יו"ר מטה התכנון הלאומי: "80% מזמן בודקי ההיתרים מושקע ב-20% מהדירות"
מדו"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית עולה כי בשנת 2021 אושרו 42 תכניות למתחמי פינוי בינוי חדשים, הכוללים 18.482 יחידות דיור חדשות, מתוכן 14,232 יחידות דיור תוספתיות. כמו כן, נרשמה עליה משמעותית בהיתרי הבנייה במסלולי ההתחדשות העירונית שהגיעה ל-300% בפינוי בינוי ו-25% בתמ"א 38.
על רקע נתונים אלו התכנסו בכירי המשק וענף הנדל"ן בפסגת ההתחדשות העירונית של מרכז הנדל"ן בתל אביב. לסוגיית התמ"א התייחסה מנכ"לית מינהל התכנון דלית זילבר כשאמרה: "התמ"א גוססת. כולם מבינים שהיא לא טובה, הרשויות הצביעו ברגליים ומבינות שהתמ"א עושה להן רק רע ורוצות תכנון מתחמי. התמ"א לא רלבנטית, ישראל משקיעה מיליארדים בתשתיות, בתחב"צ, אז ליד תחנה של מטרו נעשה תמ"א 38? אף אחד לא מעלה בדעתו. החלופה לתמ"א תתן את המענה הנקודתי".
בנוגע לטענת ראשי הרשויות כי התשתיות העירוניות לא יעמדו בקבלת תושבים נוספים, זילבר ענתה : "הם צודקים ולכן אני אומרת שלא צריך לקדם תמ"א אלא התחדשות שמדברת על מתחם כולל וראייה כוללת של עיר. זילבר שעתידה לסיים את תפקידה בחודשים הקרובים אמרה כי יש 60 מועמדים להחליפה, הוסיפה מסר למנהל מינהל התכנון הבא: "צריך לעמוד על העקרונות המקצועיים שלו".
יו"ר מטה התכנון הלאומי עו"ד שלומי הייזלר, התייחס לסוגיית הארכת התמ"א 38 בשנה נוספת שאכן יאושר על-ידי שרת הפנים איילת שקד ואמר: "עמדתי היא כעמדת הרשות להתחדשות עירונית שצריך להאריך את התמ"א בעוד שנה" הייזר הוסיף : "אני מאוד מאמין בחלופה, יש כאן בשורה משמעותית – תוספת זכויות של 400% ומעבר לזה הבשורה הגדולה ביותר היא אישור + היתר, זה מתחבר למה שקורה היום בעולם, אנחנו רגילים שהולכים לתוכנית ואז להיתר וזה סוג של גזירת גורל. בעולם זה לא כך. מקום שבו ההיתר יראה דומה מאוד לתוכנית אין סיבה שיהיה מדובר בשני שלבים שונים. 80% מהזמן של בודקי ההיתרים מושקעים ב-20% מהדירות. למה? כי רוב התוכניות קטנות אבל הטיפול הוא אותו טיפול ולוקח את אותו הזמן".
- שיכון ובינוי נבחרה לפרויקט פינוי‑בינוי בנווה עופר
- הפשרה: המדינה תוכל להפקיע דירות שלא נפגעו, אך לא יותר מ-25%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
על פיגורי המשכנתאות, הורדת הריבית הצפויה, החשש של משפרי הדירות, הקבלנים והמשקיעים שיסמנו את כיוון השוק בהמשך
שוק הנדל"ן סובל בעקבות המלחמה, אי-ודאות כלכלית וריביות גבוהות, ולא נראה שזה ישתנה באופק. הרוכשים כבר לא מסוגלים לשלם את המחירים שהקבלנים רוצים ובשטח יש ירידת מחירים משמעותית של 5%-10%. נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) שנמסרים בעיכוב של חודשיים וחצי ולא מבטאים את הנחות המימון מלמדים על ירידה של כ-1.4%, אבל בפועל המחירים ירדו הרבה יותר מכך.
אך מול הנתונים האלו, היקפי המשכנתאות נשארים גבוהים יחסית, עם ביצועים ממוצעים של 9-10 מיליארד שקל בחודש. מדובר על ביצועים של דירות שנרכשו בעבר ועכשיו הגיע הזמן של הרוכשים לשלם את החלק המשמעותי-רוב הסכום על הדירה והם לוקחים את המשכנתא. כמו כן, יש כמות גדולה של ממחזרי משכנתא שעל רקע הירידה בריבית ובעיקר הצורך שלהם להפחית את ההחזר החודשי, הם מאריכים את תקופת ההחזר ומפחיתים כך את הסכום החודשי לתשלום.
היקף המחזרים משכנתא מעיד דווקא על הקושי של הציבור ומתחבר לכך שמחירי הדירות בירידה. כמו כן, על רקע הירידה בהיקפי המכירות, והירידה הצפויה בריבית, הבנקים למשכנתאות כבר הורידו בפועל את ריבית המשכנתא בכ-0.2% - ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד. הריבית צפויה להמשיך לרדת. ריבית בנק ישראל על פי תחזיות הכלכלנים אמורה לרדת ב-0.75% עד שנה מהיום, אבל לא בטוח שזה יחזיר את הקונים. יש מלאי של מעל 81 אלף דירות, יש כמות דירות שעולה על מספר המשפחות בארץ, כך שלכאורה יש מספיק דירות, אלא שבשוק הדירות יש וויסות ידוע וברור של הקבלנים. הם אלו שמכתיבים את קצב הבנייה, הם אלו שמאטים את הקצב ומנרמלים את הפעילות שלהם למצב הביקושים כדי ליצור מחסור קבוע שיעלה מחירים.
יש כוחות מנוגדים שמשפיעים על מחירי הדירות, וההערכה הרווחת היא שהשוק ימשיך להיות קשה עם ירידות מחירים, אבל אף אחד ל איודע מתי ואיך זה ישתנה. בינתיים כמה מגמות על שוק הדירות והמשכנתאות ותובנות ורמזים על ההמשך.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פצצת הזמן: פיגורי המשכנתאות מתקרבים ל-4 מיליארד שקל
אחת המגמות המדאיגות ביותר בשוק היא העלייה המתמשכת בפיגורי תשלומים על משכנתאות, שמשקפת את הלחץ הכלכלי הגובר על משקי הבית. על פי דוח בנק ישראל, היקף הפיגורים המשמעותיים (מעל 90 יום) הגיע לשיא חדש של 4 מיליארד שקל, והוא עולה מדי חודש. מדובר על עלייה של כ-50% בשנתיים.