למה טרמינל איקס תשלם 600 אלף שקל ללקוחות?
שלושה אנשים הגישו בקשה לתובענה ייצוגית נגד החברה בעקבות מיילים שיווקיים שקיבלו ללא אישורם, ולא הפסיקו גם אחרי בקשה מפורשת מצדם. במקום להמשיך ולנהל את ההליך המשפטי, הגישו הצדדים בקשה מוסכמת להסתלקות מהתובענה, תוך שהמשיבה כאמור אינה מודה בטענות שהועלו נגדה, אך הסכימה לפצות את ציבור הלקוחות שנפגע
בתיבת המייל שלהם הופיעה שוב ההודעה ההיא. הם לא אישרו לקבל אותה, ואף ביקשו לא פעם להסיר את עצמם מרשימת התפוצה - אבל שום דבר לא עזר. זה קרה לשלושה אנשים שונים, במועדים שונים, אך כולם חוו חוויה דומה: קבלת דברי פרסומת מחברת האופנה טרמינל איקס אונליין, בניגוד לרצונם, ולכאורה גם בניגוד לחוק. המיילים השיווקיים, שהמשיכו להישלח גם לאחר בקשות הסרה מפורשות, עוררו אצל רועי תמיר, שירה ציפורה כחלון ונועה דוידוביץ תחושה של חדירה לפרטיות, שהביאה אותם לפנות לבית המשפט ולהגיש בקשה לאישור תובענה כייצוגית, בטענה להפרת סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982 – הידוע בכינויו "חוק הספאם".
התובענה, שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב, ביקשה לבחון את אחריותה של החברה על משלוח הודעות פרסומת במייל, לכאורה ללא הסכמה של הנמענים ובניגוד להוראות החוק, תוך התעלמות מבקשותיהם להסרה. לטענת המבקשים, כל אחד מהם קיבל לפחות הודעת פרסומת אחת מהמשיבה - וזאת אף שהם ביקשו להסיר את עצמם מרשימת התפוצה, כפי שמאפשר החוק. בנוסף, לדבריהם, ההודעות נשלחו אליהם מבלי שנתנו הסכמה מפורשת מראש ובכתב לקבלת דברי פרסומת, כפי שנדרש בחוק.
באמצעות עורך דינם, הדגישו המבקשים כי מדובר בהתנהלות שיטתית של החברה, ולא תקלה אקראית, אלא הפרה חוזרת של הוראות החוק, שיש לה השלכות רחבות על ציבור רחב בהרבה מעבר למקרה הפרטי שלהם. הם ביקשו לייצג את כל מי שקיבל מהחברה הודעות פרסומת במהלך שבע השנים האחרונות - מבלי להסכים לכך ובניגוד לרצונם. בבקשה נטען, בין היתר, כי "שיגור דבר פרסומת שלא כדין מהווה מעשה פסול המנוגד להוראות חוק מפורשות, וכי פגיעתן של הודעות אלו היא כפולה: הן פוגעות בפרטיות הנמען ומציקות לו, והן פוגעות בשווי הזמן שלו וביכולת לנהל תקשורת אפקטיבית".
מנגד, טרמינל איקס לא הכחישה את עצם שליחת ההודעות, אך טענה כי מדובר בתקלה נקודתית ונדירה שאינה מייצגת את מדיניותה השוטפת. החברה הסבירה כי היא נוקטת צעדים מתקדמים כדי לוודא שמיילים שיווקיים נשלחים רק למי שהסכים לכך, ושהיא מקפידה לפעול בהתאם לחוק. לדבריה, דווקא בשל התקלה הספציפית הזו, שנבעה ככל הנראה משיבוש במערכות המידע או שגיאת ממשק, היא פעלה לבחינה מחודשת של המנגנונים הקיימים כדי לוודא שדבר דומה לא יישנה בעתיד.
- ביהמ"ש: אין לממן ייצוגית בעזרת קרן פרטית למטרות רווח
- האם ניתן לתבוע את OpenAI בישראל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהמשך הדרך, לאחר שנערך דיון מקדמי בבית המשפט, ניהלו הצדדים מגעים והצליחו להגיע להסכמה. במקום להמשיך ולנהל את ההליך המשפטי, הם הגישו בקשה מוסכמת להסתלקות מהתובענה, תוך שהמשיבה כאמור אינה מודה בטענות שהועלו נגדה, אך הסכימה לפצות את ציבור הלקוחות שנפגע. עמדת הצדדים היתה כי לנוכח היקף המקרה, מוכנותה של החברה לשנות נהלים ולהעניק פיצוי כספי, אין עוד סיבה להמשיך את בירור התובענה. השופטת אפרת בוסני, שבפניה נדונה הבקשה, בחנה אותה לעומק וקבעה כי יש לאשר אותה. בפסק דינה, כתבה השופטת כי, "מצאתי כי ההסתלקות הוסכמה בתום לב, לאחר קיום דיון מקדמי ובחינה של השאלות שבמחלוקת, ותוך מתן תמורה הולמת לחברי הקבוצה".
השופטת התייחסה בפסק הדין שפורסם לשורה של שיקולים שעמדו לנגד עיניה בהחלטה לאשר את ההסדר: ראשית, לעובדה שלפחות לכאורה, מדובר בתקלה נקודתית, כפי שטענה החברה. שנית, לעובדה שהחברה נקטה צעדים מעשיים כדי למנוע את הישנות המקרה - הן ברמה הטכנולוגית והן ברמה הניהולית. בין היתר, נכתב בפסק הדין כי, "המשיבה ערכה ריענון נהלים פנימי, חידדה את ההנחיות לכל גורם בארגון האמון על שליחת דברי פרסומת, ופיתחה פתרון טכנולוגי אשר יוטמע במערכות החברה וימנע בעתיד שליחת מסרים לנמענים לא מאושרים".
עוד צוין בהכרעת הדין כי לצורך סילוק התובענה, הסכימה החברה להעניק לחברי הקבוצה - אלה שקיבלו את ההודעות בניגוד לרצונם - פיצוי כולל בסכום של עד 600 אלף שקל, וזאת בדרך של זיכוי כספי באתר החברה, בדמות נקודות שיהיו שוות כסף. הפיצוי יינתן רק למי שיאותר על ידי הצדדים כנמען לגיטימי של ההודעות האמורות. השופטת קבעה כי מדובר בפיצוי משמעותי, שגם אם ניתן במסגרת הסדר מוסכם - הרי שהוא משיג את מטרות ההליך הייצוגי.
- ביהמ"ש נגד חברת ייעוץ: "אי בהירות בהסכם תפורש לרעתה"
- חקירת המשטרה נגד עו"ד תיחשב "אירוע מיוחד בעבודה"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- תבעו את סוכנות הנסיעות וזכו - "הסוכנות טעתה בתכנון הטיול"
בנוסף, נכתב בפסק הדין גם כי הסדר ההסתלקות לא ייצור מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה, ובכך מותיר בידיהם אפשרות לפעול בעתיד אם יתגלה כי הם לא קיבלו מענה מספק. השופטת בוסני הדגישה גם את החיסכון המשמעותי בזמן שיפוטי ואת ההגנה על האינטרס הציבורי שמושג במסגרת ההסדר הזה, לדבריה, "קידום התנהלות זהירה וזהירה יותר של גופים מסחריים בכל הנוגע לשיגור דברי פרסומת מהווה תמריץ ראוי לשינוי התנהגותי במישור רחב".
פסק הדין כולו נשען על בחינה פרטנית של הסכם ההסתלקות מהתובענה, תוך מתן תשומת לב לאיזון שבין זכויות הנמענים לבין שיקולי יעילות מערכת המשפט והחברה המסחרית הנתבעת. השופטת לא פסחה גם על סוגיית התמריץ שניתן למבקשים עצמם: היא אישרה להם גמול כולל של 20 אלף שקל ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 55 אלף שקל בתוספת מע"מ - סכומים שנקבעו תוך מתן תשומת לב לתרומתם לאינטרס הציבורי, לגילוי התקלה ולפיתוח הפסיקה בתחום.
המקרה הזה מהווה דוגמה לא רק לחשיבות של חוק הספאם בישראל, אלא גם לכוחה של תובענה ייצוגית ככלי לאכיפת זכויות צרכניות, גם כשהנזק נראה קטן לכאורה, אך משפיע על ציבור רחב. הוא מחדד את האחריות של גופים מסחריים לנהוג בזהירות בשימוש במאגרי מידע ובשיגור פרסומות, גם כשהדבר נעשה באופן אוטומטי, וגם כשמדובר - כפי שטענה החברה - ב"טעות אנוש".
מהו סעיף 30א לחוק התקשורת, ומה מטרתו?
סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982, נועד להגן על הציבור מפני תופעת דואר זבל - משלוח הודעות פרסומת לא רצויות באמצעים אלקטרוניים. החוק קובע כי פרסומת במייל, מסרון או פקס ניתן לשלוח רק לאחר קבלת הסכמה מפורשת מראש ובכתב מהנמען. כמו כן, על כל פרסומת לכלול אפשרות נוחה להסרה מיידית, והיעדר תגובה או שתיקה מצד הנמען אינם מהווים הסכמה. ההפרה של הסעיף הזה מהווה עוולה אזרחית, המזכה את הנמען בפיצוי של עד 1,000 שקל לכל הודעה - גם ללא הוכחת נזק.
מהו ההבדל בין תובענה ייצוגית להסתלקות מתוגמלת?
תובענה ייצוגית היא הליך משפטי שבו תובע מייצג קבוצה גדולה של נפגעים, כשלכולם עילת תביעה דומה. במקרים רבים, מטרת ההליך היא להשיג שינוי התנהגותי רחב או פיצוי הולם לציבור. לעומת זאת, הסתלקות מהתובענה משמעותה שהתובע (או המבקשים) מבקשים לחזור בהם מההליך, לרוב בעקבות הסכם עם הנתבעת. כשההסתלקות מלווה בתשלום גמול לתובע או בפיצוי לקבוצה, נדרש אישור בית המשפט כדי לוודא שההסדר אינו פוגע באינטרס הציבורי.
מדוע טרמינל איקס בחרה להסכים להסדר, אם טענה שמדובר בתקלה בלבד?
גם כשחברה סבורה שאין לה אחריות משפטית, ייתכן שתבחר להגיע להסדר כדי לחסוך עלויות ניהול הליך משפטי ממושך, להימנע מחשיפת מידע עסקי רגיש ולצמצם נזק תדמיתי. בהקשר זה, טרמינל איקס טענה שמדובר בתקלה נקודתית, אך ייתכן שהסכימה להסדר כדי לסגור את הסיפור ולחזק את אמון הציבור - גם במחיר תשלום פיצוי והתאמות מערכתיות.
כיצד מחושב פיצוי מסוג "נקודות שוות כסף"?
במקום פיצוי כספי ישיר, הסדרים מסוג זה מקנים לחברי הקבוצה נקודות שנרשמות במערכת הלקוחות של האתר או החברה, שניתן להשתמש בהן לרכישה או הנחה. הערך של הנקודות שווה-כסף (כך למשל, כל נקודה שווה שקל), אך השימוש בהן מוגבל למסגרת מסחרית מוגדרת. זהו פתרון מקובל בהסדרים ייצוגיים, שמאפשר לחברה לפצות לקוחות מבלי להוציא בפועל את מלוא הסכום במזומן.
האם פסק הדין מחייב את טרמינל איקס להודות בהפרת החוק?
לא. במסגרת הסדר הסתלקות מהסוג שאושר כאן, אין קביעה שיפוטית בנוגע לאחריות או להפרת חוק מצד הנתבעת. למעשה, החברה לא הודתה באחריות, ובית המשפט לא נדרש להכריע בשאלה אם אכן הופרו הוראות סעיף 30א. ההסכמה נחתמה לצורכי פשרה בלבד, כדי לסיים את ההליך מבלי לקבוע מסמרות באשר לשאלות המהותיות.
על פי פסק הדין, הפיצוי יינתן רק למי שיאותר על ידי הצדדים כנמען של הודעת הפרסומת הספציפית שבה דובר. לא צוין מנגנון מפורט לאיתור זה, אך מקובל שבהסדרים מסוג זה פועלת החברה לפי רישומיה. כך למשל, כתובות מייל שנכללו בקמפיין שבו נשלחה ההודעה השנויה במחלוקת. לעתים נדרשת גם בקשת הצטרפות מצד הלקוח כדי לממש את הפיצוי.
האם ניתן יהיה להגיש בעתיד תביעה נוספת בגין אותם מיילים?
על אף אישור ההסדר, פסק הדין קובע במפורש כי אין בהסדר ההסתלקות כדי ליצור "מעשה בית דין", כלומר ההסדר אינו חוסם תביעות עתידיות של מי מהנפגעים, אם ימצאו שהפיצוי שקיבלו אינו מספק או אם יתגלו עובדות חדשות. זוהי נקודה חשובה, שנועדה לשמור על זכויות הפרט גם במקרה של הסדר כללי.
.jpg "חוזה")
הבת דרשה לשמש אפוטרופוסית - מה קבע ביהמ"ש?
בתו של אדם בן 77 טענה כי אביה סובל מדמנציה, וכי אחיה לחצו עליו לבטל את ייפוי הכוח המתמשך שמינה אותה לקבל החלטות עבורו. בית המשפט בחן כמה חוות דעת של מומחים, ואף שמע את האיש עצמו בדלתיים סגורות - וקבע כי אין למנות לו אפוטרופוס: "יש לכבד את רצונו של האדם
ולשמור על חירותו", כתבה השופטת בהכרעת הדין שלה
בית המשפט לענייני משפחה בקריות הכריע באחרונה במקרה רגיש במיוחד הנוגע לאדם בן 77, אלמן, המתגורר בבית אבות. אחת מבנותיו ביקשה למנות אותה כאפוטרופוס על ענייניו האישיים והרכושיים, בטענה שאביה סובל מירידה קוגניטיבית ואף אובחן כחולה דמנציה. לדבריה, אחיה לחצו על האב לבטל את ייפוי הכוח המתמשך שערך לטובתה. מנגד, יתר האחים התנגדו נחרצות וטענו כי האב כשיר לקבל החלטות בעצמו, וכי מאחורי בקשת האחות עומדת מטרה של שליטה וניסיון להתעשר על חשבון רכושו של האב. השופטת שירי היימן נדרשה לשאלה האם יש למנות לאדם אפוטרופוס, או שמא יש להותיר בידיו את חירותו לקבל החלטות. הכרעתה משרטטת קווים ברורים לגבי האיזון העדין בין שמירה על טובתו של אדם מבוגר לבין כיבוד רצונו וזכויותיו.
המבקשת, בתו הבכורה של האיש, טענה כי מצבו הרפואי הידרדר מתחילת 2023, וכי כבר במרץ באותה השנה ערך לטובתה ייפוי כוח מתמשך כדי להבטיח שתוכל לדאוג לו ללא צורך בהליכים משפטיים ומבלי להיאבק מול אחיה. בנובמבר 2024, כך לדבריה, ביטל האב את ייפוי הכוח, אך לא מיוזמתו אלא בעקבות לחץ שהופעל עליו על ידי יתר ילדיו. עוד הוסיפה הבת כי אביה מקבל החלטות שאינן לטובתו: החלפת מטפל סיעודי, המרת שעות טיפול בכסף, שינוי מיופה כוח בביטוח הלאומי ואף סירוב לצאת מבית האבות לטיפולים רפואיים שהיא קבעה לו. "האדם אינו מסוגל להבין את משמעות המסמכים עליהם הוא חותם", כתבה בבקשה, וביקשה לאסור על חתימתו על מסמכים נוספים. במהלך הדיון אף הציעה המבקשת כי ימונה גוף חיצוני כאפוטרופוס, אם לא היא עצמה, תוך שמירה על האינטרס של אביה. היא הטילה ספק באמינות חוות הדעת הפסיכיאטרית שהציגו אחיה, וטענה כי, "ד"ר גרינברג הסתמכה על נתונים חלקיים ומגמתיים".
האחים מצדם, טענו כי הבקשה חסרת בסיס וכי אביהם אינו זקוק כלל לאפוטרופוס. לטענתם, מאחורי המהלך עומד ניסיון חוזר של אחותם לשלוט בחיי ההורים. הם אף הזכירו מקרה מן העבר, שבו פעלה המבקשת מול אמם המנוחה בדרך דומה, עד שבית המשפט הוציא נגדה צו הגנה שהורה להתרחק מהאם. לטענת האחים, "האחות מפעילה לחצים על האב ופוגעת בחייו", וכי מדובר ב"דפוס התנהגות חוזר ונשנה". לדבריהם, חוות הדעת הרפואיות שהוגשו מצביעות על כך שהאב סובל מירידה קוגניטיבית קלה בלבד, אך תפישת המציאות שלו תקינה, כושר השיפוט שלו במצב טוב והוא מסוגל לנהל את ענייניו.
חוות הדעת הרפואיות: ירידה קוגניטיבית אך לא אי־כשרות
בפני בית המשפט הוצגו ארבע חוות דעת רפואיות. הראשונה, פסיכיאטרית מ-2023, קבעה כי האב "בשלבים ראשונים של תהליך דמנטי" אך כשיר לחתום על צוואה וייפוי כוח מתמשך. חוות דעת גריאטרית נוספת מאותה שנה הצביעה על "תמונה של דמנציה מלווה בהפרעות התנהגות", אך גם היא לא המליצה על מינוי אפוטרופוס. שתי חוות הדעת שהציגו האחים, מ-2024, חיזקו את התמונה: ד"ר נפאע ציין כי מדובר ב"דמנציה בדרגה קלה", אך הדגיש כי "האדם יכול לקבל החלטות על עצמו אם כי תשוש מבחינה תפקודית". ד"ר גרינברג קבעה כי ציון המבחן הקוגניטיבי של האב היה 27 מתוך 30, וכי "יש לו יכולת קוגניטיבית מספקת לחתום על מסמכים משפטיים, בוחן מציאות ושיפוט תקינים". בית המשפט קבע כי אף אחת מהחוות לא מצביעה על צורך במינוי אפוטרופוס. "בכולם צוין תהליך דמנטי קל וירידה קוגניטיבית שאינה עולה כדי אי כשרות", כתבה השופטת היימן.
- בעלים של חברה בן 50 חטף אירוע מוחי - איך למנוע מהחברה לקרוס?
- הבעיה הגדולה של רילוקיישן - מה קורה כשאחד מבני הזוג רוצה לחזור ואיך מחלקים את הרכוש כשנפרדים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העמדה המקצועית המשמעותית ביותר היתה של עובדת סוציאלית לסדרי דין, שנפגשה עם האב, שוחחה עמו ואספה מידע ממוסדות שונים. בתסקיר שהוגש בינואר 2025 נכתב כי, "מדובר בקשיש עם תחילתה של ירידה קוגניטיבית קלה ולאור מצבו הרפואי כיום התרשמתי כי הוא אינו זקוק למינוי אפוטרופוס בעבורו". העובדת הסוציאלית הוסיפה כי, "שיפוטו ובוחן המציאות שלו תקינים", וציינה כי מצבו אף השתפר לאחר שהופסקו תרופות מרובות שנטל בעבר. גם עובדת סוציאלית המתמחה באלימות במשפחה, שטיפלה במשפחה בעבר, העידה כי כיום מצבו של הקשיש יציב, וכי הוא צלול יותר משהיה בעבר.
האם דרשה בדיקת אבהות - הגרוש והמאהב סירבו
במרכזו של פסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בקריות עמדה דרישתה של אם להצהיר כי אביה של בתה בת השבע אינו בעלה לשעבר, אלא גבר אחר שעמו ניהלה קשר מחוץ לנישואים. שני הגברים ועמדות הגורמים המקצועיים התנגדו לבדיקת רקמות ולבירור נוסף. השופטת גילה ספרא-ברנע
הכריעה כי טובת הילדה גוברת על חקר האמת, ודחתה את התביעה תוך חיוב האם בהוצאות משפט של הנתבעים
ב-2018 נולדה ילדה לעולם של סכסוכים ומחלוקות. אמה, שהיתה נשואה באותה העת, טענה כי אביה האמיתי של הילדה הוא דווקא אדם אחר - לא בעלה - שעמו ניהלה מערכת יחסים אינטימית במקביל לנישואיה. במשך שנים הילדה גדלה בידיעה כי מי שרשום כאביה הוא זה שמלווה אותה, אך מאחורי הקלעים נפתח מאבק משפטי טעון, שהגיע לשיאו בפסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בקריות.
במוקד ההליך עמדה דרישתה של האם לבצע בדיקת אבהות ולתת פסק דין הצהרתי שלפיו האב הרשום במשרד הפנים - בעלה לשעבר - אינו אביה של הילדה, וכי האבהות הזו שייכת לגבר אחר, הנתבע 1. השופטת גילה ספרא-ברנע נדרשה לשאלה רגישה במיוחד: האם לאפשר דיון והבאת ראיות בנוגע לאבהות הילדה, או שמא יש לסיים את התיק כבר בשלב הזה, מתוך הבנה שההליך עצמו עלול לפגוע בטובתה של הקטינה .
האשה תיארה בפני בית המשפט מערכת נישואים שהתפוררה והלכה כבר ב-2017, לאחר הפלה קשה שעברה. לדבריה, היא ובעלה דאז חדלו לקיים קשר זוגי, עברו לישון בחדרים נפרדים, והמשיכו להתגורר כמעין שותפים בלבד. מתוך המציאות הזו נולד הקשר שלה עם הנתבע 1, שממנו, לטענתה, היא נכנסה להריון עם בתה. "מספר חודשים לאחר ההפלה הריתי מהנתבע 1, עמו ניהלתי קשר אינטימי, ונולדה הקטינה", טענה האם בבית המשפט .
מנגד, שני הגברים - גם הבעל לשעבר וגם מי שעליו ביקשה האם להטיל את האבהות - התנגדו בתוקף לדרישה שלה. הבעל לשעבר התעקש כי הילדה רואה בו אב לכל דבר, וכי ניתוק הקשר יפגע בה אנושות. גם הנתבע 1 הבהיר כי אין לו כל כוונה לשמש דמות אב לילדה, ואף טען שלא התעניין בה לאורך השנים. אליהם הצטרפה גם עמדת היועצת המשפטית לממשלה וחוות דעת של גורמי רווחה, שהזהירו מפני ביצוע בדיקה גנטית.
- אדם סירב לעבור בדיקת אבהות - מה קבע בית המשפט?
- גבר שהוגשה נגדו תביעת אבהות כוזבת יקבל פיצוי של 50 אלף של על עוגמת הנפש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בשלב מוקדם קיבל בית המשפט תסקיר של עובדת סוציאלית לסדרי דין, שבו נכתב כי, "הקטינה מכירה את הנתבע 2 כאביה לכל דבר", ולכן הומלץ שלא לערוך בדיקת רקמות. גם האפוטרופסה לדין שמונתה לילדה התרשמה כי היא מקיימת קשר רגשי עם האב הרשום, וכי הוא משתדל להיות חלק מחייה, חרף הקשיים. בהמשך, בהתאם לחוק מידע גנטי, הועבר התיק לעמדת בית הדין הרבני הגדול. בחוות הדעת שניתנה בדצמבר 2023 נקבע חד-משמעית כי אין מקום לערוך בדיקה גנטית, שכן תוצאה שכזו עלולה לפגוע בכשירות של הילדה להינשא בעתיד. "אין מקום לקבל ראיות נסיבתיות אחרות המנסות לקבוע חזקת אבהות של אדם אחר על הקטינה", קבע בית הדין הרבני הגדול .
