כסף מזומן
צילום: רשות המסים

עוקץ כרטיסי האשראי: המשטרה עצרה תושב חולון שגנב מאות אלפי שקלים, לאחר שהתקין מערכת להעתקה בכספומטים רבים

בעקבות תלונה של אחד הבנקים פתחה המשטרה בחקירה וגילתה לתדהמתה כי תושב חולון התקין מערכות מיוחדות על כספומטים רבים, באמצעותן שכפל כרטיסי אשראי של מאות לקוחות, וגנב מהם מאות אלפי שקלים. היום הוגש כנגד החשוד כתב אישום ומעצרו הוארך
נחמן שפירא | (6)

משטרת ישראל פיענחה מעשה מרמה של עוקץ כרטיסי אשראי בהיקף של מאות אלפי שקלים שהתבצע בעשרות מקרים ברחבי הארץ, באמצעות התקנת ציוד מיוחד בכספומטים ושכפול כרטיסים במעבדת זיוף. לאחר שהחשוד נעצר החודש ע״י יחידת ההונאה במחוז ירושלים, היום הוגש נגדו כתב אישום על ידי יחידת התביעות במחוז ירושלים.

בתקופה האחרונה ניהלו במשטרה חקירה סמויה ביחידת ההונאה של מחוז ירושלים, בחשד לעבירות של זיוף ושכפול כרטיסי אשראי וגניבת כספים מקורבנות רבים. החקירה החלה בעקבות תלונה במשטרה מאחד הבנקים, אודות הפעילות הפלילית של הנאשם.

כבר בראשית החקירה, התברר למשטרה כי החשוד התקין בכספומטים שונים ברחבי הארץ התקנים מיוחדים, שבאמצעותם העתיק את פרטי מאות כרטיסי של לקוחות תמימים.  בהמשך שכפל אותם באמצעות ציוד שנתפס ברשותו, וכך משך כספים בשווי כולל ומצטבר של מאות אלפי שקלים, באמצעות הכרטיסים המזויפים ששכפל וזייף.

באמצע החודש הפכה החקירה לגלויה, כשבלשי היחידה המרכזית במחוז ירושלים עצרו את הנאשם, בשנות החמישים לחייו תושב חולון, בשעת מעשה.

כרטיסי האשראי המזויפים צילום משטרת ישראל

   כרטיסי האשראי המזויפים. צילום משטרת ישראל​

 

עשרות כרטיסי אשראי מזויפים

בלשי המשטרה שעקבו אחריו, הבחינו בו כשהוא מושך כספים בכספומט בעיר בת-ים. בחיפוש שערכו השוטרים, נתפסו ברשותו עשרות כרטיסי אשראי משוכפלים ומזויפים. בהמשך ערכו בלשי ימ״ר ירושלים חיפוש בדירתו בחולון ובדירה נוספת בעיר פתח תקווה, ששימשה את הנאשם כמעבדת זיוף שנועדה לביצוע מעשיו הפלילים.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

במשטרה ציינו כי שם הנאשם שכפל כרטיסי אשראי, על בסיס הפרטים והמידע שאותם השיג במרמה ובעבריינות באמצעות ההתקנים שהיה מתקין בכספומטים השונים. בדירות איתרו השוטרים ציוד ששימש להעתקה וזיוף כרטיסי האשראי, ממצאים הקושרים את הנאשם לביצוע העבירות וכסף מזומן בסכום של עשרות אלפי שקלים. 

מהחקירה במשטרה עולה כי החשוד שכר חדר בדירה בפתח תקווה מנתין זר ששהה בישראל שלא כחוק והשתמש בו כמעבדה להכנת ציוד וזיוף כרטיסי האשראי. אותו נתין זר ששהה בישראל שלא כחוק, נעצר ונחקר, ובסיום חקירתו הועבר להליך גירוש באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה.

מעצרו הוארך

קיראו עוד ב"משפט"

כמו כן בחקירה ביחידת ההונאה בימ״ר ירושלים התחזקו החשדות נגד הנאשם וגובשה נגדו תשתית ראייתית לזיוף ושכפול כרטיסי אשראי בעשרות מקרים.

מעצרו של הנאשם הוארך מעת לעת בבית המשפט בהתאם לצרכי החקירה. עם סיום החקירה ביחידת ההונאה של מחוז ירושלים, היום הוגש נגדו כתב אישום ע״י יחידת התביעות המשטרתית של מחוז ירושלים, ומעצרו הוארך שוב בבית המשפט עד לתאריך 6.12.

הציוד של המערכת של הנאשם צילום משטרת ישראל     

   הציוד של המערכת של הנאשם. צילום משטרת ישראל

רפ״ק אלי ליבקינד, מפקד יחידת ההונאה בימ״ר ירושלים ציין: ״מדובר בנאשם שפעל באופן שיטתי וסדרתי וכך זייף, שכפל ונטל כספים מחשבונותיהם של אזרחים רבים. לצד מיצוי הדין עם הנאשם והשלמת החקירה- שהבשילה היום לכתב אישום, אנו ממליצים לציבור כולו לעקוב אחר התנועות בחשבון הבנק ולדווח מיד על כל פילות חריגה שאינה מוכרת בחשבון הבנק".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    99 18/12/2023 08:09
    הגב לתגובה זו
    אזרח זר. למה נתין?
  • 4.
    אתם חיים בסרט 2 28/11/2023 15:53
    הגב לתגובה זו
    הם רוצים לסגור סניפים פיזיים ועמדות כספומטים וזה ממש קורה ב שנה האחרונה . אתם תשארו עם הלשון בחוץ בלי גישה פיזית לכספכם . תזהרו ותתעוררו מהלך מתוכנן של הממשלה ובנק ישראל ש מת לנעול אתכם בכסף דיגיטלי חסר ערך
  • 99 18/12/2023 08:10
    הגב לתגובה זו
    ביטול ה gold standard = הרס הציויליזציה המערבית.
  • 3.
    אתם חיים בסרט 28/11/2023 15:49
    הגב לתגובה זו
    לעבור לכסף דיגיטלי כמו בסין. עד מתי תמשיכו לבחוע את החארטות האלה . תבדקו ותראו בעצמכם
  • 2.
    לזרוק אותו ל15 שנה בפנים !!!!!!!!!!! (ל"ת)
    לא לרחם על הפושעים 28/11/2023 14:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אני מקווה שהשופט הנאור ישלח אותו "לבית ההבראה" ל-10שנ' (ל"ת)
    דש 28/11/2023 14:46
    הגב לתגובה זו
הלוואה חשבונות
צילום: freepik

המלווה דרש כמעט מיליון שקל - ביהמ"ש הכיר רק בכ-60 אלף

פסק דין בפרשה של הלוואות במינימרקט ממודיעין קובע כי מלווה חוץ־בנקאי, שדרש מהלווה כ-900 אלף שקל בטענה לחוב תופח וריביות, הצליח להוכיח רק שבריר מהסכום. לאחר שנים של התדיינות, בית משפט השלום בפתח תקווה ביטל את ההסכם החוץ־בנקאי וקבע כי יש להשיב למלווה רק את סכום הקרן שנמצא כמשולם חלקית. השופטת הזהירה מהיעדר תיאום מסמכי הלוואה ומהסתמכות על צ'קים שנועדו לשמש בטוחה בלבד

עוזי גרסטמן |

הסיפור הבא, שהגיע אל שולחנה של השופטת לימור חלד-רון בבית משפט השלום בפתח תקווה, נוצר מתוך מצוקה כלכלית יומיומית, כזו שמוכרת היטב לעסקים קטנים בישראל. בין מדפי מינימרקט צנוע במודיעין התפתח קשר שהחל כעזרה לכאורה בין מכרים בבית הכנסת, והסתיים בשורה ארוכה של תיקי הוצאה לפועל, טענות על ריבית נשך, האשמות הדדיות וחוב נטען שהתנפח עד לכ-900 אלף שקל. אלא שבית המשפט קבע בסופו של דבר כי כל שניתן להוכיח הוא יתרה של כ-60 אלף שקל בלבד.

ההליך המשפטי, שכלל שתי תביעות שטריות (תביעות להוצאה לפועל על סמך שטר, למשל צ'ק) שאוחדו, עסק ביחסי מלווה־לווה שנמשכו שנים. התובע, חיים אוזן, טען כי העניק לנתבע, ישראל מיכאל אביב, הלוואות חוץ־בנקאיות בהיקפים גדולים, וכי כנגד אותן הלוואות הופקדו בידיו צ'קים שנועדו להבטיח את ההחזר שלהן. לטענתו, מרגע שהנתבע הפסיק לפרוע את החוב, פנה לביצוע הצ'קים בלשכת ההוצאה לפועל. אלא שהנתבע טען מנגד כי מדובר במערכת יחסים אחרת לגמרי, שבה המינימרקט שבו עבד הוא זה שנזקק לעזרה תזרימית, וכי התובע הוא שפעל לאורך השנים בניגוד לדין, ללא כל הסכם הלוואה מסודר ומתוך גביית ריביות מופרזות.

במרכז הסיפור עמדו שלושה תיקי הוצאה לפועל שנפתחו נגד הנתבע, בסכום מצטבר של 670,400 שקל. לאחר פתיחת התיקים ביקש הנתבע, ב-2018, להכריז עליו חייב מוגבל ולהיכנס להליך איחוד תיקים. רק כארבע שנים מאוחר יותר הגיש התנגדות לביצועי השטרות - ובית המשפט, בהחלטה מוקדמת של רשם בכיר, העניק לו רשות להתגונן. כשהתיק הגיע לשלב ההוכחות, הציג התובע גרסה שלפיה הכיר את הנתבע בבית הכנסת, שם סיפר לו האחרון כי הוא בעליו של מינימרקט עם מחזורי פעילות נרחבים. התובע סיפק לו שירותי פריטת המחאות, הפנה אותו לאדם נוסף שעסק בצ'יינג', ואף טען כי שימש ערב להלוואות שקיבל הנתבע מאותו גורם. לדבריו, החוב תפח והלך עם השנים, ובעת פתיחת ההליכים הגיע לסכומים גבוהים מאוד.

המשיך להחזיק צ'קים של בטוחות גם אחרי ביצוע התשלומים

מנגד, טען הנתבע כי תחילה פנה אליו התובע כדי לסייע למינימרקט בתקופת קושי, כשבעליו הקודמים של העסק הם אלה שעמדו במרכז העסקה. רק מאוחר יותר הוא רכש את המינימרקט לעצמו ונטל על עצמו גם חלק מחובותיו, אך לטענתו הוא החזיר לתובע סכומים משמעותיים, בעוד שהתובע המשיך להחזיק צ'קים שניתנו לו כביטחונות ולא השיב אותם גם לאחר שהתשלומים בוצעו. בנוסף, הוא טען כי התובע גבה ממנו ריביות העולות בהרבה על המותר בחוק.

אחד הכלים המשפטיים הבולטים בתיק היה תחולתו של חוק הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות. התובע טען כי החוק אינו חל, משום שההלוואות ניתנו כביכול לתאגיד שהוא המינימרקט, אך השופטת קבעה כי קו טענתו מנוגד לגרסתו שלו לאורך ההליך, שבה הדגיש כי ההלוואות ניתנו לנתבע כאדם פרטי. מאחר שהלווה אינו תאגיד, החוק חל במלואו.

פשיטת  רגל
צילום: Unsplash

בעל שליטה בחברה שקרסה לפני יותר מעשור ישלם את חובותיה לרשם החברות

השופט חגי ברנר קבע כי משה פסח, בעל השליטה והדירקטור היחיד בתריסי פסח, יישא באופן אישי בחובות האגרות לרשם החברות עבור 2022-2020. בפסק דין רחב יריעה קבע בית המשפט כי כשחברה נמצאת בחדלות פירעון, הנושים אמורים להיות בראש סדר העדיפויות שלה, וכי על ההנהלה לשנות את מדיניות הניהול ממוכוונת רווחים למדיניות שמרנית שמטרתה שימור המצב והקטנת החובות

עוזי גרסטמן |

השופט חגי ברנר מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבע באחרונה כי בעל שליטה ודירקטור יחיד בחברה שחדלה מלפעול לפני יותר מ-12 שנה יישא באופן אישי בחובות החברה לרשם החברות. מדובר בתריסי פסח, שעסקה בעבר בייצור והתקנת תריסים והפסיקה את פעילותה עוד ב-2014. השופט ברנר קבע כי בעל השליטה, משה פסח, לא נקט אמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון של החברה, ולכן עליו לשלם מכיסו את חובות החברה עבור אגרות רשם החברות ל-2023-2020, בסכום כולל של 3,857 שקל, וכן לשאת בהוצאות ההליך.

ההליך נפתח ביוזמת הנאמן לנכסי החברה, עו"ד שלי נחום, שביקש לחייב את פסח באופן אישי מכוח סעיף 288 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018. לטענת הנאמן, פסח נמנע במשך שנים ארוכות מלנקוט צעדים להסדרת חובות החברה, השתהה במשך עשור עד שפנה להליכי פירוק, וגרם בכך לעלייה בחובות החברה כלפי רשם החברות. הנאמן טען כי על פסח היה לפעול מבעוד מועד כדי למנוע את התרחבות חדלות הפירעון של החברה, ולפתוח בהליך פירוק מיד כשחדלה לפעול.

מנגד, טען פסח כי החברה הפסיקה את פעילותה עקב קריסת לקוח מרכזי, כי היא נעדרת כל נכסים וכי אין תועלת בהקדמת הליך פירוק לחברה ריקה. לדבריו, הוא פעל באופן אחראי כשהפסיק את פעילות החברה כדי למנוע יצירת חובות חדשים, ואף שילם לאורך השנים חובות לבנקים ולספקים מכיסו האישי. עוד הוא טען כי סעיף 288 לחוק אינו מחייב בהכרח פתיחה בהליכי חדלות פירעון, וכי לא ניתן להטיל עליו אחריות אישית על חברה שהפסיקה לפעול לפני כניסת החוק לתוקף.

פסח זנח את החברה ופתח אחת חדשה

הנאמן מצדו טען כי הפסקת הפעילות לבדה אינה נחשבת "אמצעי סביר לצמצום חדלות הפירעון", וכי בפועל פסח "זנח את החברה" והותיר אחריו חובות מצטברים, בעוד שהוא עצמו פתח חברה חדשה באותו תחום. לטענתו, רק פתיחה בהליכי חדלות פירעון או פירוק יכלו לעצור את המשך צבירת החוב לרשם החברות, שנצבר מדי שנה בגין אי תשלום אגרה שנתית.

השופט ברנר קיבל את עמדת הנאמן. בהחלטתו הוא הדגיש כי מטרתו של סעיף 288 לחוק חדלות פירעון היא "להטיל אחריות על דירקטורים ומנהלים שלא נקטו באמצעים סבירים לצמצום חדלות הפירעון של התאגיד". לדבריו, "כאשר החברה הופכת חדלת פירעון, תכלית העל של החברה משתנה, וכעת הנושים הם אלו שאמורים להימצא בראש סדר העדיפויות שלה. בהתאם, על ההנהלה לשנות את מדיניות הניהול מוכוונת הרווחים לניהול שמרני הרבה יותר שתכליתו שימור המצב הקיים והקטנת חובות החברה". עוד הבהיר השופט בהכרעת הדין כי מדובר בעיקרון יסודי של דיני חדלות הפירעון: "החוק נועד להתמודד עם ניגוד העניינים המובנה שבו מצויה הנהלת חברה חדלת פירעון, כאשר היא ממשיכה לפעול מתוך אינטרס של בעלי המניות, בעוד שבשלב זה הנושים הם בעלי הזכויות המרכזיים שיש להגן עליהם".