הזיגזג נמשך: הדולר נחלש מול השקל ומתחזק מול האירו בהמתנה לברננקי
נמשך הזיגזג בשוק המטבעות. הדולר נסחר היום בארץ ובעולם בהמתנה להודעת חברי ועדת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב הערב (9 ורבע שעון ישראל) בנוגע למדיניות המוניטארית במשק האמריקני. ברננקי וחבריו לא צפויים להעלות את הריבית אולם, כרגיל בחודשים האחרונים, המשקיעים והסוחרים יעקבו אחרי ההודעה הנלווית להכרזה על הריבית.
אתמול, במכרז הראשון מתוך שלושה שקיים משרד האוצר האמריקני לאגרות חוב לטווח זמן של שנתיים בהיקף של 40 מיליארד דולר, מכר האוצר את איגרות החוב בריבית הגבוהה ביותר מזה כ-7 חודשים.
המכרז נסגר בריבית של 1.151%, זאת בעוד שבשוק העריכו כי הריבית שתיקבע תהיה של 1.2%. מכרז זה הינו הראשון מתוך שלושה מכרזים שצפויים השבוע, בהיקף כולל של 104 מיליארד דולר. עם היוודע הביקושים הגדולים במכרז, אגרות החוב הממשלתיות לשנתיים וגם אלו לטווח זמן של 10 שנים רשמו ירידה בתשואות.
מחברת אי-טריידר נמסר כי "הותרת הריבית ללא שינוי מצד בנק ישראל, האמירה כי גם אם הציפיות לאינפלציה עלו בתקופה האחרונה בנק ישראל לא צפוי להעלות את הריבית בטווח הקצר-בינוני, ובנוסף העובדה כי בנק ישראל מבצע רכישה יומית ממוצעת של 100 מיליון דולר ורכישת אג"ח ממשלה בסך 200 מיליון שקל ביום, יגרמו לחיזוק הדולר בתקופה הקרובה. להערכתנו, לאחר שיחצה את מחסום ה-4 שקלים, ינסוק הדולר ויגיע לרמות של 4.20 שקלים. 73.9% מהסוחרים בזירת המסחר של איטריידר צופים אף הם התחזקות לדולר והצטיידו באופציות CALL.".
הדולר נחלש היום ב-0.88% והשער היציג נקבע ברמה של 3.933 שקלים והאירו נחלש ב-0.4% ל-5.517 שקלים. בעולם מתחזק הדולר מול היין היפני ב-0.2% לרמה של 95.3 יין לדולר ומתחזק קלות מול האירו, סביב רמה של 1.405 דולר לאירו.
הריבית במשק האמריקני, כאמור, צפויה להיוותר ברמה שבין 0% ל-0.25% בתקופה הקרובה, אבל החוזים העתידיים על הריבית בבורסת שיקגו כבר החלו להצביע כי הבנק המרכזי האמריקני עלול להעלות את הריבית עד לתום השנה. כמובן שנתוני מאקרו חיוביים, באם יגיעו, ישפכו אור נוסף על התחזיות הכלכליות ויחזקו מהלך מעין זה.
בינתיים, בבנק המרכזי האמריקני סבורים כי עם שיעור אבטלה בשיא של 26 וניצולת תפוקת המפעלים שנמצאת בשפל, קיים סיכון קטן מאוד להתפרצות אינפלציונית. שהרי על פי התיאוריה הכלכלית קיים קשר הפוך בין שיעור האבטלה לשיעור האיפלציה, כשזה הראשון מתחיל לרדת, זה האחרון מתחיל לעלות ולהפך, כך לפחות על פי עקומת פיליפס.
יחד עם זאת, עבור חלק מהמשקיעים התמונה לא ברורה לאשורה. הבנק המרכזי האמריקני ועמיתיו מעבר לים הדפיסו כסף בכמויות רבות כדי ליצור נזילות בשווקים ולקצר את משך המיתון, אי לכך האינפלציה תהיה ככל הנראה תוצאה שאין להימנע ממנה, כך סוברים כלכלנים ומשקיעים בולטים.
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותבנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
לאור עלייה בבקשות של משקי בית לאשראי נוסף לדיור, מעבר למשכנתא הראשונה, בנק ישראל מהדק את אופן החישוב של יכולת ההחזר של משקי הבית; בו בזמן, הבנק מעדכן את אופן החישוב של שווי הנכס, בעיקר בהקשרי "מחיר מטרה" ו-"מחיר למשתכן" וכן הגדלת שיעור המימון לדירות זולות
בנק ישראל הודיע היום על שורה של צעדים רגולטוריים בשוק האשראי לדיור, לאור מגמת עלייה בנטילת תוספות אשראי לדיור, ובפרט בסמוך ללקיחת משכנתא ראשונה . בבנק ישראל מדגישים כי הצעדים נועדו לשקף בצורה מדויקת יותר את יכולת ההחזר של הלווים, לצמצם סיכוני מינוף עודף, ובו בעת לשמר הקלות שנועדו לאפשר מענה לצרכים פיננסיים שוטפים ועתידיים של משקי הבית. על רגל אחת, ההקלות האלו יאפשר לקחת "הלוואות לכל מטרה" מגובות בדירות כסוג של תוספת למשכנתא. יש הגבלות, אבל אם שיעור המימון לא יגיע ל-70%, אתם יכולים לקחת 200 אלף שקל נוספים. כמו כן, ערך הדירות במחיר למשתכן-דירה בהנחה יחושבו לפי שווי שמאי ולא לפי מחיר העסקה. זה היה כך עד מחיר של 1.8 מיליון שקל (הגבלת מחיר) כעת זה יהיה בלי הגבלה זו, המשמעות: אפשרות לקחת בדירה בהנחה יותר משכנתא.
הלוואה לכל מטרה היא הלוואה נכונה - היא בריבית טובה וצריך לנצל אותה לפני הלוואות אחרות. אבל יש כאן בעקיפין שחרור של רסן וכספים שיזרמו לשוק - לדירות ובכלל.
עדכון מגבלת כושר ההחזר
כאמור, משקי בית רבים לוקחים הלוואות נוספות לדיור, לעיתים במקביל או בסמוך למשכנתא הקיימת, כשהבטוחה היא אותו
הנכס. מצב זה מגדיל את החוב הכולל של משקי הבית ועלול לפגוע ביכולתם להתמודד עם שינויים בסביבת הריבית, בהכנסות או בהוצאות בלתי צפויות. לאור זאת, הוחלט לבצע הבהרה רגולטורית מהותית באופן חישוב מגבלת שיעור ההחזר מההכנסה (PTI).
בהתאם להחלטה, בעת נטילת הלוואה נוספת לדיור המובטחת בשעבוד אותו נכס, יחויבו התאגידים הבנקאיים לבחון את ההחזר החודשי בגין כלל ההלוואות הקיימות והחדשות יחד, ולא רק את ההלוואה המבוקשת. כלומר, סך התשלומים החודשיים על כל האשראי לדיור המובטח בנכס יילקח בחשבון לצורך חישוב יכולת ההחזר של משק הבית. בבנק ישראל מציינים כי צעד זה נועד לחזק את ניהול הסיכונים, לשפר את שקיפות המידע לגבי רמת המינוף האמיתית של הלווים, ולמנוע מצב שבו יכולת ההחזר נבחנת באופן חלקי בלבד.
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- היום שבו התחיל לפעול הבנק המרכזי של המדינה ומה קרה היום לפני 32 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עדכון חישוב שווי הנכס של דירות במחיר מופחת
במקביל, הפיקוח על הבנקים הודיע על עדכון תקרת שווי הנכס לצורך חישוב שיעור המימון (LTV) בהלוואות לרכישת דירה במחיר מופחת. התקרה, שעמדה עד כה על 1.8 מיליון שקל, תעודכן ל-2.1 מיליון שקל, וזאת בהתאמה לעליית מדד המחירים לצרכן מאז נקבעה. עדכון זה נועד לשמר את ההקלה שניתנה לרוכשי דירות במסגרת תוכניות ממשלתיות כגון “מחיר מטרה” ו”מחיר למשתכן”, ולאפשר להם להמשיך ולהסתמך על הערכת שמאי לצורך חישוב שווי הנכס, גם בסביבה של מחירי דיור גבוהים יותר.
האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת
בזמן שבחוק ההסדרים הקרוב כבר מדובר על החזרת מס רכוש בשיעור של 1.5%-2% על מקרקעין פנויים, משרד האוצר פירסם היום את הדו"ח שמסביר מדוע, מבחינתו, זהו צעד מתבקש. דו"ח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, קובע כי החזרת המס נדרשת כחלק מהיערכות תקציבית ארוכת טווח של המדינה.
בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.
לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.
הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.
