בת 70 נפלה קורבן לעוקץ של קרוביה, תבעה, - וזכתה
שני הנתבעים – אחד מהם בן משפחתה הקרוב – ניצלו את גילה, תמימותה והאמון שנתנה בהם. הם שכנעו אותה שוב ושוב למשוך סכומי כסף גבוהים בטענה שהכספים ישמשו להגנה כלכלית עבורה, אך בפועל השתמשו בהם לצורכיהם האישיים. הנתבעים טענו כי לא מדובר במעשה מרמה או ניצול,
אלא במתנה שקיבלו מהאשה מרצונה החופשי
אשה בת 70, פנסיונרית, לא תיארה לעצמה כי בני משפחתה הקרובים ביותר ינהגו בה באופן שיפגע בה כלכלית ורגשית. במשך תקופה ממושכת, כך טענה בתביעה שהגישה, היא נלקחה שוב ושוב לסניף הבנק כדי למשוך סכומי כסף נכבדים, תחת ההבטחה כי מדובר בכספים שיישמרו לה לעתיד. ואולם במציאות, הכספים הוצאו מחשבונה ונעלמו. רק כשגילתה את ממדי ההונאה, היא החליטה לפנות לערכאות ולדרוש צדק – ובית המשפט המחוזי מרכז-לוד קיבל את טענותיה.
על פי כתב התביעה שהגישה האשה לבית המשפט המחוזי, שני הנתבעים – אחד מהם בן משפחתה הקרוב – ניצלו את גילה, תמימותה והאמון שנתנה בהם. הם שכנעו אותה שוב ושוב למשוך סכומי כסף גבוהים בטענה שהכספים ישמשו להגנה כלכלית עבורה, אך בפועל השתמשו בהם לצורכיהם האישיים. דהן טענה כי סמכה עליהם באופן מוחלט, ומעולם לא חשדה כי מאחורי מעשיהם מסתתר מניע אחר.
עוד נטען כי התלות של האשה בנתבעים לא היתה רק רגשית, אלא גם פיזית, שכן הם היו מסייעים לה להגיע לבנק ולבצע את הפעולות הכספיות. "האמנתי כי הכסף נשמר למעני", היא סיפרה בעדותה בבית המשפט. "מעולם לא העליתי בדעתי שהם מנצלים את מצבי כדי לקחת ממני את כל חסכונותיי".
במהלך הדיונים טענו הנתבעים כי לא מדובר במעשה מרמה או ניצול, אלא במתנה שקיבלו מהאשה מרצונה החופשי. לטענתם, הכספים הועברו לידיהם מתוך רצון להעניק להם סיוע כלכלי, ולא בכפייה או במרמה. "מדובר בקשרים משפחתיים קרובים, והתובעת נתנה לנו את הכסף במתנה, כפי שעושים אנשים רבים במשפחה", טען אחד הנתבעים בעדותו. ואולם עורך דינה של האשה הציג לבית המשפט תכתובות, מסמכים וצילומי וידאו ממצלמות הבנק, שהוכיחו כי דהן פעלה מתוך אמון מוחלט בכך שהכסף אכן יישמר עבורה. עוד הודגש כי אין בנמצא שום מסמך או הוכחה אחרת לכך שדהן העניקה את הכסף במתנה.
- להחמיר באכיפה ובענישה על עוקץ קשישים וזיוף צוואות
- ההונאה שמכה בכל העולם: מה זה העוקץ הרוסי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט מיכאל תמיר, שדן בתיק, בחן בקפידה את הראיות, והגיע למסקנה כי היא לא העניקה את הכספים במתנה, אלא הוטעתה על ידי הנתבעים. בפסק הדין שפורסם, צוין כי, "התובעת פעלה מתוך אמונה כי הכספים שייכים לה וישמשו לרווחתה, אך הנתבעים הציגו בפניה מצג שווא וניצלו את אמונה המוחלט". עוד הוסיף השופט כי התלות של התובעת בנתבעים הפכה אותה לחשופה במיוחד למניפולציות מצדם. "כאשר אדם מבוגר סומך על קרוביו ומאמין כי הם פועלים לטובתו, יש להקפיד הקפדה יתרה כי אין מדובר בניצול חסר מצפון של חולשתו. במקרה זה, הראיות מצביעות על כך שהנתבעים פעלו בחוסר תום לב מובהק", כתב השופט תמיר בהכרעת הדין שלו.
בית המשפט דחה לחלוטין את טענת הנתבעים כי מדובר היה במתנה, בין היתר בשל העובדה כי הסכומים שהוצאו מחשבונה של דהן היו משמעותיים מאוד – מה שמעורר תהיות לגבי עצם ההיגיון שבמתן "מתנה" בסדר גודל שכזה. כמו כן, צוין כי הנתבעים נמנעו מלהציג ראיות מוצקות שיתמכו בגרסתם.
בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי על הנתבעים להשיב לדהן את מלוא הסכומים שנמשכו מחשבונה, בתוספת ריבית והוצאות משפט. "הנתבעים יישאו באחריות למעשיהם, ולא תישאר כל הצדקה לכך שהתובעת תצא נפסדת מכך שנתנה בהם אמון", קבע השופט. הוא אף הדגיש בפסק הדין כי, "חובתנו כחברה להגן על הקשישים מפני מעשי הונאה, במיוחד כאשר הם מגיעים מצד קרוביהם, אלה שאמורים להיות להם למשענת".
- ביקש לפנות את בנו מדירת הירושה - ביהמ"ש הכריע
- דרשה לבטל הסכם גירושים עקב כפייה - מה פסק ביהמ"ש?
- תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
כיצד גילתה האשה שהכספים נלקחו ממנה?
היא החלה לחשוד
לאחר שהבחינה כי יתרת חשבונה הצטמצמה באופן משמעותי, מבלי שהשתמשה בכספים בעצמה. כשפנתה לבנק וביקשה תדפיס של הפעולות, היא גילתה כי בוצעו משיכות חוזרות ונשנות בסכומים גדולים. לאחר שהתעמתה עם הנתבעים וחשדה כי הוליכו אותה שולל, היא החליטה לפנות לייעוץ משפטי.
האם הנתבעים ניסו להגיע לפשרה מחוץ לבית המשפט?
במהלך ההליך המשפטי היו ניסיונות מצד הנתבעים להגיע לפשרה, ככל הנראה מתוך חשש שהפסיקה הצפויה תהיה נגדם. עם זאת, האשה סירבה להתפשר והתעקשה
לחשוף את האמת בבית המשפט.
אילו ראיות מרכזיות הובילו להכרעת בית המשפט?
אחד האלמנטים המכריעים בפסק הדין היה תיעוד ממצלמות האבטחה של הבנק, שהראה כיצד הנתבעים מלווים את התובעת שוב ושוב למשוך כספים. בנוסף, הציגה התביעה עדויות כתובות ותכתובות שהראו כי הנתבעים התחמקו מלהשיב לה את הכספים.
במקרה נוסף, בית המשפט הכריע במקרה שבו צרכנית נפלה קורבן להונאת פישינג, לאחר שמסרה את הקוד הסודי - מה שהוביל לביצוע רכישות בלתי מורשות בשירות Apple Pay בסכום כולל של 4,600 שקל. בית המשפט ניתח את גבולות האחריות של הצרכן וחברת האשראי, וקבע כי במקרה הזה אין להטיל את מלוא האחריות על הלקוחה. הצרכנית, שהמתינה לחבילה שהזמינה, קיבלה הודעת טקסט שנראתה כמו זו של חברת המשלוחים, שבה היא התבקשה להזין את פרטי כרטיס האשראי שלה לצורך תשלום נוסף. לאחר שהזינה את הפרטים באתר שהופיע בהודעה, היא קיבלה הודעה נוספת עם קוד סודי (OTP) שנשלח על ידי חברת האשראי. מתוך מחשבה שמדובר בחלק מתהליך אימות הליך התשלום, היא הזינה גם את הקוד. התברר כי המתחזה השתמש בפרטים ובקוד הסודי כדי להוסיף את כרטיס האשראי שלה לשירות Apple Pay, וכאמור ביצע רכישות בסכום כולל 4,600 שקל, מבלי שהצרכנית היתה מודעת לכך. האשה טענה כי נפלה קורבן להונאה מתוחכמת, וכי לא היתה לה כל דרך לדעת שהקוד הסודי ישמש להונאה. היא הסבירה כי פעלה בתום לב, כפי שכל צרכן סביר היה פועל כשהוא מקבל הודעה שמתחזה להיות כזו רשמית. האשה אף הוסיפה כי חברת האשראי היא זו ששלחה לה את קוד האימות, ולכן עליה לשאת באחריות לדרך שבה הקוד נוצל על ידי צד שלישי. כמו כן, היא טענה כי העסקות בוצעו ללא ידיעתה, ולכן לפי חוק שירותי תשלום, חברת האשראי חייבת להחזיר לה את הכסף.
- 2.משה מ 26/03/2025 09:44הגב לתגובה זוכל הכבוד לשופט שעסק בתיק הזה ודאג שהצדק יצא לאור ושהתובעת תקבל את מלוא כספה בחזרה
- 1.לנוכלים אין גבולות ומה שמעניין אותם זה הכסף של האחר (ל"ת)צח 26/03/2025 06:18הגב לתגובה זו
המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
לאחר שנים של מדיניות שביטלה את השפעת הקילומטראז' על שווי רכב לעניין גמלת הבטחת הכנסה, פסק השבוע בית הדין הארצי לעבודה בהרכב מורחב כי מינואר 2026 יובא נתון הנסועה המופיע ברישיון הרכב בחשבון. ההכרעה התקבלה בעקבות ערעור של אדם שהמוסד לביטוח לאומי שלל את
גמלתו לאחר שרכש רכב ששוויו לפי חישובי המוסד חרג מהמותר, אף ששילם בפועל סכום נמוך בהרבה בשל נסועה גבוהה במיוחד
ביום קיץ חם ביולי 2023 קיבל משה טולדנו מכתב מהמוסד לביטוח לאומי. ההודעה היתה קצרה וברורה: זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה מופסקת. הסיבה - רכש רכב ששוויו, לפי מחירון הרכב שבו משתמש המוסד, עלה על התקרה המותרת בחוק. מבחינתו של טולדנו היה זה עוול: הוא שילם 30 אלף שקל בלבד עבור רכב סובארו פורסטר מודל 2014, עם נסועה חריגה של 370 אלף ק"מ, אך המוסד העריך את שוויו ב-72 אלף שקל - הרבה מעל הסף השולל זכאות.
טולדנו פנה למוסד והסביר כי מכר את רכבו הקודם ימים ספורים לפני רכישת החדש, אך תשובת המוסד לא השתנתה. לפי התקנות, בדיקות שווי כלי רכב נערכות פעמיים בשנה - בינואר וביולי - והשווי שנקבע ביולי 2023 חרג מהתקרה שנעמדה באותה עת ב-44,611 שקל. הוא פנה לבית הדין האזורי בחיפה, שם נדחתה תביעתו בהתבסס על הלכת מלכי מ-2021, שקבעה כי הקילומטראז' אינו מובא בחשבון בקביעת שווי רכב לצורך זכאות לגמלה.
ההלכה ההיא, שניתנה בדעת רוב, נועדה לשמור על מנגנון פשוט ואחיד, גם במחיר חוסר דיוק. השופטים במקרה של מלכי קבעו כי הנתון המופיע ברישיון הרכב אינו תמיד עדכני, אינו קיים בכלי רכב חדשים ועלול לעורר קשיים טכניים בבדיקתו. אך לצד עמדת הרוב, הובעה אז גם דעת מיעוט שלפיה יש להביא את הנסועה בחשבון, שכן מדובר בנתון מהותי לקביעת שווי רכב, בדומה לשיקוליו של כל מחירון רכב בשוק.
הערעור של טולדנו הגיע תחילה בפני ערכאה מצומצמת, אך בשל "חשיבותה, קשיותה וחידושה" של השאלה המשפטית, הורה מ"מ הנשיא אילן איטח להרחיב את ההרכב. ההרכב המורחב, שכלל חמישה שופטים ושתי נציגות ציבור, בחן מחדש את הלכת מלכי והכריע להפוך אותה, אך לא באופן גורף כפי שביקש המערער.
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- בית הדין חייב את ביטוח לאומי להחזיר מיליוני שקלים לישראלים שעברו לחו"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית הדין הארצי ניתח את המסגרת החוקית שהשתנתה בעשור האחרון בעקבות פסק הדין התקדימי בבג"ץ חסן, שבו בוטלה החזקה החלוטה ששללה גמלה מכל מי שבבעלותו רכב. התיקון לחוק והתקנות שנקבעו לאחר מכן קבעו כי השווי יחושב לפי מחירון מקובל בשוק, "תוך התחשבות במשתנים המופיעים ברישיון הרכב בלבד". סעיף זה נחקק ארבע שנים לאחר חוק מכירת רכב משומש, המחייב תחנות בדיקה לציין את הקילומטראז' ברישיון.

בוטל חוזה עם חברת גבייה: "הצעה תכסיסנית ומועמדת קש"
פסק דין חריף של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קבע כי זכייתה של בי.פי.אס ברזיק פיי סולושנס במכרז לניהול שירותי הגבייה של מועצת אליכין בוטלה, לאחר שנמצא כי הצעתה כללה מצג כוזב בדמות מועמדת לתפקיד מנהלת הגבייה - בידיעה שהיא לא תכהן בפועל לאורך זמן. השופט מיכאל
קרשן קבע כי מדובר ב"הצעה תכסיסנית", שפגעה בשוויון ובתחרות ההוגנת, והורה על הפסקת ההתקשרות בתוך 90 יום
במרץ 2024 פרסמה המועצה המקומית אליכין מכרז למתן שירותי עזר לגבייה. המכרז משך אליו שתי מתמודדות בלבד - מ.ג.ע.ר מצד אחד, ובי.פי.אס ברזיק פיי סולושנס מהצד השני. בסופו של ההליך, ועדת המכרזים של המועצה הודיעה במאי כי ההצעה הזוכה היא זו של ברזיק פיי סולושנס. ההכרזה הזו לא עברה בשקט. ימים ספורים לאחר ההודעה, פנתה מ.ג.ע.ר למועצה במכתב השגה חריף, שבו טענה כי החברה הזוכה אינה עומדת בתנאי סף מסוימים, וכי מועמדת החברה לתפקיד מנהלת הגבייה, ורדית מרימי, חסרה את הניסיון הנדרש ואינה עומדת בתנאים נוספים שנקבעו במכרז. ואולם מעבר לכך, העלתה העותרת טענה חריגה במיוחד: שלפיה מרימי היא למעשה "מועמדת קש", שאין כוונה אמיתית להעסיקה לאורך זמן, ובפועל צפויה להיות מוחלפת במנהלת גבייה אחרת, מיטל גלעד, ששימשה מנהלת הגבייה המוצעת מטעם העותרת והתפטרה מתפקידה לאחר הפסדה במכרז.
המועצה דחתה את הטענות, וכינתה אותן "ספקולציות". בתשובתה ציינה כי החברה הזוכה התחייבה להעמיד את המועמדת לתפקיד, וכי ההסכם מחייב אותה לעשות כן. העותרת מצדה לא ויתרה, אך בעתירה קודמת שהגישה התמקדו טענותיה בעניינים אחרים, ללא אזכור הטענה בדבר "הצעה תכסיסנית". הליך זה הסתיים במחיקת העתירה.
הפרשה חזרה לאולמות בית המשפט בדצמבר 2024, כשמ.ג.ע.ר פנתה שוב למועצה בדרישה לבטל את ההתקשרות עם החברה הזוכה. הסיבה: לטענתה, בפועל מכהנת כיום בתפקיד מנהלת הגבייה לא מרימי, אלא גלעד - בדיוק כפי שהזהירה מלכתחילה. בתשובתה, טענה המועצה כי מרימי אכן שימשה מנהלת במשך כמה חודשים, אך הוחלפה בגלעד בהסכמת המועצה ואף לבקשתה, בהתאם לצרכים התפעוליים והרשותיים.
מצג שקרי שנועד להבטיח ניקוד גבוה
בעתירה החדשה, שהוגשה בפברואר 2025, התמקדה מ.ג.ע.ר אך ורק בטענה המרכזית: הצעת החברה הזוכה היתה הצעה תכסיסנית. "המשיבה 2 כללה בהצעתה את גב' מרימי מתוך ידיעה שבפועל לא תשמש כמנהלת הגבייה", טענה העותרת. לדבריה, מדובר במצג שקרי שנועד להבטיח ניקוד גבוה במדד האיכות, שכן מרימי קיבלה 19 נקודות מתוך 20, בעוד שגלעד, המועמדת מטעמה, קיבלה 14 בלבד.
השופט מיכאל קרשן בחן בפסק הדין את מהות המונח "הצעה תכסיסנית", כפי שהוגדר בפסיקה: "המונח... מאגד בתוכו מגוון של טקטיקות מכרז פסולות... המציע התכסיסן מגיש הצעה המסתירה את מהותה האמיתית ומציגה בערמה כהצעה אטרקטיבית - מצג אשר עשוי להביא לזכייתו... תכסיסנות כאמור עלולה להטעות את בעל המכרז ולהביאו לקבלת הצעה שאינה אופטימלית מבחינתו... ולפגוע בתחרות שוויונית והוגנת". השופט הדגיש את מרכזיות תפקיד מנהל הגבייה במכרז, שלו הוקדשו 20 נקודות מתוך 40 במדד האיכות, כשיתר הניקוד הוענק להצעה הכספית. בנוסף, קבע המכרז במפורש כי המועמד לתפקיד חייב לעמוד בתנאי כשירות נוקשים, וכי עליו לכהן לאורך זמן.