פושט רגל - ויזם של פרויקטים בעשרות מיליוני שקלים
משה אריה חכם נעצר אתמול לחקירה לאחר שרשות המסים החלה בחקירה נגדו, בחשד שביצע כמה פרויקטים נדל"ניים ב-2021-2015, ורשם אותם על שם חברה שאינה בבעלותו ועל שם בני משפחה כדי להתחמק מתשלום מס אמת, וכדי להסוות את היותו הבעלים של הנכסים לאור העבודה שהוא היה פושט רגל באותה תקופה. אדם נוסף נעצר, בחשד שסייע לו ברישום הנכסים על חברה שבבעלותו
רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות תל-אביב, מנהלת חקירה שבמרכזה עומד תושב תל אביב. האיש חשוד כי ביצע כמה פרויקטים נדל"ניים ב-2021-2015, בשווי עשרות מיליוני שקלים, ורשם אותם על שם חברה שאינה בבעלותו ועל שם בני משפחה כדי להתחמק מתשלום מס אמת, וכדי להסוות את היותו הבעלים של הנכסים לאור העבודה שהוא היה פושט רגל באותה תקופה.
החשוד המרכזי, משה אריה חכם, עוכב אתמול חקירה ולאחר מכן שוחרר למעצר בית על ידי שופט בית משפט השלום בתל-אביב. עמו עוכב ושוחרר למעצר בית יזם נדל"ן בשם ויטוריו דבח, שהוא הבעלים של ויויטוריו, שעל שמה נרשמו חלק מנכסיו של חכם. דבח חשוד כי סייע לחכם להסוות את הבעלות שלו על הנכסים.
החשד הראשוני עלה מחומרים שנאספו על ידי משרד מיסוי מקרקעין תל-אביב ברשות המסים. בהמשך נפתחה חקירה סמויה במשרד פקיד שומה חקירות תל-אביב. אתמול, לאחר שהחקירה עברה לשלב הגלוי, נערכו חיפושים בבתיהם של החשודים ושל מעורבים נוספים, והם נחקרו באזהרה. בנוסף, נכסיהם של החשודים נתפסו בגין חשד לעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה אחר, הכריע בית משפט השלום בתל אביב בחודש שעבר בתביעה נגד נאשם שנחשד בהעלמת מס של יותר מ-2.2 מיליון שקל. הנאשם, בן 65, תושב תל אביב, ניהל במשך שנים שירותי אירוח קצרים באמצעות הפלטפורמות AIRBNB ו-BOOKING, אך נמנע מלדווח על הכנסותיו לרשויות המס. על פי כתב האישום, בין 2014 ל-2020 הפעיל הנאשם שש יחידות אירוח בשלוש דירות בתל אביב, קיבל תשלומים עבור השכרה לטווח קצר, אך לא דיווח על הכנסותיו, שהגיעו לסכום כולל של 2,255,664 שקל. המדינה ייחסה לנאשם עבירות חמורות על פי פקודת מס הכנסה, בהן השמטת הכנסה מדו"חות שנתיים ומרמה, ערמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס. לטענת נציגי המדינה, עבירות המס בוצעו במשך שנים ארוכות, באופן מחושב ושיטתי, היקף העלמת המס היה גבוה במיוחד, ונגרם נזק משמעותי לקופת המדינה. עוד נטען כי הנאשם לא הפסיק את פעילותו עד שנתפס - מה שמוכיח, לטענת המדינה, כוונת מרמה ולא טעות בתום לב.
פתק אחד הפך נכס של 15 מיליון שקל למוקד מחלוקת עזה
בני זוג שחתמו לפני שנים על הסכם ממון שהבטיח חלוקה שוויונית בבית המגורים גילו, עם פרוץ המשבר ביניהם, כי פתק בכתב ידם עומד כעת במרכז סכסוך רכוש מהותי. למרות ההסכמה המקורית על בעלות שווה בנכס, ולמרות טענות האשה כי המסמך נחתם בלחץ וללא הבנה, בית המשפט העניק
תוקף מלא לאותו פתק. המשמעות: הנכס, ששווה 15 מיליון שקל, יישאר רשום ויחולק ביחס של שליש לאשה ושני שלישים לגבר
כמעט שלוש שנים לאחר שהחלו ההליכים המשפטיים בין בני זוג לשעבר, שבית אחד עמד במרכזם, הגיע לסיומו באחרונה שלב נוסף בסאגה המשפטית שמסעירה את הצדדים ומציפה מחדש שאלות על יחסי אמון, הסכמות משפחתיות והמשקל של מסמך אחד פשוט הכתוב בכתב יד. מדובר בבית מגורים ששוויו, לפי חוות דעת שמאית שהוגשה לתיק, מגיע לכ-15 מיליון שקל - נכס שנהפך לסלע מחלוקת בין בני זוג לשעבר, לאחר שחתמו ב-2006 על פתק קצר שהסדיר מחדש את חלוקת הבעלות בו, בניגוד להסכם הממון המקורי שערכו שש שנים קודם לכן.
לפי הסכם הממון משנת 2000, נקבע באופן מפורש כי בית המגורים של הצדדים יהיה משותף לשניהם "בחלקים שווים אף אם הכספים לבנייתו לא באו באופן שווה משני הצדדים". אלא שבחודשים שלפני רכישת הבית, כך לפי גרסת האיש, התברר כי הוריה של האשה, שהיו צפויים להשתתף במימון של רכישתו, אינם מתכוונים לקחת חלק כלל ברכישה. באותו שלב, כך טען, הציב אביו תנאי לתרומתו הכספית - הבית יירשם לא בשוויון, אלא בחלוקה של שלושה רבעים על שם הבן ורבע אחד בלבד על שם האשה. לבסוף הוסכם על חלוקה של שני שלישים לאיש ושליש אחד לאשה.
כאן נכנס לתמונה המסמך הקצר, שעליו חתמו הצדדים ב-3 ביוני 2006. מדובר בפתק שנכתב בכתב יד, שנחשב אז בעיניהם להסכמה פנימית פשוטה, אך קיבל מעמד דרמטי שנים לאחר מכן, כשהקשר עלה על שרטון וההליך הרכושי הגיע לפתחו של בית המשפט. האשה טענה שהמסמך נחתם תחת לחץ, בזמן שהיא אינה מבינה את השלכותיו, ושהוא עומד בסתירה מוחלטת להסכם הממון. מנגד, האיש טען שמדובר בהסכמה טבעית שנועדה ליישב שינוי נסיבות, וששני הצדדים הבינו היטב את משמעותו.
פסק הדין הנוכחי, שהוא השלישי במספר בעניינם של הצדדים, מתמקד בדיוק בשאלה זו: האם למסמך שנחתם ללא ליווי משפטי וללא אישור מבית המשפט, יש תוקף מחייב, והאם הוא גובר על הסכם הממון המקורי? בית המשפט קבע כי התשובה לכך היא חיובית.
- נדחו טענות אשה לקבלת 800 אלף שקל ממכירת דירה משותפת
- בזמן שפדתה פנסיה לצמצום המשכנתה, הוא היה עם אחרת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רק הוריו של הבעל נשאו בעלות הרכישה והבנייה
כבר בפתח נימוקיה, הדגישה השופטת אליה נוס כי המסמך נבחן תחילה מההיבט הראייתי: כיצד נחתם, מה היתה כוונת הצדדים בעת חתימתו, ומה עלה מהעדויות ומהמסמכים שסבבו את רכישת הבית. האיש העיד כי ההבנה המקורית ביניהם היתה שהמימון יתחלק בין משפחות הצדדים, ולכן ירשמו בעתיד את הבית בחלקים שווים. ואולם כשהדבר לא התממש, וכשהתברר שהוריו בלבד נושאים בעלות הרכישה והבנייה, נוצר צורך בעדכון ההסכמות. לדבריו, "העלינו את זה על הכתב, לא בניסוח של עו"ד", והוא הדגיש כי הדברים נכתבו "באווירה טובה... והכרת הטוב שאנחנו הולכים לקבל במתנה בית מהניילונים".
עו"ד מקרקעין. צילום: קנבההאישורים התעכבו שנתיים, אך מוכרת הדירה לא תשלם
רוכשת דירה שקיבלה את אישורי הפטור מהיטל השבחה וממס שבח רק כשנתיים לאחר מועד המסירה הגישה תביעה של 169 אלף שקל, בטענה כי המוכרת חייבת בפיצוי המוסכם לפי ההסכם. בית משפט השלום בהרצליה דחה את התביעה, אך דווקא קיבל חלקית את התביעה נגד עורך הדין, שטיפל בשני
הצדדים בעסקה. השופט קבע כי בהסכם לא נקבע מועד שהופך את האיחור להפרה יסודית, אך גילה רשלנות בטיפול של עורך הדין, וחייב אותו בפיצוי
קשה לתאר את תחושת חוסר האונים של רוכשי דירה חדשים, הנכנסים לביתם החדש ומגלים כי אף שקיבלו את המפתח, העסקה רחוקה מלהסתיים. כך מצאה את עצמה רעות זוהר, שב-2021 רכשה דירה בחולון, נעה במשך יותר משנתיים בין לשכת מיסוי מקרקעין, עיריית חולון ומשרד עורך הדין שליווה את העסקה. רק בספטמבר 2023, שנתיים וחודש לאחר מועד המסירה החוזי, הונפקו אישור הפטור מהיטל השבחה ואישור הפטור ממס שבח שבלעדיהם לא ניתן לרשום את הזכויות על שמה. חודש לאחר מכן הושלמה סוף-סוף ההעברה בטאבו.
בתום אותה תקופה ארוכה, הגישה זוהר תביעה נגד המוכרת, בסכום של 109 אלף שקל - סכום שמהווה 10% מהמחיר של הדירה - בטענה שהאיחור הוא הפרה יסודית המזכה בפיצוי מוסכם. בנוסף, היא ביקשה לחייב את עורך הדין ששימש נאמן ומייצג משותף בעסקה בסכום של 60 אלף שקל בשל רשלנות ועוגמת נפש.
פסק הדין, שניתן באחרונה בבית משפט השלום בהרצליה, דחה את עמדתה לגבי המוכרת, אך דווקא קיבל חלק מטענותיה נגד עורך הדין. השופט דוד יצחק קבע בהחלטיות כי, "מעיון בהסכם נמצא כי אין כל הוראה או מועד אחר מוגדר אשר עד אליו מחויבת המוכרת להעביר את האישורים וכי אי עמידת המוכרת במועד זה מהווה הפרה יסודית". בהמשך הוא הוסיף בהחלטתו כי, "בהסכם לא נקבע שזו הפרה יסודית" - משפט שנהפך לציר המרכזי בהחלטה. ואולם לצד הדחייה החלקית, בית המשפט גם קבע כי עורך הדין התרשל בטיפול בפרטי העסקה, גרר את התובעת לשנתיים של חוסר ודאות – ועל כן עליו לפצות אותה בסך 15 אלף שקל.
העסקה החלה כרגיל - והסתבכה במהרה
הסכם המכר בין הצדדים נחתם במאי 2021. המועד שנקבע למסירת החזקה היה אוגוסט של אותה השנה, וכך אכן קרה. לפי ההסכם, במועד המסירה אמורים היו להימסר גם מסמכי העברת הזכויות, כולל אישור מס שבח ואישור עירייה הכולל התייחסות להיטל השבחה. אלא שבפועל, אותם אישורים לא הגיעו. יותר מכך - הם לא היו קרובים להגיע. מסמכי הפטור התקבלו רק בסוף אוגוסט ובתחילת ספטמבר 2023, והעברת הזכויות הושלמה רק ב-16 באוקטובר 2023. העובדה שדווקא לאחר שפנתה זוהר לעורך דין אחר הצליחה להשלים את הרישום במהירות, חיזקה מבחינתה את טענות הרשלנות.
- אחרי ארבעה עשורים: עסקת המכר מ-1987 הושלמה
- עקב מסמך מזויף: בנק לאומי יקבל פיצוי מהמדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לטענתה, "תקופה של שנתיים במהלכם לא נמסרו לה האישורים... חורגים מהזמן הסביר להשלמת העסקה". היא העידה כי במשך אותם חודשים ארוכים היא היתה שרויה בחרדות ובחשש אמיתי שהעסקה תתמוטט. המוכרת מצדה, טענה כי לא היתה כל כוונה לעכב את המסמכים, וכי התקלה המרכזית נבעה מדיווח שגוי של עורך הדין לרשות המסים, שבו נרשם בטעות שמועד העסקה הוא 2011 ולא 2021. הטעות, כך נטען, הולידה קנסות וניתוקים במערכת, שדרשו ביורוקרטיה ארוכה לתיקון.
