פושט רגל - ויזם של פרויקטים בעשרות מיליוני שקלים
משה אריה חכם נעצר אתמול לחקירה לאחר שרשות המסים החלה בחקירה נגדו, בחשד שביצע כמה פרויקטים נדל"ניים ב-2021-2015, ורשם אותם על שם חברה שאינה בבעלותו ועל שם בני משפחה כדי להתחמק מתשלום מס אמת, וכדי להסוות את היותו הבעלים של הנכסים לאור העבודה שהוא היה פושט רגל באותה תקופה. אדם נוסף נעצר, בחשד שסייע לו ברישום הנכסים על חברה שבבעלותו
רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות תל-אביב, מנהלת חקירה שבמרכזה עומד תושב תל אביב. האיש חשוד כי ביצע כמה פרויקטים נדל"ניים ב-2021-2015, בשווי עשרות מיליוני שקלים, ורשם אותם על שם חברה שאינה בבעלותו ועל שם בני משפחה כדי להתחמק מתשלום מס אמת, וכדי להסוות את היותו הבעלים של הנכסים לאור העבודה שהוא היה פושט רגל באותה תקופה.
החשוד המרכזי, משה אריה חכם, עוכב אתמול חקירה ולאחר מכן שוחרר למעצר בית על ידי שופט בית משפט השלום בתל-אביב. עמו עוכב ושוחרר למעצר בית יזם נדל"ן בשם ויטוריו דבח, שהוא הבעלים של ויויטוריו, שעל שמה נרשמו חלק מנכסיו של חכם. דבח חשוד כי סייע לחכם להסוות את הבעלות שלו על הנכסים.
החשד הראשוני עלה מחומרים שנאספו על ידי משרד מיסוי מקרקעין תל-אביב ברשות המסים. בהמשך נפתחה חקירה סמויה במשרד פקיד שומה חקירות תל-אביב. אתמול, לאחר שהחקירה עברה לשלב הגלוי, נערכו חיפושים בבתיהם של החשודים ושל מעורבים נוספים, והם נחקרו באזהרה. בנוסף, נכסיהם של החשודים נתפסו בגין חשד לעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון.
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה אחר, הכריע בית משפט השלום בתל אביב בחודש שעבר בתביעה נגד נאשם שנחשד בהעלמת מס של יותר מ-2.2 מיליון שקל. הנאשם, בן 65, תושב תל אביב, ניהל במשך שנים שירותי אירוח קצרים באמצעות הפלטפורמות AIRBNB ו-BOOKING, אך נמנע מלדווח על הכנסותיו לרשויות המס. על פי כתב האישום, בין 2014 ל-2020 הפעיל הנאשם שש יחידות אירוח בשלוש דירות בתל אביב, קיבל תשלומים עבור השכרה לטווח קצר, אך לא דיווח על הכנסותיו, שהגיעו לסכום כולל של 2,255,664 שקל. המדינה ייחסה לנאשם עבירות חמורות על פי פקודת מס הכנסה, בהן השמטת הכנסה מדו"חות שנתיים ומרמה, ערמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס. לטענת נציגי המדינה, עבירות המס בוצעו במשך שנים ארוכות, באופן מחושב ושיטתי, היקף העלמת המס היה גבוה במיוחד, ונגרם נזק משמעותי לקופת המדינה. עוד נטען כי הנאשם לא הפסיק את פעילותו עד שנתפס - מה שמוכיח, לטענת המדינה, כוונת מרמה ולא טעות בתום לב.
מחילת חוב של בעל מניות הוגדרה כעסקה מלאכותית - ואישור קיזוז ההפסדים בוטל
פסק דין שניתן באחרונה קבע כי רשות המסים רשאית לבטל אישור לקיזוז הפסדים שניתן לנישום, כשמתברר בדיעבד כי התבסס על נתונים חלקיים או מצג מטעה. בית המשפט בחן את פעילות החברה ואת התנהלות בעל השליטה, וקבע כי מחילת חוב שבוצעה בסמוך לעסקת מקרקעין יצרה מצג מלאכותי
של הפסד הון. השופטת הדגישה כי פעולה שכזו עלולה להתפרש כניסיון להימנע ממס, ולכן אינה מקנה זכות לקיזוז הפסד הון
זה היה אחד מאותם דיונים שבהם הצדדים מגיעים אל אולם המשפט כשהם משוכנעים בצדקתם, אך ככל שהשופטת חודרת אל עומק הפרטים, מתגלה תמונה אחרת לחלוטין. כך התרחש גם במקרה של חווית הרוכבים ובעלי השליטה בה, אילן ודורה פלג, שביקשו מבית המשפט המחוזי להתערב בהחלטת פקיד השומה ולבטל את קביעתו שלפיה מחילת חוב של בעל המניות לחברה אינה מהווה הפסד הון בר-קיזוז. בית המשפט קבע כי הצדק נמצא דווקא עם רשות המסים, וכי לא רק שלא נפל פגם בהחלטתה לבטל את אישור קיזוז ההפסדים, אלא שהפעולות שביצעו המערערים הן שהצדיקו זאת מלכתחילה.
הפרשה נחלקה לשתי שכבות עיקריות: האחת נוגעת להחלטת רשות המסים לבטל אישור שניתן למערערים לקזז הפסדים בעקבות מחילת חוב לטובת החברה, והשנייה לעיקרי שומת הפרשי ההון שהוצאה להם עבור 2016-2015. אך את שניהם מאחדת מסקנה אחת ברורה: המחילה שבוצעה, אופן התיעוד בדו"חות הכספיים ופרטי הדיווח שהוגשו לרשות המסים לא עמדו בסטנדרט המצופה, ובעיקר חשפו פערים מהותיים שהעלו חשש לפעולה מלאכותית.
במרכז המחלוקת עמדה טענתם של בעלי החברה, שלפיה ב-2016 מחלו על חוב שהחברה חייבת לבעלים, ושהמחילה זו יצרה עבורו הפסד הון אמיתי. ההפסד הזה, לטענתם, ניתן לקזז כנגד רווח הון שנוצר להם בעקבות מכירת מקרקעין בשנה שלאחר מכן. אלא שהבדיקה שביצעה רשות המסים במהלך הליכי השומה הצביעה על תמונה שונה. בתרשומת שהובאה בפני בית המשפט צוין כי "מחילת החוב יושמה באופן חלקי בלבד, רק בצד ההפסד אצל המערער, ולא נרשמה הכנסה אצל החברה בסכום המחילה", וכי נמצאו פקודות יומן "שככל הנראה נועדו להטעות את המשיב כאילו נרשמה הכנסה" (סעיף 12 לפסק הדין). עוד הוסיפה הרשות כי הדיווח על המחילה נעשה באופן רטרואקטיבי, ורק לאחר שבמסגרת דיון מס שבח נקבע כי מכירת המקרקעין היתה של המערער עצמו ולא של החברה.
"טענת המערער תמוהה"
בפני בית המשפט טענו המערערים כי רשות המסים חרגה מסמכותה וכי לא ניתן להם פירוט מספק של הסיבות שהובילו לביטול אישור קיזוז ההפסדים. השופטת דחתה זאת בצורה ברורה וקבעה בהחלטתה כי, "טענת המערער לפיה החלטת המשיב ניתנה ללא נימוקים תמוהה". מתוכן הפרוטוקולים שהוצגו עלה כי במהלך הדיונים הובהר למייצגי המערערים שהרשות רואה במחילת החוב פעולה מלאכותית, ואף הוזכר פסק הדין בעניין ויינברג - פסק דין מוכר שעסק בהבחנה בין מחילת חוב אמיתית לבין כזו שנועדה לייצר הפסד הון מלאכותי לצורכי מס.
- רשות המסים: ניתן לדווח דיגיטלית על עזיבת עובדים באופן מרוכז
- מכירת מניות בבניין מושכר לא מזכה בהטבות מס לפי החוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטת פירטה בפסק הדין שפורסם בהרחבה כיצד נסיבות המחילה והעיתוי שבו בוצעה מעידים על בעייתיות מהותית. מבחינתה, החפיפה בין מועד המחילה לבין מועד עסקת המקרקעין, לצד הרישום החלקי בדוחות ופקודות היומן המעובדות, מציירים תמונה שאינה תואמת פעולה כלכלית טבעית. בכמה סעיפים חזר בית המשפט על העיקרון שלפיו יש לבחון האם פעולה של נישום נושאת אופי כלכלי אמיתי, או שמא היא מובילה למסקנה שהיא "עסקה מלאכותית שיש להתעלם ממנה". זו היתה גם התוצאה במקרה זה.
