבע בעצמו את הכספים שהוחזרו ואת המשיכות שבוצעו; תמלילי שיחות שנערכו בין המנוח ובין האח; תמליל נוסף שבו הבטיח האח לתובעת לאחר מות אביה שיעביר לה את הכספים ברגע שיינתן צו קיום; עדויות של מכרים שאישרו כי המנוח סיפר להם שהפקיד את הכסף אצל אחיו; וכן הוכחה להעברה בנקאית אחת בסכום כולל של 20 אלף שקל, שביצע הנתבע ישירות לחשבון התובעת לבקשת אביה, וזאת בשעה שהמנוח כבר היה סיעודי ולא יכול היה לשלוט בחשבון בנק פעיל.
חופשת לידה ומלחמה: החלטה חשובה בהליכי היטל השבחה
פסק דין חשוב שניתן באחרונה קובע כי צירוף נסיבות של חופשת לידה, שירות מילואים ותקופת המלחמה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד בהליך מינוי שמאי מכריע. השופט גלעד הס מתח בהחלטתו ביקורת על גישת הרשויות, הדגיש את חשיבות השוויון המגדרי ואת ההשפעה המעשית של שירות
המילואים על שגרת העבודה, וקבע כי התעלמות מסיכויי ההפחתה בשומה עלולה לגרום לעוול
אווירת המלחמה שפרצה אוקטובר 2023 מתחילה להתפוגג, ומשרדי החברות במשק ממשיכים לחזור לשגרה, או לפחות לנסות. באחד הדיונים באולם שקט בבית המשפט לעניינים מנהליים, הונחה על שולחנו של השופט גלעד הס תביעה עם סיטואציה שנראית לכאורה טכנית לחלוטין: בקשה להארכת מועד להגשת בקשה למינוי שמאי מכריע בהליך של היטל השבחה. אלא שמתחת לפני השטח מסתתר סיפור על התנגשות בין כללים נוקשים של משפט מנהלי לבין מציאות אנושית שכלל לא מתיישרת עם לוחות זמנים, בוודאי שלא בתקופה שבה עובדים נמצאים בחופשת לידה, המחליפים נמצאים בשירות מילואים ומדינה שלמה מתנהלת תחת מתקפה.
כך מצאה עצמה י.ע.ז יזמות ובניה והתחדשות עירונית מול מועצת שמאי המקרקעין והוועדה המקומית תל אביב, לאחר שהגישה בקשה למינוי שמאי מכריע באיחור של עשרות ימים. המשיב, משרד המשפטים באמצעות מועצת שמאי המקרקעין, סירבה להאריך את המועד בטענה שאין טעם מיוחד המצדיק זאת. החברה מצדה, טענה כי הנסיבות של חופשת לידה של מנהלת הכספים ושירות מילואים של המחליף שמונה לצדה בזמן המלחמה, יצרו תקלה תפעולית שלא איפשרה לה לעמוד בלוחות הזמנים.
פסק הדין שניתן מאיר החלטה מנהלית זו מזווית נדירה, ומציב במרכז הבמה את העובדה הפשוטה שלפעמים החיים, ובייחוד חופשת לידה ומילואים בעיצומה של מלחמה, חזקים יותר מהחוקים. השופט הס ציין כבר בראשית הדברים כי אין מחלוקת על כך שהאיחור היה משמעותי, אבל הוא מדגיש כי בחינה של “טעם מיוחד” אינה בחינה טכנית בלבד אלא מחייבת התבוננות רחבה. לדבריו, “ככל שהטעם המיוחד חזק יותר, הרי נדרוש טעמים אחרים חלשים יותר, וכן להיפך”, ובכך הוא הופך את ההבחנה המקובלת לשני שלבים - קיומו של טעם מיוחד ואז בחינת נסיבות נוספות - למעין “מקבילית כוחות”, כפי שהוא מגדיר זאת בספק הדין שפורסם.
המונח חופשת לידה הוא "מונח מטעה"
הבחינה הזו הביאה אותו למסקנה כי במקרה הנוכחי אמנם מדובר בטעם מיוחד “חלש”, אך עדיין כזה שיש להתחשב בו. חופשת לידה, שמטבע הדברים יוצרת עומס וקשיים תפעוליים, אינה יכולה להיתפש כתקלה שולית. השופט ציין במפורש כי אפילו המונח “חופשת לידה” הוא “מונח מטעה”, והוסיף כי “אין מדובר בחופשה אלא בתקופה קשה בה נדרש לטפל בתינוק מסביב לשעון”. הוא אף הזכיר בהכרעתו כי החוק עצמו תיקן את שם המונח ל“תקופת לידה והורות” כדי לשקף את המציאות.
- 2,200 דירות ללא היטל השבחה? הכנסת בדרך לסגור את פרצת "כפר בתיה" שברעננה
- מניע כלכלי? עיריית ת"א מבקשת דיון חוזר בהיטל השבחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט התייחס גם להשלכות רחבות יותר של תקופת הלידה, בייחוד לנוכח פערי השכר המגדריים. השופט ציין כי “קיים פער בין שכר של אשה לשכר של גבר בישראל… כאשר אחת הסיבות לכך הינה חופשת הלידה והמשמעות הכלכלית הנובעת מכך”, והסביר בהכרעתו כי החובה של החברה ושל בתי המשפט היא להתחשב בכך. לדבריו, לעתים על מערכת המשפט “לוותר על עיקרון חשוב כגון יעילות הדיון, על מנת לקדם עיקרון אחר, במקרה שלנו - השוויון המגדרי בחברה”. מדובר באמירה חריגה בנוף פסקי הדין בתחום התכנון והבנייה, המעידה על ראייה חברתית רחבה.
