יואב גלנט מחיר למשתכן
צילום: קובי גדעון, לע"מ

גלנט: ״2016 היא שנת התכנון. בשנים 2019 ואילך נראה אכלוס כפול ממה שרואים היום״

במסגרת תדרוך עיתונאים לסיכום שנת 2016, דיבר שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט והציג את השנה שעברה והתחזיות לשנים הבאות 
ענת דניאלי | (8)

״אנחנו רואים את התהליכים. בשנת 2017 ישנן 62 אלף תוכניות לדירות שיקבלו תוקף ובשנת 2018 יהיו 73 אלף תכניות שיקבלו תוקף ובעוד 36 חודשים מהיום נראה אכלוסים מאסייבים״, כך אמר שר הבינוי והשיכון יואב גלנט, במסגרת תדרוך עיתונאים לסיכום שנת 2016 במשרד הבינוי והשיכון.  

לדברי גלנט, ״שנת 2016 היא שנת התכנון בה התעסקנו בתכנון והפקדת תכניות. בשנת 2017 יהיו שיווקים גוברים והיא שנת ההבשלות. בשנת 2018 נראה את הבנייה המאסיבית ובשנים 2019 ואילך נראה את האכלוס - קצב כפול של פי 2 ממה שאנו מאכלסים היום״. 

בהמשך התיחס גלנט לליקויים שראה עם כניסתו לתפקיד: ״אני באתי ממערכות שאם אתה לא מודד, אתה לא יודע. בחודש הראשון הלכנו המנכ״ל של המשרד ואני, וגילינו בראש העין, בניינים מזכוכית גמורים וליד ערמות עפר בגובה 30 מטרים וגני ילדים מעבר לערימות העפר וכל זה נבנה במשך 3 שנים בלי מים - אם ככה לא פלא שהבנייה נמשכת כל הרבה זמן״.

״תהליך הבנייה הלקוי בראש העין, ֿֿהוביל אותי למסקנה שאנו צריכים לדעת מה קורה ולשלוט. בכל פרויקט עשרות אלפי התקשרויות ולא יודעים מה נמצא איפה ובאיזו ועדה. היום אנחנו יודעים הכל על כל פרויקט באמצעות ניהול השליטה במרכז השליטה הכולל מערכות ממוחשבות״.

נציג תפעול מערכות השליטה במשרד הבינוי והשיכון התייחס למערכת השליטה ואמר: ״כל מטרת מרכז השליטה, לבנות תכניות עבודה ובקרה בצורה מדוקדקת. ישנו לוח הזמנים ותקציב הפרויקט שיש לעקוב. ישנה גם השגרה הניהולית ועבודה פרויקטלית, במקום שתהליכי העבודה עוברים בתחנות שונות במשרד. כל פרויקט עובר 542 שלבים גנריים. אחרי שנקבע הסדר הלוגי, ישנו זמן תקן לכל שלב. על פי לוח הזמנים וכעת ישנם 1,000 פרויקטים בגאנט כזה שמאפשר להסתכל בצורה אחידה על התהליך״. 

סגן שר הבינוי והשיכון, ח"כ ז'קי לוי:"מראשית הקדנציה ביצענו מהפכה במשרד הבינוי והשיכון כשרכשנו למעלה מ-1,000 דירות ציבוריות לעומת 6 דירות בלבד שנרכשו בשנת 2014 בה כיהנה הממשלה הקודמת. כמו כן השבנו לחיים את פרויקט שיקום שכונות לאחר 40 שנה. באמצעות הפרויקט המבורך אותו אני מוביל, אנו מחזקים את השכונות הוותיקות והחלשות ומקרבים אותן לשכונות החדשות והחזקות, הן בהיבט הפיזי והן בהיבט החברתי.

בכך אנו עושים צדק חברתי וזה מה שנמשיך לעשות". 

תכנון תקציב משרד הבינוי והשיכון 

גלנט התייחס לתקציב משרד הבינוי והשיכון, לשנים 2017-2018 שעומד על 7.05 מיליארד שקל זאת לעומת 6.55 מיליארד בשנת 2016 ואילו לעומת שנת 2014 התקציב עמד על 5 מיליארד. ללא כספי הדיור הציבורי, המגיעים ממשרד האוצר, התקציב  של משרד הבינוי והשיכון הינו 4.5 מיליארד שקל. 

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מה הקטע לקנות אלף דירות מכספי ציבור, אחרי שמכרתם (ל"ת)
    דירות ב 30 אלף שקל?? 02/01/2017 15:23
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    רוני 02/01/2017 14:02
    הגב לתגובה זו
    כישורים מוחלט, רמת שחיתות גבוהה, נכונות לפגוע באזרחי המדינה ללא ברקסים!
  • 5.
    עם כמות היתרי הבניה שהם הוציאו...פשוט בדיחה!!! (ל"ת)
    shafik 02/01/2017 13:59
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בשנת 2019 פחלון כבר יחזור לשתות בירות במוסך... (ל"ת)
    סתם אפס מאופס 02/01/2017 12:10
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עוד נפיחה שמפריח מספרים בלי הבנה בכלום. מלא בעצמו. (ל"ת)
    דפוק כמו כולם 02/01/2017 12:10
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לילי 02/01/2017 11:46
    הגב לתגובה זו
    אולי עוד 10 שנים נראה התמתנות אם כחלון יכהן כשר על כלכלי
  • 1.
    איציק מנדל 02/01/2017 11:40
    הגב לתגובה זו
    האיש הזוי לא יכול לעשות כלום אבל עכשיו זורק אותנו ל2019 ניוש שלי שלא תהיה שר אז
  • שני 02/01/2017 14:40
    הגב לתגובה זו
    מה לעשות שאורך זמן לבנות במדינת היהודים? יש לך פתרון חוץ מתקוף אותו בדיבורים ריקים?
שכר דירה שחור
צילום: דאלי אי

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?

הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים  

צלי אהרון |

הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות. 

יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.

יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.

המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן. 


רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה.  העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.

משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה

הריבית המערכתית הממוצעת רשמה ירידה של 03% ב-3-4 חודשים; בנק מזרחי נותר היקר מכולם ואילו הבינלאומי ממשיך להציע תנאים טובים בעיקר בזכות פעילות מול משרד הביטחון
רן קידר |

בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.  

למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.


בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.    

לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.


            נתוני חודש ספטמבר. קרדיט: בנק ישראל

המגמה בשלושת החודשים האחרונים

בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.


נתוני יולי. קרדיט: בנק ישראל 

הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים, והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.