למה טרמינל איקס תשלם 600 אלף שקל ללקוחות?
שלושה אנשים הגישו בקשה לתובענה ייצוגית נגד החברה בעקבות מיילים שיווקיים שקיבלו ללא אישורם, ולא הפסיקו גם אחרי בקשה מפורשת מצדם. במקום להמשיך ולנהל את ההליך המשפטי, הגישו הצדדים בקשה מוסכמת להסתלקות מהתובענה, תוך שהמשיבה כאמור אינה מודה בטענות שהועלו נגדה, אך הסכימה לפצות את ציבור הלקוחות שנפגע
בתיבת המייל שלהם הופיעה שוב ההודעה ההיא. הם לא אישרו לקבל אותה, ואף ביקשו לא פעם להסיר את עצמם מרשימת התפוצה - אבל שום דבר לא עזר. זה קרה לשלושה אנשים שונים, במועדים שונים, אך כולם חוו חוויה דומה: קבלת דברי פרסומת מחברת האופנה טרמינל איקס אונליין, בניגוד לרצונם, ולכאורה גם בניגוד לחוק. המיילים השיווקיים, שהמשיכו להישלח גם לאחר בקשות הסרה מפורשות, עוררו אצל רועי תמיר, שירה ציפורה כחלון ונועה דוידוביץ תחושה של חדירה לפרטיות, שהביאה אותם לפנות לבית המשפט ולהגיש בקשה לאישור תובענה כייצוגית, בטענה להפרת סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982 – הידוע בכינויו "חוק הספאם".
התובענה, שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב, ביקשה לבחון את אחריותה של החברה על משלוח הודעות פרסומת במייל, לכאורה ללא הסכמה של הנמענים ובניגוד להוראות החוק, תוך התעלמות מבקשותיהם להסרה. לטענת המבקשים, כל אחד מהם קיבל לפחות הודעת פרסומת אחת מהמשיבה - וזאת אף שהם ביקשו להסיר את עצמם מרשימת התפוצה, כפי שמאפשר החוק. בנוסף, לדבריהם, ההודעות נשלחו אליהם מבלי שנתנו הסכמה מפורשת מראש ובכתב לקבלת דברי פרסומת, כפי שנדרש בחוק.
באמצעות עורך דינם, הדגישו המבקשים כי מדובר בהתנהלות שיטתית של החברה, ולא תקלה אקראית, אלא הפרה חוזרת של הוראות החוק, שיש לה השלכות רחבות על ציבור רחב בהרבה מעבר למקרה הפרטי שלהם. הם ביקשו לייצג את כל מי שקיבל מהחברה הודעות פרסומת במהלך שבע השנים האחרונות - מבלי להסכים לכך ובניגוד לרצונם. בבקשה נטען, בין היתר, כי "שיגור דבר פרסומת שלא כדין מהווה מעשה פסול המנוגד להוראות חוק מפורשות, וכי פגיעתן של הודעות אלו היא כפולה: הן פוגעות בפרטיות הנמען ומציקות לו, והן פוגעות בשווי הזמן שלו וביכולת לנהל תקשורת אפקטיבית".
מנגד, טרמינל איקס לא הכחישה את עצם שליחת ההודעות, אך טענה כי מדובר בתקלה נקודתית ונדירה שאינה מייצגת את מדיניותה השוטפת. החברה הסבירה כי היא נוקטת צעדים מתקדמים כדי לוודא שמיילים שיווקיים נשלחים רק למי שהסכים לכך, ושהיא מקפידה לפעול בהתאם לחוק. לדבריה, דווקא בשל התקלה הספציפית הזו, שנבעה ככל הנראה משיבוש במערכות המידע או שגיאת ממשק, היא פעלה לבחינה מחודשת של המנגנונים הקיימים כדי לוודא שדבר דומה לא יישנה בעתיד.
- ביהמ"ש: אין לממן ייצוגית בעזרת קרן פרטית למטרות רווח
- האם ניתן לתבוע את OpenAI בישראל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהמשך הדרך, לאחר שנערך דיון מקדמי בבית המשפט, ניהלו הצדדים מגעים והצליחו להגיע להסכמה. במקום להמשיך ולנהל את ההליך המשפטי, הם הגישו בקשה מוסכמת להסתלקות מהתובענה, תוך שהמשיבה כאמור אינה מודה בטענות שהועלו נגדה, אך הסכימה לפצות את ציבור הלקוחות שנפגע. עמדת הצדדים היתה כי לנוכח היקף המקרה, מוכנותה של החברה לשנות נהלים ולהעניק פיצוי כספי, אין עוד סיבה להמשיך את בירור התובענה. השופטת אפרת בוסני, שבפניה נדונה הבקשה, בחנה אותה לעומק וקבעה כי יש לאשר אותה. בפסק דינה, כתבה השופטת כי, "מצאתי כי ההסתלקות הוסכמה בתום לב, לאחר קיום דיון מקדמי ובחינה של השאלות שבמחלוקת, ותוך מתן תמורה הולמת לחברי הקבוצה".
השופטת התייחסה בפסק הדין שפורסם לשורה של שיקולים שעמדו לנגד עיניה בהחלטה לאשר את ההסדר: ראשית, לעובדה שלפחות לכאורה, מדובר בתקלה נקודתית, כפי שטענה החברה. שנית, לעובדה שהחברה נקטה צעדים מעשיים כדי למנוע את הישנות המקרה - הן ברמה הטכנולוגית והן ברמה הניהולית. בין היתר, נכתב בפסק הדין כי, "המשיבה ערכה ריענון נהלים פנימי, חידדה את ההנחיות לכל גורם בארגון האמון על שליחת דברי פרסומת, ופיתחה פתרון טכנולוגי אשר יוטמע במערכות החברה וימנע בעתיד שליחת מסרים לנמענים לא מאושרים".
עוד צוין בהכרעת הדין כי לצורך סילוק התובענה, הסכימה החברה להעניק לחברי הקבוצה - אלה שקיבלו את ההודעות בניגוד לרצונם - פיצוי כולל בסכום של עד 600 אלף שקל, וזאת בדרך של זיכוי כספי באתר החברה, בדמות נקודות שיהיו שוות כסף. הפיצוי יינתן רק למי שיאותר על ידי הצדדים כנמען לגיטימי של ההודעות האמורות. השופטת קבעה כי מדובר בפיצוי משמעותי, שגם אם ניתן במסגרת הסדר מוסכם - הרי שהוא משיג את מטרות ההליך הייצוגי.
- טענה שהיתה ידועה בציבור; השופט: היכן התמונות?
- האם ניתן לבטל צוואה הדדית של אדם שאיבד את כשירותו?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הרכב "הגנוב" חנה בחוץ - והתובע הגיע איתו לבית המשפט: פסק...
בנוסף, נכתב בפסק הדין גם כי הסדר ההסתלקות לא ייצור מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה, ובכך מותיר בידיהם אפשרות לפעול בעתיד אם יתגלה כי הם לא קיבלו מענה מספק. השופטת בוסני הדגישה גם את החיסכון המשמעותי בזמן שיפוטי ואת ההגנה על האינטרס הציבורי שמושג במסגרת ההסדר הזה, לדבריה, "קידום התנהלות זהירה וזהירה יותר של גופים מסחריים בכל הנוגע לשיגור דברי פרסומת מהווה תמריץ ראוי לשינוי התנהגותי במישור רחב".
פסק הדין כולו נשען על בחינה פרטנית של הסכם ההסתלקות מהתובענה, תוך מתן תשומת לב לאיזון שבין זכויות הנמענים לבין שיקולי יעילות מערכת המשפט והחברה המסחרית הנתבעת. השופטת לא פסחה גם על סוגיית התמריץ שניתן למבקשים עצמם: היא אישרה להם גמול כולל של 20 אלף שקל ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 55 אלף שקל בתוספת מע"מ - סכומים שנקבעו תוך מתן תשומת לב לתרומתם לאינטרס הציבורי, לגילוי התקלה ולפיתוח הפסיקה בתחום.
המקרה הזה מהווה דוגמה לא רק לחשיבות של חוק הספאם בישראל, אלא גם לכוחה של תובענה ייצוגית ככלי לאכיפת זכויות צרכניות, גם כשהנזק נראה קטן לכאורה, אך משפיע על ציבור רחב. הוא מחדד את האחריות של גופים מסחריים לנהוג בזהירות בשימוש במאגרי מידע ובשיגור פרסומות, גם כשהדבר נעשה באופן אוטומטי, וגם כשמדובר - כפי שטענה החברה - ב"טעות אנוש".
מהו סעיף 30א לחוק התקשורת, ומה מטרתו?
סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982, נועד להגן על הציבור מפני תופעת דואר זבל - משלוח הודעות פרסומת לא רצויות באמצעים אלקטרוניים. החוק קובע כי פרסומת במייל, מסרון או פקס ניתן לשלוח רק לאחר קבלת הסכמה מפורשת מראש ובכתב מהנמען. כמו כן, על כל פרסומת לכלול אפשרות נוחה להסרה מיידית, והיעדר תגובה או שתיקה מצד הנמען אינם מהווים הסכמה. ההפרה של הסעיף הזה מהווה עוולה אזרחית, המזכה את הנמען בפיצוי של עד 1,000 שקל לכל הודעה - גם ללא הוכחת נזק.
מהו ההבדל בין תובענה ייצוגית להסתלקות מתוגמלת?
תובענה ייצוגית היא הליך משפטי שבו תובע מייצג קבוצה גדולה של נפגעים, כשלכולם עילת תביעה דומה. במקרים רבים, מטרת ההליך היא להשיג שינוי התנהגותי רחב או פיצוי הולם לציבור. לעומת זאת, הסתלקות מהתובענה משמעותה שהתובע (או המבקשים) מבקשים לחזור בהם מההליך, לרוב בעקבות הסכם עם הנתבעת. כשההסתלקות מלווה בתשלום גמול לתובע או בפיצוי לקבוצה, נדרש אישור בית המשפט כדי לוודא שההסדר אינו פוגע באינטרס הציבורי.
מדוע טרמינל איקס בחרה להסכים להסדר, אם טענה שמדובר בתקלה בלבד?
גם כשחברה סבורה שאין לה אחריות משפטית, ייתכן שתבחר להגיע להסדר כדי לחסוך עלויות ניהול הליך משפטי ממושך, להימנע מחשיפת מידע עסקי רגיש ולצמצם נזק תדמיתי. בהקשר זה, טרמינל איקס טענה שמדובר בתקלה נקודתית, אך ייתכן שהסכימה להסדר כדי לסגור את הסיפור ולחזק את אמון הציבור - גם במחיר תשלום פיצוי והתאמות מערכתיות.
כיצד מחושב פיצוי מסוג "נקודות שוות כסף"?
במקום פיצוי כספי ישיר, הסדרים מסוג זה מקנים לחברי הקבוצה נקודות שנרשמות במערכת הלקוחות של האתר או החברה, שניתן להשתמש בהן לרכישה או הנחה. הערך של הנקודות שווה-כסף (כך למשל, כל נקודה שווה שקל), אך השימוש בהן מוגבל למסגרת מסחרית מוגדרת. זהו פתרון מקובל בהסדרים ייצוגיים, שמאפשר לחברה לפצות לקוחות מבלי להוציא בפועל את מלוא הסכום במזומן.
האם פסק הדין מחייב את טרמינל איקס להודות בהפרת החוק?
לא. במסגרת הסדר הסתלקות מהסוג שאושר כאן, אין קביעה שיפוטית בנוגע לאחריות או להפרת חוק מצד הנתבעת. למעשה, החברה לא הודתה באחריות, ובית המשפט לא נדרש להכריע בשאלה אם אכן הופרו הוראות סעיף 30א. ההסכמה נחתמה לצורכי פשרה בלבד, כדי לסיים את ההליך מבלי לקבוע מסמרות באשר לשאלות המהותיות.
על פי פסק הדין, הפיצוי יינתן רק למי שיאותר על ידי הצדדים כנמען של הודעת הפרסומת הספציפית שבה דובר. לא צוין מנגנון מפורט לאיתור זה, אך מקובל שבהסדרים מסוג זה פועלת החברה לפי רישומיה. כך למשל, כתובות מייל שנכללו בקמפיין שבו נשלחה ההודעה השנויה במחלוקת. לעתים נדרשת גם בקשת הצטרפות מצד הלקוח כדי לממש את הפיצוי.
האם ניתן יהיה להגיש בעתיד תביעה נוספת בגין אותם מיילים?
על אף אישור ההסדר, פסק הדין קובע במפורש כי אין בהסדר ההסתלקות כדי ליצור "מעשה בית דין", כלומר ההסדר אינו חוסם תביעות עתידיות של מי מהנפגעים, אם ימצאו שהפיצוי שקיבלו אינו מספק או אם יתגלו עובדות חדשות. זוהי נקודה חשובה, שנועדה לשמור על זכויות הפרט גם במקרה של הסדר כללי.
צוואת האם תקפה גם לאחר שחלפו 50 שנה - אף שהעדים מתו
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה הכריע במאבק ירושה ממושך בין אחים על רקע צוואת אמם מ-1972. שני העדים שחתמו על הצוואה נפטרו זה מכבר, אך השופט טל פפרני קבע כי אין בכך כדי לפגוע בתוקפה של הצוואה, שנערכה לצד צוואת האב המנוח ונחשבת צוואה הדדית. אחד מילדיהם
של המנוחים, שהתנגד לקיום הצוואה בטענה שאמו לא הבינה עברית, חויב בהוצאות של 45 אלף שקל לאחיו
כשחלפו יותר מחמישה עשורים מאז שנחתמה הצוואה, נדמה היה כי מסמך ישן, דהוי בקצוות, לא יוכל עוד לעמוד במבחן משפטי. ואולם בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, בפני סגן הנשיאה השופט טל פפרני, נקבע באחרונה כי גם צוואה שנערכה לפני 50 שנה, ואף ששני העדים שחתמו עליה הלכו לעולמם - יכולה להמשיך ולחייב את היורשים, אם ניכר כי היא משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה.
הסיפור מתחיל במשפחה ותיקה מהצפון. האם, ילידת 1932, הלכה לעולמה ב-2018 כשהיא מותירה אחריה חמישה ילדים ורכוש שכלל גם מניות בחברה משפחתית שנוסדה עוד בשנות ה-30 על ידי האב. זמן קצר לאחר פטירתה הגיש אחד הבנים, המתגורר כיום בארה"ב, בקשה למתן צו ירושה. שלושת אחיו ואחותו התנגדו לכך והציגו מסמך צוואה שנחתם לדבריהם ב-1972 בפני עורך הדין נחום סגל ומזכירתו, אביבה עפרון. לטענתם, זהו המסמך האחרון והמחייב של האם, שיש לקיים אותו לפי הוראותיו.
הבן, שהתנגד לקיום הצוואה, טען מנגד כי מדובר במסמך ישן שאין לו תוקף. לדבריו, אמו לא שלטה בשפה העברית, לא ידעה לקרוא ולכתוב, ולכן לא הבינה כלל על מה היא חותמת. הוא הוסיף כי הצוואה נמצאה רק לאחר מותו של האב ולמעשה נשלפה "מהעבר" ברגע שנולדה המחלוקת. לטענתו, עצם העובדה ששני העדים נפטרו ולא ניתן היה לזמנם לעדות, יוצרת פגם מהותי שמונע את קיום הצוואה.
צוואת האם נערכה באותו היום של צוואת האב
האחים האחרים, שביקשו לקיים את הצוואה, טענו מנגד כי אין ספק שהאם ידעה היטב מה היא עושה. לדבריהם, אמם היתה אשה דעתנית ונחרצת, שהקפידה תמיד להבין כל מסמך שעליו חתמה. הצוואה, לדבריהם, נערכה באותו יום ביחד עם צוואת האב המנוח - מסמך כמעט זהה שקיים כבר עשרות שנים ללא התנגדות כלשהי. הם הסבירו כי שני ההורים בחרו לערוך צוואות הדדיות, שבהן כל אחד מהם ציווה את רכושו לבן הזוג שנותר בחיים, ולאחר מכן לילדים בחלוקה ברורה.
- 500 מיליון שקל ל-4 אחים - אז על מה יש לריב?
- האם ניתן לבטל צוואה הדדית של אדם שאיבד את כשירותו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט פפרני קיבל את עמדת האחים וקבע כי אכן מדובר בצוואות הדדיות, שנערכו על בסיס הסתמכות הדדית של בני הזוג זה על זה. לדבריו, "מעיון בצוואות ניתן לראות בבירור כי אלו אינן כוללות מגבלה על יכולתו של בן הזוג לעשות בנכסיו כרצונו, אולם ברור כי הן כן כוללות מנגנון הסתמכות, ולפיו כל אחד מהם קבע את חלקו היחסי בעיזבון של כל אחד מארבעת ילדיהם, וברור כי כל אחד מהם הסתמך על צוואתו של האחר". על כן נקבע כי מדובר בצוואות הדדיות שיש להן תוקף מחייב.
האשה טענה שהיתה ידועה בציבור, השופט תהה היכן התמונות
אשה שביקשה לבטל צו ירושה בטענה שהיתה בת זוגו של המנוח, נכשלה בהוכחת טענתה. בית המשפט לענייני משפחה בחיפה קבע כי למרות מגורים משותפים ותקופה ארוכה של קשר זוגי, הראיות לא מלמדות על מערכת יחסים המחילה זכויות וחובות של בני זוג נשואים. "בעידן שבו צילום הוא
פעולה פשוטה, לא ניתן להבין מדוע הוצג תיעוד חלקי בלבד", כתב השופט – וקבע כי הילדים מנישואיו הראשונים של המנוח יירשו את עיזבונו
פסק הדין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, עוסק במקרה אנושי מורכב, שבו ביקשה אשה בשנות השישים לחייה שיכירו בה כבת זוגו הידועה בציבור של גבר שנפטר, כדי לזכות במחצית מעיזבונו. שני ילדיו של המנוח, מנישואיו הקודמים, התנגדו לבקשה - והשופט, סגן הנשיאה טל פפרני, הכריע כי האשה לא הצליחה להוכיח כי התקיימו יחסי ידועים בציבור.
האשה, שיוצגה בידי עו"ד הייב מוניר, טענה כי היא והמנוח חיו יחד בדירה שכורה בעיר בצפון החל מ-2017 ועד לפטירתו ב-2023. לדבריה, הם ניהלו משק בית משותף, חלקו בילויים, ארוחות ומחויבות רגשית הדדית, והיא אף סעדה אותו בתקופת מחלתו הקשה עד ימיו האחרונים. לאחר מותו, סיפרה, שילמה 4,500 שקל מכיסה לצורך הקמת מצבה לזכרו. "רק כשפניתי למוסד לביטוח לאומי לקבלת דמי קבורה", העידה, "נודע לי שאני עשויה להיות מוכרת כידועה בציבור".
אלא שבית המשפט ראה את הדברים אחרת. השופט פפרני ציין כי עצם העובדה שהתובעת לא ידעה על זכאותה כידועה בציבור מלמדת על היעדר תפישה של הקשר ככזה שמחיל זכויות משפטיות. "אמירה זו מהווה הודאה כי המבקשת עצמה לא ראתה אותה ואת המנוח כבני זוג שהתכוונו לקיים מערכת יחסים בעלת השלכות משפטיות", הוא כתב בהכרעתו. לדבריו, כשמדובר בבני זוג מבוגרים, שניהם גרושים ובעלי ניסיון חיים, קשה לקבל טענה כזו של חוסר ידיעה.
הילדים לא עדכנו את האשה על בקשת צו הירושה
השופט הוסיף כי גם אם הילדים לא עדכנו את האשה על הגשת הבקשה לצו הירושה, דבר שייתכן כי יש בו מידה של חוסר תום לב, אין בכך כדי לשנות את המסקנה. "במכלול הנסיבות," הוא ציין, "ניתן לעבור לבחינת טענתה לגופה - האם היתה ידועה בציבור של המנוח". הוא הסביר כי לפי סעיף 55 לחוק הירושה, אדם שאינו נשוי אך חי עם בן זוגו חיי משפחה במשק בית משותף, עשוי להיחשב מי שירש את חלקו כאילו היה נשוי לו. עם זאת, ההכרה מותנית בקיום יסודות מצטברים: קיום חיי משפחה של ממש, ניהול משק בית משותף, היעדר נישואים עם אחרים והיעדר צוואה שקובעת אחרת. במקרה הזה, כך קבע השופט, התובעת לא הוכיחה כי התקיימו אותם יסודות. אמנם התקיים קשר זוגי לאורך כמה שנים, אך הראיות שהוצגו - מעטות וחלקיות - אינן מצביעות על כוונה ליצור מערכת יחסים בעלת אופי של שיתוף גורל.
- רצה חצי מהדירה של בת הזוג שלו - מה קבע בית המשפט?
- בת הזוג נותרה בלי שום חלק בירושה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת הנקודות שעליהן בחר השופט להתעכב היתה התיעוד המצומצם של בני הזוג. "הוצגו תמונות בודדות בלבד, רובן צולמו בדירה ובאותו מועד, כנראה באותו יום", הוא כתב בהכרעת הדין. "הוגשו מספר תמונות מחוץ לדירה, אך לא ניתן ללמוד מהן דבר על מועד הצילום. בשנים האחרונות, מקובל לבצע צילומים בדרך פשוטה וקלה באמצעות טלפון נייד, ובקלות ניתן לדעת מתי והיכן צולמה התמונה. אינני רואה בכך אוסף משמעותי של תיעוד, יחסית לתקופה המשותפת הנטענת של כשש שנים". לדבריו, היעדר תמונות מאירועים משפחתיים, חגים או מפגשים חברתיים, מחזק את הרושם שלא מדובר בקשר שהושתת על חיי משפחה מלאים.
