הכפלת האוכלוסייה בעוטף עזה תוך שמונה שנים? שדרות במרכז
האם זה אפשרי? ואיפה הקיבוצים בתהליך הזה?
התוכנית השאפתנית של מנהלת תקומה מבקשת להוסיף 60 אלף תושבים לעוטף עזה עד 2033. בשדרות מתוכננת תוספת של אלפי דירות, אבל המחירים כבר מזנקים, התשתיות מוגבלות, והקיבוצים לא בהכרח בעניין.
להכפיל אוכלוסייה בתוך שמונה שנים זה יעד לא פשוט, ובטח לא כשמדובר באזור מוכה לחימה כמו עוטף עזה. אבל זה בדיוק מה שמבקשת מנהלת תקומה לעשות – להגיע ל-120 אלף תושבים עד 2033. כדי להגיע לשם, צריך לא רק לבנות בתים, אלא גם להביא אנשים – והקושי המרכזי הוא לשכנע עשרות אלפי ישראלים שהעתיד שלהם נמצא שם, דווקא אחרי טראומת 7 באוקטובר.
שדרות נבחרה להיות מוקד הגידול. שם מתוכננת השקעה של 200 מיליון שקל בהתחדשות עירונית, שאמורה לייצר תוספת של כ-4,000 דירות. מדובר על מהלך שמחייב טיפול עמוק בתשתיות קיימות – מערכות ניקוז, תחבורה, חינוך ובריאות – שכרגע לא ערוכות להתמודד עם קפיצה כזו באוכלוסייה. אם יתווספו כ-20 אלף תושבים לעיר, המשמעות היא שינוי דרמטי במרקם החיים, ולזה נדרשת תוכנית הרבה יותר מקיפה ממה שהוצג עד כה.
המחירים בשדרות בעלייה
המחירים בשדרות כבר לא נמוכים כפי שהיו בעבר. דירות 4 חדרים שנמכרו בעבר סביב 850 אלף שקל, עולות כיום 1.25-1.3 ואפילו יותר. קפיצה של כ-50% בשלוש שנים בלבד. אחרי 7 באוקטובר, הייתה עצירה זמנית בעסקאות, אבל מאז פברואר השוק שוב התחיל להתחמם, גם מצד משקיעים שמחפשים דירות זולות להשקעה עם תשואה גבוהה יחסית. עבור משפחות צעירות או זוגות מהמרכז, מדובר במחירים עדיין סבירים, הבעיה שבהדרגה זה הופך ליקר לתושבי האזור ואפילו לבאים מהמרכז.
- עוטף עזה מתרחב: תוכנית חדשה ל-24 אלף תושבים
- מעוטף עזה ועד הצפון: אלה הטבות המס של יישובי קו העימות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם בכלל כלכלי לעשות התחדשות עירונית בעיר כמו שדרות? זה תלוי את מי שואלים. מצד אחד, עלות הבנייה יחסית נמוכה, יש היתכנות תכנונית, ורצון מצד המדינה לקדם פרויקטים. מצד שני, היזמים פחות ממהרים לקפוץ פנימה: אין מספיק ביקושים ודאיים, עלויות ביטוח יקרות במיוחד, וההחזר על ההשקעה לוקח שנים.
ומה עם הקיבוצים?
התוכנית לא מפרטת איך הקיבוצים משתלבים במהלך. ברבים מהם אין תכנון קליטה משמעותית, ובטח שלא הכפלת אוכלוסייה. קיבוצים כמו ניר עוז, כפר עזה ובארי עדיין מתמודדים עם שיקום רגשי ותשתיתי, וקשה לראות איך תוך זמן קצר הם קולטים מאות משפחות חדשות. הקיבוצים עצמם לרוב שומרים על מודל חברתי סגור יותר, כך שגם אם יש רצון מהמדינה – בפועל, לא בטוח שיש להם יכולת או רצון להתרחב בקצב כזה.
המשמעות היא שהעומס על הערים בעוטף, ובפרט שדרות ונתיבות, צפוי להיות גבוה במיוחד. אם לא תהיה תוספת משמעותית של תשתיות, מדובר במהלך שיכול דווקא להרחיק אוכלוסיות חדשות במקום למשוך אותן.
- רוטשטיין תקים 493 דירות בקריית גת; צפי להכנסות של 852 מיליון שקל
- השבחה מהירה של 700 אלף שקל על דירה של 2.2 מיליון שקל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם
אז מה כן יכול לעבוד?
חלק מהפתרון עשוי להגיע באמצעות פיתוח אזורי תעסוקה משמעותיים, כולל פארק היי-טק חדש ליד נתיבות, והקצאה של קרקעות במחירים נמוכים לאנשי כוחות הביטחון, מורים, עובדי רפואה וצעירים. פרויקטים של חינוך איכותי, מרכזים קהילתיים ומענקים ישירים למתיישבים – כל אלה עשויים לתמרץ משפחות לבחור בעוטף.
אבל כדי שזה יקרה, המדינה צריכה להציג תוכנית מפורטת עם לוחות זמנים, מקורות מימון, ואחריות משרדים ברורה. כרגע, מדובר באוסף של כוונות טובות עם תקציב מרשים – 18 מיליארד שקל – אבל בלי ודאות תכנונית או ביצועית.
שאלות ותשובות בנושא תוכנית תקומה והגידול הצפוי בעוטף עזה
כמה תושבים יש כיום בעוטף עזה?
נכון להיום, בעוטף עזה מתגוררים כ-60 אלף איש. התוכנית שואפת להכפיל את המספר הזה תוך 8 שנים.
האם אפשר להכפיל את האוכלוסייה בפרק זמן כזה?
על הנייר כן, אבל בפועל זה ידרוש תמרוץ אדיר, שיפור ביטחון, תשתיות, חינוך, ותעסוקה – הכל במקביל ובקצב מהיר במיוחד.
האם יזמים מתעניינים בפרויקטים של התחדשות עירונית בשדרות?
רוב היזמים נזהרים. מדובר באזורים עם ביקושים תנודתיים, עלויות ביטוח גבוהות וחשש מהסלמה ביטחונית.
מה מצב התשתיות בשדרות כיום?
חלק מהתשתיות ישנות ואינן מתאימות לגידול משמעותי. נדרשות השקעות גדולות בתחבורה, ניקוז, ביוב, חשמל, בריאות וחינוך.
.
האם יש דוגמאות לערים שצמחו כך בעבר בישראל?
היו תקופות של גידול מהיר בנתיבות, דימונה וקריית גת – אך תמיד מדובר היה בפרק זמן ארוך יותר, ותחת תנאים ביטחוניים ותחבורתיים אחרים.
מה עוד דרוש כדי להצליח?
שקיפות, תכנון ארוך טווח, שיתוף ציבור, וגיוס יזמים ומשרדים ממשלתיים לפעולה עקבית.

משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם
על ההתקדמות של רשות המסים בבדיקת כל משכירי הדירות בארץ, איך זה ירים את הגבייה ומי בעצם צריך לשלם מס על שכר דירה ולמה עם מיסוי כל כך נמוך יש המוני מעלימים?
משכירי הדירות נהנים ממס נמוך במיוחד. פרקטית הם לא משלמים מס עד רף של כ-5,600 שקלים. אם שכר הדירה שהם מקבלים גבוה יותר הם יכולים לשלם 10% בלבד ויש גם דרך ביניים שבפועל יכולה אפילו לבטא מס נמוך מ-10% (תשלום מס על החריגה מהתקרה כפול שתיים). אם השכרת הדירות אצל הנישום היא עסק - אז המס הוא מס עסקי, אבל גם כאן, התפתחו פרקטיקות שמחלצות את העוסקים מהגדרת עסק - רק בישראל - משכיר 8 דירות וטוען שזה לא עסק כדי להתחמק ממסים; מה קבע בית המשפט?.
רשות המסים פועלת להעלות את המס על שכר דירה, אבל ללא הצלחה. גם אם היא עוברת את שר האוצר היא מגיעה לוועדת הכספים ושם הניסיון מסוכל פעם אחר פעם. יש לובי חזק מאוד שלא להעלות שכר דירה. יש אנשים חזקים שם למעלה עם מספר דירות שלא מוכנים שיזיזו להם את הגבינה, גם אם המדינה צריכה כספים, גם אם זה זמן מלחמה.
וכך נשארים עם מס נמוך במיוחד וגם את המס הנמוך הזה יש רבים שלא משלמים. למה? האמת היא שאין תשובה. פשוט - ככה. זה השתרש שנים, ולמה לשלם אם אפשר שלא. מצד אחד רשות המסים תופסת הרבה מעלימים אבל כשאנחנו בודקים מה הקנס שהם משלמים והאם זה מרתיע את המעלימים, אנחנו מקבלים קנסות לא גבוהים והרתעה לא ממש אפקטיבית - משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה.
במקביל, מנסים ברשות המסים להגיע לחבות מלאה של משכירי דירות. גם לכאלו שלא צריכים לשלם. זה יוביל לאנשים רבים שחושבים שהם לא צריכים לשלם, זה יציף מקרים של דירות בירושה שעדין לא עברו בטאבו, זה יציף המון מעלימים וכסף שצריך לשלם לרשות המס. אלא שגם את חובת הדיווח וועדת הכספים לא מאשרת. שוב, אותו משה גפני שהיה יו"ר הוועדה התעקש שלא להעביר את ההוראה הזו.
וזה השאיר את רשות המסים עם מסקנה אחת - צריך לעבוד קשה כדי לאתר את המעלימים, צריך לחבר את המידע עם מקורות מידע נוספים - רשם הירושות, טאבו ועוד. וככה מגיעים ברשות לדטהבייס כל כך חשוב.
רק בישראל - משכיר 8 דירות וטוען שזה לא עסק כדי להתחמק ממסים; מה קבע בית המשפט?
מתי משלמים על השכרת דירה אפס מס, מתי 10% ומתי 50%, ומתי הפעילות נחשבת עסקית ומה המשמעות?
שוק השכירות בישראל נהנה מהקלות מיסוי פוליטיות - משה גפני יו"ר וועדת הכספים נלחם במס על משכירים בכל כוחו, הוא זרק את נציגי האוצר שהגיעו לוועדה בטענה ש"אל תבואו אלי כל כמה חודשים, לא קרה שום דבר, זה בזבוז זמן שלנו". כשהאוצר ורשות המסים רצו שיהיה דיווח כולל כדי שיוכלו לעלות על כאלו שלא מדווחים, גפני לא העלה את הדיון לישיבה. הוא זה ששולט בסדר יום הכלכלי והוא זה שבעצם מונע מס הוגן והגון על שכר הדירה. שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים אומר מעל כל במה אפשרית שחייבים להעלות את המס על שכר דירה כדי שיהיה כמו מס על רווחים מבורסה, אבל גפני לא מוכן להקשיב. הוא מוכן להעלות את המע"מ ב-1%, הוא מוכן להטיל גזרות כלכליות על כולם, גם על מי שאין לו, אבל במשכירים שיש להם דירות להשקעה ולרוב הם משכבות מבוססות ועשירות הוא לא מוכן לגעת.
אוי זאת באמת התפיסה שלו, אולי הוא מגן על אינטרסנטים עם הרבה דירות, צריך גם להזכיר שיש הרבה מאוד חברי כנסת שיש להם כמה דירות. זה עוול גדול למסות את הציבור כולו ובתוכו גם ציבור חלש ב-1% נוסף במע"מ ולא לגעת במס על שכר הדירה שהוא כיום מס מגוחך.
יש שלוש אפשרויות למיסוי שכר דירה: מס מופחת של 10% על ההכנסה נטו ללא ניכויים (מסלול פופולרי וקל), תשלום מס שולי לפי מדרגות המס הרגילות (עד 50%) עם אפשרות לניכוי הוצאות כמו פחת וריבית, או פטור ממס עד תקרה של כ-5,500 שקל לחודש לדירה. לעומת מדינות אחרות בעולם המערבי, שבהן שכר דירה ממוסה לעיתים כהכנסה רגילה בשיעורים של 30%-50%, המיסוי בישראל נחשב נמוך – מה שמושך משקיעים אבל מעורר ביקורת רבה בטענה שישראל ממשיכה "להגן" על משקיעי נדל"ן בזמן ששכירים נושאים בנטל כבד יותר - למה שמיסוי על שכר דירה יהיה אפס או נמוך בעוד שמיסוי על עבודה הוא עד 50% ומיסוי על רווחים בשוק ההון הם 25%? אין באמת סיבה טובה.
על הרקע הזה, משכיר של 6 דירות שחולקו ל-8 דירות העז לטעון שההכנסות משכר דירה הם לא מעסק. הוא ציפה לשלם 10% וטען שזה לא עסק כי בעסק משלמים לפי שיעור מס שולי שיכול להגיע ל-50% וזאת למרות שלפי כל הגיון בריא מדובר בעסק לכל דבר ועניין. זה כסף גדול, זה דורש התעסקות, וזה מנגנון של כמה דירות.
- השוחד החדש בשוק השכירות: כך גובים מכם אלפי שקלים בחסות המצוקה
- משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קריאה רלבנטית לכתבה: