'דצמבר השחור': הפדיונות בקרנות הנאמנות היו הגדולים מאז פיצוץ בועת הסאב פריים ב-2007, צפו במספרים
תעשיית קרנות הנאמנות רשמה שנה מצויינת ב-2014, אבל אקורד הסיום היה גרוע, גרוע מאוד. הקרנות המסורתיות רשמו פדיונות של 7.8 מיליארד שקלים בדצמבר, החודש הקשה ביותר מאז אוג' 2007 אז התפוצצה בועת הסאב פריים.
מדד תל בונד 60 רשם בדצמבר ירידה של 2% כאשר בשלבים מסויימים במהלך החודש הירידות הגיע עד למינוס 4% ברמה חודשית - לפני שהמדד תיקן מעלה. הלחץ נבע ככל הנראה מכותרות הקשורות לקריסה אפשרית של רוסיה וההשלכות על מספק אג"חים בת"א - בדגש על אפריקה של לבייב וכלכלית ירושלים של פישמן.
בהסתכלות שנתית, הקרנות המסורתיות רשמו ב-2014 גיוסים של כ-33.5 מיליארד שקל, שיא מאז שנת 2009, המתחלקים לכ-24.5 מיליארד שקל בקרנות המנוהלות וכ-9 מיליארד שקל בקרנות המחקות. הגיוסים התרכזו בעיקר בקרנות אג"ח כללי , אג"ח מדינה וקרנות אג"ח ומניות בחו"ל, כאשר הפדיונות התרכזו בעיקר בקרנות הכספיות ובקרנות אג"ח קונצרני. כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.
קרנות אג"ח כללי, קבוצת הקרנות הגדולה ביותר המהווה כ-26.5% מנכסי תעשיית קרנות הנאמנות, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית, קרנות 10/90 וכו', גייסו השנה כ-18.3 מיליארד שקל - ירידה של יותר מ-15% בקצב הגיוסים לעומת 2013, זאת לאחר פדיונות של כ-3.95 מיליארד שקל החודש.
- זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
- דירוג קרנות כספיות - ולמה עדיפה קרן כספית על פיקדון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות אג"ח קונצרני איבדו השנה כ-4.6 מיליארד שקל - לעומת גיוסים של כ-8.6 מיליארד שקל ב-2013. לאחר פדיונות כבדים של כ-2.06 מיליארד שקל בסיכום דצמבר.
קרנות המנייתיות המתמחות בישראל רשמו פדיונות של כ-130 מיליון שקל לעומת גיוסים של כ-2.8 מיליארד שקל בשנת 2013. לעומת זאת, קרנות מניות חו"ל, שנכסיהן השנה עברו לראשונה את נכסי קרנות מניות בישראל לאחר ריצה מדהימה של 26 חודשי גיוסים רצופים, היו אלה שקטפו את הגיוסים עם כ-3.6 מיליארד שקל - שיא מאז 2005, שליש מתוכם נותבו לקרנות המחקות.
- 2.כלכלן 04/01/2015 13:28הגב לתגובה זואחוז הריבית 0 ככה שאין מקום אחר להשקעה חוץ מאג"ח בצורה סולידית מי שרוצה השקעה במניות או בחו"ל או בנדלן לוקח סיכון כי מניות הם תנודתיות הנדלן עלול להתרסק במכה אחת ולחטוף 30 אחוז ירידה ממיליון וחצי שקל + מינוף זה לא נעים וחו"ל חשוף לתנודות חדות כולל שער מט"ח שגם זז חזק בהצלחה לכל המשקיעים
- 1.קרנות נאמנות בארץ 04/01/2015 12:01הגב לתגובה זופה כרגיל העדר שולט ולכן הציבור משקיע בחו לראו כמה חזק הקרנות בחו ל עלובלי כל התכמנים פהפה בארץ זה מפחיד להשקיע
.jpg)
זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
הראל איתן היא הקרן המובילה בקטגוריית הגמישות בחמש ושלוש שנים אחרונות וגם מתחילת שנה - האם היא תמיד רק עולה? מה המשמעות של דמי כניסה של 5% להשקעה בקרן והאם זה אמור להיות דיל ברקר?
אנחנו נוהגים לבדוק תשואות לזמן ארוך, בדרך כלל בטווח זמן של חמש שנים. יש אפשרות לבחון זמן ארוך יותר, אבל לדעתי זה פחות יעיל. בעשר שנים, לדוגמה, הרבה דברים יכולים לקרות. אנשים מתחלפים, אסטרטגיות השקעה משתנות והשוק משתנה. קשה לראות מישהו מתמיד ומצליח שנים ארוכות במקום אחד, למעט הגדולים ביותר (כדאי להעיף מבט על הגורואים הגדולים כמווורן באפט, בנג'מין גראהם, ג'ון פולסון, סטנלי דרוקנמילר, פול טיודור ג'ונס, או דיוויד טפר). לפעמים גם טווח הזמן של חמש שנים הוא מטעה. לתנועות האחרונות יש השפעה משתנה על התשואה הכוללת בטווח הזמן של חמש שנים באופן שיכול לעוות את הנתונים. ניקח לדוגמה קרן תיאורטית שבמשך ארבע שנים טיפסה ב-100%. כעת, עלייה של 20% נוספים תיראה בתשואה החמש-שנתית כעלייה של 40% בשנה אחת. מצד שני, קרן שנחתכה בארבע שנים ב-50%, ירידה של 20% נוספים תיראה כמו ירידה של 10% בלבד בתשואה החמש-שנתית. לכן, מלבד הבדיקה של הקרן המובילה בחמש שנים, חשוב לראות את ההתפלגות השנתית כדי להבין את העקביות בביצועים של הקרן. השבוע נבחן את ביצועי הקרן הטובה ביותר בחמש השנים האחרונות בקטגורית הקרנות הגמישות - הראל איתן .
תעודת זהות: ללא דמי ניהול, עם דמי הוספה גבוהים
הקרן של הראל הוקמה בסוף שנת 2019, ולא שינתה מדיניות מאז. מדובר בקרן ייחודית מבחינת מבנה העלויות. היא לא גובה דמי ניהול שוטפים, אבל כן גובה "דמי הוספה" בגובה 5%. כלומר, בקניית הקרן משלמים כבר 5%, אבל אחר כך לא משלמים כלום כל עוד מחזיקים בקרן. המשמעות היא שהקרן מיועדת להשקעה לטווח ארוך, שכן רק אחזקה ארוכת טווח תצדיק את דמי הכניסה הגבוהים. דמי הניהול בקרנות הגמישות נעים על פי רוב בין 1% ל-2.5%. כלומר, הקרן גובה "מראש" דמי ניהול של שנתיים עד חמש שנים לעומת המתחרות. יש לציין גם שהיעדר דמי ניהול שוטפים מסייע בתשואות המוצגות, שכן דמי הוספה לא באים לידי ביטוי בתשואה, אבל דמי ניהול שוטפים כן. יוצא, שהקרן מתחילה מראש עם "מקדמה" של 1-2.5 אחוזים בתשואה השנתית לעומת הקרנות המתחרות, למרות שברוב המקרים התשואה בפועל עבור המשקיעים נמוכה יותר, לפחות בשנתיים-שלוש הראשונות. כך הקרן מנסה ליצור נאמנות של המשקיעים, שישארו איתה כמה שנים ולא יכנסו ויצאו לפי תנודות השוק ומצב הרוח. באופן כללי זה נכון לא למהר להיכנס ולצאת מקרנות, אבל דמי כניסה כל כך גבוהים הם בעיתיים. לשם השוואה, אף קרן גמישה אחרת לא גובה דמי כניסה כל כך גבוהים. יש חמש קרנות גמישות עם דמי הוספה, שלוש מתוכם של הראל, השתיים האחרות גובות 2% דמי הוספה, ועוד שתי קרנות עם חצי אחוז דמי הוספה. יחד עם זאת כל הקרנות האחרות שגובות דמי הוספה גובות גם דמי ניהול ברמות שונות. זהו לא שיקול שאמור למנוע לחלוטין השקעה בקרן, במיוחד לאחר הצלחה כל כך גדולה (כפי שנראה בהמשך), אבל בהחלט שיקול מרכזי שצריך להתחשב בו לפני שנכנסים לקרן.
מטרת הקרן המוצהרת היא "להשיג תשואה חיובית לאורך זמן". מדובר בקרן גמישה, כך שהמנהל רשאי לפעול כפי ראות עיניו, בכל זאת, בשונה מקרנות גמישות אחרות, ישנן מגבלות מבחינת חשיפה (לא יותר מ-120% לאג"ח, למניות ולמט"ח. פרופיל חשיפה D4). כיוון שמדובר בקרן גמישה, אין מדד ייחוס. נתייחס למדד ת"א 125 כמדד הייחוס.
- שוק העבודה בארה"ב במרכז, ואיזה עוד נתונים חשובים השבוע?
- הראל: זינוק של כ-87% ברווח לכ-789 מ' שקל, התשואה להון 29% - תחלק 400 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גיוסים ופדיונות