עוקץ כרטיסי האשראי: המשטרה עצרה תושב חולון שגנב מאות אלפי שקלים, לאחר שהתקין מערכת להעתקה בכספומטים רבים
משטרת ישראל פיענחה מעשה מרמה של עוקץ כרטיסי אשראי בהיקף של מאות אלפי שקלים שהתבצע בעשרות מקרים ברחבי הארץ, באמצעות התקנת ציוד מיוחד בכספומטים ושכפול כרטיסים במעבדת זיוף. לאחר שהחשוד נעצר החודש ע״י יחידת ההונאה במחוז ירושלים, היום הוגש נגדו כתב אישום על ידי יחידת התביעות במחוז ירושלים.
בתקופה האחרונה ניהלו במשטרה חקירה סמויה ביחידת ההונאה של מחוז ירושלים, בחשד לעבירות של זיוף ושכפול כרטיסי אשראי וגניבת כספים מקורבנות רבים. החקירה החלה בעקבות תלונה במשטרה מאחד הבנקים, אודות הפעילות הפלילית של הנאשם.
כבר בראשית החקירה, התברר למשטרה כי החשוד התקין בכספומטים שונים ברחבי הארץ התקנים מיוחדים, שבאמצעותם העתיק את פרטי מאות כרטיסי של לקוחות תמימים. בהמשך שכפל אותם באמצעות ציוד שנתפס ברשותו, וכך משך כספים בשווי כולל ומצטבר של מאות אלפי שקלים, באמצעות הכרטיסים המזויפים ששכפל וזייף.
באמצע החודש הפכה החקירה לגלויה, כשבלשי היחידה המרכזית במחוז ירושלים עצרו את הנאשם, בשנות החמישים לחייו תושב חולון, בשעת מעשה.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כרטיסי האשראי המזויפים. צילום משטרת ישראל
עשרות כרטיסי אשראי מזויפים
בלשי המשטרה שעקבו אחריו, הבחינו בו כשהוא מושך כספים בכספומט בעיר בת-ים. בחיפוש שערכו השוטרים, נתפסו ברשותו עשרות כרטיסי אשראי משוכפלים ומזויפים. בהמשך ערכו בלשי ימ״ר ירושלים חיפוש בדירתו בחולון ובדירה נוספת בעיר פתח תקווה, ששימשה את הנאשם כמעבדת זיוף שנועדה לביצוע מעשיו הפלילים.
במשטרה ציינו כי שם הנאשם שכפל כרטיסי אשראי, על בסיס הפרטים והמידע שאותם השיג במרמה ובעבריינות באמצעות ההתקנים שהיה מתקין בכספומטים השונים. בדירות איתרו השוטרים ציוד ששימש להעתקה וזיוף כרטיסי האשראי, ממצאים הקושרים את הנאשם לביצוע העבירות וכסף מזומן בסכום של עשרות אלפי שקלים.
מהחקירה במשטרה עולה כי החשוד שכר חדר בדירה בפתח תקווה מנתין זר ששהה בישראל שלא כחוק והשתמש בו כמעבדה להכנת ציוד וזיוף כרטיסי האשראי. אותו נתין זר ששהה בישראל שלא כחוק, נעצר ונחקר, ובסיום חקירתו הועבר להליך גירוש באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה.
מעצרו הוארך
- מי ישלם? החתימה שעלתה לאח הקטן ביוקר
- הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
כמו כן בחקירה ביחידת ההונאה בימ״ר ירושלים התחזקו החשדות נגד הנאשם וגובשה נגדו תשתית ראייתית לזיוף ושכפול כרטיסי אשראי בעשרות מקרים.
מעצרו של הנאשם הוארך מעת לעת בבית המשפט בהתאם לצרכי החקירה. עם סיום החקירה ביחידת ההונאה של מחוז ירושלים, היום הוגש נגדו כתב אישום ע״י יחידת התביעות המשטרתית של מחוז ירושלים, ומעצרו הוארך שוב בבית המשפט עד לתאריך 6.12.
הציוד של המערכת של הנאשם. צילום משטרת ישראל
רפ״ק אלי ליבקינד, מפקד יחידת ההונאה בימ״ר ירושלים ציין: ״מדובר בנאשם שפעל באופן שיטתי וסדרתי וכך זייף, שכפל ונטל כספים מחשבונותיהם של אזרחים רבים. לצד מיצוי הדין עם הנאשם והשלמת החקירה- שהבשילה היום לכתב אישום, אנו ממליצים לציבור כולו לעקוב אחר התנועות בחשבון הבנק ולדווח מיד על כל פילות חריגה שאינה מוכרת בחשבון הבנק".
- 5.99 18/12/2023 08:09הגב לתגובה זואזרח זר. למה נתין?
- 4.אתם חיים בסרט 2 28/11/2023 15:53הגב לתגובה זוהם רוצים לסגור סניפים פיזיים ועמדות כספומטים וזה ממש קורה ב שנה האחרונה . אתם תשארו עם הלשון בחוץ בלי גישה פיזית לכספכם . תזהרו ותתעוררו מהלך מתוכנן של הממשלה ובנק ישראל ש מת לנעול אתכם בכסף דיגיטלי חסר ערך
- 99 18/12/2023 08:10הגב לתגובה זוביטול ה gold standard = הרס הציויליזציה המערבית.
- 3.אתם חיים בסרט 28/11/2023 15:49הגב לתגובה זולעבור לכסף דיגיטלי כמו בסין. עד מתי תמשיכו לבחוע את החארטות האלה . תבדקו ותראו בעצמכם
- 2.לזרוק אותו ל15 שנה בפנים !!!!!!!!!!! (ל"ת)לא לרחם על הפושעים 28/11/2023 14:56הגב לתגובה זו
- 1.אני מקווה שהשופט הנאור ישלח אותו "לבית ההבראה" ל-10שנ' (ל"ת)דש 28/11/2023 14:46הגב לתגובה זו
הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
האב הוריש את המשק ונכסים נוספים לבן שטען כי היה הקרוב והמסור מבין כל ששת ילדיו, מה קבע השופט?
במושב שקט במרכז הארץ, בין חלקות חקלאיות ושבילים מוכרים היטב למי שחי בהם עשרות שנים, נחתמה לפני יותר מעשור צוואה שנראתה אז טבעית למדי. אב בן 86, אלמן, חתם בפני נוטריון על צוואה קצרה וברורה: כל רכושו - משק חקלאי וכספים - יועבר לאחר מותו לבן אחד בלבד, מתוך שישה. אותו בן התגורר בסמוך אליו, טיפל בו בשנותיו האחרונות, שמר שבת כמוהו, והיה בעיניו האדם היחיד שניתן לסמוך עליו שימשיך לשמור על המשק ולא ימכור אותו. אלא שכעבור שנים, לאחר פטירת האב, נהפכה אותה צוואה למוקד של מאבק משפטי ממושך, שבסופו קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, ברוב דעות, כי הצוואה בטלה, משום שהאב לא היה כשיר להבין את טיבה במועד החתימה.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי הרכב השופטים גרשון גונטובניק, עינת רביד ונפתלי שילה, עוסק בשאלה אחת מרכזית אך טעונה במיוחד: האם רצונו של אדם, כפי שהוא נתפש בעיני בני משפחתו וביטויו לאורך השנים, יכול לגבור על דרישת החוק לכשירות מלאה וברורה במועד החתימה על צוואה. במקרה הזה, התשובה שניתנה היתה שלילית.
האב, תושב מושב ותיק, נפטר ב-2019. עוד ב-2014, חמש שנים לפני מותו, הוא חתם על צוואה נוטריונית שבה נישל את כל ילדיו האחרים והוריש את מלוא עיזבונו לבן אחד בלבד. העיזבון כלל משק חקלאי במושב וכספים. לאחר מותו, ביקש אותו בן לקיים את הצוואה, ואילו אחיו ואחיותיו הגישו התנגדות. הם טענו כי כבר במועד עריכת הצוואה האב סבל מירידה קוגניטיבית משמעותית, עד כדי חוסר כשירות להבין את משמעות הציווי. עוד נטען להשפעה בלתי הוגנת ולמעורבות של הבן בעריכת הצוואה, אך הטענות האלה נדחו לבסוף ולא היוו את הבסיס להכרעה.
בית המשפט לענייני משפחה, שדן בתיק בתחילה, דחה את ההתנגדות וקבע כי הצוואה תקפה. השופטת סיגלית אופק קיבלה את עמדת הבן, תוך שהיא סוטה מחוות דעת של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט עצמו. אלא שהאחים לא השלימו עם ההכרעה, והגישו ערעור לבית המשפט המחוזי, שכאמור התקבל בסופו של דבר ברוב דעות. במרכז הדיון עמדה שאלת הכשירות. סעיף 26 לחוק הירושה קובע כי צוואה שנעשתה בזמן שהמצווה "לא ידע להבחין בטיבה של צוואה", בטלה. הפסיקה פירשה זאת כדרישה לכך שהמצווה יהיה מודע לכך שהוא עורך צוואה, יבין את היקף רכושו, יכיר את יורשיו, ויהיה מודע להשלכות של החלטותיו על מי שהוא מדיר ומי שהוא מיטיב עמו.
- הבת הממשיכה ניצחה - אבל האחות תישאר בבית
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבדיקה הגריאטרית העלתה תמונה קשה
במקרה הנדון, מינה בית המשפט לענייני משפחה מומחה מטעמו, פרופ' שמואל פניג, פסיכיאטר, כדי שיחווה דעתו בדיעבד על מצבו הקוגניטיבי של האב במועד עריכת הצוואה. המומחה בחן מסמכים רפואיים שנערכו חודשים ספורים לאחר החתימה, ובהם בדיקה גריאטרית והערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי. מסקנתו היתה זהירה אך ברורה: "יש סבירות רבה יותר שהמנוח היה בלתי כשיר לעריכת הצוואה". בהמשך הבהיר כי מדובר בסבירות של 55%-65% - מדרג נמוך יחסית, אך כזה שעולה על מאזן ההסתברויות הנדרש בהליך אזרחי. הבדיקה הגריאטרית, שנערכה בפברואר 2015, תיארה תמונה קשה: ירידה ניכרת בזיכרון, פגיעה בשיפוט, חוסר תובנה למצב, בעיות התמצאות ואף אבחנה של אלצהיימר. בהערכת התלות שנערכה חודש לאחר מכן צוין כי האב "לא מתמצא בבית", "לא תמיד מזהה את בנו", "יוזם יציאה מהבית" ואף הלך לאיבוד במושב. הבודקת ציינה כי הוא "סובל מאלצהיימר עם שטיון, חוסר שיפוט ותובנה" ונזקק להשגחה מתמדת.
הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
האב הוריש את המשק ונכסים נוספים לבן שטען כי היה הקרוב והמסור מבין כל ששת ילדיו, מה קבע השופט?
במושב שקט במרכז הארץ, בין חלקות חקלאיות ושבילים מוכרים היטב למי שחי בהם עשרות שנים, נחתמה לפני יותר מעשור צוואה שנראתה אז טבעית למדי. אב בן 86, אלמן, חתם בפני נוטריון על צוואה קצרה וברורה: כל רכושו - משק חקלאי וכספים - יועבר לאחר מותו לבן אחד בלבד, מתוך שישה. אותו בן התגורר בסמוך אליו, טיפל בו בשנותיו האחרונות, שמר שבת כמוהו, והיה בעיניו האדם היחיד שניתן לסמוך עליו שימשיך לשמור על המשק ולא ימכור אותו. אלא שכעבור שנים, לאחר פטירת האב, נהפכה אותה צוואה למוקד של מאבק משפטי ממושך, שבסופו קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, ברוב דעות, כי הצוואה בטלה, משום שהאב לא היה כשיר להבין את טיבה במועד החתימה.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי הרכב השופטים גרשון גונטובניק, עינת רביד ונפתלי שילה, עוסק בשאלה אחת מרכזית אך טעונה במיוחד: האם רצונו של אדם, כפי שהוא נתפש בעיני בני משפחתו וביטויו לאורך השנים, יכול לגבור על דרישת החוק לכשירות מלאה וברורה במועד החתימה על צוואה. במקרה הזה, התשובה שניתנה היתה שלילית.
האב, תושב מושב ותיק, נפטר ב-2019. עוד ב-2014, חמש שנים לפני מותו, הוא חתם על צוואה נוטריונית שבה נישל את כל ילדיו האחרים והוריש את מלוא עיזבונו לבן אחד בלבד. העיזבון כלל משק חקלאי במושב וכספים. לאחר מותו, ביקש אותו בן לקיים את הצוואה, ואילו אחיו ואחיותיו הגישו התנגדות. הם טענו כי כבר במועד עריכת הצוואה האב סבל מירידה קוגניטיבית משמעותית, עד כדי חוסר כשירות להבין את משמעות הציווי. עוד נטען להשפעה בלתי הוגנת ולמעורבות של הבן בעריכת הצוואה, אך הטענות האלה נדחו לבסוף ולא היוו את הבסיס להכרעה.
בית המשפט לענייני משפחה, שדן בתיק בתחילה, דחה את ההתנגדות וקבע כי הצוואה תקפה. השופטת סיגלית אופק קיבלה את עמדת הבן, תוך שהיא סוטה מחוות דעת של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט עצמו. אלא שהאחים לא השלימו עם ההכרעה, והגישו ערעור לבית המשפט המחוזי, שכאמור התקבל בסופו של דבר ברוב דעות. במרכז הדיון עמדה שאלת הכשירות. סעיף 26 לחוק הירושה קובע כי צוואה שנעשתה בזמן שהמצווה "לא ידע להבחין בטיבה של צוואה", בטלה. הפסיקה פירשה זאת כדרישה לכך שהמצווה יהיה מודע לכך שהוא עורך צוואה, יבין את היקף רכושו, יכיר את יורשיו, ויהיה מודע להשלכות של החלטותיו על מי שהוא מדיר ומי שהוא מיטיב עמו.
- הבת הממשיכה ניצחה - אבל האחות תישאר בבית
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבדיקה הגריאטרית העלתה תמונה קשה
במקרה הנדון, מינה בית המשפט לענייני משפחה מומחה מטעמו, פרופ' שמואל פניג, פסיכיאטר, כדי שיחווה דעתו בדיעבד על מצבו הקוגניטיבי של האב במועד עריכת הצוואה. המומחה בחן מסמכים רפואיים שנערכו חודשים ספורים לאחר החתימה, ובהם בדיקה גריאטרית והערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי. מסקנתו היתה זהירה אך ברורה: "יש סבירות רבה יותר שהמנוח היה בלתי כשיר לעריכת הצוואה". בהמשך הבהיר כי מדובר בסבירות של 55%-65% - מדרג נמוך יחסית, אך כזה שעולה על מאזן ההסתברויות הנדרש בהליך אזרחי. הבדיקה הגריאטרית, שנערכה בפברואר 2015, תיארה תמונה קשה: ירידה ניכרת בזיכרון, פגיעה בשיפוט, חוסר תובנה למצב, בעיות התמצאות ואף אבחנה של אלצהיימר. בהערכת התלות שנערכה חודש לאחר מכן צוין כי האב "לא מתמצא בבית", "לא תמיד מזהה את בנו", "יוזם יציאה מהבית" ואף הלך לאיבוד במושב. הבודקת ציינה כי הוא "סובל מאלצהיימר עם שטיון, חוסר שיפוט ותובנה" ונזקק להשגחה מתמדת.
