המנכ"ל ערך את תלוש השכר שלו - וישיב 52 מיליון שקל

במשך שנים רבות נראה היה שדרור יפת, מנכ"ל ודירקטור באורג'ניקס Oragenics -27.36%   , מחזיק בידיו את המושכות שמובילות את החברה הישראלית הקטנה לעבר הצלחה בינלאומית. מה שהחל בתחילת שנות האלפיים כמפעל על סף קריסה, נהפך תחת ניהולו של יפת לעסק משגשג במכשור רפואי - כזה שמעורר עניין אפילו אצל חברת הענק האמריקאית Alere, שרכשה אותו לבסוף. ואולם מאחורי הדלתות הסגורות, ובייחוד מאחורי קוד הגישה האישי שלו למערכת השכר, התחוללה על פי בית המשפט תוכנית מתוחכמת - כזו שכללה ניפוח שיטתי של שכר, פדיונות פיקטיביים של חופשות, הפרשות עודפות לקופות גמל, והצגת דיווחים כוזבים לחברה האם האמריקאית.

לפני כמה ימים, לאחר משפט שנמשך כמה שנים, חייב השופט צבי ויצמן מבית המשפט המחוזי לוד-מרכז את יפת להשיב לאורג'ניקס סכום עתק של 52,311,477 שקל. פסק הדין שופך אור מדויק ומטריד על "השיטה", כפי שהיא מכונה בו: "יפת פעל בהסתר ובתחכום לצורך יצירת מניפולציות בתלושי שכרו... באופן שהוא בלבד נחשף לפרטיהם המדויקים... מבלי שנדרש להסביר ולנמק את פעולותיו לאיש".

יפת שימש מנכ"ל החברה ב-2014-2000, ובתפקידו הבכיר היה לו, לדברי עדים רבים, כוח כמעט בלתי מוגבל. "הסמכויות של דרור בחברה היו בלתי מוגבלות. הוא פעל כאילו החברה היא שלו", העיד שלמה אליהו, חשב השכר של החברה. על פי ממצאי בית המשפט, יפת לא רק שלט בניהול החברה - הוא שלט גם בעריכת תלושי שכרו. בעוד חשב השכר טיפל במשכורות כלל העובדים, תלושי השכר של יפת ושל יו"ר הדירקטוריון, עמנואל הרט, נותרו תחת עריכתו הבלעדית של יפת. "הוא ערך את תלושי השכר של עצמו ושל הרט, תוך שימוש בשם המשתמש והסיסמה של חשב השכר - בניגוד לנוהל", נכתב בפסק הדין שפורסם. כך הצליח יפת להוסיף לעצמו לאורך השנים רכיבי שכר לא מאושרים, כמו מאות אלפי שקלים בפדיונות חופשה שכביכול נצברו, סכומי גילום מס, הוצאות רכב מופרכות ועוד.

לפי חוות דעת של פירמת רואי החשבון דלויט, שצורפה לתביעה, יפת ניצל את שליטתו המוחלטת במערכת השכר ליצירת פערים משמעותיים בין השכר שקיבל בפועל לבין זה שאושר לו. כך לדוגמה, נמצא כי במאי 2013 קיבל יפת שכר כולל של 1,588,074 שקל, בעוד ששכר הבסיס שלו באותו החודש הגיע ל-116,474 שקל בלבד. עוד נמצא כי שכרו פוצל בין שבע מחלקות שונות בחברה - מהלך שהקשה על גורמים חשבונאיים לזהות חריגות. לדברי השופט בהכרעת הדין, "החלוקה בין מחלקות והכפילויות בהפרשות פנסיה סייעו לעמעום הסכומים שנטל, ופגעו באפשרות לבקר את שכרו הכולל".

• היורשים יקבלו 6 מיליון שקל אחרי חשיפת ההונאה
• עובדי עיריית אשקלון ורחובות נעצרו. החשד: עבירות שוחד והלבנת הון

אחת השיטות המתוחכמות ביותר שנחשפו בפסק הדין עסקה בדיווח הכוזב לחברת האם האמריקאית, Alere. בעוד שבתוך אורג'ניקס נהנה יפת מהפרשות ענק, בונוסים ותגמולים נוספים, הדיווחים לחו"ל הוגבלו לשכר הבסיס בלבד. כפי שהעיד נשיא אלייר לשעבר, "לא בחנו את רכיבי השכר הנלווים - רק את שכר הבסיס... חשבנו שהם אינם משמעותיים". כך, במשך שנים, נהנתה הנהלת החברה מתמונה מטעה בכל הנוגע לשכרו של יפת - שגרמה לכך שחריגותיו לא התגלו בזמן אמת.

כדי להדוף את טענות החברה, הציג יפת במהלך המשפט שהתנהל נגדו תלושי שכר משל עצמו, שנראו סותרים את הנתונים שהציגה אורג'ניקס. אלא שהתברר שתלושים האלה לא היו אותנטיים. לפי עדות חשב השכר בבית המשפט, "יפת הגיע אליי לחדר, דרש שאשנה תלושים מתקופות קודמות... לאחר מכן לקח את התלושים המקוריים - ואותם לא החזיר". התלושים שיפת צירף לבית המשפט נמצאו ככוזבים, וכפי שנכתב בפסק הדין, "יפת זייף, כך ממש, את תלושי שכרו לצרכי המשפט".

יפת העלה כמה טענות להגנתו. הוא טען כי נוהג כזה היה מקובל בחברה, אמר ששכרו אושר בעקיפין, הוסיף כי סייע לארגון בתקופות משבר ואף השקיע מכספו, ואף טען כי החברה חייבת לו עשרות מיליונים בתמורה. הוא גם טען כי נעשו קיזוזים בשכרו. אלא שהשופט ויצמן קבע בהכרעת הדין שלו כי, "עדותו של יפת הייתה משתנה, מתחמקת, סותרת את עצמה ואינה אמינה". בית המשפט העדיף את חוות הדעת של דלויט, את עדויות העדים מטעם אורג'ניקס ואת המסמכים המגבים. גם הטענה כי מדובר בנקמה מצד החברה בעקבות סירובו לשתף פעולה עם "מעשי מרמה" נדחתה מכל וכל. עוד לדברי השופט, "הוכח לפני כי מדובר בתרמית שנמשכה שנים, תוך הסתרה מכוונת ממערכות הבקרה הפנימיות והחיצוניות, מיצירת מצגים שקריים – וכל זאת בידי מי שהופקד על הניהול התקין". בנוסף לכך שהוא חויב להחזיר סכום כולל של יותר מ-52 מיליון שקל, ישלם יפת גם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 750 אלף שקל.

• רכשה דירה לבנה - ואחרי שהתגרש דרשה את הכסף
• כך ניצחו דיירים מוגנים את יזמיות הנדל"ן בנווה צדק
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

פסק הדין ניתן בהליך אזרחי בבית המשפט המחוזי בלוד. אף שמדובר במעשי מרמה חמורים לכאורה, לא הוגש כתב אישום פלילי נגד יפת. עם זאת, בית המשפט אימץ את מסקנות חוות הדעת של רואי החשבון באופן מלא, וקבע כי מדובר במעשים "בכוונה, בהסתרה, ובתחכום" - מונחים שמקבילים לשפתו של המשפט הפלילי, אך מבלי שהופעלה סמכות ענישה פלילית.

למה בית המשפט המחוזי דן בתיק ולא בית הדין לעבודה?

אף שמרבית הסכסוך סבב סביב שכר והעסקה, בית המשפט המחוזי קבע שיש לו סמכות לדון בתיק, מכיוון שליבת הטענות היתה האישומים במרמה, גזל והפרת חובת אמון - נושאים שנדונים במסגרת פקודת הנזיקין. השופט אף הבהיר כי, "המקום הראוי לדון בעילות אלה הוא בית המשפט המחוזי ולא בית הדין לעבודה".

איך הצליח יפת לבצע את ההונאה במשך שנים מבלי להתגלות?

יפת ריכז בידיו סמכויות רבות במיוחד - גם בתחום הכספי, גם בתחום השכר וגם בדיווח לחברת האם. הוא ערך את תלושי השכר של עצמו, מנע גישה אליהם ממנהלים אחרים, ופיצל את שכרו ממחלקות שונות כדי להסוות את העלייה בו. כמו כן, הוא דיווח לחברה האם רק על רכיב שכר הבסיס ולא על הרכיבים הנלווים. מדובר בשילוב של שליטה אבסולוטית, מניפולציה חשבונאית והיעדר בקרה אפקטיבית.

האם היה ניסיון להגיע לגישור או הסדר לפני פסק הדין?

כן. השופט ציין בפסק הדין כי הצדדים התנהלו גם בהליכי גישור ממושכים שנמשכו פרקי זמן לא מבוטלים, אבל הם לא צלחו. כמו כן, היתה השתהות רבה בהגשת הסיכומים מצד שני הצדדים - דבר שתרם להתארכות ההליך.

האם היה יפת זכאי לחלק מהכספים שנטל?

לטענת יפת כן. לדבריו, מדובר בתשלומים שהיו חלק מהסכמות נוהגות, או "קיזוזים" בגין השקעות שהשקיע בעצמו בחברה, בונוסים, הלוואות, ערבות ועוד. ואולם השופט קבע כי הוא לא הוכיח את הטענות האלה, לא הביא הסכמים מגבים ולא פירט כראוי את האופן שבו הם חושבו. יתרה מכך, ההסברים ניתנו בדיעבד בלבד, ולא שיקפו הסכמות בזמן אמת.

האם הוזכרה האפשרות לפתוח בהליך פלילי בעקבות פסק הדין?

לא במפורש, אך הניסוחים הקשים בפסק הדין, שכוללים ביטויים כמו "זיוף תלושי שכר", "שימוש לרעה", ו"מניפולציה מחושבת", עשויים להצדיק שיקול של פתיחה בהליכים פליליים בעתיד. העובדה שתלונה קודמת במשטרה נסגרה ללא כתב אישום לא  חוסמת מהלך מחודש, אם יוגש.

האם היו השלכות על הדרג הניהולי שמעל יפת?

כן, אבל חלקיות. גם יו"ר הדירקטוריון, עמנואל הרט, נתבע בגין הפרת חובת פיקוח, אבל בית המשפט קבע כי לא הוכח קשר ישיר למעשי המרמה עצמם. עם זאת, הובהר כי החברה פעלה ללא בקרה מספקת, עם רמות שקיפות נמוכות, ומערכת פנימית שבה מנכ"ל יכול לפעול, "ללא הגבלה ובלא שיישאל שאלות".

במקרה אחר, שמעון פרץ, לשעבר חשב נציגות אל על ברומניה, הורשע בפברואר האחרון בגניבת כספי החברה ונידון ל-14 חודשי מאסר בפועל, קנס של 230 אלף שקל ומאסר על תנאי. פסק הדין ניתן בבית המשפט המחוזי מרכז, במסגרת הסדר טיעון. פרץ שימש חשב נציגות אל על בבוקרשט בין 2007 ל-2013, והורשע בגניבה שיטתית של כספי החברה בהיקף של מאות אלפי שקלים. בין האישומים נגדו: גניבת כספים שהתקבלו ממכירת כרטיסי טיסה, משיכות שכר פיקטיביות והונאה דרך החזרי כרטיסים כוזבים. בנוסף, הוא הורשע בעבירות מס, לאחר שלא דיווח לרשות המסים על הכנסותיו מהגניבות. לפי כתב האישום, פרץ לא פעל לבדו. במסגרת התוכנית שרקם והוציא לפועל, הוא שיתף פעולה עם מנהלת אדמיניסטרטיבית ועובד נוסף, שהעבירו לידיו כספים שנמשכו מהנציגות. הכספים, שהיו אמורים להיכנס לחשבונות אל על, נגנבו והוסוו ברישומים כוזבים.