הזיגזג נמשך: הדולר נחלש מול השקל ומתחזק מול האירו בהמתנה לברננקי
נמשך הזיגזג בשוק המטבעות. הדולר נסחר היום בארץ ובעולם בהמתנה להודעת חברי ועדת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב הערב (9 ורבע שעון ישראל) בנוגע למדיניות המוניטארית במשק האמריקני. ברננקי וחבריו לא צפויים להעלות את הריבית אולם, כרגיל בחודשים האחרונים, המשקיעים והסוחרים יעקבו אחרי ההודעה הנלווית להכרזה על הריבית.
אתמול, במכרז הראשון מתוך שלושה שקיים משרד האוצר האמריקני לאגרות חוב לטווח זמן של שנתיים בהיקף של 40 מיליארד דולר, מכר האוצר את איגרות החוב בריבית הגבוהה ביותר מזה כ-7 חודשים.
המכרז נסגר בריבית של 1.151%, זאת בעוד שבשוק העריכו כי הריבית שתיקבע תהיה של 1.2%. מכרז זה הינו הראשון מתוך שלושה מכרזים שצפויים השבוע, בהיקף כולל של 104 מיליארד דולר. עם היוודע הביקושים הגדולים במכרז, אגרות החוב הממשלתיות לשנתיים וגם אלו לטווח זמן של 10 שנים רשמו ירידה בתשואות.
מחברת אי-טריידר נמסר כי "הותרת הריבית ללא שינוי מצד בנק ישראל, האמירה כי גם אם הציפיות לאינפלציה עלו בתקופה האחרונה בנק ישראל לא צפוי להעלות את הריבית בטווח הקצר-בינוני, ובנוסף העובדה כי בנק ישראל מבצע רכישה יומית ממוצעת של 100 מיליון דולר ורכישת אג"ח ממשלה בסך 200 מיליון שקל ביום, יגרמו לחיזוק הדולר בתקופה הקרובה. להערכתנו, לאחר שיחצה את מחסום ה-4 שקלים, ינסוק הדולר ויגיע לרמות של 4.20 שקלים. 73.9% מהסוחרים בזירת המסחר של איטריידר צופים אף הם התחזקות לדולר והצטיידו באופציות CALL.".
הדולר נחלש היום ב-0.88% והשער היציג נקבע ברמה של 3.933 שקלים והאירו נחלש ב-0.4% ל-5.517 שקלים. בעולם מתחזק הדולר מול היין היפני ב-0.2% לרמה של 95.3 יין לדולר ומתחזק קלות מול האירו, סביב רמה של 1.405 דולר לאירו.
הריבית במשק האמריקני, כאמור, צפויה להיוותר ברמה שבין 0% ל-0.25% בתקופה הקרובה, אבל החוזים העתידיים על הריבית בבורסת שיקגו כבר החלו להצביע כי הבנק המרכזי האמריקני עלול להעלות את הריבית עד לתום השנה. כמובן שנתוני מאקרו חיוביים, באם יגיעו, ישפכו אור נוסף על התחזיות הכלכליות ויחזקו מהלך מעין זה.
בינתיים, בבנק המרכזי האמריקני סבורים כי עם שיעור אבטלה בשיא של 26 וניצולת תפוקת המפעלים שנמצאת בשפל, קיים סיכון קטן מאוד להתפרצות אינפלציונית. שהרי על פי התיאוריה הכלכלית קיים קשר הפוך בין שיעור האבטלה לשיעור האיפלציה, כשזה הראשון מתחיל לרדת, זה האחרון מתחיל לעלות ולהפך, כך לפחות על פי עקומת פיליפס.
יחד עם זאת, עבור חלק מהמשקיעים התמונה לא ברורה לאשורה. הבנק המרכזי האמריקני ועמיתיו מעבר לים הדפיסו כסף בכמויות רבות כדי ליצור נזילות בשווקים ולקצר את משך המיתון, אי לכך האינפלציה תהיה ככל הנראה תוצאה שאין להימנע ממנה, כך סוברים כלכלנים ומשקיעים בולטים.
בנייה. קרדיט: Xמחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.
בנייה. קרדיט: Xמחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.
