בתוך הפאניקה: הציבור מכר בינואר קרנות נאמנות ב-6 מיליארד שקלים - חודש 9 רצוף של פדיונות

זהו החודש ה-9 ברציפות בו הציבור מקטין חשיפתו - על רקע הטלטלה בשוקי המניות והאג"ח
גיא ארז |
נושאים בכתבה קרנות נאמנות

על רקע הנפילות בשוקי ההון ברחבי העולם במהלך חודש ינואר, הציבור הישראלי ממשיך לבצע פדיונות בקרנות הנאמנות - ומדובר כבר על חודש תשיעי ברציפות. במהלך חודש ינואר בלבד פדה הציבור בישראל לא פחות מ-6.1 מיליארד שקל, לפי הערכות הכלכלנים של מיטב-דש. המגמה השלילית בשוקי המניות ברחבי העולם השפיעה לרעה גם על אגרות החוב הקונצרניות שסיכמו את החודש בירידות שערים - והפדיונות נרשמו גם בגזרה זו.

הפדיונות מתחלקים ל-4.7 מיליארד שקל מהקרנות המסורתיות המנוהלות, 700 מיליון בקרנות המחקות, ו-700 מיליון מהקרנות הכספיות. בחלוקה פנימית יותר, מירב הפדיונות נרשמו בקרנות אג"ח כללי, מהם נפדו לא פחות מ-2.6 מיליארד שקל במהלך ינואר.

אוהבי הסיכון המושקעים במניות פדו סכום נמוך יחסית - הקרנות המנייתיות פדו סכום הקרוב ל-500 מיליון שקל, רובם מקרנות המושקעות בחו"ל, שם הירידות היו חריפות יותר מבת"א. הפדיונות מהווים רק מעט יותר מ-2% מנכסיהן, וזהו נתון לא גבוה בהתחשב בירידות החדות בשוקי המניות והתנודתיות העצומה שהתלוותה אליהן. בשבוע האחרון של ינואר, בו נרשמו עליות שערים בבורסות, גייסו הקרנות המנייתיות 65 מיליון שקל. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
2025 בשווקים2025 בשווקים
קרנות נאמנות

הקרנות החדשות של 2025 - האם הן הציעו ערך מוסף?

הגאות בשוק ההון הישראלי בכלל וזרימת הכספים לשוק הקרנות בפרט הביאו ליצירתן של מעל 40 קרנות חדשות במהלך שנת 2025 - האם הן נותנות ערך מוסף? אילו סקטורים אטרקטיביים בעיני מנהלי הקרנות? האם הציבור הישראלי מסכים איתם? ובאילו סקטורים לא נוספו כלל קרנות חדשות ולמה? סקירה של הקרנות המנייתיות האקטיביות החדשות מהשנה האחרונה

גיא טל |


45 קרנות חדשות ב-2025


שנת 2025 המתקרבת לסיומה הייתה שנה של שיאים בבורסה בתל אביב. הבורסה המקומית עקפה את רוב המדדים בעולם עם זינוק של כ-50% במדדים המובילים. גם שוק אגרות החוב ידע שנה חיובית, אם כי צנועה הרבה יותר, עם עליות בשיעור חד ספרתי בינוני באפיקים השונים. על רקע הגאות בשווקים גם שוק קרנות הנאמנות חווה שנה חיובית למדי. על פי נתוני הבורסה לניירות ערך, הציבור הזרים 4.5 מיליארד שקל לאפיק המנייתי בארץ ו-20.7 מיליארד שקל לקרנות האג"חיות, וזאת לעומת היקף זניח בקרנות מניות חו"ל ופדיונות של כמיליארד שקל בקרנות אג"ח חו"ל. הקרנות הכספיות משכו 26.2 מיליארד שקל, מעט פחות משנים קודמות, אך עדיין סכומים גבוהים מאד.

נתונים אלו משקפים העדפה ברורה של המשקיעים הישראלים להשקעה מקומית השנה, תופעה שמוסברת בשילוב של מספר גורמים: הביצועים יוצאי הדופן של הבורסה המקומית, נגישות טובה יותר עם להשקעות הישראליות, והרצון להימנע מחשיפה לתנודתיות במטבע החוץ. המשמעות היא שבתי ההשקעות מצאו קהל יעד רעב למוצרי השקעה מקומיים, מה שהניע אותם להרחיב את המגוון.

במצב של שוק חיובי כזה, בתי ההשקעות מנסים למשוך את תשומת לב המשקיעים, בין השאר באמצעות כלי השקעה חדשים. כך במהלך השנה הונפקו, על פי ספירתנו, 45 קרנות נאמנות אקטיביות חדשות. הנפקה של קרנות חדשות יכולה להיות חיובית כאשר אלו מאפשרות גיוון בהשקעות, מציגות אסטרטגיה חדשה או מתמקדות בסקטור שעד כה לא זכה לחשיפה. ייתכן גם שקרנות יגדילו תחרות בסקטורים שכבר קיימים בהם שחקנים אחרים, באמצעות דמי ניהול מופחתים על מנת לתפוס לקוחות.

יש מצד שני הרבה מאוד קרנות שהן "עוד מאותו דבר" – קרנות שמתמקדות בסקטורים עמוסים למדי, עם הבדל קטן עד לא קיים במדיניות ההשקעה לעומת קרנות קיימות, וללא בשורה אמיתית למשקיעים בגזרת דמי הניהול או אסטרטגיית ההשקעה. בתי השקעות מסוימים כנראה הרגישו שהם צריכים לחזק נוכחות בסקטורים מסוימים והשיקו קרנות נוספות שלא היו להם בפורטפוליו קודם לכן. השאלה המתבקשת היא האם אכן יש מקום ל-45 קרנות נוספות בשוק הישראלי, או שמדובר בעודף היצע שלא ישרת את המשקיעים בטווח הארוך. בכתבה הבאה נסקור את הקרנות החדשות שהושקו במהלך השנה באפיקים המנייתיים בלבד.

מניות בארץ וגמישות

סך הכל מצאנו 10 קרנות מנייתיות חדשות ואחת גמישה. הקרנות המעניינות הן אלו שמנסות להתמקד בסקטורים ש"כיכבו" או שצפויים לככב אולי בבורסה הישראלית – פיננסים וביטחוניות. בשני המקרים מדובר בסקטורים שחוו שינויים משמעותיים במהלך השנה, והביקוש למוצרי השקעה ייעודיים בהם גדל באופן ניכר.