פושט רגל - ויזם של פרויקטים בעשרות מיליוני שקלים
משה אריה חכם נעצר אתמול לחקירה לאחר שרשות המסים החלה בחקירה נגדו, בחשד שביצע כמה פרויקטים נדל"ניים ב-2021-2015, ורשם אותם על שם חברה שאינה בבעלותו ועל שם בני משפחה כדי להתחמק מתשלום מס אמת, וכדי להסוות את היותו הבעלים של הנכסים לאור העבודה שהוא היה פושט רגל באותה תקופה. אדם נוסף נעצר, בחשד שסייע לו ברישום הנכסים על חברה שבבעלותו
רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות תל-אביב, מנהלת חקירה שבמרכזה עומד תושב תל אביב. האיש חשוד כי ביצע כמה פרויקטים נדל"ניים ב-2021-2015, בשווי עשרות מיליוני שקלים, ורשם אותם על שם חברה שאינה בבעלותו ועל שם בני משפחה כדי להתחמק מתשלום מס אמת, וכדי להסוות את היותו הבעלים של הנכסים לאור העבודה שהוא היה פושט רגל באותה תקופה.
החשוד המרכזי, משה אריה חכם, עוכב אתמול חקירה ולאחר מכן שוחרר למעצר בית על ידי שופט בית משפט השלום בתל-אביב. עמו עוכב ושוחרר למעצר בית יזם נדל"ן בשם ויטוריו דבח, שהוא הבעלים של ויויטוריו, שעל שמה נרשמו חלק מנכסיו של חכם. דבח חשוד כי סייע לחכם להסוות את הבעלות שלו על הנכסים.
החשד הראשוני עלה מחומרים שנאספו על ידי משרד מיסוי מקרקעין תל-אביב ברשות המסים. בהמשך נפתחה חקירה סמויה במשרד פקיד שומה חקירות תל-אביב. אתמול, לאחר שהחקירה עברה לשלב הגלוי, נערכו חיפושים בבתיהם של החשודים ושל מעורבים נוספים, והם נחקרו באזהרה. בנוסף, נכסיהם של החשודים נתפסו בגין חשד לעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה אחר, הכריע בית משפט השלום בתל אביב בחודש שעבר בתביעה נגד נאשם שנחשד בהעלמת מס של יותר מ-2.2 מיליון שקל. הנאשם, בן 65, תושב תל אביב, ניהל במשך שנים שירותי אירוח קצרים באמצעות הפלטפורמות AIRBNB ו-BOOKING, אך נמנע מלדווח על הכנסותיו לרשויות המס. על פי כתב האישום, בין 2014 ל-2020 הפעיל הנאשם שש יחידות אירוח בשלוש דירות בתל אביב, קיבל תשלומים עבור השכרה לטווח קצר, אך לא דיווח על הכנסותיו, שהגיעו לסכום כולל של 2,255,664 שקל. המדינה ייחסה לנאשם עבירות חמורות על פי פקודת מס הכנסה, בהן השמטת הכנסה מדו"חות שנתיים ומרמה, ערמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס. לטענת נציגי המדינה, עבירות המס בוצעו במשך שנים ארוכות, באופן מחושב ושיטתי, היקף העלמת המס היה גבוה במיוחד, ונגרם נזק משמעותי לקופת המדינה. עוד נטען כי הנאשם לא הפסיק את פעילותו עד שנתפס - מה שמוכיח, לטענת המדינה, כוונת מרמה ולא טעות בתום לב.
סייעה להתאבדות - זה העונש שהטיל עליה בית המשפט
העליון דחה את ערעורה של צעירה שהורשעה בליווי חבר למחלקה הסגורה אל מותו. המערערת, בעלת מוגבלויות קוגניטיביות ורקע נפשי מורכב, טענה כי לא התכוונה לסייע להתאבדות חבר שהכירה במחלקה הפסיכיאטרית. העליון קבע כי שורת מעשיה הובילה בפועל את המנוח אל הגג שממנו
קפץ. דעת מיעוט סברה כי יש לזכותה בשל ספק ממשי בנוגע ליסוד הנפשי.
הבוקר ההוא בירושלים, שבסיומו קפץ צעיר בן 32 אל מותו מגג בניין בן עשר קומות ברחוב יפו, ממשיך להדהד גם שנים לאחר מכן. בתוך הפרטים העובדתיים, העדויות, חוות הדעת הפסיכיאטריות והניתוחים המשפטיים, נותרת תמונה אנושית קשה של שני צעירים פגיעים, שנפגשו בין קירות מחלקה פסיכיאטרית סגורה, פיתחו קשר מורכב, ובשלב מסוים החלו לרקום יחד תוכנית התאבדות. אלא שבשעה שהמנוח הלך עד איתה עד הסוף המר, המערערת חזרה בה במהלך הדרך. למרות חזרתה, בית המשפט המחוזי הרשיע אותה בסיוע להתאבדות וגזר עליה שישה חודשי עבודות שירות. הערעור לבית המשפט העליון נדחה בדעת רוב, בהחלטה ארוכה ומעמיקה שניתנה היום.
במרכז פסק הדין ניצבת השאלה האם ניתן להרשיע בעבירת סיוע להתאבדות אדם שלא רצה בתוצאה הקטלנית, ואף ניסה לשכנע את חברו שלא לבצע את המעשה, אך בפועל הוביל אותו שלב אחר שלב עד לנקודה שממנה התאבד. הסיפור מתחיל חודשים קודם לכן, כשהמנוח, לאחר ניסיון התאבדות קודם שבו שבר את רגליו, אושפז במחלקה הסגורה בהדסה עין כרם. שם הכיר את המערערת, צעירה עם עבר של מצוקה נפשית, מנת משכל גבולית ורקע משפחתי מורכב. השניים התיידדו, ולקראת אמצע דצמבר 2018 נרקמה ביניהם תוכנית, שלפחות לפי דבריה הראשוניים של המערערת, היתה "תוכנית התאבדות משותפת, עם מקום וזמן ספציפיים", כפי שאמרה בחקירתה: "כן. היה לנו תכנון להתאבד ביחד... היה מקום וזמן ספציפיים".
ביום מסוים, כשהמערערת יצאה לחופשה קצרה מהמחלקה, ביקש המנוח מהצוות לצאת לטיפול שיניים בליווי אדם נוסף. הבקשה הזו התקבלה, והמערערת הגיעה אל בית החולים כדי להוציא לפועל - כך סברו התביעה ובית המשפט - את התוכנית. היא שכנעה עובד בית חולים שהיא המלווה המותרת עבור המנוח, ובכך הצליחה להביא לשחרורו מהמחלקה הסגורה.
"ישתו קצת אלכוהול ויתאווררו"
מכאן ואילך התגלגלה העלילה במהירות. המערערת נטלה הליכון, הושיבה את המנוח בכסא גלגלים, העלתה אותו למונית והשניים נסעו לבניין הגבוה שבו תכננו לשים קץ לחייהם. אלא שבמהלך הנסיעה, כך טענה המערערת לאורך הדרך, חל אצלה מהפך פנימי. היא סיפרה כי חשבה לוותר על רעיון ההתאבדות המשותפת וניסתה לשכנע את המנוח לחזור בו. היא אף תיארה כיצד שכנעה אותו שבמקום לקפוץ, הם "ישתו קצת אלכוהול ויתאווררו". בית המשפט המחוזי אמנם התרשם מקיומה של אמביוולנטיות מסוימת בתוכנית, שלעתים נראתה כלקראת התאבדות, ולעתים כיציאה ספונטנית לשתייה - אך חרף זאת קבע כי בבסיסה היתה תוכנית קונקרטית למדי.
- התעלמות מסימני מצוקה: ביהמ"ש קבע אחריות למחדלים שהובילו לטרגדיה
- מתקפת הטרור בסרי לנקה: קרוב ל-300 נהרגו, 24 נעצרו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהגיעו השניים אל הבניין, המערערת סייעה למנוח לצאת מהמונית, להסיעו אל המעלית, ואפילו גייסה שני גברים שנקרו בדרכם כדי שיעלו אותו ואת כסא הגלגלים עד לגג. שם, לפי כתב האישום וכפי שאישר בית המשפט, היא הותירה אותו בקרבת הגדר, שגובהה 125 ס"מ. הגובה הזה, שנטען כי "מאפשר קפיצה מעליו בלא קושי רב", היה נקודת מחלוקת מהותית: כיצד אדם עם רגליים מגובסות קפץ מעל גדר זו? השופטים אינם יודעים, וגם המערערת נשאה בהבעותיה את התמיהה הזאת. בחקירתה היא העידה כי, "בגלל שהיה לו גבס לא חשבתי שהוא באמת יעשה משהו... זה גבוה, אני לא הצלחתי לעלות".
