"חלק מהיזמים בהתחדשות עירונית קטנים. הם קורסים כלכלית וזה מעכב"
בכל יום אנחנו שומעים על עוד ועוד פרויקטים חדשים של התחדשות עירונית, אבל כשמסתכלים על המספרים שלהם מתגלה האמת: עד היום עטפו לנו יפה את ההתחדשות העירונית והגישו אותה כפתרון לבעיית ההיצע במדינת ישראל, אבל ההיקפים הנמוכים רק מדגדגים את הביקוש.
לא בונים מספיק
הדו"ח השנתי של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית חשף את הירידה החדה בהיקפי הבניה. לפי הדו"ח, ישנה ירידה חדה של 20% בהיקפי הבנייה של התחדשות עירונית במהלך שנת 2023. נכון, זה מגיע אחרי הזינוק הגדול של 2021 ונתונים טובים ב-2022, אבל כשמסתכלים על המספרים לא מובן על מה ה"חגיגה": רק 23 היתרי בנייה אושרו עבור יותר מ-22 אלף דירות במיזמים של התחדשות ותמ"א 38.
תכנונית, אושרו בשנה שעברה כ-41 אלף יחידות דיור בתוכניות פינוי בינוי - רובם במרכז ולא בפריפריה, בשל חוסר כדאיות כלכלית. נתניה, גבעתיים, תל אביב, קריית אונו, לוד וירושלים מככבות ברשימה הזאת. לגבי מספר ההיתרים, מדובר באישור 9,000 היתרי בניה עבור פינוי בינוי - זאת ירידה של 18% לעומת שנה קודם.
כדי לקבל סדר גודל לגבי ההיקף, אז בשנה שחלפה אושרו 168 אלף דירות חדשות, כ-43 אלף יותר מהיעד הממשלתי, שכמחצית (כמעט 80 אלף) היו במסגרת של התחדשות עירונית - אז איפה הבעיה? העובדה שניתנו היתרי בנייה לדירות כאלה, לא אומרת שהן נבנו. במיוחד בתקופת המלחמה - היזמים המתינו על הגדר, בדיוק כמו הרוכשים, ואפילו הצליחו להכניע את הריבית האגרסיבית דרך מבצעי מימון. חוץ מזה, 80% מההיתרים הן בערים שחתומות על הסכמי מסגרת, כאלה שמקבלות מענק. בכל שאר הערים, מספר הפרויקטים נמוך מאוד. כלומר, יש כאן גם ריכוזיות גבוהה.
"מסכת ייסורים"
"הסיפור הוא בביצוע. לוקח המון זמן עד שמקבלים היתר בניה בישראל, מרגע האישור מתחילה מסכת ייסורים חדשה בכל מה שקשור לבנייה: אין פועלים, רמת האיתנות הפיננסית של היזמים ירדה וכל אחד נהיה זהיר יותר, לא כולם פותחים התחלות בניה ובהתאם אין מכירות", מסביר אבי ברוקס, הבעלים של חברת "מינהלת 38 – חברה לניהול התחדשות עירונית", המתמחה בהתחדשות עירונית.
למה מחכים?
"שהמצב יתייצב ברמת המכירה. יזמים שומרים את הכסף, אתה רואה שגם ברמת הריביות, הם במספרים הגבוהים, וגם רמת המכירות לא התאזנה מפחד כזה או אחר של הקונים והחשש של היזמים או הקבלנים לעניין הפועלים וחומרי הגלם. אל תשכח שהייתה עצירה גם מכיוון טורקיה, ששולטת היום על 70% בערך, אם לא יותר, מחומרי הגלם, בעיקר בכל מה שקשור לסניטריה. התחליפים ידועים. עזוב שהם יותר יקרים, לוקח להם זמן להגיע".
אבי ברוקס (רז רוגובסקי)
החות'ים זו בעיה של כלל הענף, לא רק של התחדשות עירונית.
"נכון, אבל בפועל - האוניות עושות מסלול עוקף שמכפיל את זמן ההגעה. בסוף, התחדשות עירונית זה תהליך תכנוני טיפה שונה מהליך קרקע ביזמות רגילה, אבל אותו תהליך ביצוע. תהליך המסירה דומה. אם יש עיכובים בלוחות זמנים כי עושים עוקף, זה משפיע בהתאם. גם על הבנייה הרגילה, גם על ההתחדשות העירונית".
קשה להבין למה. המינוף נמוך, אין עלות קרקע.
"מי שעושה יזמות של קרקעות, יודע שהוא צריך לבוא עם כסף. הם משקיעים, קונים קרקע ומקדמים בנייה ונתקעים או לא נתקעים בסוף. יזמים בהתחדשות עירונית רובם, ולא נדבר על 30 החברות הגדולות, הם לא גדולים. בעיקר בפרויקטים של הריסה ובניה או חיזוק, הם יזמים קטנים שאין להם הון עצמי מספיק כדי לקנות קרקע ולכן הם הלכו לשם. הם תלוים בריביות, לוקחים 80 אחוז ליווי בנקאי וחלקם מעל 80 אחוז כהשלמת הון של עוד 10-15 אחוז, כדי להביא פרויקט לביצוע. ברגע שהריבית עולה, הם נתקעים. בהתחדשות עירונית יש שחקנים קצת יותר חלשים, הם בונים על עולם המימון והיום הריבית גבוהה מאוד. לכן יש להם בעיה לפתוח פרויקטים. אם תבדוק, מאז פינוי בינוי ועד היום, עשרות בודדות של פרויקטים יצאו לפועל".
- מיי טאון ממשיכה לבנות בתל אביב - אבל אולי הישועה תגיע דווקא מהפריפריה
- בלב פ"ת: ההתחדשות העירונית של שיכון ובינוי מתקדמת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך
כמה הקטנים מהווים מכלל פרויקטים להתחדשות עירונית?
"הם מחזיקים משהו כמו 30 אחוז לפחות".
התחדשות עירונית במספרים (דוח תקציב המדינה)
יש עוד בעיה. אין דירות למפונים. הסיפור הוא פשוט - מתפנים מאות בבת אחת, ולא רק שאין דירות, זה מעלה מחירים בשכונה וגם בשכונות הצמודות, כי עוברים לשם.
"באזור מיושב מתפנים בבת אחת 200-300 דירות, צריך למצוא כאלה להשכרה באזור מסוים, וזה לא משהו שהוא קיים. יש פה בעיה כי אין התחלת בנייה של פינוי בינוי, ואני חוזר רגע אחורה ואומר - קשה מאוד לממש. מאות דיירים נפלטים ממתחם אחד, אתה מחפש פתרון, וזה מעלה את מחירי השכירות באזור, ואז בישראל כמו בישראל כל אלה שיש להם דירות פשוט מעלים מחירים. השמאי שמתייחס לשכר הדירה מתייחס גם לעליית המחירים בסביבה בעקבות הדבר הזה, בעקבות ביקוש השיא. זה לא האישיו היחיד, הפינויים האלה. יש גם בעייה של לוחות זמנים, כל הביורקרטיה גורמת לכך - האוכלוסיה ממשיכה לגדול, יש צפיפות, ויש פחות פרויקטים. בסוף, המחירים עולים. צרך לזכור שיש מפונים גם מחנויות, שזקוקים לחנות ושאתה לא יכול להעביר דיירים לאן שאתה רוצה. היו שכונות חדשות שנבנו לצד ישנות. הישנות התפנו ואז מה? השמאי העריך את הדירה החליפית ב-7,000 שקל, כי יש רק חדש. היזם נאלץ לשלם".
מה יקרה בתחום התחדשות עירונית ב-2024?
- 3.נחמיה 07/07/2024 09:21הגב לתגובה זובונים שכונה ואין אחריות!
- 2.איציק אברמוב 03/07/2024 10:43הגב לתגובה זוסקירה מעניינת
- 1.mtlk 03/07/2024 10:38הגב לתגובה זוהאנטישמיות בעולם.עוד עלולה ליצור צונאמי של עולים לישראל ממדינות שעד כה לא הגיעו בכמיות ענק.ומאוכלוסיות מבוססות.שירצו עתידיותר בטוח לילדים שלהם.כאשר לשם הבנה בארהב לדוגמא יש בין 6.5 ל 8 מליון יהודים.גל של 100 אלף במכה הוא יותר מאפשרי וזה פרמטר מטורף.במיוחד מאחר והריבוי הטביעי פה הוא 200 אלף.מה שאומר שכל מי שיגיע וגם מי שהיה לא יספיק.ושלא יהיה ספק.בארהב הם קיבלו לא את ליל הבדולח.אלה את ההבנה לאיפה דברים יכולים להגיע
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןמס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.
אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.
רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל
החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן.
מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- מס רכוש חוזר לשולחן: הנה המשמעות לבעלי הקרקעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים על מאגר משכירי הדירות והעלייה בהיקף תשלומי מסים על שכר דירה
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים עדכן השבוע בכנס של יועצי המס כי הגבייה ממסים על שכר דירה עלתה ב-10%. הוא הסביר כי הגבייה בכלל במיסוי נדל"ן בעלייה והוא שם דגש על המערכות של רשות המסים שמצליבות מידע ואוספות מידע על משכירי הדירות במטרה להוביל למאגר מידע מלא על המשכירים.
אהרונוביץ מנסה בכל שנה להעביר את חובת הדיווח על משכירים. מדובר בחובת דיווח מינימלית, לא מורכבת מבחינת בירוקרטיה, אבל כל פעם מחדש הוא נבלם בוועדת הכספים. הרכב הועדה וכנראה שהרכב הכנסת והממשלה לא מאפשר להעביר חובת דיווח על משכירים. זה קצת מוזר, כי לכאורה המחוקקים צריכים לדאוג לגילוי ולדיווח נכון. ככה גם הגבייה תהיה גביית אמת וזה ידוע שיש רבבות מעלימי מס בשכר דירה. אפשר לחשוב שחברי ועדת הכספים מוטים אולי אפילו ש, "על ראש הגנב בוער הכובע", אך כמובן שזה לא מבוסס, ושהועדה טוענת שהיא לא רוצה שלציבור יהיה עודף ביורקרטיה ורגולציה.
החשיבות של הדיווח היא אדירה, כי ככה רשות המסים תדע אם יש לאדם מסוים דירה מושכרת ותוכל להבין אם הוא "נופל" בחובת הדיווח. למשל - אם יש לו דירה במרכז תל אביב של 5 חדרים והוא לא מדווח, אז ברור שמשהו לא תקין. ככה היא תעלה גם על דירות בירושה שעדיין לא עברו ליורשים ומניבים שכר דירה ובכלל - תקבל מאגר מלא.
מעבר לכך, חובת הדיווח תוביל לכך שאנשים ירגישו יותר מפוקחים. הם לא יוכלו לעשות תרגילים להורדת שכר הדירה מתחת לרף, הם ישלמו כמו שצריך. ובכלל - צריך לחזור ולהגיד זאת - מדובר במס שולי. עד 5,640 שקלים אין מס; ומעל יש אפשרויות שונות - 10% או מס על פעמיים ההפרש בין הרף לשכר הדירה. מדובר במס נמוך במיוחד ועדיין - אנשים רבים מעלימים אותו.
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אהרונוביץ' אומר שרשות המסים מגיעה למאגר משלה והיא עדיין תנסה לחייב בדיווח, כשהדיווח יהיה פשוט ולא מכביד על הציבור. אהרונוביץ אמר בכנס שהגבייה עלתה גם בגלל שהיה החוזים עלו ושאנשים עברו את הרף והחלו לשלם. "הדיווחים עכשיו יותר אמת, צריך להעלות את החוזים למאגר. ככל, שהעולם משתנה, לאט לאט עוד ועוד ועוד אנשים שמשכירים דירות יעברו לשלוח חוזה בסמארטפון עם חתימות אלקטרוניות אז עוד שנתיים שלוש השוק יהיה יותר וככה חוזה יהיה אונליין".
